נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון (אב"ג),
רבקה כרמי, היא לא רק משכילה (בכל זאת היא פרופסור), אלא גם חכמה ומתוחכמת, וככזו - היא יודעת היטב, כי אמירתו הלא כל-כך מוצלחת, אבל ראויה לדיון מעמיק, של ד"ר ירוחם לויט, ולפיה בנים שגדלים אצל הורים הומואים/לסביות סובלים מבעיות של זהות מינית, היא הרבה פחות קשה ומקוממת מאמירותיו של ד"ר ניב גורדון, אף הוא מאב"ג. ד"ר גורדון, למי שטרם שמע את פיו מפיק המרגליות, לא רק מצדד בחרם אקדמי כלפי מדינת ישראל, אלא גם שולל את אופייה היהודי של המדינה, שולל את הציונות ומגדירה כגזענות ואפילו, תתפלאו, מחזיק בדעות על גבול האנטישמיות, לא פחות.
כך, שבעוד שדבריו של ד"ר לויט פוגעים באחוז מזערי מהאוכלוסיה, הרי שדבריו של ד"ר גורדון מקוממים כמעט את כל האוכלוסיה למעט את השמאל הסהרורי, שעליו נמנים ד"ר גורדון עצמו, פרופסור חיים בראשית, ד"ר
אילן פפה, נשיאי אוניברסיטות ומכללות, דיקנים וראשי חוגים למיניהם וכמובן, תועמלני עיתון הארץ בראשותם של
גדעון לוי ו
עמירה הס.
ולמרות ההבדל המהותי בין שני הדוברים לעיל, לא מצאה לנכון הגברת כרמי להיפגש עם ד"ר לויט בטרם הודח מתפקידו ולו כדי לשמוע מה יש לו לומר, אבל זה שד"ר גורדון אפילו לא הועמד להדחה, לא הפריע לה כלל וכלל. חכמה ומתוחכמת כבר אמרנו? ובכן, פרופסור כרמי, כמי שיודעת נפש בהמתה, לא תהין ולא תעז להיכנס לעימות עם אותה קליקה המגוננת בחירוף נפש על ד"ר גורדון ודומיו, מה גם שייתכן שהיא נמנית עליהם, אולם עם ד"ר לויט ותומכיו אין לה בעיה להתעמת, רצוי להתעלם. ובקיצור, גיבורה על חלשים ושפנה מול חזקים וצבועים.
לכן, עד אשר הגברת כרמי לא תדיח את ד"ר גורדון, שמבקש לכרות את הענף עליו הוא יושב, אני קורא מכאן לכל מי שרק יכול, להחרים את אב"ג וכמה שיותר: למנוע ממנה תקציבים, להפסיק לתרום לה כספים, להחרים אירועים רשמיים שהיא מקיימת, להעדיף על פניה אוניברסיטות ו/או מכללות אחרות. ובקיצור, לעשות לה "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון". ויפה חרם אחד קודם.
עמוס שריג,
באר שבע
