תיאטרון המדיטק יוזם הפקת הצגות משובחות בלבד, לילדי חולון והמרכז ולכל בתי הספר בארץ. הצגות השוות את הדרך הקצרה אליו, כדי להעניק לילדינו חוויות ברמה. הפעם חבר המדיטק לתיאטרון הארצי לילדים ולנוער, בהצגת "אורה הכפולה", ספרו המלבב של אריך קסטנר. זו גם הצגת הפתיחה לפסטיבל ישראל לילדים. הפקות קודמות של סיפוריו - פיצפונת ואנטון ואמיל והבלשים כבר היו להצלחות ועינגו את ילדינו.
הבימאי המחונן רפי ניב אייש לתפקיד שתי הילדות התאומות שהופרדו בינקותם, כשהוריהם נפרדו, ולא ידעו האחת על רעותה - שתי שחקניות הדומות בהצגה זו לזו כשתי טיפות מים, תמר אלקן וגל בן עזרא. שתיהן יפות, חמודות, ומקסימות. האחת שגדלה עם אביה, מנצח התזמורת של וינה, והשניה, השובבה והקונדסית עם אמה העיתונאית במינכן.
יום אחד, מגיעות שתיהן לאותה קייטנה, ולאט לאט הן מגלות את האמת. כפי שקסטנר מטבל את סיפוריו, הן מחליטות להחליף זהויות. האחת רוצה להכיר כך את אביה, והשניה - כמהה לחוות מה זו אמא. העלילה מסתבכת, וטיפוסים נוספים מעורבים בה. לא נגלה, אלא רק שאת האב והאם מגלמים קובי ליבנה, שמנצח במקצועיות על התזמורת הבלתי נראית, ופורט להפליא על הפסנתר, וענת פדרשניידר כאמא העיתונאית. מיכל ווינברג נפלאה גם היא כמדריכה, ובולט בתפקידים שונים ומגוונים שי אגוזי, שפשוט מדהים ביכולותיו. כמו-כן משחקות עינת סגל כהן, גליה פטילון ומאיה מג'ר - גם הן בכמה תפקידים, כך שתשעת השחקנים יוצרים צוות גדול ומחזה מרתק.
הילדים היו המומים ומרותקים בהצגה. דניאל לא יכלה לעכל כיצד מצאו שתי ילדות שאינן תאומות, ובכל זאת כה דומות. לכך אחראים מעצבי הבמה (ערן עצמון) והתלבושות (מוני מדניק), וכן שבחים גם למוזיקה של נדב רובינשטיין, לתאורה של אורי מורג, ולתדרוך הקרבות, מלחמות הילדים, של גנדי בביצקי. את התנועה עיצבה איריס לנה - וכל אלה, יוצרים הצגה מושקעת היטב. ולילדים הייתה אורה ושמחה.
