ראש ממשלת סוריה, מוחמד נאג'י אל-עוטרי, המתקבל בחמימות יוצאת דופן בטורקיה, הציב בפגישותיו עם בכירי הממשל הטורקי את חמשת תנאיה של טורקיה להסכם שלום עם ישראל: "נסיגה ישראלית לקווי 1967, הסכמה ישראלית לשלום תמורת שטחים, הקמת מדינה פלשתינית, שיבת פליטים והכרה בירושלים כבירת פלשתין".
אל-עוטרי שיבח את עמדתה של טורקיה כלפי ישראל ואת התמיכה הטורקית בסוריה למרות הסנקציות הכלכליות שהטילה ארה"ב על דמשק. "סוריה וטורקיה הן אחיות, אי אפשר להבדיל ביו שני העמים, אנו מאוחדים".
לשכת ראש ממשלת טורקיה, רצ'יפ טייפ ארדואן, הביעה שוב (יום ד', 14.7.04) את רצונה של טורקיה לתווך בין סוריה לישראל. לאחר פגישתו עם אל-עוטרי אמר ארדואן: "אנו קוראים לחדש את השיחות ישראל-סוריה, ישראל-לבנון. אנו מוכנים לקבל את משימת התיווך אם זו תוטל עלינו".
כזכור, במקביל לביקורו של ראש ממשלת סוריה, הגיע לאנקרה גם ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, כשהוא מלווה במשלחת אנשי עסקים.
טורקיה ניסתה להפגיש בין אולמרט לאל-עוטרי. ככל הידוע, אולמרט סירב. ראש ממשלת טורקיה סירב להיפגש עם השר הישראלי.
עיתוני טורקיה מייחסים את המתיחות בקשרי ישראל-טורקיה לפעולות צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינית ובדיווחים על סיוע ישראלי לכורדים בצפון עירק. אולמרט העביר מסר לטורקים, בו מכחיש ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, כל מעורבות בצפון עירק.
"ישראל תומכת בעמדתה של ארה"ב ומתנגדת לחלוקתה של עירק. מדובר באינטרס ישראלי עליון", אמר אולמרט בראיון לתחנת טלוויזיה טורקית.
אולמרט נפגש עם נשיא טורקיה, ושרי החוץ, התקשורת, התחבורה, התעשיה והמסחר והכלכלה. בפגישותיו ניסה לקדם השתתפות של חברות ישראליות בפרויקטים בטורקיה ודן בהסכם לרכישת מים מטורקיה לישראל.
במהלך פגישותיו הבהיר אולמרט, כי ישראל תיענה לבקשת טורקיה להתיר כניסה לישראל של פועלים טורקים, רק אם טורקיה תאפשר השתתפות של חברות ישראליות בפרויקטים צבאיים. "אנו מצפים מטורקיה למלא את התחייבויותיה, כפי שנוהגת ישראל כלפי הטורקים", אמר.
על פגישתו עם שר החוץ הטורקי אמר אולמרט: "השיחה היתה ידידותית ורצינית. עבדאללה גול חזר על התחייבויותיו להמשיך בקשר עם ישראל. בקרוב יבקרו בטורקיה בכירים ישראלים שימשיכו בדיאלוג".
"היקף הסחר בין ישראל לטורקיה עומד כיום על 2 מיליארד דולר והוא יכול להגיע בתוך מספר שנים ל-5 מיליארד", אמר אולמרט למארחיו.
כידוע, בשנת 2003 גדל היקף הסחר ההדדי לטורקיה ל-1,360 מליון דולר ( לעומת 1,190 מיליון ב-2002). סך היצוא עלה בשנת 2003 ב-7% ועמד על 410 מיליון (לעומת 384 מיליון ב-2002).
בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2004 (ינואר-מאי), עלה היצוא לטורקיה ב-120%, והסתכם ב-313 מיליון דולר לעומת 142 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. היבוא באותה תקופה עלה ב-43% לכ-496 מיליון דולר.
עיקר היצוא הישראלי לטורקיה הינו כימיקלים, כאשר היבוא העיקרי מטורקיה הינו טקסטיל, מתכות, מינרלים ומכונות.
[בתמונה: אהוד אולמרט שותה קפה טורקי; צילום - AP]