|   15:07:40
דלג
  נחמן פביאן  
עיתונאי ופרשן מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

איך לנווט בעידן של אי-ודאות

אנו פותחים סדרת ראיונות ל"מראה" בפגישה עם האלוף (מיל.) עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל ויו"ר המועצה לביטחון לאומי, שבה הוא מסביר מדוע שינה את עמדתו ביחס להסכם אוסלו, מפרט מהן העמדות שעל ישראל לנקוט במו"מ עם הפלשתינים, ומציע כיצד לפתור את ה"פלונטר" של בחירת הרמטכ"ל
21/08/2010  |   נחמן פביאן   |   מאמרים   |   ישראלי-ערבי   |   תגובות
דיין, להנמיך את גובה האגו [צילום: פלאש 90]

בתפקיד של מזכיר צבאי בלשכת ראש הממשלה לא לומדים מאומה על איך להיות רמטכ"ל מנצח, אבל לומדים המון איך לנצח במירוץ לרמטכ"לות. הצעתי המעשית היא שלתפקיד המזכיר הצבאי ימונה תת-אלוף שמילא שני תפקידים, וזה יהיה תפקידו האחרון לפני פרישה מהצבא. כך מונעים תופעות משחיתות.

אלוף (מיל.) עוזי דיין משמש כיום כנשיא כנס שדרות לחברה והוא הקים לפני כחודשיים את "מועצת הביטחון לישראל", שמטרתה להוות משקל נגד ל"מועצה לשלום ולביטחון" על-ידי מתן נקודת ראות לאומית לסוגיות ביטחוניות.

"הקמתי את המועצה החדשה, אומר דיין, מתוך תחושה שאין שום כתובת ומסגרת עיונית לציבור הציוני הלאומי והפטריוטי של ישראל שהוא רוב הציבור במדינה".

מה גרם לשינוי בעמדתך בנוגע לתהליך אוסלו? תחילה תמכת בו ולאחר מכן הפכת לאחד ממתנגדיו

"שירתתי בצה"ל במשך 37 שנה בתפקידי לחימה ופיקוד. במקביל וכחלק מתפקידי הפיקוד כיהנתי כראש הוועדה הביטחונית בכל מו"מ עם הירדנים, הפלשתינים והסורים, ובתוקף תפקידי כאלוף פיקוד המרכז, הייתי אחראי על יישום חלק מן ההסכמים.

בהיותי איש צבא, לא הייתה לי עמדה פוליטית בתהליך, אלא התמקדתי בהכנת המשמעויות הביטחוניות ובייצוגן במו”מ. כך למשל, סירבתי להיות חבר בוועדת הגבולות במו”מ עם הירדנים כיוון שסברתי שזהו עניין מדיני.

באשר לתהליך אוסלו עמדתי הייתה כי יש לתת סיכוי למו”מ עם הפלשתינים במגמה להשיג הסדר קבע. מאידך, זיהיתי את כישלון התהליך בשלב די מוקדם, ועם זיהוי זה - הסקתי את המסקנות".

מהם לדעתך הלקחים?

"ראשית, לקראת חידוש אפשרי של המו”מ עם הרשות הפלשתינית, חשוב ביותר להפיק את לקחי כישלונו החרוץ של תהליך אוסלו, כיוון שאנחנו ניצבים כיום בפני שאלות כבדות הדומות מאד לאלה שניצבנו בפניהן לפני קרוב לעשרים שנה.

מדובר, לדעתי, בשני לקחים עיקריים: האחד הוא כי יש להפנים כי הקונפליקט אינו ביסודו טריטוריאלי, וכי המחשבה שפתרון הסוגייה הטריטוריאלית יביא לשלום אמת - בטעות יסודה. הנוסחה "שטחים תמורת שלום" שגויה מיסודה.

הלקח השני הוא כי יש להכיר בכך שהמדיניות הגורסת "הסכם קבע יביא שלום והשלום יביא ביטחון" היא לא רק שגויה אלא אף גורמת לתוצאה הפוכה. אם למען השגת הסכמה כתובה עושים ויתורים (למשל טריטוריאלים), יביאו ויתורים אלה להגברת הדרישות מהצד השני. ואף אם יושג הסכם כתוב, יגביר המצב הטריטוריאלי את הפיתוי של הגורמים העוינים לתקוף את ישראל וההסכם המיוחל מתמוטט.

