|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

צנזורה ב-ynet

ביהמ"ש: "לחשיפת שחיתות בטוקבק ערך ציבורי רב"

זו הייתה תגובת ביהמ"ש בתגובה לבקשת מכון התקנים לחשוף זהותו של גולש, אשר נקב בשמות עובדי מכון התקנים אשר מקבלים שכר חורג, ואשר ככל הנראה, נמנה עם עובדי מכון התקנים
21/05/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   זכויות אדם   |   תגובות
רק גולשים אנונימיים יוכלו לחשוף שחיתויות [AP]

"האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש הביטוי"
ענבל בר-און
בית המשפט העליון הכריע, לאחר שנים של טלטלה בפסיקת הערכאות הנמוכות - הטוקבקיסטים, "אלו שיודעים", זכאים להגנה מפני חשיפת זהותם * מדוע? מפני שהזכות לאנונימיות ברשת היא הזכות לחופש ביטוי וגם הזכות לפרטיות * ואין כל הוראה חוקית או הסדר מכוח החוק שבגינו ניתן לחשוף זהותם * השופט רובינשטיין בדעת מיעוט - ממתי נדרש חוק בשיטת משפט המקצה זכויות בהליכים של פיתוח המשפט המקובל?
לרשימה המלאה

העליון: ערך חוקתי לטוקבקים אנונימיים
איציק וולף
בית המשפט העליון דחה ערעורו של המטפל רמי מור על פסיקה שקבעה שלא יוכל לחייב ספקית אינטרנט למסור לידיו פרטיו של טוקבקיסט אנונימי שהשמיץ אותו
לרשימה המלאה

"זהו מסוג אותם מקרים שאם תותר חשיפת הגולשים - לא נמצא אותם עוד במקומותינו שכן אם אדם יידע שזהותו תיחשף, הוא יימנע מחשיפת הפרטים מחשש שיבולע לו בעקבות כך". כך קבעה (יום ב', 15.12.09) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חדה וינבאום וולצקי, בבקשה שהגיש מכון התקנים לחשיפת זהותו של גולש, ככל הנראה עובד של המכון, אשר בעקבות פרסום ב-ynet על חריגות השכר במכון התקנים, כתב את התגובית הבאה:

  • "זה ידוע שהבכירים גונבים במכון אבל יתר 600 העובדים מרוויחים משכורות פחות מהממוצע במשק. מומלץ להתמקד בשמות כמו ....(ביהמ"ש לא ראה לנכון לשוב ולחזור על השמות) מומלץ לבדוק איך הגיעו למה שהגיעו שכר תפקיד אם לקחו דברים ללא רשות וכד' לפעמים לקחו דברים עם רשות אבל זה לא שלהם" .


השופטת וילצקי קבעה כי במקרה שבו בעניין ציבורי עסקינן (בניגוד לתגובית משמיצה אשר עוסקת בצנעת הפרט של המושמץ) - יש לבכר את אינטרס חשיפת השחיתויות וחופש הביטוי על פני האינטרס של הנפגע 'לבוא בחשבון עם הפוגע', אינטרס שלא יוכל להתקיים לו המגיבים ידעו שהם עלולים להיחשף. על רצונו של 'מכון התקנים', 'לבוא חשבון' עם הגולש ניתן ללמוד מתשאול שערך המכון בקרב עובדיו, לברר מי כתב את התגובית. השופטת וולצקי לא אהבה, בלשון המעטה, את "נוהל העובד" של 'מכון התקנים' וקבעה כי:

  • "אין בפניית 'מכון התקנים' אל עובדיו לבוא ולהיחשף בעקבות אותו פרסום, משום פתרון שכן זהו בדיוק החשש שמביא אנשים לומר דברים רק תחת מעטה האנונימיות או לשומרם קרוב לחזה כאשר זהותם גלויה".


מכון התקנים ניסה להטיל את אשמת חוסר המוסריות דווקא ב ynet, אשר לטענתו, חופש הביטוי וחירות עובדי המכון להתבטא אינם בראש מעייניה, אלא האינטרסים המסחריים שלה, אולם השופטת וולצקי לא התרשמה וקבעה כי אין נפקא מינה אם ל-ynet מניעים מסחריים או מהותיים, עדיין אין לחשוף את זהותו של הגולש.

למותר לציין כי מאז פסיקה זו כבר ניתנה פסיקת בית המשפט העליון אשר אימצה את העמדה המבכרת את האנונימיות על פני 'זכותו' של הנפגע לבוא-חשבון עם הפוגע.

