|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עובדי חברת החשמל נחשדו בנטילת שוחד - מנהלם יוחזר לתפקידו
|
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי לא ניתן לעקוף את הצורך בירור משמעתי בנוכחות ועד העובדים של חברת החשמל על-ידי יצירת הליך חדש בשם "בירור מנהלי" ● הטלת סנקציות על עובד - רק בנוכחות ועד העובדים
|
|
לא ניתן לעקוף את הצורך בשימוע בנוכחות ועד העובדים על-ידי המצאת הליך חדש בשם "בירור מנהלי" [יוסי וייס]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ועד עובדי חברת החשמל מאיים: נתבע את נתניהו
|
|
מיכאל דבורין
|
|
זאת בעקבות התבטאותו של שר האוצר בה השווה את חברת החשמל למשחתת גרמנית מהתקופה הנאצית; לטענת הועד להשפיל בדברי נתניהו היה כדי לבזות את חברת החשמל ואת עובדיה, את העומדים בראשה ואת ארגון העובדים שלה בעיני כלל אזרחי המדינה, ולעשותם מטרה לשנאה, להשפלה ולבוז בעיניהם
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אין כל ספק שמעשים כגון: "איחור לעבודה", "חריגה מסמכות", "שימוש שלא כדין ברכוש החברה", פוגעים בצרכי החברה ובפעילותה התקינה. אולם, מאחר שקיימת מערכת הסכמים בין הצדדים הקובעת את דרכי הטיפול, במקרים הללו, הפררוגטיבה הניהולית של החברה, מוגבלת וכפופה להסכמים ולנהלים שהחברה התחייבה להם, שאם לא כן, הרי שהיא מרוקנת מכל תוכן, את "הנוהל טיפול בעבירות משמעת". כך קבע (יום ה', 22.04.10) שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נוהאד חסן, בתובענה שהגיש ארגון עובדי חברת החשמל - מרחב צפון, כנגד חברת החשמל, במטרה לעצור את ה"בירור המנהלי" אשר ערכה חברת החשמל בעניינו של רפאל נגר, ובמטרה לעצור את הסנקציות שהטילה חברת החשמל כנגדו, ובכללן, שלילת זכות החתימה שלו. הפרשה החלה בראשית יוני שנת 2008, עת הגיע לידי חברת החשמל מידע ולפיו קיים חשד לדיווחים כוזבים ולקבלת טובת הנאה ושוחד על-ידי עובדת מחלקת המשק של תחנת הכוח "אורות רבין", מקבלן הנקיון שהועסק על-ידי החברה. בעקבות הגילוי נפתחה חקירה של מחלקת הביקורת הפנימית בחברה, אשר במהלכה עלה כי עובדים הכפופים לנגר ביצעו עבירות פליליות. נגר עצמו לא נחשד בביצוע עבירות פליליות, ברם, נערך בעניינו "בירור מנהלי", בגין "כשל ניהולי חמור" במסגרתו, לא הייטיב לפקח על העובדים הכפופים אליו. נגר גרס, וועד העובדים הארצי של חברת החשמל הצטרף אליו לעניין זה, כי לא קיים בחברת החשמל סוג הליך של "בירור מנהלי" וסוג זה שלא הליך הומצא וזאת בכדי שהחברה לא תדרש לקיים לנגר שימוע כדבעי בנוכחות ועד העובדים - ולמעשה כל תכליתו של ה"בירור המנהלי", לשיטת ועד העובדים, היה 'לעקוף בסיבוב' את הליך השימוע הנדרש לפי חוקת חברת החשמל, במקרים של חשד לעבירות משמעת. בית הדין האזורי לעבודה אימץ את עמדתו של נגר, וקבע כי גם אם לחברת החשמל פרורגטיבה ניהולית לבצע מהלכים ארגוניים במסגרת מטרתה לשפר את פני הדברים בחברת החשמל, הטלת סנקציות על עובד שלא במסגרת "ועדת המשמעת" אינה חלק מפרורגטיבה ניהולית זו, ולו מן הטעם כי בפרוררגטיבה הניהולית על חברת החשמל להשתמש לעניינים