|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מנהל אתר הכרויות יפצה גולש שזהותו נגנבה

אלמוני פרסם באתר שדכן מודעה שקרית ולפיה אבי רועי דוביצקי, אזרח תמים וישר "מחפש קטינות" הפרסום הכוזב הוסר במהרה דוביצקי תבע את "שדכן" בגין הדקות שבהן הפרסום התנוסס בית המשפט דיבר גבוהה גבוהה על כבוד האדם אך פסק פיצוי במשורה
21/05/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
כל כך פשוט להתחזות באינטרנט (והאם 5000 ש"ח ירתיעו???) [פלאש 90]

הלכות לשון הרע באינטרנט
עו"ד רן פרנקל
במאמר זה נעשה ניסיון לכלול את כלל הפסיקה הרלוונטית עד היום בנושא לשון הרע באינטרנט. הפסיקה מכירה כיום באופן ברור באינטרנט כאמצעי פרסום לכל דבר והדברים נוגעים בין השאר גם להיות האינטרנט כר פעילות לפרסומי לשון הרע
לרשימה המלאה

לא לחוק הכסת"ח
ענבל בר-און
חוק הכסת"ח החדש לא יאפשר מניעת לשון הרע (את לשון הרע ניתן למנוע ע"י מערכת מסננת ותו לא), אבל כן יאפשר לכל גולש, נקמן ככל שיהיה או סוגר חשבונות ככל שיהיה לקבל את פרטיו של טוקבקיסט ש(כבר לא יהיה) אנונימי, רק משום שבעל אתר האינטרנט רוצה לכסת"ח את ישבנו הוא
לרשימה המלאה

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

"האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש הביטוי"
ענבל בר-און
בית המשפט העליון הכריע, לאחר שנים של טלטלה בפסיקת הערכאות הנמוכות - הטוקבקיסטים, "אלו שיודעים", זכאים להגנה מפני חשיפת זהותם * מדוע? מפני שהזכות לאנונימיות ברשת היא הזכות לחופש ביטוי וגם הזכות לפרטיות * ואין כל הוראה חוקית או הסדר מכוח החוק שבגינו ניתן לחשוף זהותם * השופט רובינשטיין בדעת מיעוט - ממתי נדרש חוק בשיטת משפט המקצה זכויות בהליכים של פיתוח המשפט המקובל?
לרשימה המלאה

מפעילת אתר אינטרנט תשלם פיצוי בגין לשון הרע
איריס פרחי
התובע טען שאדם המוכר לו זייף את הפרופיל שלו ושל אמו והנתבעת לא הסירה אותם * הנתבעת השיבה שהתובע סירב להמציא לה תצהיר - היא חויבה בפיצוי
לרשימה המלאה

הוצאת דיבה בטוקבק? עורך האתר ישלם
משה ריינפלד
ח"כ ישראל חסון יוזם הצעת חוק שלפי אתר אינטרנט גדול יהיה אחראי לתוכן תגובות הגולשים כמו בעיתונים * "מאז העלינו את נושא אלימות הגולשים לסדר היום הציבורי, חלה התמתנות ברמת ארס התגובות המתפרסמות", טען
לרשימה המלאה

העליון: ערך חוקתי לטוקבקים אנונימיים
איציק וולף
בית המשפט העליון דחה ערעורו של המטפל רמי מור על פסיקה שקבעה שלא יוכל לחייב ספקית אינטרנט למסור לידיו פרטיו של טוקבקיסט אנונימי שהשמיץ אותו
לרשימה המלאה

