|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

ביהמ"ש ביטל הנחיה המפלה בין נכי צה"ל

הנחיה 80.23 קובעת כי נכה שקיבל הכרה בעקבות ערעור לבית המשפט יקבל תגמול רטרואקטיבי, אך הטבות אחרות - מעתה ואילך אך ההליכים המשפטיים אורכים שנים ונכים מסוימים זוכים בהכרה כעבור עשור הנחיה סבירה? השופטת אגמון גונן קבעה שלא, וביטלה אותה על שיקולי תקציב, סבירות ומידתיות
05/08/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
ד"ר מיכל אגמון גונן. תירוצי המדינה לא התקבלו [צילום: בוצ´צ´ו]

"יש לזכור כי המשמעות של ההכרה בעותר כנכה צה"ל היא כי העותר שילם בגופו על הגנת המדינה. גם אם מדובר בתשלומים סוציאליים, אין לשלול אותם ממנו גם אם לקח תשע שנים עד שהוכר כנכה צה"ל". כך קבעה (יום ד', 4.08.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן, בפסק-דין חריף המבקר בסכין שיפוטית חדה כתער, לא רק את מדיניות אגף השיקום לשלם לנכים שהוכרו באיחור עקב התמשכות ההליכים בעניינם תגמולים מעתה ואילך - ולא רטרואקטיבית, אלא גם את אופן הטיעון המזגזג וה'צולע' של נציגי המדינה בערעור.

מדובר בעתירה מנהלית של נכה צה"ל, משה לופו, אשר הוכר לאחר שמונה שנות הליכים בבתי המשפט כנכה צה"ל עקב סוכרת בה לקה בעקבות שירותו הצבאי, קיבל, על-פי חוק - תגמול רטרואקטיבי בסך 310 אלף ש"ח - בגין נכותו, מיום הגשת התביעה, אולם נמנע ממנו, וזאת על-פי הנחיה מנהלית תגמול רטרואקטיבי בגין ההטבות אשר הוא זכאי להן כנכה צה"ל, ואשר "נחסכו" מתקציב אגף השיקום עקב התמשכות ההליכים בעניינו - כתשע שנים. בעתירתו תקף העותר את חוקתיות, מידתיות וסבירות ההנחיה, וגרס כי היא מקפחת ומפלה נכים על-רקע התמשכות ההליכים בעניינם, עניין שאין להם כל אשם בו:

  • "העותר במקרה שלפניי, לא רק שלא הוכר במשך תשע שנים כנכה צה"ל ונאלץ להתמודד עם נכותו ולכלכל את עצמו, אלא כעת, לאחר שהוכר כנכה צה"ל, נשללות ממנו למעשה חלק מההטבות להן היה זכאי לו היה מוכר מיידית. הרי העותר נאלץ לממן את עצמו ללא סיוע של משרד הביטחון, לא על-פי חוק הנכים ולא מכוח הוראות אגף השיקום, וזאת במשך תשע שנים. יש להניח שבאותם שנים ככל שהיו לו מקורות הוא מיצה אותם עד תום, ולא ברור מדוע אין להעניק לו היום את שנשלל ממנו בשל התמשכות ההליכים, שלחלוטין לא הייתה באשמתו".


השופטת קיבלה את טענת העותר תוך שהיא מותחת ביקורת לא רק על היות ההנחיה מפלה ובלתי סבירה, אלא גם על דרך התנהלות המדינה בערעור:

  • "....טענת המדינה כי מדובר "בעשרות או במות מקרים" אינה רצינית - המדינה עצמה אינה יודעת בכמה מקרים מדובר, והיא מנסה באותה נשימה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בשיקולי תקציב? ייתכן כי אם מדובר במאות מקרים לשנה אכן הדבר יכביד על התקציב באופן כזה שיחייב לצמצם בהטבות אחרות. ייתכן כי עשרות מקרים לא יחייבו זאת... המדינה הגישה תצהיר על אודות שיקולי התקציב שלה ומשזה נדחה, הוגש תצהיר נוסף בו השתנו הסכומים בלא הכר. לא כך מצופה מרשות מרשויות המדינה לנהוג. לא בכלל, ובפרט כאשר מדובר בנכה צה"ל שתרם בגופו להגנת המדינה ושילם בבריאותו על שירותו הצבאי".


