|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
האם ראוי שבית המשפט יתן צו מניעה כנגד פרסום המוציא את לשונו של הנפגע רעה? הכל תלוי באיזון בין הערכים המתנגשים - חופש הביטוי והזכות לשם טוב
|
לא ניתן צו מניעה כנגד פרסום הספר "הגביר"
|
|
|
|
חופש הביטוי
|
ענבל בר-און
|
הגם שחופש הביטוי מהווה את ערך היסוד בחברה דמוקרטית, אל מולו עומדים זכויות ואינטרסים שונים: הזכות לשם טוב, לפרטיות, לכבוד, אינטרס בטחון המדינה ועוד
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
העיתונאי אריה אבנרי עמד לפרסם אודות ח"כ אברהם שפירא ספר בשם "הגביר" בו הבטיח לחשוף את מעלליו של שפירא ואת השחיתויות שהוא מעורב בהם. אברהם שפירא פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. בית המשפט המחוזי הוציא ביום 11.10.88 צו מניעה ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. השופט ברק נתן ביום 22.10.89 את פסק דינו. יחודו של פסק הדין הינו הדיון - במסגרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, בצו מניעה האוסר פרסום לשון הרע. לשיטת ברק, ציווי שכזה ינתן במקרים נדירים, ובכל מקרה, יש לערוך איזון אופקי בין הערכים המתנגשים. השופט ברק מציין כי ניתן ליתן צו מניעה בנושא לשון הרע, וכי בצו מניעה בלשון הרע יש להתחשב באיזון בין הערכים המתנגשים ( חופש הביטוי לעומת הזכות לשם טוב), כמו גם בשלב שבו עומד הדיון: האם טרם נקבעה האחריות הנזיקית, או שמא כבר נקבעה? ברק מציין כי בעורכו איזון, יתחשב בית המשפט האינטרס הציבורי. הערכים המתנגשים במקרה דנן הינם מחד, הזכות לשם טוב ("כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו"), ומאידך, חופש הביטוי שהוא "מנשמת אפה של הדמוקרטיה". לשיטת ברק, "הזכות לפרסם לשון הרע הינה חלק מחופש הביטוי. רק בדרך ליבון כל ההשקפות וכל הדיעות תצוץ ותצוף האמת על פני השטח. חופש הביטוי משתרע על כל סוג של ביטוי, לרבות ביטוי של לשון הרע, ברם, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב".
|
האיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי
|
|
|
איזון בין ערכים מתנגשים [מאיר פרטוש]
|
|
|
השופט ברק דן באיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי. לשיטתו, הגם שהמחוקק איזון בין ערכים אלו בחוק איסור לשון הרע, לא תם האיזון פה, ויש מקום לאיזון שיפוטי משלים, היכן שאיזון המחוקק הותיר 'בקעות'. איזון יכול להיעשות הן באמצעות פרשנות, אשר מאזנת בין הערכים השונים לאור תכלית החוק וברוח ערכי היסוד של השיטה, והן באמצעות שיקול דעת שיפוטי מקום בו המחוקק הותיר מרווח של שיקול דעת שכזה לשופט. לשיטת ברק, הערך האחד הינו ערך חופש הביטוי, אשר כאשר ממומש באשר לאישי ציבור מאפשר ביקורת הציבור על אנשי השררה והשלטון. "חופש הביטוי הינו הערך אשר ממנו נובעים כל הערכים האחרים כיוון שלא יתכן משטר דמוקרטי ללא החלפה חופשית של עמדות ושל דיעות ושל אינפורמציה". לשיטתו, התרופה הטובה ביותר לדבר שקר הינה אמירת אמת כהתרסה לדבר שקר זה ומי כמו איש הציבור הינו בעל הכלים המתאימים לעשות כן. באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב מקום בו מדובר באיש ציבור יש ליתן מקום נרחב לחופש הביטוי מקום בו מדובר באיש ציבור וזאת בין היתר משום שכשמדברים על ענייני ציבור לא ניתן לנתקם מאישי הציבור. ברק מסיק כי "מתן ציווי לשעה יהא ראוי לאחר שהאחריות תוכרע, ולא טרם הכרעת האחריות בלשון הרע", וקובע כי "מניעה מוקדמת של פרסום אינפורמציה בעיתון או בדרך אחרת תפגע קשות בחופש העיתונות". הוא מציין כי הפרט שהוא מושא הדברים הקשים יפגע מכך אך זהו מחיר הדמוקרטיה. לא ניתן בדרך של צווי מניעה או המרצות פתיחה לברר את כל האמת ועל כן צווים לשעה יסכלו את חופש העיתונות ואת אינטרס זרימת המידע. עם זאת, מציין ברק, ישנם מקרים שבהם מוצדק יהא ליתן ציווי לשעה, לדוגמה מקום בו הגנת הנתבע מושתת על אדני סרק, או מקום בו חפצים להגן על אינטרס חשוב כגון חופש הביטוי, בטחון המדינה וכדומה. ברם, אין להכריח את המפרסם למסור לעיון את החומר לתובע ל'צנזורה מוקדמת'. אין להבחין לעניין העדפה של אי-מתן ציווי לשעה בין עיתון לבין ספר.
|
|
|
עא 214/89 אריה אבנרי נ' אברהם שפירא, פ"ד מג(3) 840 (1989).
|
|
תאריך:
|
14/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט.
|
|
|
הלכת און נ' בורסת היהלומים (עא 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196 (1995) ) היא הלכה מרכזית בתחום הדואליות הנורמטיבית. הלכה זו מהווה ציון דרך מרכזי בהתפתחות דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים.
|
|
|
דואליות נורמטיבית פירושה תחולה דואלית, מקבילה, הן של דיני המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי על מקרה משפטי אחד, או על גוף משפטי אחד, אשר ניכרים בו סממנים פרטיים וציבוריים כאחד. על הדואליות הנורמטיבית דיבר השופט זמיר בפרשת און:
|
|
|
הלכת קסטנבאום (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום, פ"מ מו(2) 464 (1992)) רלוונטית לשורה של סוגיות משפטיות (כגון: סוגיית החוזה האחיד והתניה המקפחת שבו, סוגיית בטלות חוזה הסותר את תקנת הציבור, וכו'), אך בעיקר, חשיבותה של הלכה זו נודעה בשל הדיון התורתי-משפטי שהתקיים בה במספר דוקטרינות משפטיות חשובות.
|
|
|
דיני המשפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ופרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
|
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב" משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|