נתחיל בחידה קטנה - בנוסח "חידות החיות". חידות רבות על חיות מתחילות בשאלה "מהו ירוק/קופץ/מסתובב/עם נקודות אדומות/אוזניים שמוטות" וכדומה, והמשיב צריך לנקוב בשמה של חיה הנושאת את התכונות האלו. באנלוגיה צורנית מ'חידות החיות' אשאל 'מהו סוג ההליך המשפטי אשר בו נפסקו בבית המשפט לתביעות קטנות כ 400 שקלים, בית המשפט המחוזי שדרג את הפיצוי לכדי 2500 שקלים, ובית המשפט העליון העלה את שיעור הפיצוי לסך של כ - 5,000 שקלים?' המבין במשפטים יתהה 'איזו מן חיה משפטית זאת', שכן הבקיא בתורת הפסיקה יודע כי לא בנקל, הליך אשר ראשיתו בבית הדין לתביעות קטנות, יסתיים בבית המשפט העליון. המלומדים בהרגלי הפסיקה של השופטים יודעים כי "לא בנקל תתקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי" (או בשפה פשוטה של בני אדם ולא של משפטנים - לעיתים נדירות בלבד ידון בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר בתורו היווה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום) - ולבטח לא כשההליך החל בבית הדין לתביעות קטנות.

לא בנקל יפשיל בית המשפט העליון את שרווליו, ומרבית בקשות רשות הערעור נדחות, שכן ממילא - למי שקרא את ספריה של נעמי לויצקי על המתרחש מאחורי הקלעים של בית המשפט העליון - בית המשפט העליון עמוס למדי, ולחלק משופטיו אין די שעות שינה.

אז כיצד הטריח את עצמו בית המשפט העליון בכדי לשדרג פיצוי פסוק בסך 2,500 ש"ח ל - 5,000 ש"ח, והאם כל הטרחה של הצדדים לא הייתה שווה יותר ממחצית משכורתו החודשית של פועל המשתכר קצת למעלה משכר המינימום?

מן הנתונים - פיצוי סמלי ורשות ערעור בגלגול שלישי, מסתמנת התשובה באשר ל'סוג החיה' אשר אנו דנים בה, זוהי חיית ה'סוגיה העקרונית'.

זהו מקרה שבו חרף ננסות הסכומים, העיקרון הוא שמצדיק את ההעפלה הסיזיפית במעלה הר-הערכאות.

ומעשה שהיה כך היה - כמו בסיפורו של קפקא - 'הגלגול', בו מתעורר גריגורי סמסא ומגלה כי הוא חרגול/ג'וק/מקק גדול ומכוער - כך גם בסיפורינו - דוביצקי, הוא סמסא, מתעורר בוקר אחד ומגלה כי הוא "חרגול" מסוג בזוי מאד, "פדופיל" אשר מציע לכל דיכפינה - באתר הכרויות לסטוצים - "להשתעשע עם קטינות" וכן "שירותי מין לנשים בחינם".

"שבית המשפט יאמר אמירה נחרצת כך שכבודו של אדם לא יהא למרמס"

בעוד שבסיפור הקפקאי גריגורי סמסא לא יכל לפנות למנהלי האתר, כי בפארג של ראשית המאה העשרים המציאות הקפקאית הייתה חסרת כתובת לתלונות, במציאות הוירטואלית, כאוטית ככל שתהא, יש כתובת לתלונות, והיא - מנהל האתר: ואכן, דוביצקי פונה למנהל האתר, מבקש את הסרת הפרסום המעליב, הפוגע והמשפיל, ומנהל האתר, אשר רגיל כי פלונים ואלמונים מתחזים בשם לקוחותיו, מסיר את הפרסום על אתר.

ועם זאת, כפי שאנדי וורהל הצביע על "15 דקות של תהילה" שזכאי להם כל אחד מאיתנו, מסתבר שישנם כאלו שזכו ל"15 דקות של גילול מדומה בזפת ונוצות", גם אם הזפת והנוצות היו וירטואליות. דוביצקי מגיש כנגד מנהל האתר תביעה בבית הדין לתביעות קטנות, ומבקש לפצותו על הנזק שנגרם לו מ"15 דקות ה"תהילה"", וזה מספק את הסחורה הפסיקתית, ומכביר מילים על חשיבות כבוד הבריות ועל אחריותו של מפעיל האתר, ועל הצורך בהישנות מקרים שכאלו, אך "אחר הדברים הללו", פוסק לתובע בסיפור שלנו לא יותר מ-4,00 ש"ח - מחירו של "שולחן נפתח עם ארבעה כסאות מתקפלים" במבצע סוף שבוע שמופיע בגזירונים של 'ידיעות אחרונות'. .

