עלילות שמחון - דבר המבקר

האם יש בביקורת המצטברת על שמחון, כדי להשפיע על תוכניתו להתמודד בחודש הבא על תפקיד יו"ר הקרן הקיימת לישראל? על-פי לוח הזמנים הצפוי, בחירת יו"ר קק"ל במסגרת הקונגרס הציוני אמורה להתקיים ב-15 ביוני. יומיים לפני כן אמורה להתכנס מפלגת העבודה כדי לבחור את מועמדה לתפקיד, שבאופן מסורתי ניתן למפלגת העבודה.

ובינתיים, במפלגת העבודה סוערות הרוחות. במפלגה חושדים שאהוד ברק חותר למנוע התמודדות על התפקיד מחשש שבבחירות יובס שמחון לטובת יו"ר הקק"ל הנוכחי, אפי שטנצלר. הסיבה, מעריכים במפלגה, היא הבנה חשאית בין ברק לבנימין נתניהו לגבי שינויים פוטנציאלים במבנה הממשלה, שיתאפשרו רק עם פרישתו של שמחון. שטנצלר מבחינה זו תקוע לברק כמו עצם בגרון.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, מקורות במפלגת העבודה טוענים כי ברק מעוניין לקדם את שמחון לתפקיד יו"ר הקק"ל לא רק בגלל שמדובר באחד התפקידים היותר עוצמתיים במדינת ישראל. לדברי המקורות, שר הביטחון לוטש עיניים לשטחים של הקרן הקיימת הגובלים בקו הירוק, שבהם הוא רואה את עתודת הקרקעות להקמת יישובי המפונים מיו"ש במסגרת תוכנית ההתכנסות שלו. ברק, לדברי המקורות, אף לוחש על אוזנו של נתניהו שאם יוכנו מראש מקומות טובים "להזיז" אליהם את היישובים שייעקרו, אפשר יהיה להעביר את העקירה בקואליציה הקיימת, עם הבית היהודי ועם הדתיים בליכוד. רק איש ביצוע תקיף, מקושר ודורסני כמו שלום שמחון, המחובר לברק, יוכל לגלגל מהלך כזה.

מקורות במפלגת העבודה שבים וטוענים השבוע שמדובר ב"דיל" בין ברק לביבי, שלפיו תפקיד יו"ר קק"ל יינתן לעבודה. "ביבי לגמרי בעניין", טוענים המקורות, "אולם מבחינתו ה'דיל' ייצא לפועל אך ורק אם יצליח ברק 'להצניח' את שמחון לתפקיד". עוד אומרים המקורות כי הנושא אף עלה השבוע בשיחה בין רון לאודר לבין נתניהו. לאודר, הידוע בתמיכתו באפי שטנצלר, התקשר בראשית השבוע לביבי ושוחח איתו על העניין. לדברי המקורות, ביבי ענה לו משהו בסגנון הזה: גם אני אוהב את אפי אבל אני לא נכנס לזה. מה שיחליטו בעבודה זה עניינם. לביבי, מוסיפים המקורות באירוניה גלויה, נוח לתת לברק לרוץ עם שמחון. בינתיים, הרי זה די מציל לו את הקואליציה. ומה שיהיה אחר כך עם שטחי קק"ל ועם תוכנית ההתכנסות של ברק - דיה לצרה בשעתה".

אבל יש כאלה שמודאגי כבר עכשיו. "הפרסומים על התנהלותו של שמחון עלולים לגרום לירידה משמעותית ברמת התרומות", מעריך בכיר בקק"ל. "אם היום מגיעות מארצות-הברית תרומות בסדר גודל של 40 מיליון דולר בשנה, הן עלולות להצטמצם לכדי מיליונים בודדים עקב דימוי ציבורי פחות ממושלם, ננסח זאת כך, של היו"ר הבא. לא רק שהתורמים היום דורשים לדעת לאן הולכת כל אגורה, הם רוצים לדעת שהכל נעשה בשקיפות ומתוך התנהלות ציבורית ראויה. דוח המבקר מטיל צל ארוך על מועמדותו של שמחון, מסכם בכיר קק"ל. והוא כבר לא יהיה המועמד המושלם".

ובינתיים, במפלגת העבודה נמשך המאבק. המטה הדמוקרטי במפלגת העבודה פועל לכינוס לשכת מפלגת העבודה בשבוע הבא, תוך דרישה לקיום בחירות למועמדי המפלגה למוסדות הלאומיים. "אפילו לוועד הורים מקימים בחירות", אומרים שם, "קל וחומר לתפקיד יו"ר קק"ל".

