נראה אותך, חבר הכנסת הנכבד
אחמד טיבי. נראה אותך – אשרי העיניים שיראו – מצליח במקום שבו אחרים כלל לא ניסו או ניסו ולא הצליחו. נואשו וויתרו. נראה אותך מקדם את העסקה התקועה לשחרורו של גלעד שליט אשר כיום, נכון לעכשיו, נכון לאכזב, נראית רחוקה, אבודה, נואשת.
אנא. קום, צא. בוא בשעריהם של בתי הכלא שבהם כלואים מנהיגי האסירים המיועדים לשחרור. דבר עימם. נסה לשכנע אותם ללחוץ על מנהיגיהם שמחוץ לכלא, בעזה, בסוריה ובהשד-יודע היכן עוד. סע לעזה. דבר עם ראשיהם. לחץ עליהם להתכווץ עוד טיפה – זה ייתכן! זה אפשרי! – כדי שגם
בנימין נתניהו, אבן הנגף הראשית, אולי האחרונה, יוכל לנשום עמוק, להיחרד בלבו ולומר – מוכן. מסכים. יש עסקה.
אתה יודע מה? אם אתה לא יכול, או לא רוצה או לא משהו אחר, שתף אחדים מעמיתיך חברי הכנסת – לא בהכרח את שוחרי ישראל אבל ודאי לא את עוכריה, הקיצוניים שבהם. תארגן משלחת. בוא, תחילה, אל מתחם-התחינה, שבו יושבים הוריו של גלעד שליט ומאות מלוויהם הנאמנים שפרמו עצמם מרקמת חייהם כדי להיארג במארג המחאה והשוועה והתפילה לשחרורו.
בקש מהם מכתב. דאג להעבירו אל בנם. שכנע אותם – אתה מסוגל! – לכתוב מכתב נוסף, כן – בדם לבם – אל איסמעיל הנייה. עשה משהו, חביבי, טיבי.
אין עוד בציבוריות המזרח-תיכונית איש (סליחה – אישיות!) שעשוי לשמש מתווך יעיל ונחרץ ונמרץ, מקובל ומוסכם על כולם, כמוך. אין עוד איש מלבדך. אין בלתך. אתה האיש במקום שבו אין איש. בבקשה, עשה מעשה. כמה זמן עוד יוכל שליט הכלוא להינמק בשביו, מנותק מביתו, מעמו, ממולדתו, מכל מגע אנושי – לא יכול ללכת, לשחות, להשתזף, לכתוב, לקרוא, לגלוש במחשב. לא יכול שלא להשתגע. לא יכול להתלונן. לא יכול לשבת לעת ערב בחוץ, מתחת לכוכבים, עלוות קזוארינות, לשמוע יללת תן ממרחק הד. להריח על-האש. לתכנן תוכנית למחר בבוקר. לשבוע הבא. לשנה הבאה. לחיים. לא יכול לחבק את אימא אביבה, לטפוח כטפוח גבר על שכם רעהו על אביו נועם, לתת כאפות לאחיו יואל, נשיקת-אח לאחותו הדס. להתאהב לראשונה, לנשק לחי ושפתיים של נערה. לחיות כפי שהוא זכאי וראוי מעצם היותו בן אנוש. חופשי. משוחרר. מאושר.
למען השם – אלוהים, אללה – קום ועשה מעשה. מעשה שאין חיוני, דחוף ובהול ממנו נכון לעכשיו, כשהכל תקוע ודבר לא זז. אתה יכול לחולל מפנה היסטורי שיירשם לזכותך ועל שמך ויזכה אותך בזכות שכמוה כחסד – להירשם בדפיה של ההיסטוריה כגדול המתווכים לשחרור שבויים במקומותינו וכאחד התורמים הגדולים לפיוס ואולי אף, הלוואי, להשכנת שלום.
בנאומיך בכנסת ישראל הוכחת שאין שני לך במילים. עכשיו נקרית לך הזדמנות – אולי בלתי הפיכה, אולי בלתי חוזרת, נדירה, חד-פעמית – לעשות מעשה, אשר יציב אותך ראש וראשון לאנשי הציבור האנושיים בבית הנבחרים בפרט ובמדינת ישראל, אשר אתה כועס עליה ומתחשבן עימה ונוזף בה אבל נאמן לה מאין כמוך, בכלל. זוהי שעתך, אחמד טיבי היקר. בידיך להפוך אותה ליפה ולמרגשת בשעות חייך ו...חיינו. לחיה של משפחת שליט ממצפה הילה ולחייו היחידים של גלעד.
אנא. לו יהיה האיש הזה, אתה.