ארגוניים -מערכתיים ואילו במקרה הנדון הסנקציה התייחסה לעובד ספציפי בעקבות וכהמשך לדוח חקירה פנימית אשר נערך בעקבות חשד לעבירות פליליות שבצעו הכפופים לו ואשר מעידים על כשל בתפקידו. השופט נוהאד חסן הוסיף כי אם נלך לשיטתה של חברת החשמל, כל בירור בגין עבירת משמעת של עובד, כגון איחור לעבודה, או דיווח כוזב על אודות שעות-עבודה או אי מילוי התפקיד לפי דרישות המעביד, לא יבורר במסגרת מערך הבירור של "עבירות משמעת", אשר מחייב את נוכחות נציגות ועד העובדים, אלא במסגרת "בירור מנהלי", הליך שלא הוכח שהשתרש או הפך לנוהג מחייב, ואשר השופט חסן אימץ את עמדת ועד העובדים ולפיה - לא נועד אלא 'לעקוף בסיבוב' את הצורך בדיון משמעתי בנוכחות ועד העובדים. בנסיבות אלו קבע השופט חסן כי יש לבטל את הסנקציות אשר הוטלו על נגר, ולהטילן מחדש אך ורק בכפוף לבירור משמעתי בנוכחות ועד העובדים. |
|
התובע, רפאל נגר, הוא עובד חברת החשמל, בתפקיד מנהל מחלקת משק בתחנת הכוח "אורות רבין". בראשית שנת 2008 הגיע לידי החברה מידע, ולפיו קיים חשד לדיווחים כוזבים ולקבלת טובת הנאה ושוחד על-ידי עובדי מחלקת המשק של תחנת הכוח "אורות רבין", מקבלן הניקיון שהועסק על-ידי החברה. בעקבות הגילוי, נפתחה חקירה של מחלקת הביקורת הפנימית אצל החברה, אשר במהלכה נערכו שיחות גם עם נגר.
בחודש יולי 2009, הוציאה מחלקת הביקורת הפנימית דוח, הנושא כותרת "פיקוח ובקרה על עבודת קבלן הניקיון בתחנת הכוח אורות רבין". ממצאי הדוח העלו חשד לביצוע עבירות פליליות על-ידי מנהלי עבודה וסגניהם שהינם כפופים לנגר. יודגש כי, כלפי נגר, לא הועלו חשדות פליליות, אך יוחס לו בדוח "כשל ניהולי חמור", היות ובמסגרת תפקידו כמנהל, הוא נכשל באופן ניהולו את העובדים הכפופים לו.
בעקבות ממצאי הדוח, נשלחה לנגר, "הזמנה לבירור ניהולי ושימוע", ובה נרשם בין כי זכות החתימה המוקנית לו כמנהל מחלקת המשק באתר, מוקפאת, עד לסיום הבירור, וכי הוא ראשי להציג את השגותיו בכתב או לחלופין להתייצב לפגישה.
נגר שלח בתגובה מכתב, ביום 16.08.10, ולפיו יש לקיים את הליך הבירור ביחס אליו, בהתאם לנוהלי החברה המחייבים טיפול בעבירות משמעת. ועד העובדים הצטרף אליו בדרישה זו. חברת החשמל גרסה כי אין המדובר בהליך משמעתי, אלא בהליך ניהולי המהווה חלק מהפרורגטיבה הניהולית המוקנית לחברה. לאחר שלא הופיע לבירור הניהולי, קבעה הנהלת החברה, בהיעדרו, שעד לסיום הבירור סמכויות הפיקוח על קבלן הנקיון תועברנה לעובד אחר מטעם חברת החשמל. ועד העובדים המשיך לעמוד על טענתו, ולפיה הוא אינו מכיר ב"בירור ניהולי", ועל-רקע זה עתר לבית הדין לעבודה.
|
|
- טענת ועד העובדים: לוועדת המשמעת הסמכות לברר את הטענות כנגד רפאל נגר - "בירור ניהולי" אינו תואם את האמור בהסכמים ובחוקת העבודה החלים על החברה. מעשיו של רפאל נגר עולים כדי "אי מילוי תפקיד ניהולי" המהווה עבירת משמעת על-פי "נוהל עבירות המשמעת" בחברה. על-מנת להטיל סנקציה על עובד, יש צורך בקיום הליך פורמלי. לטענת התובעים, החברה נקטה בהליך משמעתי חדש, כדי להתחמק מהצורך במעורבות של ועד העובדים אשר נציגיו אמורים לשבת כחברים בוועדת משמעת.