עובדות המקרה

ביום 1.09.09 פורסמה ב-ynet כתבה בעניין עובדי מכון התקנים, ועל פיה, מצאה ביקורת של משרד האוצר חריגות שכר חמורות במכון התקנים, וכי 100 מתוך 700 עובדי המכון נהנים מדרגת שכר של מנכ"ל. פלוני פרסם תגובית, אשר מקריאתה ניתן להניח בסבירות גבוהה כי היא נכתבה על-ידי עובד של המכון שביקש להעיר על התנהלות לא ראויה בעיניו של בכירי המכון:

  • "זה ידוע שהבכירים גונבים במכון אבל יתר 600 העובדים מרוויחים משכורות פחות מהממוצע במשק. מומלץ להתמקד בשמות כמו ....(ביהמ"ש לא ראה לנכון לשוב ולחזור על השמות) מומלץ לבדוק איך הגיעו למה שהגיעו שכר תפקיד אם לקחו דברים ללא רשות וכד' לפעמים לקחו דברים עם רשות אבל זה לא שלהם" .


מכון התקנים ראה בכך לשון הרע, הגיש תביעת לשון הרע נגד ידיעות אחרונות והכותב האנונימי, ובמקביל, ביקש צו לחשיפת זהותו של הטוקבקיסט האנונימי, אשר ככל הנראה נמנה עם עובדי המכון אשר משתכרים "פחות מהשכר הממוצע במשק".

קבוצת 'ידיעות אחרונות', בינתיים, צינזרה את התגובית.

טענות הצדדים

לטענת ידיעות אחרונות, חשיפה שכזו תפגע בחופש הביטוי ותמנע מגולשים לחשוף שחיתויות של השלטון או של גופים ציבוריים גדולים.

מכון התקנים גורס כי לידיעות אחרונות אין מעמד של "טוען ציבורי", ובסופו של יום מבקשת 'ידיעות אחרונות' להגן על אינטרסיים מסחריים שלה עצמה. מכון התקנים חולק על טענת 'ידיעות אחרונות', ולפיה, חשיפת פרטי הגולש יש בה כדי "לחנך" את עובדי מכון התקנים לבל יצאו נגד ההנהלה. לטענתם לעובדים יש דרכים לגיטימיות לפנות בביקורת הן בפני מבקר הפנים של המכון והן בפני מבקר המדינה ככל שהם סבורים שנעשים דברים לא ראויים. לטענת המבקשים אי העתרות לבקשתם מבטלת את האינטרסים הלגיטימיים שלהם כאנשים פרטיים שלא יוכפש שמם.

קביעות בית המשפט

הגישות השונות בפסיקה עד כה - מהותה של בקשה זו ודומות לה, הינה במתח שבין הזכות לחופש הביטוי, ובכללה האינטרסים הציבוריים הנובעים מזכות זו, לבין הזכות של אדם לשמו הטוב. בתי המשפט המחוזיים כבר נדרשו לסוגייה זו וניתן למצוא בהם שלוש גישות: הגישה החותרת להגן על שמו הטוב של אדם ואשר תספק צוים שכאלו ברוחב לב, הגישה הרואה בחופש הביטוי ערך עליון ואשר תספק צוים שכאלו ביד קמוצה, וגישת הביניים אשר קובעת כי ככל שהטובק נוגע יותר לצנעת הפרט של הנפגע – כך יטה ביהמ"ש לחשוף את המשמיץ, וככל שהטוקבק נוגע לעניין ציבורי ופוליטי – יקמוץ ביהמ"ש ידו מחשיפת הגולש. (מאז הינתן פסיקת בית המשפט העליון הגישה השלטת מבכרת את אינטרס חופש הביטוי – ע.ב.)

אימתי יטה ביהמ"ש לחשוף כתובת IP של גולש ומתי לא? - יש ליתן משקל רב ליכולת לחשוף שחיתויות בגופים גדולים רק מקום שפרטי החושף יישארו חסויים. חשיפה של שחיתויות הינה בעלת ערך ציבורי רב ומכאן שראויה להגנה רבה. מנגד כאשר בוחר גולש לפרסם פרטים אינטימיים מחייו הפרטיים של אדם ואשר יכולים לעלות כדי לשון הרע, הנטייה תהיה לחשוף את פרטי אותו גולש שכן החשיבות שבחשיפת הפרטים לציבור הינה קטנה בהשוואה לנזק שנגרם למושא הפרסום.

שיקולים במקרה דנן - התגובית פורסמה לפרק זמן קצר בלבד, בשפה עילגת, בתגובה לכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות – ואשר התובעים אינם רואים בה לשון הרע- בעניין מכון התקנים שהינו גוף פרטי בעל אופי ציבורי, "וחשוב מכל, ברי שזהו מסוג אותם מקרים שאם תותר חשיפת הגולשים – לא נמצא אותם עוד במקומותינו שכן אם אדם יידע שזהותו תיחשף, הוא יימנע מחשיפת הפרטים מחשש שיבולע לו בעקבות כך". במקרה הנדון – האינטרס הציבורי בחשיפת שחיתויות – ידו על העליונה.

נסיונו של מכון התקנים לחשוף את זהות הטוקבקיסט אינה ראויה - אין בפניית 'מכון התקנים' אל עובדיו לבוא ולהיחשף בעקבות אותו פרסום, משום פתרון שכן זהו בדיוק החשש שמביא אנשים לומר דברים רק תחת מעטה האנונימיות או לשומרם קרוב לחזה כאשר זהותם גלויה.

