פרטים אישיים
היה נשוי בעבר לשחקנית נועה רבן ולשניים בן אחד. ב-2009 בעקבות מינויה של רבן למנהלת תיאטרון דימונה, עברו השניים להתגורר בעיר. ב-2011 הסתיימו נישואיו לרבן בפרידה. לאחר מכן שב להתגורר בתל אביב. בנו פטר הופיע כשחקן במספר סדרות טלוויזיה.
מידע אישי כללי
נולד וגדל בעיר תל אביב. הצעיר משלושת ילדיהם של יהודית, יליד הונגריה וניסן, יליד רומניה קנולר. אימו היתה עיתונאית בעיתון "הארץ". למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב ובתיכון תלמה ילין בגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בחיל ההנדסה קרבית.
פרטי השכלה
בוגר לימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב.
ניסיון בעבודה
כנער השתתף בתוכנית הטלוויזיה "תופסים ראש" ששודרה בערוץ 1 ובגיל 18 שיחק בסרט הקולנוע "עץ הדומים תפוס". לאחר שחרורו מצה"ל החל בלימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב והשלימם ב-2001. לאחר מכן שיחק במספר הצגות בתיאטרון החאן בירושלים, בהן: "חיל פרשים אנו", "הקמצן" ו"מלחמה על הבית".
ב-2002 גילם את אחד התפקידים הראשיים בסרט הטלוויזיה "יוסי וג'אגר" בבימויו של איתן פוקס. הצלחת הסרט הזניקה את מעמדו כשחקן וככלל כדמות ידועה בציבוריות הישראלית. בשנים לאחר מכן הופיע במספר רב של סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע והצגות תיאטרון.
קולנוע
"שנת אפס" (2004), "דמיונות" (2004), "מינכן" (2005, סרטו של הבימאי סטיבן ספילברג), "ברונו מאוהב" (2005), "הבועה" (2006), "בופור" (2007), "הסיפור של יוסי" (2012), "אנחנו לא לבד" (2012), "מעשייה אורבנית" (2013), "סיפור על אהבה וחושך" (2015, עיבוד קולנוע לספרו של עמוס עוז אותו ביימה השחקנית נטלי פורטמן), "בית בגליל" (2018).
טלוויזיה
"מתחם אויב" (2002), "כנפיים" (2003), "אהבה זה כואב" (2004), "אפידורל" (2004), "סרוגים" (2010-2008), "עד החתונה" (2010-2008), "יומני החופש הגדול" (2012), "מתים לרגע" (2014), "מפלצות קטנות" (2016).
תיאטרון
בין ההצגות בהן הופיע: "בגידה" (2003), "טייפ" (2006), "תקופת הסתגלות" (2006), "כולם היו בני" (2011).
יוצר
ב-2004 כתב מחזה בשם " "גיבור מעמד הפועלים" שהוצג בפסטיבל "תיאטרון קצר" בכיכובו של משה איבגי. נמה על יוצרי סדרת הדרמה "כבודו" אשר שודרה ב-YES.
פעילות ציבורית
בשנים 2016-2012 שימש בתפקיד יושב ראש הוועד המנהל של שח"ם - ארגון השחקנים בישראל. במהלך כהונתו ספג ביקורת מכמה בעלי תפקידים ודמויות בולטות בארגון, בטענה שלא ניהל מאבק אגרסיבי מול התבטאויות ושינויי מדיניות בתקצוב מוסדות ויצירות תרבות שקידמה שרת התרבות והספורט מירי רגב.
ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, פרסם פוסט ברשת פייסבוק בו טען כי לאחר שהביע תמיכה במפלגת הליכוד זכה לתגובות מהציבור על פיהן זיהויו הפוליטי יפגע בסיכוייו לזכות בתפקידי משחק. הפוסט עורר הד ציבורי ותקשורתי לאחריו הבהיר, כי לא טען כי מעמדו כשחקן נפגע בשל עמדותיו הפוליטיות.
