מי בוחש בפרשת סיריל קרן?
מחזה בלתי מרנין אירע ביום 15.2.04. ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, המעורב עד מעל ראשו בפרשת האזנות הסתר, השתתף במסיבת עיתונאים שכינסו צמרת המשרד לביטחון פנים וצמרת המשטרה. לעיתונאים נמסר דוח על ממדי הפשע בישראל בשנת 2003. נתונים מדאיגים, ללא ספק.
מזרחי לא יכול היה כנראה להתאפק, או שמא תיכנן זאת מראש, ובמעמד זה אמר-טען, כי החקירה בפרשת שרון התעכבה בגלל גורמים חיצוניים. אתם מכירים את אותם גורמים, אמר.
דבריו כבשו, מטבע הדברים, את כותרות אמצעי התקשורת. אחרי הכל, הדבר מדיף ריח של שיבוש מהלכי חקירה מצד שרון ובניו. מזרחי "זכר" בוודאי, כי למחרת בבוקר, ביום שני (16.2.04), כאשר העיתונים יופיעו, יתכנסו לדיון שלושה שופטי בית המשפט העליון, כדי לדון בעתירה המבקשת להעמידו לדין בגין עבירות פליליות חמורות (על כך בהמשך). מזרחי גם יודע, כמובן, על ההליכים המתנהלים נגדו, ועל הסיכון המשולש בפניו הוא עומד:
1) השימוע שעוכב - השימוע בעניינו של מזרחי בפרשת האזנות הסתר, עליו הורה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, נקבע ל-9 במרס 2004. זה ייערך, אוי לבושה, בפני מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, שיצא אוטומטית להגנתו של מזרחי בפרשה זו. הצמד הזה - אהרונישקי ומזרחי, כבר ממסמסים את הליך השימוע. לראיה, מאז שפרסם רובינשטיין את הדוח (ב-23 באוקטובר 2003) חלפו כארבעה חודשים. השימוע ייערך, אם ייערך, רק ב-9 במרס, ועד מתן ההחלטה יחלוף עוד זמן. גם לאחר מכן, החלטת המפכ"ל הינה רק המלצה, שאותה אפשר לכתוב כבר עכשיו, וזו תובא אל השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. בקיצור: יחלפו כמה חודשים עד אשר תיושם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה;
2) דוח מבקר המדינה - מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עומד לפרסם ב-5 במאי 2004 את הדוח שערך בפרשת האזנות הסתר. טיוטה הוגשה כבר לכל הצדדים הנוגעים לעניין, לקבלת הערותיהם. המשטרה כבר העבירה למבקר את תגובתה;
3) העתירה - בבית המשפט העליון נערך ביום 16.2.04 היון בפני הרכב השופטים אליהו מצא, יעקב טירקל ומרים נאור, בעתירה שהגיש חבר הכנסת גלעד ארדן להעמיד לדין את מזרחי, באשמה שביצע עבירות פליליות חמורות בפרשת האזנות הסתר. ארדן, באמצעות פרקליטו עורך הדין דן אבי-יצחק, קבל בפני השופטים, על כך שאפילו הנחיית רובינשטיין להדיח את מזרחי, בכפוף לשימוע, אינה מיושמת. רק במעמד זה הודיעה הפרקליטות כי אמנם חל עיכוב, אך השימוע ייערך בתחילת מרס. השופטים שמעו את הצדדים במשך כשעתיים. בסופו של הדיון הודיעו, כי את החלטתם יתנו במועד אחר. ומועד זה צפוי כל יום.
מעניין להצביע על הסימביוטיקה המתקיימת, בימים אלה, בין מזרחי-ארבל לבין כמה מכלי התקשורת. הנה אנו רואים, כי חלק מהם, ובראשם הארץ, ידיעות אחרונות וערוץ 1 נמנעים ממתן כיסוי ולהליכים המתנהלים בימים אלה נגד מזרחי, וגם בעניינה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; ואילו לחשדות המופרחים (שחלקם מופרכים) מחצרם של ארבל-מזרחי, נגד שרון ובניו, ניתן ביטוי עצום.
השבוע, לדוגמה, פרסם עיתון הארץ ידיעה לפיה "המשטרה פשטה" על משרדיו של מיכה לזר, רואה החשבון של חברת אננקס מחקרים, וגילתה ממצאים חדשים "הסוגרים" על שרון ובניו. ברוך קרא דיווח בהארץ לאנשים התמימים, בעמודו הראשון של העיתון, כי הפשיטה נערכה בעקבות חיקור הדין באיים הקריביים. היינו: לפני מספר ימים. אך מה לעשות - העובדות שונות.
ראשית - לא היתה פשיטה במשרד זה. לפני כשלוש שנים ביקשה המשטרה וקיבלה מסמכים הנוגעים לאננקס מחקרים; ושנית-מה החדשה כאן. הרי הארץ כבר דיווח, כמו אחרים, מספר פעמים על הממצאים כביכול מהאיים הקריביים. שניים מהדיווחים, לדוגמה, נמסרו בדצמבר 2003 על-ידי ברוך קרא ואמיר אורן.
עיתוי הפרסום הוא המעלה שאלות. לא צריך להיות חוקר גדול כדי להבין מה נעשה שם. פרשת שרון (שצריכה, כמובן, להתברר ולהגיע לכדי מיצוי) משמשת ככלי לקבור עניינים אחרים הנוגעים לארבל ומזרחי. ואלה מוצגים "כגיבורים", כך שכל חשיפה בעניינם (במיוחד כאן, במעריב), מוצגת כאילו הדבר נובע מתוך רצון להתנכל להם ולסלקם מעל גבו של שרון.