תוצאת ההליך

זהות הטוקבקיסט לא תיחשף.

פרטי ההליך

- בבית משפט השלום בתל-אביב
- בפני השופט חדוה וינבאום וולצקי
- בשם מכון התקנים – עו"ד י. סמואל ואח'
- בשם ידיעות אחרונות – עו"ד מ. מזור ואח'

ת"א 22992-09-09 מכון התקנים הישראלי ואח' נ' אלמוני ואח' (ניתן: 15.12.10)
תאריך:  21/05/2010   |   עודכן:  21/05/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש: "לחשיפת שחיתות בטוקבק ערך ציבורי רב"
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אליהו חיים
21/05/10 18:48
2
יש מיש
22/05/10 06:33
3
בועד לא משחקים
22/05/10 06:38
4
עידן סובול
22/05/10 10:26
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נתחיל בחידה קטנה - בנוסח "חידות החיות". חידות רבות על חיות מתחילות בשאלה "מהו ירוק/קופץ/מסתובב/עם נקודות אדומות/אוזניים שמוטות" וכדומה, והמשיב צריך לנקוב בשמה של חיה הנושאת את התכונות האלו. באנלוגיה צורנית מ'חידות החיות' אשאל 'מהו סוג ההליך המשפטי אשר בו נפסקו בבית המשפט לתביעות קטנות כ 400 שקלים, בית המשפט המחוזי שדרג את הפיצוי לכדי 2500 שקלים, ובית המשפט העליון העלה את שיעור הפיצוי לסך של כ - 5,000 שקלים?' המבין במשפטים יתהה 'איזו מן חיה משפטית זאת', שכן הבקיא בתורת הפסיקה יודע כי לא בנקל, הליך אשר ראשיתו בבית הדין לתביעות קטנות, יסתיים בבית המשפט העליון. המלומדים בהרגלי הפסיקה של השופטים יודעים כי "לא בנקל תתקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי" (או בשפה פשוטה של בני אדם ולא של משפטנים - לעיתים נדירות בלבד ידון בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר בתורו היווה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום) - ולבטח לא כשההליך החל בבית הדין לתביעות קטנות.
21/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"האפשרות כי קיים קשר בין בני הזוג, היא אפשרות קיימת. דחיית העתירה משמעה כי קשר זה לא יוכל לבוא לידי ביטוי בחיים משותפים בישראל". כך קבעה (יום ג', 11.5.10) שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, רות רונן, בבקשה שהגיש דוד רביע, להיתר כניסה של רעייתו הטרייה ממולדובה לארץ, וזאת בכדי שהשניים יוכלו להוכיח בפני הרשויות את כנות כוונותיהם.
20/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"גם אם נוצר חוסר שוויון בין הכנסותיהם החודשיות השוטפות של בני הזוג לעת הזאת, אין בכך כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהכלל שאת מכלול נכסי בני הזוג כפי שהם צברו במשך חייהם המשותפים יש לחלק בחלקים שווים". כך קבע (יום ה', 13.05.10 ), שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ בערעור שהגישה פנסיונרית של בנק ישראל על קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי עליה לחלוק את הפנסיה שהיא מקבלת עם גרושה, במסגרת 'איזון המשאבים' אשר מתחייב מחוק יחסי ממון.
16/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"מצבור הפגמים בהגשת העתירה, כלליות טענותיו של העותר והעדר תשתית עובדתית מפורטת, כמו גם העדר ביסוס לטענה כי העותר ורעייתו נפגעו ישירות מהצבת המצלמות, כל אלה מצדיקים את דחיית העתירה על הסף". כך קבעה (6.5.10) שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בעתירה שהגיש לקוח של בית החולים אסותא, בניימין צוויג, כנגד משרד הבריאות, להורות ליועץ המשפט לממשלה לפתוח בחקירה פלילית סביב פרשה של הצבת מצלמות בבית החולים אסותא.
16/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"במקרה שלפנינו, הוכח כאמור כי תפקידם של התובעים, כקציני משטרה, אשר נבע מתחומי אחריות אחרת, היה שונה משל שוטרי המג"ב או קציני צה"ל. לפיכך לא ניתן לומר כי התובעים הופלו לרעה לעומת שוטרי המג"ב". כך קבעה (14.04.10) שופטת בין הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יהודית הופמן, התביעה שהגישו קצינים בתפקידים שונים המשרתים במשטרת ישראל, לתוספת שכר המכונה "תוספת מפקד לוחם", כמקובל אצל קצינים בצה"ל ובמשמר הגבול המשרתים במערכת המכפלה.
15/05/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
שר בישראל העונה לשם דודי אמסלם מתהולל בטברנה באתונה בירת יוון ושרה העונה לשם מירי רגב מטיילת עם הבת בסרי לנקה
מרדכי ליפמן
מרדכי ליפמן
סיפור הרחפנים הוא סיפור חדש, גם השאלה במה היו מצויידים אותם הרחפנים, האם היו מצויידים בנפצים או בדומיהם, מטרידה מאד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il