אגמון-גונן חותמת את פסק דינה הביקורתי (כלפי אגף השיקום) באלו המילים:

  • "ראוי היה, איפוא, כי המדינה תבחן את עמדתה, ותשקול שוב בעצמה, וללא צורך בעתירות חוזרות ונשנות, את הצורך בהנחיה זו הגורמת לאפליה וקיפוח. כך ככלל, כך בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך בוודאי בעקבות פסק דין שטאובר.

    יש לזכור כי מדובר בנכי וחללי צה"ל, בקבוצה שיש לתת לה את המירב שיכולה המדינה לתת. ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את סל ההטבות, ההנחיות וההוראות, וליצור הנחיות שוויוניות במהותן, מודרניות, ראויות וצודקות המבוססות על המצב היום ולא בשנות ה-80".


היא קובעת כי הנחיה מס' 80.23 בטלה, כי יש לשלם לעותר הטבות רטרואקטיביות מיום הגשת תביעתו, ופוסקת לעותר הוצאות משפט בסכום שנחשב חריג בערעורים של נכי צה"ל: 40 אלף ש"ח.
עת"מ 1860-07 לופו משה נ' משרד הביטחון, אגף השיקום (ניתן: 4.08.10)
נפסק כי הוראת אגף השיקום 80.23 אשר קובעת כי חייל שהוכר כנכה צה"ל באיחור עקב התמשכות ההליכים בעניינו לא יקבל הטבות רטרואקטיביות - בטלה, בהיותה בלתי סבירה, בלתי מידתית, מפלה ומקפחת.

עובדות המקרה

העותר, משה לופו, שירת כלוחם בחטיבת גולני בתפקידים מבצעיים. לקראת תום שירות החובה לקה העותר במחלת הסוכרת, ושוחרר עקב מחלה זו מצה"ל בינואר 1998, בפרופיל רפואי 21. מייד עם שחרורו הגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון על-מנת שיכיר בקשר בין השירות לפרוץ המחלה. בתביעה טען העותר כי על-פי המומחים הרפואיים בתחום, סטרס הכרוך בפעילות מסכנת חיים עלול להביא להתפרצות מחלת הסוכרת. בחלוף מספר שנים, משדחה בית המשפט השלום את התביעה, ערער המערער לבית המשפט המחוזי. ערעורו של העותר נתקבל והוא הוכר כ"נכה צה"ל", וזאת על-רקע מחלת הסוכרת. עם זאת, פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 25.01.06, קרוב לשמונה שנים לאחר הגשת התביעה. חלפה עוד שנה טרם זומן המערער לוועדה רפואית אשר קבעה את נכותו בשיעור של 65% לצמיתות. במועד זה שולם לו סך של 310 אלף ש"ח – תגמול רטרואקטיבי מיום הגשת תביעתו. הוא למד כי התגמול ששולם לו רטרואקטיבית התייחס אך ורק לתגמולים המגיעים לו מכוח חוק הנכים ולא מכוח הוראות אגף השיקום – תגמולים אלו שולמו לו אך ורק מיום הכרתו כנכה: תגמולים אלו כוללים דמי ניידות, דמי חימום, דמי קירור ותגמולים נוספים.

טענות הצדדים

טענות העותר

  • מדובר באפליה פסולה - העותר טוען כי לו היה מוכר כנכה משנת 1998, היה זוכה לתגמולים נוספים בשיעור של 420 אלף ש"ח, אשר נמנעו ממנו בשל התמשכות ההליכים בענייו. לטענת העותר מדובר באפליה פסולה.

טענות משרד הביטחון

  • אל לו לבית המשפט להתערב בעניין תקציבי גרידא - לטענת משרד הביטחון, "חיוב משרד הביטחון לשלם הטבות הניתנות בנוסף לקבוע בדין באופן בעל השלכה כספית משמעותית ביותר, שעלותה נאמדת בהערכה גסה על עשרות מיליוני שקלים בשנה". מתצהיר שהגיש מר איציק שבתאי, ראש תחום תקציבי שיקום נכים ומשפחות שכולות באגף התקציבים, במידה ויוכרו גם תשלומים מכוח הוראות אגף השיקום לפי מועד הגשת התביעה, העלות השנתית תעמוד על 72 מיליון ש"ח. כן גורסת המדינה כי סוגייה זו של תשלום רטרואקטיבי לנכי צה"ל כבר הוכרעה בפסק דינו של בית המשפט העליון. לטענת המדינה, היות ומדובר בתשלומי רווחה ולא בתשלומים שנועדו להשבת המצב לקדמותו, אין כל פסול בהנחיה זו של משרד הביטחון.