לפיכך, יש לשנות את המדיניות מ'ביטחון מבוסס על הסדרים והסכמים מדיניים' ל'מדיניות החותרת לשלום המבוסס על סידורי ביטחון מוצקים'.

ובכלל, תהליך השלום לא יכול להתבסס על הסדרים מדיניים וביטחוניים בלבד. על התהליך לעסוק גם במימוש מדיניות בנושאים תרבותיים וחינוכיים, כגון שלטון החוק, מניעת הסתה, חינוך לחתירה לשלום ודמוקרטיזציה".

שתי הנחות יסוד אמריקניות שגויות

לשאלתי בדבר סיכוייו של של מו”מ עם הרש"פ בנסיבות הקיימות, ענה האלוף דיין כי חשוב להמשיך לחתור לשלום גם במצב הנוכחי, אך גם להיזהר מבניית ציפיות בלתי ריאליות, כיוון שאין לנו כיום פרטנר המוכן לפשרה היסטורית (הכוללת ויתורים מבחינתו), ואשר גם יכול "לספק את הסחורה". בנוסף, לא ברור כיצד יתאפשר להגיע להסכם, כאשר עזה הינה ישות טרוריסטית תחת שלטון חמאס. האם מתכוונת הרשות הפלשתינית לדון על 3 מדינות ל-2 עמים?...

מה לדעתך צריכים להיות הקווים המנחים את ישראל במו”מ האפשרי?

"אציין שלושה קוים מובילים המופיעים בנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו באוניברסיטת בר-אילן:

  • הכרת הפלשתינים במדינה יהודית. לכאורה איננו זקוקים ל"אישור" פלשתיני להיותנו מדינה יהודית, אבל אבו-מאזן מתחמק עד היום מלהסכים לכך, כיוון שהוא ועמיתיו מבינים היטב כי ההסכמה למדינה יהודית משמעותה למעשה ויתור על "חלום זכות השיבה".

  • הדרישה לפירוז כל ישות פלשתינית. ניתן לקיים דרישה זו רק על-ידי עמידה על כך שגבול הביטחון המזרחי של מדינת ישראל הוא בקעת הירדן לכל אורכה ורוחבה, לרבות המעלות המערביים.

  • ירושלים המאוחדת כבירת הנצח של העם היהודי.

אלה צריכות להיות, לדעתי, העמדות המובילות והבלתי מתפשרות של ישראל במו”מ הצפוי להתחדש בקרוב.

יש הטוענים שאין סיכוי שהפלשתינים יקבלו עמדות אלה. ייתכן מאד, שכן לפלשתינים יש היסטוריה ארוכה של אי-הסכמה לשום עמדה ישראלית צודקת. אך בכל מקרה, אין תפקידנו לרצות את הפלשתינים, אלא להגיע להסכם שלום בר-קיימא שישמור על דמותה היהודית של ישראל ויבטיח לנו ולדורות הבאים ביטחון".

אם כך, האם יש בכלל טעם לדבר עם הפלשתינים?

"כיוון שאין ברצוננו לשלוט בפלשתינים, דבר המאיים לאורך זמן על דמותה היהודית של ישראל, ישנה חשיבות ערכית וגם תבונה פוליטית להמשיך ולהפגין את שאיפתנו להגיע להסכם שלום, גם אם סיכויו נמוכים. קשה לדעת מה יניב סיבוב שיחות נוסף ומאד ייתכן שכל מה שניתן להשיג הוא סוג של הסדר ביניים, ובתנאי שיעניק ביטחון ולא יגבה "תשלומים" בצורת ויתורים על חשבון העתיד".

בהתייחסו לשאלתי בדבר תפקידם של האמריקנים המובילים בעקשנות לפתיחה מחדש של המו”מ, אמר אלוף דיין שמדיניותו של הנשיא אובמה מבוססת על שתי הנחות יסוד שגויות. ההנחה כי הקונפליקט הישראלי-פלשתיני הינו בעיקרו סכסוך טריטוריאלי סביב קווי הגבולות של שנת 1967, וההנחה כי ההסדר בין ישראל ובין הרשות הפלשתינית יוביל לפתרון הקונפליקט בין האיסלאם הקיצוני ובין המערב.

