לאחר חודשים של עיכובים, מתיחויות, עימותים וניסיונות הידברות כושלים, מפרסמת היום (ג', 6.7.04) לשכת עורכי הדין את ממצאי משוב השופטים לשנת 2004, במסיבת עיתונאים שקיימה בבית הפרקליט בתל אביב.

את תוצאות המשוב הציגו, בין היתר, ראש הלשכה, עו"ד ד"ר שלמה כהן, ופרופ' ברוך מבורך מחברת "מאגר מוחות", שערכה את המשוב.

למשוב המלא, ראו קישור בסוף הידיעה.

במערכת המשפטית יש שציינו, כי בלשכה יכולים לרשום כבר כישלון אחד, בכך שמבין כ-29 אלף עורכי דין שהתבקשו לדרג את השופטים, רק 4,246 (כ-14%) החזירו את השאלונים. בלשכה אומרים, כי הנתון מטעה ולמעשה מדובר בהשתתפות של כ-25-29%, משום שלא כל עורכי הדין שקיבלו את המשוב מופיעים בפני שופטים בבתי המשפט ובכל מקרה לא כל עורכי הדין הרשומים בלשכה הם פעילים. בנציגות השופטים אמרו בתגובה, כי אפילו עורכי הדין הצביעו ברגליים נגד המשוב.

התוצאות


הטובים ביותר
לדירוג הכולל הגבוה ביותר - ציון של 4.8 מתוך 5 - זכו שניים: שופט בית הדין הארצי לעבודה בנצרת, חיים ארמון, ושופט בית המשפט לתעבורה בעכו, יעקב בכר. לא הרחק אחריהם, ניצבים שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יצחק עמית, שופט בית משפט השלום בבאר שבע, יעקב שפסר, וסגנית נשיא בית משפט השלום בנתניה, רות לורך, עם ציון 4.7. במשוב הקודם, לפני כשנתיים, זכה השופט יצחק עמית לציון 4.8.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ישעיהו שנלר, זכה לציון 4.6, ומייד אחריו חברו לאותו בית משפט, השופט חאלד כבוב (4.5). בבית משפט זה, קיבלה השופטת יהודית שיצר את הציון הנמוך ביותר (2.4).

בבית הדין הארצי לעבודה, קיבלה הרשמת והשופטת בפועל לאה גליקסמן-כוכבי, את הציון הגבוה ביותר - 4.4.

נשיא המחוזי בחיפה ויו"ר נציגות השופטים, מיכה לינדנשטראוס, זכה לציון של 3.1; נשיא המחוזי בתל אביב, אורי גורן, זכה לציון של 3.5, ואילו נשיא המחוזי בבאר שבע, יהושע פלפל, קיבל ציון של 2.5.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, זכה לציון של 4.2 והשופט יהונתן עדיאל, שמונה בינתיים במינוי זמני לעליון, זכה לציון 4.0. את הציון הגבוה ביותר בבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה השופטת אורית אפעל-גבאי (4.4).

הגרועים ביותר
בתחתית הרשימה ניצבים שופטת בית משפט השלום בירושלים, רחל שלו-גרטל, וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרון אמינוף (1.8), שסגר את הרשימה גם במשוב הקודם, לפני כשנתיים.

עוד בתחתית הרשימה: שופטת בית משפט השלום בירושלים, אילתה זיסקינד, שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ורדינה סימון, ושופטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, זהבה בנר-קאודרס, שקיבלו כל אחת את הציון 1.9.

חיות ותאודור אור מובילים בעליון, דורנר בתחתית

מבין שופטי בית המשפט העליון מובילה השופטת שזכתה אך באחרונה למינוי של קבע, אסתר חיות, שקיבלה הערכה גבוהה יותר (4.0) מהנשיא אהרן ברק (3.4). יש לציין, כי רוב ההערכות לגבי חיות מתייחסים לתקופה בה כיהנה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.