קביעות בית המשפט

  • פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא - בעת"מ 1173/07 שטאובר נ' קצין התגמולים קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי הנוהל הקובע תשלומים מיום ההכרה בנכות ולא מיום הגשת התביעה הינו מפלה, והוגש ערעור לבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון סוכם על מחיקת הערעור, וביטול פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, כאשר העותרים באותו מקרה קיבלו את מלוא התגמולים רטרואקטיבית. היינו, טענתה של המדינה לפיה בית המשפט העליון ביטל את החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים נכונה פורמלית, אך הדבר נעשה בהסכמה, מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין, ולאחר שהמדינה שילמה לעותר באותו מקרה את מלוא התמלוגים כתנאי להסכמתו למחיקת ההליכים. לאור זאת לא ניתן לאמר כי העניין הוכרע כבר בעניין שטאובר. עם זאת, בבג"צ בודיק נ' אגף השיקום נפסק בהקשר זה כי היות ומדובר בהטבות לצריכה שוטפת, אשר הרשות העניקה לפנים משורת הדין, אין לאמר שהנחיה פנימית המעניקה, מטעמי תקציב ותכנונו, הטבות מהסוג האמור רק ממועד מוגדר היא מופרכת. אך טענת האפליה לא נדונה בעניין בודיק.

  • האם קביעה ולפיה לא ישולמו ההטבות רטרואקטיבית היא קביעה מפלה? - השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מביאה מדברי השופט מודריק לעניין זה שהגם שבוטלו בהסכמה בערעור לבית המשפט העליון, כוחם יפה לעניין זה:

  • "הוראה 80.23 בכלל ופסקות המועדים שבה בפרט מיושמות באורח שוויוני במובן זה שהן חלות על הכל ואין הן נותנות פתח להחלה או הימנעות מהחלה באורח שרירותי. אולם זה אפיון שוויוני מסגרתי. מנגד לו מהווה ההוראה תשתית להחלטה בלתי שוויונית בעלת אפיון מהותי. שהרי בפסקת המועדים התולה את זמן ההתחלה של תשלומי הטבות במועד ההכרה אין כל מגבלה על משך הזמן עד להכרה. בעניינו של "נספה" פלוני עשויה ההכרה להינתן, מייד, בתוך ימים או שבועות ספורים לאחר מותו ואילו בעניינו של "נספה" אחר עשוי הליך ההכרה להשתרע על פני שנים רבות. כך אפשר שיתהווה פער בן שנים רבות בין שני חיילים שנפטרו באותו יום; האחד נפטר בנסיבות שקודם לכן הוכרו כמזכות בהכרה והשני נפטר בנסיבות המעוררות מחלוקת בדבר ההכרה. ההכרה בראשון תהייה מיידית ואילו ההכרה בשני תצריך מסלול בחינה מורכב ומתמשך. ההורים השכולים במקרה הראשון ייהנו מן ההטבות כמעט מייד ואילו ההורים השכולים במקרה השני, לא זו בלבד שייאלצו לעבור בנתיב הבירור המשפטי הממושך אלא אף גם זו שקבלת ההכרה ברדת יומו (או שנותיו) של אותו הליך לא תזכה אותם בהטבות מיום הפטירה.

    קשה שלא לחוש את הפגיעה בשוויון שהיא תוצאה של התנהלות ארוכה של ההליך המשפטי. למעשה מתברר כי הנתון הקובע את מועד תשלום ההטבות מושפע באופן מובהק מן הקושי המשפטי הקיים בכל מקרה ומקרה. על-אף שתכליתו של נתון זה הינה יצירת מכנה משותף להשוואה בין מועדי תשלום ההטבות בפועל, בהעדר קיומה של מגבלת זמן לבירור בקשה או ערעור על החלטת המשיב, יכולה פסקת המועדים להימצא חוטאת לתכליתה. כך, מועד תשלום ההטבות הופך שרירותי ואקראי. פסקות המועדים יוצרות אם כן א-סימטריה שרירותית שאינה נובעת מן המשפחה השכולה, התנהלותה ונסיבותיה......בעיני הנחייה פנימית המקימה בסיס לתוצאות שרירותיות באורח כה קיצוני אינה עומדת במבחן הסבירות."