"בנוסף לכך", מבאר דיין, "אסטרטגיית המו”מ האמריקנית אינה דורשת דבר מן הפלשתינים ומפעילה את כל הלחץ על ישראל. במצב כזה אין לפלשתינים כל סיבה להתאמץ והם מתחפרים בעמדותיהם הישנות.

למרות זאת יש לזכור שארה"ב היא הידידה האסטרטגית שלנו וכי היחסים הטובים בינינו חשובים מאד לישראל תמיד, במיוחד בתקופה שייתכן כי נידרש לתקוף את אירן על-מנת למנוע ממנה להגיע לנשק גרעיני. במקרה כזה חשובה לנו תמיכה, ולו גם עקיפה, של ארה"ב".

מהם לדעתך תפקידן של סוריה ושל מצרים במו”מ הקרוב?

"סוריה, כמו חמאס, הינה הבעיה ולא חלק מן הפתרון. אל לנו לחזקה על-ידי התפתות למשא-ומתן עימה ובוודאי לא בסיוע של "מתווך הוגן" כמו הטורקי ארדואן..."

לעומת זאת, השלום עם מצרים הוא נכס אסטרטגי לשני הצדדים. אלא שמצרים, בניגוד לישראל, לא צעדה אף צעד כדי לסייע למימושו של "חזון אובמה" כפי שהוצג על-ידי הנשיא האמריקני בקהיר ואף במאבק בחמאסטן העזתית לא תרמה את חלקה. לפיכך, לדברי אלוף דיין, חשוב אומנם להמשיך ולשמור על הסכם השלום ועל קשרי התיאום עם מצרים, אבל אין לסמוך עליה כגורם סיוע ריאלי להסדר בין ישראל לרשות הפלשתינית.

הריבונות המלאה של ישראל בבקעת הירדן - תנאי לכל הסדר עתידי

להערתי כי בכל זאת מצרים תורמת את חלקה על-ידי עצירתם של משלוחי נשק לחמאס בעזה, השיב אלוף דיין:

"למרות שזה האינטרס גם שלה, תרומתה של מצרים למניעת היווצרותו של מאחז אירני ברצועת עזה היא חלקית בלבד. סביר שכך יהיה המצב גם בעתיד הקרוב. עלינו לדרוש ממצרים תרומה הרבה יותר משמעותית, אבל לסמוך רק על עצמנו ולהחליט לבד על "עזה - לאן?". יש שתי אפשרויות. האחת - בידודה של עזה והתייחסות אליה כאל ישות עוינת, תוך מניעת היווצרותו של מאחז אירני נוסף בדרום מדינת ישראל. השנייה - מיטוט שלטון חמאס, מתוך ראייה שתנועת חמאס מעצם מהותה והוויתה הינה ותהיה תמיד 'הבעיה' ולא 'חלק מהפתרון'".

בדילמה הזאת ובמימוש כל החלטה ופתרונה, לדעתו של דיין מצרים אינה עושה די ולמעשה "מגלגלת" תמיד את הבעיה לפיתחה של ישראל".

בהקשר המצרי, הוסיף דיין: "עלינו לזכור כי המאפיין הרגיל של אי-הוודאות לגבי העתיד במזרח התיכון מתגבר לאחרונה, שכן איננו יודעים מה יקרה במצרים אחרי עידן מובארק ומה יתפתח בעירק עם יציאת צבא ארה"ב ממנה. אי-ודאות עלולה ליצור בעתיד מתח בגבול המצרי ו"חזית מזרחית" מחודשת. לפיכך חשוב להיות עירניים ולהתעקש בכל הקשור בשמירת הריבונות המלאה של ישראל בבקעת הירדן, כתנאי לכל הסדר עתידי אפשרי".

לטווח ארוך, אומר דיין שדווקא ירדן יכולה להיות מדינת מפתח, שכן לה יש אינטרס עליון להשגת הסדר וכמו ישראל, גם ירדן מעוניינת ביישות פלשתינית שאינה מהווה איום. כיוון שישראל אינה מעוניינת לשלוט על הפלשתינים, הפתרון המעשי המועדף הוא אוטונומיה לפלשתינים וזיקתם לירדן כמדינת אם.

האם אתה רואה אור בקצה המנהרה?