- טענת חברת החשמל: הליך של בירור ניהולי אינו הליך חדש - לטענת החברה, בחינת מעשיו של מר נגר מלמדת, ברורות, כי אופי הרבב שנפל במעשיו הינו ניהולי מובהק, ואין המדובר בעבירת משמעת. לטענתה, הליך הבירור הניהולי נעשה בשקיפות מלאה אל מול ועד העובדים – הארצי והמקומי- בזמן אמת, והחברה דאגה ליידע את הוועד הדבר התפתחויות בהליך. זאת ועוד, בטרם קבלת ההחלטה בעניינו של מר נגר, הוא זומן לשימוע ביחס לממצאי דוח הביקורת, אולם הוא לא טרח להתייצב לשימוע וחרף זאת לפנים משורת הדין ניתנה לו הזדמנות נוספת להגיע ולטעון את טענותיו בטרם תתקבל החלטה בעניינו – אך הוא בחר שלא לנצל את ההזדמנויות שנתנו לו. לטענת החברה, ההחלטה להעביר את סמכויותיו לממונה עליו, עד לסיום הבירור, הינה החלטה סבירה ומידתית, המתחייבת לאור הממצאים שנתגלו ולשם המשך ניהולה התקין והיעיל של החברה. עוד לטענת חברת-החשמל, סמכות זו שלה מעוגנת בפרורגטיבה הניהולית אשר מוקנית לה לצורך תפעול יעיל ותקין של העסק, ופרורגטיבה זו שלה מהווה תנאי מכללה בכל חוזה העסקה עם העובדים. כן גרסה חברת החשמל כי העברת סמכויות החתימה לעובד אחר אינה מהווה סנקציה עונשית שכן תנאי שכרו של מר רפאל נגר לא נפגעו. זאת ועוד- הליך של הליך של "בירור ניהולי", אינו הליך חדש כפי שמנסים לטעון התובעים ביחד עם וועד העובדים הארצי, אלא המדובר בהליך קיים וידוע בחברה. החברה הצביעה על שורה של מקרים בהם נערכו בירורים ניהוליים לעובדי החברה בידיעתו של ארגון העובדים, אשר לא מצא להתערב או לתקוף את ההליכים הניהוליים שננקטו ולא בכדי.
- תגובת ועד עובדי חברת החשמל לטענת חברת החשמל - לטענת הוועד הארצי, החברה לא יידעה את יו"ר הוועד הארצי על החלטתה לנקוט בהליך "בירור ניהולי" כנגד התובע, והראיה לכך שהוועד הארצי לא נמנה על המכותבים אליהם נשלח העתק מההזמנה לשימוע, והידיעה על קיומו של ההליך נודע לוועד הארצי רק בסמוך למועד הגשת עמדתו בתיק דנן, וכל טענה מצד החברה, כאילו הבירור הניהולי נעשה בידיעת הוועד הארצי וללא התנגדותו, אינה אלא סילוף של המציאות ואינה אמת. כן חולק ועד העובדים הארצי על טענת חברת-החשמל ולפיה שלילת זכויות החתימה של רפאל נגר אינה סנקציה עונשית – לטענת ועד העובדים לא מדובר בהחלטה מטעמים ניהוליים אלא בהחלטה פרסונאלית-אישית שחלה אך ורק לגביו, בעקבות מעשיו וכשליו הנטענים. ועד העובדים הארצי, אינו חולק על כך שלחברה כמעסיק, עומדת פררוגטיבה ניהולית. אולם, לטענתו, הפררוגטיבה של החברה מוגבלת וכפופה להסכמים ולהסדרים הקיבוציים שהחברה התחייבה בהם. כמו-כן, החברה לא הצביעה על הסכם או נוהל או מקור נורמטיבי אחר, המאפשר קיומו של הליך "בירור ניהולי".