אחרי חיות, זוכה מי שהיה המשנה לנשיא שפרש זה מכבר, השופט תאודור אור, שזכה לציון 3.6. את הציון הגרוע ביותר בקרב שופטי העליון, גרפה השופטת (בדימ') דליה דורנר, עם 3.1.

השופט מישאל חשין, שלא ידוע במזגו הצונן ובסבלנותו הרבה כלפי עורכי הדין - וזאת בלשון המעטה, זכה לציון של 3.3, כאשר מקדים אותו המשנה לנשיא הנוכחי, אליהו מצא (3.5), ואחריו השופטת דורית בייניש (3.2).

בלשכה ביקשו להדגיש, שיש להתייחס בהסתייגות לממצאים לגבי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, בשל מיעוט המשתתפים בדירוגם.

בתי המשפט לתעבורה ולנוער מובילים בפרמטרים של הכרת התיק והדין. בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט השלום זכו לדירוג הנמוך ביותר בפרמטר של יעילות הדיון.

הפרסום - לאחר כשלון ניסיונות הגישור

נציגות השופטים הארצית החליטה בשבוע שעבר לדחות את הצעת הפשרה של שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, במחלוקת בינה לבין הלשכה. לפיד הציע, כי המשוב יעוכב עד לחודש ספטמבר, ועד אז תדון ועדה משותפת על אופן פרסומו. הנציגות דחתה את ההצעה פה-אחד, בטענה כי יש לדון בעצם קיומו של המשוב, לו מתנגדים השופטים, ולא רק על אופן הפירסום, אז נקודת המוצא היא הכרה עקרונית בקיום המשוב.

נשיא המדינה, משה קצב, התייחס אף הוא לנושא המשוב. קצב אמר היום, כי הוא "חושב שזה לא יאה, לא נכון ולא יעיל [לקיים את המשוב]. צריך לחפש דרכים אחרות כדי להגדיל את הפיקוח על בתי המשפט, במידת הצורך".

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, הביע צער על פרסום משוב השופטים. לדבריו, "המשוב פוגע קשות במעשה השפיטה. הוא פוגע בעצמאות השיפוטית. הוא משבש את היחס הראוי בין שופט לעורך דין". עוד אמר ברק, כי "המשוב הוא ביטוי לגישה כוחנית ביחסים בין שופטים לעורכי דין".

ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן, אמר היום כי "אין כאן פגיעה בעצמאות השפיטה. זהו כלי מדעי. לא ביקשנו לדרג על סמך החלטות, זה לא דומה לנציב תלונות הציבור על שופטים, כי זו לא תלונה על מקרה אחד... אני מצטער מאוד על התגובה הלא שקולה ולא אחראית של ועד השופטים, שגייס גם עמיתים בארצות אחרות... העובדה היא שבמדינות בארה"ב כן עורכים משוב. השיטה המשפטית באירופה היא שונה, גם שיטת מינוי השופטים שונה, ברוב מדינות אירופה שר המשפטים ממנה שופטים, שלא כמו אצלנו".

"נציגות השופטים - בהתנהגות מצערת, לא שקולה ומיליטנטית, פועלת כאילו מישהו מאיים עליה, כשמטרתנו לשמור על המערכת הזו ולהגן עליה", הוסיף ד"ר כהן.

נשיאי בתי המשפט המחוזיים: זהו איום כוחני וברור על עצמאותנו

נשיאי בתי המשפט המחוזיים שלחו אתמול מכתב לנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, בו תקפו בחריפות את פרסום המשוב: "זהו איום כוחני וברור על עצמאות הרשות השופטת, ראש לשכת עורכי הדין מבקש להטיל אימה על שופטי ישראל", כתבו השופטים.

יו"ר נציגות השופטים ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס, אמר היום בגלי צה"ל כי השופטים "לא יוכלו לשתף פעולה עם לשכת עורכי הדין, שהיא התנהגה איתנו בנושא הזה בצורה מוזרה, מתמיהה. לא נוכל לשתף פעולה עם גורם שרוצה לגרום לזילות כזו של מערכת המשפט באמצעות המשוב". לינדנשטראוס הוסיף, כי "זהו גימיק תקשורתי, מעין תחרות רייטינג בין השופטים".

יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה, עו"ד אילן בומבך, אמר בתגובה לגלי צה"ל, כי המשוב הנוכחי הכרחי: "השופטים מצד אחד צריכים להבין שהם לא מעל החוק. כל מערכת נתונה לביקורת. זו מערכת שהיא לא באולימפוס, היא לא מערכת מנותקת מהעם. שופט בא מתמנה עד גיל 70 ואי אפשר להזיז אותו".

תזכורת: משוב השופטים של לשכת עורכי הדין

נזכיר, כי משוב השופטים הארצי השני של לשכת עורכי הדין יצא לדרך בחודש פברואר השנה, ובמסגרתו התבקשו כ-29,900 עורכי דין פעילים לתת הערכות לשופטים, דיינים ורשמים של כל הערכאות בישראל (לרבות בתי הדין לעבודה ובתי הדין הרבניים, שלא נכללו במשוב הראשון), בפניהם הופיעו במהלך עבודתם.

המשוב, שהוא אנונימי, נבדק באמצעות סורק אופטי ותוצאותיו עובדו על-ידי מכון המחקר "מאגר מוחות". המשוב כולל 8 פרמטרים להערכת השופט: עד כמה הכיר השופט את העובדות בתיק; עד כמה היה השופט בקיא בדין הרלוונטי; באיזו מידה ניהל השופט את הדיון ביעילות; באיזו מידה היה יחסו של השופט לעדים נאות; באיזו מידה אפשר השופט חקירה נאותה של העדים; עד כמה היה יחסו של השופט לעורכי הדין נאות; הערכת התאמת ניסיונות פישור למקרה; הערכה כללית של השופט.

עורכי הדין התבקשו לציין גם את מספר ההופעות שלהם בפני השופט בשנה החולפת, סוג התיקים בהם הופיעו בפניו וכן האם לקוחותיהם זכו או הפסידו ברוב התיקים מול אותו שופט. הציון ניתן בדירוג של 1 עד 5.

המאבק סביב המשוב

נציגות השופטים מתנגדת בחריפות לעריכת המשוב, בטענה כי המשוב מלבין את פניהם של השופטים ומשמש לעיתים קרובות לחיסול חשבונות עימם. נציגות השופטים מחרימה מזה כמה חודשים את מוסדות ואירועי לשכת עורכי הדין. בין היתר, החרימו השופטים את הכנס השנתי היוקרתי של הלשכה שנערך בחודש מאי באילת, כמידי שנה.

את הטיעון החדש של נציגות השופטים, שהתנגדה גם בעבר למשוב, העלה לאחרונה נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק: מוסד נציבות קבילות הציבור על שופטים, שהחל לפעול באחרונה עם מינויה של השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן, אמור לתת מענה לטענות עורכי דין על התנהגות בלתי נאותה ומקצועית של שופטים, ולפיכך המשוב מיותר.

ואולם, יו"ר הלשכה, עו"ד ד"ר שלמה כהן, נחוש בדעתו שלא לוותר על המשוב. לטענתו, נציבת תלונות הציבור על שופטים עוסקת במאטריה שונה לגמרי מהמשוב. בעוד הנציבה עוסקת בתלונות פרטניות נגד השופטים, המשוב הוא כלי בקרה על רמתם הכללית של השופטים - כשם שראוי לעשות במשטר דמוקרטי, החורת על דגלו את שקיפות המערכות השלטוניות [עוד על המשוב ועל המאבק סביבו - ראו קישורים].

בלשכה סבורים, כי המשוב הוא כלי מקצועי חיוני לבקרה על התנהלותם של השופטים בהיבטים חשובים כמו הכנה לדיון, בקיאות בעובדות התיק ובדין הרלוונטי, ניהול הדיון, יחס לעדים ולעורכי הדין ולחץ לפשרה.