גדי טאוב (נולד: 19 באפריל 1965), סופר, פובליציסט, איש תקשורת, חוקר ותסריטאי.
מידע אישי כללי
נולד בירושלים. אחד משלושת ילדיהם של מרית ויצחק טאוב. אימו עבדה כמורה ומחנכת ואילו אביו עבד כעיתונאי ופרשן כלכלי וכן מילא מספר תפקידי ניהול ציבוריים, בהם יושב-ראש הרשות לניירות ערך. את לימודיו עשה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודים בין-תחומיים מאוניברסיטת תל אביב, בעל תואר שני בהיסטוריה, גם כן מאוניברסיטת תל אביב, בעל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, ארצות הברית.
ניסיון בעבודה
ב-1986 החל לעסוק בכתיבת תסכיתי רדיו לילדים אשר שודרו בקול ישראל ובהגשת התוכנית בהן שודרו התסכיתים. ב-1989 הצטרף למחלקת הילדים והנוער בערוץ הראשון ועסק בכתיבה ובהגשת תוכניות לילדים. כמו כן הגיש מספר תוכניות רדיו בגלי צה"ל. בשנים 1993-1992 שימש ככתב מגזין במקומון "תל אביב" ברשת "ידיעות תקשורת".
ב-1997 פרסם ספר הגות בשם "המרד השפוף" בו בחן בצורה ביקורתית את השפעות הפוסטמודרניזם על תרבות המערב ועל החברה הישראלית. הספר זכה להצלחה ניכרת והיווה עבור רבים ביטוי אינטלקטואלי רהוט לסוגיות ומגמות משמעותיות בתרבות ובחברה הישראלית של אותן שנים.
ב-1998, לאחר שהשלים תואר ראשון ושני בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, סיים את עבודתו בערוץ הראשון והחל בלימודי דוקטורט בהיסטוריה של ארצות הברית באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, ארצות הברית. ב-2003 השלים את לימודי הדוקטורט, שב ארצה והחל לשמש כמרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-2011 קודם לדרגת מרצה בכיר כחבר סגל המחלקה לתקשורת ועיתונאות. כמו כן שימש כמרצה במכללה למנהל.
לצד עבודתו כחוקר וממרצה, המשיך להיות מעורב בשיח הפוליטי-תרבותי-חברתי בישראל, בין היתר באמצעות פרסום מאמרי דעה בעיתון "הארץ" וכלי תקשורת אחרים, השתתפות בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה וברדיו. בהופעותיו התקשורתיות בשנים האחרונות נתן ביטוי לעמדות המזוהות עם צידה הימני של המפה הפוליטית והרבה להעביר ביקורת על השמאל הישראלי, על תופעת התקינות הפוליטית וכן על מערכת המשפט הישראלית.
סופר
ב-1990 פרסם את ספרו הראשון, ספר ילדים בשם "דברים שאני לא מגלה". ב-1992 פרסם אסופת סיפורים קצרים בשם "מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב". בשנים לאחר מכן פרסם רומן בשם "אלנבי" (2009) ואסופת מסות וסיפורים בשם "נגד הבדידות: רשמים" (2011). כמו כן פרסם עוד מספר ספרי ילדים, עבור אחד מהם "המכשפה מרחוב מלצ'ט 3" (עובד לסרט טלוויזיה) זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, תשס"א (2000-2001).
תסריטאי
היה שותף לעיבודו של הרומן "אלנבי" לכדי סדרת טלוויזיה באותו שם (שודרה ב-2012 בערוץ 10), כמו כן היה שותף לכתיבת סדרת דרמה נוספת בשם "ההרמון" אותה גם ביים, אשר שודרה בערוץ 13.