|
|
- מהי עבירת משמעת בחברת החשמל? - עבירות משמעת מוגדרות בחוקת עובדי חברת החשמל בין היתר כאיחור לעבודה, היעדרות מן העבודה, אי מילוי תפקיד כנגדש או התחמקות ממילויו, וכי עבירות משמעת מטופלות או ע"י מנהל המחלקה, או ע"י מנהל כוח האדם ומנהל המחלקה, או ע"י ועדת בירור משמעת, כאשר הענישה תקבע בהסכם עם ועד העובדים.
- מבחן מרכז הכובד - בכדי לקבוע אם התנהגותו של עובד עולה כדי עבירת משמעת אשר מחייבת קיומו של הליך משמעתי, או שמא המדובר באי התאמה לתפקיד שאז ניתן לנקוט הליך מנהלי, יש לקבוע מהו מרכז הכובד של ההתנהגות הפסולה המיוחסת לעובד: "ככל שמרבית הראיות הן בעלות סממנים של עבירת משמעת, תוכרע הכף לבחירה בהליך משמעתי, גם אם נלווים להתנהגות המיוחסת לעובד סממנים של אי התאמה".
- האם התנהלותו של רפאל נגר עולה כדי עבירת משמעת או אי התאמה? - אף חברת החשמל גרסה כי אין מדובר במקרה של אי התאמה, שכן רפאל נגר לא הועבר מתפקידו, אלא שהוא לא ממלא את תפקידו בהתאם לדרישות המעביד – קרי בעבירת משמעת עסקינן אשר דינה להתברר ב"הליך משמעתי". מסקנה זו מתחזקת שבעתיים כאשר מתחקים אחר השתלשלות האירועים שהובילה ל"בירור המנהלי" כנגד נגר – הבירור החל בעקבות חקירה פנימית שנתקיימה בגין חשד לעבירות פליליות.
- האם יכולה חברת החשמל לקיים "בירור מנהלי" במסגרת הפרורגטיבה הניהולית שלה? - "הפרשנות אשר מעניקה החברה, לזכות הפררוגטיבה הניהולית שלה בנסיבות התיק דנן, הינה רחבה ביותר, עד כדי ריקון מכל תוכן, של ההסכמים להם כפופים הצדדים בעניין טיפול בעבירות משמעת......אם נלך לשיטתה של החברה, אשר טוענת כי מכוח תניא מכללא הנובע מיחסי עובד מעביד, מוקנית לה הזכות ואף החובה המקצועית לוודא כי העובדים ימלאו את חובתם המקצועית במסגרת תפקידם ובכללם התובע, גם אם אין הזכות מעוגנת בהסכמים ובהנחיות ובנהלים הכתובים, הרי שכל פעולה/מעשה שעובד יבצע שלא בהתאם לנהלי החברה, לרבות "רישום נוכחות כוזב", "איחורים לעבודה" וכד', למרות שמעשים אלה מצויים בנוהל משמעת של החברה, תחת הכותרת "עבירות משמעת", החברה למעשה תהיה רשאית לקבל החלטה בעניינו של העובד, בהתאם לשקול דעתה הבלעדי, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה ומבלי להיזקק לנוהל דין משמעתי, ומבלי שנציגות וועד העובדים תהיה שותפה להחלטה, ולו רק על מנת לתת מענה וטיפול "קונקרטי הנובע מצרכי החברה" ו- " לצורך תפעול תקין ויעיל של העסק" .....במצב דברים זה, החברה תראה עצמה רשאית לקבל החלטה באופן חד צדדי, גם אם המעשים עולים כדי עבירת משמעת ולו מהטעם שהדבר נחוץ לצורך תפעול תקין ויעיל של החברה, ובכך תאיין את נהלי העבודה וההסכמים המחייבים אותה...... אין כל ספק שמעשים כגון: "איחור לעבודה" , "חריגה מסמכות", "שימוש שלא כדין ברכוש החברה", פוגעים בצרכי החברה ובפעילותה התקינה. אולם, מאחר וקימת מערכת הסכמים בין הצדדים הקובעת את דרכי הטיפול, במקרים הללו, הפררוגטיבה הניהולית של החברה, מוגבלת וכפופה להסכמים ולנהלים שהחברה התחייבה להם, שאם לא כן, הרי שהיא מרוקנת מכל תוכן, את "הנוהל טיפול בעבירות משמעת", בכך שהיא נוקטת בהליך של "בירור ניהולי", למרות שהמענה לדרכי הטיפול בעבירות/מעשים הללו מצויים בנוהל משמעת וכאשר הליך של "בירור ניהולי" אינו מעוגן בחוקת העבודה של החברה, ו/או בנהלי החברה.
