ניר בכר, עורך ואיש תקשורת.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ניסיון בעבודה
את דרכו בעולם התקשורת החל בשלהי שנות ה-80 אז החל לעבוד ככתב במקומון הירושלמי "כל העיר" ברשת שוקן. ב-1994 עבר לשמש כעורך במערכת המקומון. ב-2000 הצטרף למערכת "ידיעות אחרונות" ומונה למשנה לעורך המוסף "7 ימים". ב-2004 מונה לעורך המוסף. ב-2005 פוטר מעבודתו ב"ידיעות אחרונות" על ידי עורך העיתון באותה עת, רפי גינת.
בתגובה להודעת הפיטורים הגיש עתירה לבית הדין לענייני עבודה בטענה כי ההחלטה לפטרו התקבלה עקב נסיונו לפרסם במוסף תחקירים שנועדו לחשוף פרשיות שחיתות שלטונית וקשרי הון-שלטון לא ראויים. על פי מספר פרסומים סביב העתירה במוקד חילוקי הדיעות בינו ובין גינת עמדו בין היתר תחקירים אשר עסקו בדליה איציק (באותה עת שרת התקשורת), אריאל שרון (באותה עת ראש הממשלה) ואלי לנדאו (באותה עת יושב-ראש חברת החשמל). בתשובה לעתירה שהגישה "ידיעות אחרונות" נטען כי הסיבה לפיטורים היא סירובו למלא את הוראות עורך העיתון.
במרץ 2006 מונה לעורך "מוסף הארץ". בעקבות המינוי הגיש בקשה לביטול העתירה וזו נמחקה לאחר שהוטל עליו לשלם את הוצאות המשפט. ב-2009 סיים את עבודתו בעיתון "הארץ". בהמשך הצטרף למערכת חדשות ערוץ 10 ושימש כעורך התכנית "השבוע".
ב-2013 מונה לסמנכ"ל סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע הבינלאומי.
ב-2016 שב לעולם התקשורת כאשר מונה לעורך תכנית "המגזין" (מהדורת מגזין ששודרה במוצאי שבת) בערוץ 10. המשיך למלא תפקיד זה גם לאחר איחודם של ערוץ 10 וערוץ 13. ביולי 2020 פוטר מתפקידו. לאחר פיטוריו טען במספר ראיונות כי הבסיס לפיטוריו היה שידור תכנים ביקורתיים נגד מוקדי כוח פוליטיים ועסקיים.