השופטת אגמון גונן מוסיפה:

  • "מסכימה אני לכל האמור לעניין זה. העותר לפניי, בחור צעיר שתרם בגופו לצבא ולמדינה. העותר ניהל הליכים כדי שיוכר כנכה צה"ל במשך שמונה שנים, האם מצבו צריך להיגרע מאחר, שתרם כמוהו, והוכר מייד כנכה צה"ל? האם ניתן לקבל הנחיה כזו כסבירה ומידתית? סבורני שלא.........במקרה שלפניי הנוהל עצמו מביא לאפליה שרירותית. העותר תלוי הן באגף השיקום וועדותיו, הן בבתי המשפט. התמשכות ההליכים אינה תלויה, במרבית המקרים, כמו גם במקרה זה, בעותר עצמו. העותר הגיש את התביעה וההליכים שאחריה מייד כשניתן היה. אין כל סיבה להפלותו מול אחר בשל התארכות ההליכים בעניינו, שחלקם לפחות תלויים באגף השיקום עצמו."


  • השיקול התקציבי אינו רלוונטי - המדינה גורסת כי אינה יכולה לדעת כמה נכים יוכרו בשנה פלונית ועל כן חיוב לתשלום רטרואקטיבי של הטבות שכאלו מקשה על תקציבה. טענה זו יכולה להטען ביחס לחובה לשלם תגמולים: לעולם אין המדינה יכולה לדעת כמה חיילים משוחררים יוכרו כנכים, ועל כן לאו-טענה היא. בכל מקרה, אם הרשות חפצה להגביל את ההטבות אשר ניתנות מטעמי תקציב, עליה לעשות זאת באופן שוויוני, בלא אפליה.

  • זכויות חברתיות ושיקולי תקציב - הזכויות החברתיות הינן זכויות 'חיוביות' במובן זה שהן מחייבות את הרשות לעשות מעשה. לשיטת פרופ' דפנה ברק ארז השיקול התקציבי רלוונטי – אולם כשיקול אחד מיני שיקולים רבים בשיקול דעתה המנהלי של הרשות, וכי בכל מקרה, אם בכל-זאת מתחשבת הרשות בשיקולי תקציב, עליה לעשות כן במידתיות: אם ישנה חלופה יקרה יותר, אך פוגעת פחות בזכויות אדם, יש לבכרה. ייתכן כי כדי להתגבר על ההפליה והשרירותיות שגורמת ההוראה יהיה מידתי יותר להפחית במעט את כלל ההטבות מאשר לפגוע פגיעה קשה באותם נכים שעניינם התברר על פני תקופה ארוכה, כמו העותר במקרה הנדון.

  • אם המדינה מעלה טענת שיקול תקציבי, עליה להוכיח טענה זו - לטענת המדינה אין זה סביר שתדרש "להסביר ולפרוס את תקציביה ושיקוליה בפני בית המשפט", שכן ברור כי מקום בו המדינה נדרשת לשלם תגמול רטרואקטיבי, הדבר מכביד על תקציבה. טענת המדינה היא כי בכל פעם שתאמר "שיקולי תקציב" יסתם הגולל על הדיון, ולא כן היא: על הרשות להוכיח כי בשיקולי תקציב עסקינן, ולו בראיות מנהליות. במקרה זה בו מדובר בדברים שכבר קרו, ולא בצפי לעתיד, לא היה כל קושי להראות בשבע השנים האחרונות, בכל שנה כמה נכים הוכרו באיחור מכוח הליכים משפטיים, ומה הסכומים שהיו נפסקים לכל אותם חיילים לו היו מחשבים את הטבות אגף השיקום באופן רטרואקטיבי. כן היה צריך לפרט כמה נכים אחרים הוכרו מיידית, מה גובה התמלוגים, ומה גובה התקציב הכולל. רק אז ניתן היה לטעון כי מדובר בשיקולים תקציביים, וכי הכרה בתשלומים רטרואקטיביים תביא לקיצוץ בסל ההטבות. טענת המדינה כי מדובר "בעשרות או במות מקרים" אינה רצינית - המדינה עצמה אינה יודעת בכמה מקרים מדובר, והיא מנסה באותה נשימה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בשיקולי תקציב? ייתכן כי אם מדובר במאות מקרים לשנה אכן הדבר יכביד על התקציב באופן כזה שיחייב לצמצם בהטבות אחרות. ייתכן כי עשרות מקרים לא יחייבו זאת. המדינה הגישה תצהיר אודות שיקולי התקציב שלה ומשזה נדחה, הוגש תצהיר נוסף בו השתנו הסכומים בלא הכר. "לא כך מצופה מרשות מרשויות המדינה לנהוג. לא בכלל, ובפרט כאשר מדובר בנכה צה"ל שתרם בגופו להגנת המדינה ושילם בבריאותו על שירותו הצבאי".

