|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים

הלכת אפל נ' חסון

האם אמירה שייחסה הכתבת איילה חסון לדוד אפל "הוא יהיה משלנו" עולה כדי לשון הרע? תלוי כיצד האדם הסביר יפרש זאת ותלוי במידת ההגנה שאישי ציבור זכאים לה מפני לשון הרע
14/08/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
מה יבין האדם הסביר מן המילים "הוא יהיה שלנו" אשר ייחסה איילה חסון לדוד אפל (בהקשר לדרעי)? [בוצ´צ´ו]

הלכת אבנרי נ' שפירא
ענבל בר-און
האם ראוי שבית המשפט יתן צו מניעה כנגד פרסום המוציא את לשונו של הנפגע רעה? הכל תלוי באיזון בין הערכים המתנגשים - חופש הביטוי והזכות לשם טוב
לרשימה המלאה

לשון הרע ואישי ציבור
ענבל בר-און
ההלכה הפסוקה קבעה כי בבואו של ביהמ"ש לבחון את לשון הרע שהוצאה כלפי איש ציבור, יטול ביהמ"ש בחשבון את הנתון כי מדובר באיש ציבור, שחלק מהסיכונים הטבעיים של מעמדו הינם מתיחת ביקורת, אף גסה וחריפה * כלל זה יפה, אלא שיש ליישמו באופן מעודן, שלא לאמר ניואנסי, לאור התכליות אשר עומדות ביסוד חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, שמנסה לאזן בין הערך של חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
לרשימה המלאה

בשנת 1997, עלה חשד כי נתניהו - בהשפעת ש"ס, ביקש למנות את רוני בר-און כיועמ"ש, וזאת בכדי שש"ס תתמוך ב'הסכם-חברון'.
רוני בר-און, עורך דין פרטי המזוהה פוליטית עם הליכוד, היה נעדר הישגים אקדמאים יוצאי דופן ורחוק מרמתם של קודמיו לתפקיד: אהרן ברק, מאיר שמגר ויצחק זמיר, וללא עבר בשירות הציבורי ובמנגנוני התביעה הפלילית.

עקב הביקורת החריפה אודותיו, הוא התפטר. עם זאת, ביום 22.01.1997, כעשרה ימים לאחר התפטרות בר-און, הודיעה בשידור חי בערוץ הראשון כתבת הטלווזיה איילה חסון, כי מינויו של בר-און הוא חלק מקנוניה שיזם אריה דרעי, בתיווכו של הקבלן דוד אפל, עקב הערכתם של המעורבים כי בר-און יאפשר לדרעי להגיע לעסקת טיעון "נוחה" במשפט הפלילי שהתנהל כנגדו.

לטענתה של חסון, מינויו של רוני בר-און היווה תשלום של נתניהו לש"ס, שבתמורה אמורה הייתה להעניק את תמיכתה להסכם חברון ולאפשר את העברתו בכנסת. הכתבה עוררה הדים וביום 26.01.10 הועבר הטיפול בנושא לחקירת משטרה.

במסגרת חקירת המשטרה אשר נוהלה בידי ניצב סנדו מזור, הומלץ להעמיד לדין את בנימין נתניהו, את שר המשפטים צחי הנגבי, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור ליברמן, ואת ראש תנועת ש"ס, אריה דרעי.

ביום 20.04.1997 פרסמו היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל את מסקנותיהם, כי הגם שמדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים, היחיד שהתנהגותו עולה כדי אפשרות להעמדה לדין הוא אריה דרעי.

עתירה לבג"צ שביקשה להעמיד לדין את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, נדחתה, וכל המעורבים בעניין שבו לתפקידיהם.

הפרשה הביאה לשינוי באופן מינוי היועץ המשפטי לממשלה. כיום ממונה היועץ המשפטי על-ידי הממשלה, לאחר קבלת המלצה מוועדה בלתי תלויה בראשותו של שופט בית המשפט העליון. בסופו של יום, דרעי, שכבר ישב בכלא בגין שתי פרשות אחרות, לא הועמד לדין.

עם זאת, הקבלן דוד אפל תבע את הכתבת איילה חסון על הפרסום הנוגע לחלקו בפרשה. ב 1.06.04 החליט בית המשפט המחוזי כי לחסון עמדה הגנת "אמת דיברתי" וכי לא הייתה בכתבה לשון הרע כלפי אפל. אפל ערער לבית המשפט העליון (ע"א 1104/00אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607 (2002)), שם נתקיים דיון בשתי סוגיות מרכזיות בתחום דיני לשון הרע: האחת: מיהו איש ציבור, והשניה: מהי לשון הרע בעיניו לפי מבחן האדם הסביר. השופט דורית ביניש פסקה ביום 10.1.2002 כי הדברים שאמרה איילה חסון מתפרשים בעיני האדם הסביר כלשון הרע על אפל, וקיימה דיון מרתק בסוגית לשון הרע על אישי ציבור.

מבחן האדם הסביר להיות ביטוי מוציא לשון הרע
אריה דרעי [אורי פורת]

בפסק הדין נפסק כי "המבחן לקבוע באם פרסום פלוני עולה כדי לשון הרע הינו 'מבחן האדם הסביר', קרי, כיצד האדם הסביר יפרש את הביטוי".