גיבור הסיפור שלנו, שאמנם, שלא כגיבור הסיפור של קפקא, השתחרר די מהר מן ה"גלגול", פונה לבית המשפט המחוזי בבקשה להעלות את שיעור הפיצוי על 15 דקות ה"תהילה". בית המשפט המחוזי - ממש כמו אחיו הפעוט - בית הדין לתביעות קטנות - משפע מילים אודות "חומרת הפרסום" בנדיבות האופיינית לבעלי חברה בבואם לחלק דיבידנד לבעלים, אך משית פיצוי באותה "נדיבות" האופיינית לבעלי חברה בבואם להעלות שכר לדרג הנמוך של העובדים - שיעור הפיצוי "משתדרג" לכדי 2,500 שקלים.

גיבור הסיפור שלנו, שאין לחשוד בו שבכסף עצמו הוא מעוניין, ממשיך, כמו דורותי וחבורתה אשר לא התעצלו והמשיכו לנסות ולהעפיל עד לקוסם מארץ עוץ עצמו, מעפיל אל בית המשפט העליון. זוהי משוכה קשה לעבור שכן מרבית בקשות רשות הערעור נדחות, תוך שבית המשפט מדקלם פסוק אשר מוכר לכל משפטן ואשר נאמר לראשונה במסכת "חניון חיפה נגד מצת אור" ולפיו "רק לעיתים נדירות תתערב ערכאת ערעור בגלגול שלישי בהחלטת הערכאות הקודמות". המפץ הנדיר מתרחש הפעם, והגיבור שלנו עבר משוכה שרבים אינם עוברים - רשות ערעור בגלגול שלישי, ואם הקורא מצפה שכפי שנעברה המשוכה, כך הפיצוי ירקיע שחקים, ממש כפי שבמפץ הגדול גרגר קוסמי קטן הפך ליקום ומלאו (לרבות כדור הארץ שבו אנו חיים), טעות בידו. כגודל הציפיות, כך קוטן הפיצוי, אולם אני מקדימה את המאוחר.

השופט רובינשטיין: להרתיע בעלי אתרים

השופט רובינשטיין מקבל את בקשת רשות הערעור שכן בכבודו של אדם עסקינן ולא יתכן כי הפיצוי יהא כה נמוך. כהרגלם של שופטים, הוא מניח על השולחן את השיקולים מן השיקולים השונים ומכביר בציטוט פסיקות קודמות, וכהרגלם של שופטים עם רקע דתי, גם את המקורות ההלכתיים אשר ראו ב'לשון הרע' את החמורה שבעבירות - השופט רובינשטיין קובע כי גם אם חוק איסור לשון הרע אינו חל פה שכן האתר אינו "אמצעי תקשורת" ובעלי האתר אינו "מפרסם"- ועל כן אך ורק חובת הזהירות מפקודת הנזיקין חלה פה, הרי שהפיצוי הסטטוטורי שקבע 'חוק איסור לשון הרע' צריך להוות אמת מידה לפיצוי שיש לפסוק - יש לזכור כי הפיצוי הסטטוטורי למקרים כגון דא הינו כ - 100,000 שקלים שכן עסקינן בלשון הרע אשר פורסמה בכוונה לפגוע. כדרכם של שופטים עליונים - אשר אוהבים "לאזן ערכים מתחרים זה מול זה" לארוחת הבוקר, כך גם השופט רובינשטיין - הוא מאזן בין הצורך להרתיע בעלי אתרי הכרויות מפרסומים כוזבים, לבין הצורך הכלכלי של בעלי אתרי הכרויות למתן אפשרות לגלישה ספונטנטית (שאחרת הגולשים ידירו רגליהם מן האתר ותסוכל תכליתו).