- אימתי מותר לחברה להשתמש בפרורגטיבה הניהולית שלה? - החלטות ניהלויות במסגרת הפרורגטיבה הניהלית שלה רשאית חברת החשמל לצבע רק כאשר ב"צרכי החברה" עסקינן, היינו, כאשר מדובר בצעד ארגוני, דהיינו, כאשר החלטות אלה משליכות על כלל העובדים או על קבוצת עובדים במעמד שווה, בשל שינוים כלל מערכתיים בחברה או בשל צמצומים, או לצורך רה ארגון בחברה. אך, כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לעובד בודד, אין המדובר בהחלטה ניהולית במסגרת הפררוגטיבה של המעביד, במיוחד כאשר ההחלטה באה לאחר ובעקבות חקירה שהובילה לטענת החברה, להעמדה לדין משמעתי של מספר עובדים ואילו רק ביחס למר נגר, החברה נמנעה מנקיטת הליך משמעתי כנגדו, למרות שקיים נוהל המסדיר את ההליך שיש לנקוט ביחס למעשים המיוחסים לו ואף קובע סנקציות עונשיות על פי סדר חומרת העבירה.
- האם שלילת זכויות החתימה ממר נגר עולה כדי 'ענישה'? - החברה לא יכולה מחד, לטעון שאין המדובר בענישה, מאידך, לאור ממצאי הבירור, לפגוע ו/או לצמצם את סמכויותיו המקוריות של העובד.
- לא הוכח כי השתרש בחברת-החשמל נוהג של 'בירור ניהולי' - אין נפקא מינא כי החברה הצביעה על מספר מקרים שבהם ערכה בירור ניהולי, ומבלי לציין פרטים מאמתים ואת נסיבות המקרים. גם לא הוכח כי ארגון העובדים הארצי היה מודע ונתן את הסכמתו לכך באופן גורף או ספציפי, ובכל מקרה, אין ללמוד ממספר מקרים בודדים כאילו השתרש נוהג בחברה, אלא ההיפך, נראה שכל מקרה נבדק לגופו.
|
|
יש להשיב למר רפאל נגר את סמכויות החתימה שנטלו ממנו, וככל שהחברה מעוניינת לצמצם את סמכויותיו, בעקבות ממצאי דו"ח הביקורת הפנימית, עליה לעשות זאת בדרך של יישום נוהל טיפול בעבירות משמעת.
|
|
- בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה - בפני השופט נוהאד חסן ונציגת הציבור שרה דורון - בשם התובע: עו"ד זיסמן אהרוני גייר, עדי קפלן ושות' - בשם חברת החשמל: עו"ד מעיין רביד ואלון עזרא - בשם ועד עובדי חברת החשמל: עו"ד אורנה לין ושות'
|
|
|
סע (חי') 10885-09-09 ארגון עובדי חברת החשמל -מרחב הצפון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (ניתן: 22.04.10).
|
|
| תאריך:
|
12/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
עובדי חברת החשמל נחשדו בנטילת שוחד - מנהלם יוחזר לתפקידו
|
|
|
"בנסיבות אלו ובהינתן כי אך כחודש וכמחצה לפני פיטוריה (באמצע חודש נובמבר) הודיעה התובעת לנתבעת כי בהריון, נוטה הכף לעבר המסקנה כי פיטורי התובעת באותו מועד היו קשורים להריונה". כך קבעה (יום א', 25.04.10) שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אביטל רימון-קפלן, בתביעה שהגישה יסמין דהאן נגד חברת אמנון מסילות בע"מ, לתשלום פיצויים בשל פיטוריה, לטענתה שלא כדין, בהיותה בהריון, וזאת בניגוד לחוק עבודת נשים, התש"יד - 1954 ולחלופין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.