  • סיכום - אגמון-גונן מסכמת את הדברים: "במקרה שלפניי קיימת אפליה, ולא הוכח כי ההוראה הקובעת אי תשלום ההטבות רטרואקטיבית נובעת משיקולים תקציביים, לא הובאו נתונים מהם עולה כי תשלום כזה יפגע בשיעור כלשהו בכלל ההטבות הניתנות וממילא לא הוכח כי הוראה זו היא האמצעי הסביר והמידתי....הרשות לא הצליחה להראות ולו לכאורה, ולו בראיות מינהליות, שקבלת העתירה, או תשלום רטרואקטיבי לכלל הנכים שנכותם הוכרה לאחר הליכים, יחייבו קיצוץ בסוגי ההטבות שניתנים. לאור האמור גם אם נלך לשיטת המשיבה לפיה מהפסיקה עולה כי ניתן להגביל הטבות משיקולי תקציב, הרי שיקולים כאלו לא השכילה המדינה להראות". היא חותמת את פסק דינה בביקורת קשה על ההנחיה הפוגעת בשוויון וקובעת כי הנחיה מנהלית 80.23 בטלה ומבוטלת, בהיותה מקפחת, מפלה, לא מידתית ולא סבירה, ופוסקת לעותר הוצאות משפט בשיעור חריג מהמקובל במקרים כגון אלו: 40 אלף ש"ח.

תוצאת ההליך

הנחית אגף השיקום 80.23 בטלה בזו. העותר יקבל הטבות - ולא רק תגמולים - רטרואקטיבית - שמונה שנים אחורנית - מיום הגשת תביעתו. ישולמו לו הוצאות משפט בסך 40 אלף שקלים.

פרטי ההליך

- בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
- בפני השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן
- בשם העותר: עו"ד ניר גנאינסקי ועו"ד ליאור טומשין
- בשם משרד הבטחון, אגף השיקום: עו"ד לוי ובקר מפרקליטות מחוז תל אביב