אלא כממש כמו מניה אשר הספקולנט נרגש לקראת עליתה, אך מתכרכם פרצופו אל נוכח ירידתה החדה (כפי שזו משתקפת על המסך הבורסאי), כך גם מנית הפיצוי שלנו בסיפור הזה יורדת חיש מהר - השופט רובינשטיין קובע כי היות ובעלי האתר אינו המפרסם, והיות והוא הסיר את הפרסום על אתר, יש להפחית את שיעור הפיצוי לסך של כ - 5,000 ש"ח.

הזהו פיצוי הולם? הגעת הדיון לבית המשפט העליון הינה בבחינת נס אדברסרי, שכן רק לעיתים רחוקות נעתר בית המשפט העליון לבקשות רשות ערעור, ולרוב הוא דוחה אותן, גם כשבסכומי עתק עסקינן וגם בעניינים אשר נדמים עקרוניים יותר. היות והסיכוי שמי שעבר את משוכת 'רשות הערעור בגלגול שלישי' יעבור גם את משוכת ה'דיון הנוסף', גבוה כמו הסיכוי שאבו טיר יהפוך אוהב ישראל, לא נדע אם זהו פיצוי מספק...
רע"א 1700/10 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא (ניתן: 21.05.10)
גולש שזהותו נגנבה והוצג באופן כוזב באתר הכרויות כמי ש"מחפש קטינות להשתעשע" יפוצה בסך של 5000 ש"ח מידי בעלי האתר אשר לא מנע את הפרסום ביעילות הראויה.

עובדות המקרה

ליאב שפירא הוא הבעלים של אתר הכרוית באינטרנט, "שדכן", או כפי שמכנה אותו השופט רובינשטיין "בן העידן הוירטואלי לזיווגים מזדמנים לא שערום אבותנו". אדם, שזהותו לא ידועה, פרסם באתר את פרטיו של אבי רועי דוביצקי (), לרבות תמונתו ומספר הטלפון שלו, וציין כי הוא "מחפש קטינות להיכרות משעשעת", "מציע שירותי מין לנשים תמורת תשלום", וכן "לנערות בחינם". דוביצקי פנה לשפירא בבקשה להסיר את פרטיו מהאתר, והאחרון מיהר להסיר את פרטיו. ובכל זאת, ביום 26.10.08 הגיש דוביצקי תביעה כנגד שפירא, אשר התרשל, לטענתו, בכך שהפעיל את האתר ללא מנגנון סינון תוכן או בדיקה של זהות הנרשמים. בית הדין לתביעות קטנות חייב את שפירא לפצות את דוביצקי בסך של 400 ש"ח.

בערעור לבית המשפט המחוזי, הפיצוי שודרג לסך של 2,500 ש"ח, וזאת כי באתר למטרת רווח עסקינן. דוביצקי סבר כי גם פיצוי זה נמוך מידי, והגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון. בבקשת רשות הערעור לא הועלתה שאלת האחריות שכן זו כבר הוכרעה בבית הדין לתביעות קטנות, והשאלה היחידה אשר עמדה על הפרק הינה שאלת גובה הפיצוי.

טענות הצדדים

  • המבקש: בית המשפט המחוזי שגה כשנמנע מלברר פרטים נוספים אשר רלוונטיים לגובה הפיצוי - בית המשפט פסק פיצוי בשיעור כה נמוך היות ולא היו בפניו פרטים אודות עיסוקו של התובע ואודות היקף ושיעור הנזק אשר נגרם לו. לטענת המבקש, אך ורק סכום פיצוי משמעותי ירתיע אתרים מסוג האתר שבבעלותו של המשיב לרמוס את כבוד האדם כך.