נפסק כי יש וביהמ"ש יבחן כיצד האדם הסביר יפרש את המשתמע מבין שורות הפרסום, וכי אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישירין או בשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה, משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

נפסק כי ככלל, למעט אם לשון הרע פורסמה בכותרות, יתפרש הביטוי בהקשר לשאר הטקסט.
כשהאמירה אשר יוחסה לאפל "הוא יהיה שלנו", הושמעה בהקשר פרשת "בר-און חברון", הרי שהקורא הסביר יסיק מכך לא שמדובר בתקווה של אפל ודרעי כי היועמ"ש החדש יהא שלהם "פוליטית", אלא נקודתית, יותר, ספציפית יותר, כעזר כנגדם בפרשת בר-און חברון. קרי, במטרתם למנות יועץ 'משלהם" אשר יעזור לדרעי ביצירה מברוך התביעה הפלילית אשר מרחפת מעל לראשו.

נפסק, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי, כי פרסום כנגד אדם כי הוא מעוניין להשפיע על איוש משרת היועמ"ש מהווה הוצאת לשון הרע כנגדו.

על לשון הרע ואישי ציבור
דוד אפל [פלאש 90]

באותו פסק דין הועלתה סוגית לשון הרע, כאשר היא מופנית לאישי ציבור. הועלה השאלה 'האם נכונה העמדה אשר הביע ביהמ"ש קמא ואשר לפיה, כאשר מדובר באיש ציבור, יש לפרש את האמירה אשר מיוחסת לו בצמצום, וזאת לאור חשיבות ערך חופש הביטוי?' נפסק כי ככלל, כדי להשיב על שאלה זו יש להגדיר את המינוחים 'דמות ציבורית' ו'עניין ציבורי'.

לעניין דמות ציבורית נפסק כי "ככלל, ניתן לאמר כי אדם יחשב כ"דמות ציבורית, ככל שנגיעתו לענייני ציבור והשפעתו עליהם היא רבה יותר, וככל שהופעתו בציבור וגישתו לאמצעי התקשרות רבה יותר", וכי "יש ואדם הופך אד הוק לאישיות ציבוריות לצורך עניין מסוים ואז חשיפתו לביקורת ציבורית תתחם להקשר זה בלבד".

לעניין עניין ציבורי נפסק כי עניין שכזה ייחשב עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או כשיש לציבור תועלת בידיעה לגביו - אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו.

נפסק כי ככלל, אין להביע מראש מה יחשב כעניין ציבורי וכל עניין יבדק לגופו.


בפסק הדין הוצגו הרציונלים להעדפת חופש הביטוי על פני שמן הטוב של דמויות ציבוריות:

א. לא ניתן לדון במעשיו הציבוריים של איש הציבור במנותק מדיון בדמותו, באופיו, בחייו.
ב. לאיש הציבור כלים מוגברים להתגוננות מפני הפגיעה בשמו הטוב.
ג. יש האומרים כי איש הציבור הביע הסכמה מכללא לפגיעה בשמו הטוב.

הוצגו, מנגד, הרציונלים להעדפת שמן הטוב של דמויות ציבוריות על פני חופש הביטוי:

א. איש הציבור – שמו הטוב, היקר שבנכסיו.
ב. חשיפת אנשי ציבור לפגיעה בשמם הטוב תרתיע אנשים טובים וישרים מקרבה לשדה ההכרעות הציבורי.
ג. כל אדם זכאי להגנה על שמו הטוב... לרבות איש ציבור.

פסק הדין מציין כי חוק איסור לשון הרע מהווה איזון מעשה ידי המחוקק בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. מלאכת האיזון של המחוקק אינה סוף פסוק ומקום בו נדרשת פרשנות – בית המשפט עורך את האיזון, תוך הכרעה באשר למשקלם היחסי של הערכים המתנגשים. נפסק כי תוך כדי עריכת האיזון בין שני הערכים המתנגשים (חופש הביטוי והזכות לשם טוב) ילקחו בחשבון השיקולים הבאים:

א. עד כמה עוסק הפרסום בדמות ציבורית ובקשר לנושא אשר מעורר עניין ציבורי?
ב. ב. מהי התועלת הציבורית שבפרסום?
ג. עד כמה הפרסום ברבים תוך פגיעה בשמו הטוב של הנפגע היו רלוונטיים ונחוצים להשגת התועלת הציבורית? (וזאת במסגרת עיקרון המידתיות).
ד. האם התועלת הציבורית שבפרסום גוברת על הנזק הצפוי לשמו הטוב של הנפגע?

לאור איזונים ושיקולים אלו נפסק כי במקרה הנדון, הפרסום של איילה חסון כלפי אפל, וייחוס לו אמירה (לגבי דרעי) כאילו "הוא יהיה שלנו") עולה כדי לשון הרע כלפיו.

קישור לפסק הדין מאתר בית המשפט העליון
תאריך:  14/08/2010   |   עודכן:  14/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט.
03/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת און נ' בורסת היהלומים (עא 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196 (1995) ) היא הלכה מרכזית בתחום הדואליות הנורמטיבית. הלכה זו מהווה ציון דרך מרכזי בהתפתחות דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים.
02/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
דואליות נורמטיבית פירושה תחולה דואלית, מקבילה, הן של דיני המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי על מקרה משפטי אחד, או על גוף משפטי אחד, אשר ניכרים בו סממנים פרטיים וציבוריים כאחד. על הדואליות הנורמטיבית דיבר השופט זמיר בפרשת און:
01/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת קסטנבאום (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום, פ"מ מו(2) 464 (1992)) רלוונטית לשורה של סוגיות משפטיות (כגון: סוגיית החוזה האחיד והתניה המקפחת שבו, סוגיית בטלות חוזה הסותר את תקנת הציבור, וכו'), אך בעיקר, חשיבותה של הלכה זו נודעה בשל הדיון התורתי-משפטי שהתקיים בה במספר דוקטרינות משפטיות חשובות.
01/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
דיני המשפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ופרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.
31/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף    אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
עדנה ויג
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם    כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
דן מרגלית
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו    יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il