כל המשפט בכף ידך
עת"מ 1860-07 לופו משה נ' משרד הביטחון, אגף השיקום (ניתן: 4.08.10)
תאריך:  05/08/2010   |   עודכן:  06/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש ביטל הנחיה המפלה בין נכי צה"ל
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
וכטל
6/08/10 01:05
2
קלינגר
6/08/10 05:05
3
אבי 22
6/08/10 13:31
4
חיפאי
6/08/10 16:45
5
יקוב
6/08/10 17:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"בית המשפט המחוזי קבע בענייננו כי משהתגלה למערער דבר מחלתו בשנת 1991, הוא יכול וצריך היה, כאדם סביר, לברר את הנסיבות שהביאו לפרוץ המחלה, ובאופן זה, גם לעמוד על אפשרות קיומה של הזיקה הסיבתית בין עבודתו לבין גילוי מחלתו. במיוחד כך, בהתחשב בכך שהמערער עבד אצל המשיבה שנים רבות בטרם התגלתה מחלתו, וחזקה עליו כי יכול היה בנקל לבצע את הבירור הנדרש לבחינת השפעת עיסוקו על גורמי מחלתו". כך קבעה (יום ב', 12.7.10) שופטת בית המשפט העליון, אילה פרו'צקיה, בערעורו של רפאל יפרח, נהג משאית לשעבר אשר לקה במחלת הפרקינסון, על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעתו על הסף בשל התיישנותה. חרף מקרהו הקשה של המערער, נאלץ בית המשפט לדחות את התביעה מחמת התיישנות, או כדברי השופט אליקים רובינשטיין באותו עניין:
22/07/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בסעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1968? זו השאלה אשר עמדה ביסוד ערעור שהגיש נכה תאונת העבודה, אבנר עורקבי, נגד המוסד לביטוח לאומי אשר מיאן לממן עבורו טיפולי רפואה משלימה. "האם מכוח פרשנות תכליתית למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה בהוראות ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופת החולים בה מבוטח המערער וישומו?" מעלה השופטת נילי ארד את השאלה? סאגה פסיקתית בת 43 עמודים (כן, גם בעידן שבו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מאיצה בשופטים "הזדרזו" - "אנו לא כותבים דיסרטציות, יש לנו עומס תיקים לתקתק", מצא בית הדין לעבודה לנכון לכתוב פסק דין שהוא מודל ומופת לדקדקנות, למילוי חובת ההנמקה על צידה הטוב ביותר, ולהעמקה משפטית בסוגיות אשר העלו בית הדין) - תפתור את הסוגיה.
09/07/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"המבקש, מחנך בישראל, לקח את החוק לידיו והחזיק ברשותו אקדח עם תחמושת שלא כדין. אין צורך להכביר במילים על הסכנה הרבה הגלומה במעשה מעין זה". כך קבע (יום ג', 25.05.10) שופט בית המשפט העליון, סאלים ג'ובראן, בבקשת רשות ערעור שהגיש מוראד עמאש, מנהל בית ספר וסטודנט למשפטים, על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיעו באחזקת נשק שלא כדין.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"חובת האמון של הבנק כלפי לקוחו, הינה חובה מסוג 'אדם לאדם מלאך'". כך קבעה (יום ב', 24.05.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל בתביעה נזיקית אשר הגישו לקוחותיו של בנק נגד הבנק וכנגד כונס הנכסים של הבנק, עו"ד אמציה אטלס, בגין גביה שלא כדין של צ'קים, וזאת לאחר שהבנק התקשר עם הלקוחות בהסכם ולפיו - יסולקו חובות הלקוחות לבנקים ויסתיימו כל המחלוקות בין הצדדים אם הלקוחות ישלמו לבנק את הסך של כתשעים אלף דולר. בית המשפט קבע, כי במהלך המשא-ומתן עם התובעים - נציגי הבנק לא העמידו את הלקוחות על עצם העובדה כי מבחינתם סיום הסכסוכים והמחלוקות מתייחס אך ורק לשטר המשכנתה ולא רק לחובות האחרים. בית המשפט קבע כי חובת האמון של הבנק כלפי הלקוח הינה חובה מוגברת, אשר צריכה לעלות כדי מידת החסידות, בבחינת 'אדם לאדם מלאך', וזאת מפאת האמון הרב אשר רוכשים לקוחות כלפי הבנקים. בנסיבות שכאלו, קבע בית המשפט, על הבנק- אשר ברשותו הידע באשר למכלול חובותיו של הלקוח - מקל וחומר כאשר נפתח הליך של כינוס נכסים - לידע את הלקוח בעת המשא-ומתן לקראת הפשרה, מה פשרה זו כולת; חובה זו - כך קבעה השופטת פלפל, חלה גם כאשר הלקוחות מיוצגים - שכן פירושה של חובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח הינה להעמיד את טובת הלקוח בראש מעיניו.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"ההורים הועמדו בפני דילמה קורעת לב, אך מול חובתם של הרופאים להציע ולהציג בפניהם את שתי האפשרויות, הייתה זו זכותם וחובתם של ההורים להחליט, ויש להצר על כך שהגורל אינה להם ולמערער. למערער יש שם שנתנו לו אביו ואמו, אך לא לכל נזק יש שם במשפט, ובמקרה דנן, נזקו של המערער נותר יתום". כך קבע (יום ד', 26.05.10) שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בערעור שהגישו הוריו של ילד שנולד עם מומים קשים, על קביעת בית המשפט המחוזי כי בית החולים זיו בצפת אינו חב בחבות נזיקית בגין מומים אלו, משום שלא הטעה את ההורים.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי  
הצעת חוק: לחשוף פרטי גולש מעוול  /  ענבל בר-און
המדד השנתי: נמשכת הירידה באמון במערכת המשפט  /  עידן יוסף
מחיר האקטיביזם השיפוטי בבג"צ - כ־14 מיליארד שקל  /  עופר וולפסון
זכויות האדם במשפט הפרטי  /  ענבל בר-און
הלכת קסטנבאום  /  ענבל בר-און
כללי המשפט המנהלי  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il