  • המשיב: לא ניתן למנוע הישנות המקרים - לטענת המשיב, הישנות מקרים דומים אינה נמנעת שכן באתר זה אנשים מחפשים "ריגושים מסוגים שונים", ויש במניעת האפשרות לאנונימיות סיכול של תכלית זו. עוד נטען, כי מחירם של מערכי סינון ווידוא יעילים "גבוהים לאין שיעור מהנזק שיכול להיגרם לאנשים אשר פרטיהם פורסמו באופן כוזב". לטענתו של המשיב, אין להפוך אותו ואת שכמותו (קרי – מנהלי אתרים דומים) לשוטרים – שכן חווית הגלישה באתרים מסוג זה תסוכל.

קביעות בית המשפט

  • יש מקום לקבל את רשות הערעור - במקרים נדירים בלבד תתקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על הכרעתו של בית הדין לתביעות קטנות, וזהו אחד מאותם מקרים נדירים שראוי שכך יעשה. הטעם הוא, שהפיצוי שנפסק אינו משקף את הנזק שנגרם לשמו הטוב של המבקש – יהיו נתוניו האישיים אשר יהיו – ומתוך שאין מחלוקת כי מה שפורסם אינו אמת. דווקא משום ש – כפי שטוען המשיב – מודעות סרק מתפרסמות מספר פעמים ביום – חשוב להכריע בסוגית האיזון הראוי בין אמצעי מניעת הישנותן של תופעות כאלו לבין הצורך המתבקש בחופש הפעולה של אתרים כגון אלו.

  • שיעור הפיצוי הראוי - מודעה מהסוג שפורסם - אפילו הוסרה בתוך זמן קצר יחסית, ועל כך יש לשבח את המשיב - פוגעת פגיעה קשה מאוד בשמו הטוב של מי שפרטיו מתפרסמים. התחזות לבעל כרטיס באתר הכרויות וכתיבת דברים נוראיים בשמו ("מחפש קטינות להכרות משעשעת") גרועה מטוקבקים – משמיצים ככל שיהיו – שכן בעוד שכלפי טוקבקים מפעיל ה'קורא הסביר את מנגנון הסינון ומודע לכך שאלו הם "רק טוקבקים", באשר למידע שגוי בכרטיס באתר הכרויות סבור ה'קורא הסביר' כי בעל הכרטיס פרסם מידע פסול זה אודותיו בעצמו, ועל כן מנגנון הסינון של ה'קורא הסביר' אפילו אינו מופעל.

  • שיקולים בקביעת גובה הפיצוי - ביהדות לשון הרע נחשבת כעבירת המוסר החמורה ביותר, השקולה להריגה. בית הדין לתביעות קטנות קבע כי במקרה הנדון לא ניתן להפעיל את חוק איסור לשון הרע שכן בעל האתר אינו "מפרסם", והאתר אינו בא בגדרי "אמצעי תקשורת". אך גם אם לא ניתן להפעיל את חוק איסור לשון הרע, במקרה הנדון – לצורך דיון בשאלת האחריות (אלא רק את פקודת הנזיקין) – הרי שהפיצוי הסטטוטורי אשר הציב חוק איסור לשון הרע צריך להוות אמת מידה לפגיעות מסוג אלו (בכפוף לזכירת העובדה שהמשיב אינו המפרסם עצמו והוא הסיר את הפרסום הפוגע ברגע שנודע לו אודות פרסום זה). יש להתחשב בשיקולי הרתעה יעילה, ביחוד לנוכח עדותו של המשיב כי בקשות להסרת פרסומים פוגעים מגיעות אליו מספר רב של פעמים ביום, מה שמוביל לכך שהשתת פיצוי בשיעור נמוך אין בה כדי להרתיע בעלי אתרים מלמנוע פגיעה בשמם הטוב של גולשי האתרים: "במקרים בהם שילוב של מיעוט תביעות ופסיקת פיצוי מינימלי עשוי להביא למצב בו מזיקים אינם נדרשים ליתן את הדין על מלוא הנזק לו הם אחראים, יש לשקול פיצוי משמעותי יותר - אשר יחייב מזיקים פוטנציאליים להציב את "הנתונים הנכונים", בבואם לשקול את ההצדקה הכלכלית להשקעה באמצעים המתחייבים מתוך חובת הזהירות". בכדי להגביר את מידת ההרתעה כלפי בעלי אתרים דוגמת המשיב, יש להגדיל את שיעור הפיצוי לכדי כ – 5,000 ש"ח.