החלק הנוסף בדוח המבקר מתייחס לסכסוך בין משרד החקלאות לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי מה שמכונה "הנחלות הריקות". מדובר בפצצה נדל"נית. על-פי דוח המבקר, נמצאות היום בארץ, בעיקר במושבים, ארבעת אלפים נחלות ריקות. במקור היו נחלות אלו מיועדות לעיבוד חקלאי אולם עם השנים עקב חוסר רווחיות הפסיקו החקלאים לעבד את האדמה. היום חלק ניכר ממגרשים אלו מיועד לבנייה, מה שבאופן אוטומטי מקפיץ מאוד את שוויים. רוב הנחלות הריקות נמצאות בפריפריה אולם 330 מהן נמצאות ביישובים במרכז הארץ ושוויין הפוטנציאלי נאמד במיליונים רבים.

כעיקרון, את הנחלות האמורות, הנמצאות בבעלות של מינהל מקרקעי ישראל, אפשר היה למכור לבנייה וכך להכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה. אפשר היה להקצות שטחים לבנייה ציבורית לאלפי משפחות. כל זה לא קרה. מדוח המבקר אנו למדים שכבר שבע שנים שהנחלות מוקפאות בשל סכסוך בין מינהל מקרקעי לישראל למשרד החקלאות. בעוד המינהל, שנחלות אלו נמצאות בבעלותו, דורש למכור את הקרקע היקרה במחיר מלא, במשרד החקלאות מבקשים להקצות את הקרקע בחינם או בתשלום נמוך לחקלאים.

"כן", אומר בכיר במשרד החקלאות. "שלום שמחון פועל בעניין זה לא כשר החקלאות אלא כשר החקלאים. במקום שכלל אזרחי המדינה יוכלו ליהנות מהמשאב היקר והנדיר, פועל שמחון, באמצעות משרד החקלאות לשמר את הקרקעות בידי החקלאים, שהם גם בוחריו הפוטנציאלים. אין לשמחון אלקטורט אחר. הוא תלוי בהם כדי לשמר את מעמדו הציבורי".

דבריו של הבכיר נתמכים במסמך פנימי של משרד החקלאות שהגיע לידי האגודה לצדק חלוקתי. המסמך, שנשלח לחברי מועצת מקרקעי ישראל לקראת ישיבת המועצה האחרונה, "חושף הצעה מקוממת לפיה יינתנו למגזר החקלאי נחלות השוות מיליארדי שקלים באזורים רבים בישראל, תוך הטבה אדירה ובהיעדר תחרות הוגנת ובהיעדר תשלום לקופה הציבורית". כך אומרים באגודה. "משרד החקלאות מנסה לקדם מהלך שיאפשר ליישובים חקלאים במרכז הארץ, להתחלק בינם לבין עצמם בנחלות הפנויות, ולמעשה לקבל נחלות יקרות ערך, בין אם במסגרת משבצת היישוב ובין אם בדרך של חוזים זמניים. ליישובים באזורים מרוחקים יותר מוצע כי איוש הנחלות יתאפשר ללא כל תשלום למינהל וללא הגבלה על שווי הנחלה".

בעקבות חשיפת המסמך בחודש שעבר הכחיש משרד החקלאות כי ההמלצות במסמך מתייחסות לנחלות היקרות במרכז הארץ. "באזור המרכז, שבו מצויים כעשרה אחוזים בלבד מהנחלות הבלתי מאוישות, אין המשרד מקדם את איושן. על-פי מדיניות המשרד - אם לא אוישו עד כה, יש לבטלן. המשרד מעוניין שקרקע המתפנה תשמש קרקע לעיבוד חקלאי. עם זאת, ביישובים באזורי עדיפות לאומית, שבהם איוש הנחלות לא מתאפשר מסיבות אלה ואחרות, מוצע להגשים יעדי קליטה באמצעות הרחבות קהילתיות, תוך עמידה בכללים המקובלים במינהל מקרקעי ישראל".

באגודה לצדק חלוקתי לא מתרשמים יותר מדי מתגובת המשרד. לדברי ד"ר סנדי קדר, מרצה למשפט באוניברסיטת חיפה ופעיל באגודה לצדק חלוקתי, "דוח מבקר המדינה, שהתפרסם השבוע חושף ניגוד עניינים בהתנהלותו של השר שמחון, במסגרת רפורמת הלול. לכן בתור מי שכבר התעורר לגביו חשש לניגוד עניינים, בוודאי שיש לתמוה על כך שמי שנבחר לתפקיד שר החקלאות על המשבצת האזורית של תנועת המושבים, נותן משקל כה גדול לאינטרס של המושבים מול האינטרס של כלל אזרחי ישראל".

וקדר מוסיף עוד נקודה למחשבה: "אחת הבעיות הקשות המתעוררות לגבי הנחלות הריקות היא עמימות רישומן. קשה מאוד להשיג מידע לגבי הנחלות הריקות, למרות שהן משקפות פוטנציאל כלכלי אדיר. זו לכשעצמה התנהלות שערורייתית ביחס לנכסי המדינה, הפותחת פתח לשחיתויות".