|
|
|
|
|
"עתירות אלה עוסקות בגורלן של משפחות העותרים. אין זה ראוי ואף אין זה תקין להודיע לעותרים כי נמצאו טעמים הומניטאריים אשר בגינם מועבר עניינם לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, כאשר החלטתה של הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים לא מפרטת ולא מתייחסת כלל לשיקולים הומניטאריים". כך קבעה (יום א', 9.05.10) שופטת בית המשפט המחוזי, שרה גדות, בעתירה שהגישו ילדי עובדים זרים אשר נולדו בישראל והיא להם המדינה היחידה אותה הם מכירים, ואשר להוריהם אשרת עבודה כדין, להעניק להם מעמד בישראל, וזאת מכוח החלטת ממשלה מיוני 2006.
|
|
|
|
|
"ההליך הפלילי לא נועד לשמש ככלי משחק במסע הוונדטה של הקובל, וראוי כי הקובל ואחרים כמותו, גם אם לתחושתם האישית נגרם להם עוול, יתנו דעתם לכך וימנעו מעשיית שימוש בלתי ראוי בהליכי הקובלנה". כך קבע (22.4.10) שופט בית משפט השלום בנתניה, חגי טרסי, בהכרעת דין אשר זיכתה את הנאשמים, אבי לוי וגיא זקס, מהרשעה פלילית בגין הוצאת לשון הרע, במסגרת קובלנה שהגיש נגדם דב הירש.
|
|
|
|
|
"גם העובדה שלמערער היה עסק קטן לתריסים שהתנהל ממבנה שכור, ונוהל על-פי עדויות הבן והמערער ככשלון כלכלי מוחלט , אינה מצביעה על יכולת תפקוד וכוחות נפש לצאת שוב למאבק מול קצין התגמולים על-מנת לקבל הכרה בנכותו הנפשית". כך קבעה (יום א', 18.04.10) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, עינת רביד, בתביעה שהוגשה על-ידי נכה צה"ל ממלחמת יום כיפור, אשר הגיש תביעתו אך ורק בשנת 1998, לקבל תגמולים רטרואקטיבית, החל ממלחמת יום הכיפורים ואילך, וזאת בהסתמך על הוראות סעיף 18(ו) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התש"יט - 1959.
|
|
|
|
|
"הפרשה שבפנינו עגומה ומטרידה. מדובר בפיטורים של מורה שנעשו שלא כדין. אי החוקיות שדבק בהחלטת הפיטורים לא היה נעוץ בעצם הצורך לפטר מורים בשל צמצומים או בנקיטת ההליכים הפורמליים הכרוכים במעשה הפיטורים. אלה ואלה היו לכאורה תקינים או נראים כתקינים כלפי חוץ. אי החוקיות במעשה פיטוריו של המערער היה נעוץ בעילת הפיטורים ובהנמקה שלא היו אמיתיים ונכונים. מדובר בהחלטה מאולצת התלושה מן המציאות ש"נתפרה" למערער לצורך התאמתה לקריטריונים שנקבעו, בלא שהיה לכך בסיס מספיק בנתוני האמת. מדובר בהחלטה שמשעה שהתקבלה, היא הונצחה מכח הביורוקרטיה והפכה חלוטה, מבלי שנבחנה או עמדה לביקורת על-ידי הדרגים הממונים במשרד". כך קבע (יום ב', 3.05.10) שופט בית הדין הארצי לעבודה, שמואל צור, בערעור שהגיש המורה יצחק רוזנברג על גובה הפיצוי שנפסק לו בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בגין פיטורין שלא כדין. מדובר בפסק דין יוצא דופן בחריפותו, אשר מבקר, צעד אחר צעד, הליך פיטורין שרירותי וקפקאי אשר ננקט כנגד המערער.
|
|
|
|
|