תוצאת ההליך

שפירא ישלם לדוביצקי פיצוי על סך 5,000 ש"ח.

פרטי ההליך

- בבית המשפט העליון
- בפני השופט אליקים רובינשטיין

רע"א 1700/10 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא (ניתן: 21.05.10)
תאריך:  21/05/2010   |   עודכן:  21/05/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מנהל אתר הכרויות יפצה גולש שזהותו נגנבה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אחד שמבין
21/05/10 15:29
2
בעל אתר הכרויות
30/05/10 07:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"האפשרות כי קיים קשר בין בני הזוג, היא אפשרות קיימת. דחיית העתירה משמעה כי קשר זה לא יוכל לבוא לידי ביטוי בחיים משותפים בישראל". כך קבעה (יום ג', 11.5.10) שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, רות רונן, בבקשה שהגיש דוד רביע, להיתר כניסה של רעייתו הטרייה ממולדובה לארץ, וזאת בכדי שהשניים יוכלו להוכיח בפני הרשויות את כנות כוונותיהם.
20/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"גם אם נוצר חוסר שוויון בין הכנסותיהם החודשיות השוטפות של בני הזוג לעת הזאת, אין בכך כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהכלל שאת מכלול נכסי בני הזוג כפי שהם צברו במשך חייהם המשותפים יש לחלק בחלקים שווים". כך קבע (יום ה', 13.05.10 ), שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ בערעור שהגישה פנסיונרית של בנק ישראל על קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי עליה לחלוק את הפנסיה שהיא מקבלת עם גרושה, במסגרת 'איזון המשאבים' אשר מתחייב מחוק יחסי ממון.
16/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"מצבור הפגמים בהגשת העתירה, כלליות טענותיו של העותר והעדר תשתית עובדתית מפורטת, כמו גם העדר ביסוס לטענה כי העותר ורעייתו נפגעו ישירות מהצבת המצלמות, כל אלה מצדיקים את דחיית העתירה על הסף". כך קבעה (6.5.10) שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בעתירה שהגיש לקוח של בית החולים אסותא, בניימין צוויג, כנגד משרד הבריאות, להורות ליועץ המשפט לממשלה לפתוח בחקירה פלילית סביב פרשה של הצבת מצלמות בבית החולים אסותא.
16/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"במקרה שלפנינו, הוכח כאמור כי תפקידם של התובעים, כקציני משטרה, אשר נבע מתחומי אחריות אחרת, היה שונה משל שוטרי המג"ב או קציני צה"ל. לפיכך לא ניתן לומר כי התובעים הופלו לרעה לעומת שוטרי המג"ב". כך קבעה (14.04.10) שופטת בין הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יהודית הופמן, התביעה שהגישו קצינים בתפקידים שונים המשרתים במשטרת ישראל, לתוספת שכר המכונה "תוספת מפקד לוחם", כמקובל אצל קצינים בצה"ל ובמשמר הגבול המשרתים במערכת המכפלה.
15/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"במונח "עבודה" או "מתן שירות" כלולים מטבע הדברים הן אותן פעולות במסגרת העבודה המהוות את החלק הארי של העבודה, והן אותן פעולות נילוות לעבודה העיקרית, אשר יש והינן מבוצעות בתדירות פחותה, אך גם הן חלק מהעבודה הנדרשת (כגון השתלמות של העובד עצמו שלעיתים היא חלק מחוייב המציאות מעבודתו, הדרכת עובד אחר וכד')". כ ך קבעה (יום ב', 10.05.10) שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עפרה ורבנר, בבקשה לצו מניעה אשר הגיש הבנק הלאומי הראשון כנגד ועד העובדים, כנגד החלטתם של עובדי הבנק שלא להדריך את עובדי "בנק אוצר החייל" במסגרת הבמיזוג בין הבנקים.
15/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il