"אני אופטימי ובתנאי שנמשיך לשמור על כוחנו. ראשית, אחזור על מה שאני אומר לילדי: אמי ואבי נלחמו במלחמת השחרור בתנאים הרבה יותר טובים מאלה שהיו להוריהם בזמן השואה, והיכולת של ילדי מול האתגרים הביטחוניים כיום, טובה ממה שהייתה לבני דורי במלחמת יום הכיפורים.

שנית, הולך ומתבהר באזורנו מצב המעודד יצירת "ברית שקטה" בין כל המדינות, המנהיגים והאנשים שיש להם אויב משותף - מיליציות איסלאמיות פונדמנטליסטיות חמושות כדוגמת חמאס, חיזבאללה ואל-קאעידה, ויש על מרכיבי הברית הפוטנציאלית איום משותף - אירן שיעית גרעינית. לברית זו, יכול להיות בעתיד תפקיד מפתח במזרח התיכון".

בחירת הרמטכ"ל הבא: ה"תסבוכת הפכה לפלונטר, וצריך יהיה לחתוך אותו"

אנא התייחסותך למסמך גלנט ולבחירת הרמטכ"ל הבא.

"במצב שהתסבוכת הופכת ל"פלונטר" ולא ברור מהי העובדה ומהו ה"ספין", כדאי לבחון מחדש את הפרשה ומה ניתן לעשות. יש שתי אפשרויות בפרשה ושתיהן גרועות. האחת היא כי מישהו (סביר כי גורם במערכת הביטחון) ביקש מגורם חיצוני לקדם באמצעות מסע יחצ"ני את מועמדותו של אלוף לתפקיד הרמטכ"ל. האפשרות השנייה, ללא קשר אם המסמך מזוייף או אמיתי, מחברו התכוון לייצר כעין קונספירציה, על-מנת לטרפד בחירה של אלוף לתפקיד הרמטכ"ל.

בשני המקרים הבעיה העיקרית היא ההתדרדרות של הנורמות ושל כללי המשחק ויצירת מציאות שבה מי שנבחר להיות רמטכ"ל הוא לא המתאים ביותר לתפקיד אלא המתאים ביותר להיבחר לרמטכ"ל, או במילים אחרות לא ייבחר מי שצריך לעמוד בראש צה"ל ולנצח את האויב, אלא מי שינצח את חבריו במירוץ לתפקיד".

כיצד מפסיקים את מחול השדים הנוכחי?

"היום אין ברירה אלא לסיים במהירות את החקירה. יש לזכור שהבעיה אינה האם בוצעה עבירה פלילית - קרי המסמך מזוייף - אלא מי כתב אותו ומי הזמין אותו ולאיזו מטרה. את תוצאות החקירה יש להביא לשר הביטחון ולראש הממשלה שיחליטו, בשיתוף פעולה וללא גילגול הענין למערכת המשפטית, על הרמטכ"ל הבא וכיצד לעשות את בדק הבית הנדרש במערכת הביטחונית".

כיצד יש לדעתך לבחור את הרמטכ"ל?

"יש לבחור רמטכ"ל על-פי אישיותו והתאמתו לאתגרים הביטחוניים של ישראל בשנים הקרובות. על הרמטכ"ל הנבחר להיות בעל סמכות שנבנתה על ידע, על ניסיון מוכח, על הצטיינות צבאית ועל יכולתו לשמש דוגמה אישית. כמו-כן, לדעתי על שר הביטחון ועל ראש הממשלה לקיים שיחה עם כל אחד מהמועמדים ולברר איתו שלוש סוגיו

  • כיצד המועמד מתכוון להילחם בטרור ולנצחו.

  • כיצד רואה המועמד לרמטכ"ל את ההכנות, את קבלת ההחלטות ואת הובלתו התקפה צבאית על אירן אם נידרש לכך.

  • מהן עמדותיו המקצועיות-ביטחוניות של המועמד באשר להסדרים אפשריים עם הרשות הפלשתינית, ובפרט את עמדתו לגבי גבולות הביטחון של ישראל".

הנשיא פרס אמר כי מעבר למאבק על תפקיד הרמטכ"ל ולסכסוכים בקרב חברי המטכ"ל, בבוא העת ובשעת הצורך הכל יפעלו כ"יד אחת". האם אתה סבור כך?

"לא בהכרח! הפלונטר יוצר נזקים למערכת, כאשר הנפגע העיקרי הוא הביטחון הלאומי, כתוצאה משחיקת מעמדו של צה"ל והפגיעה באמון בו. לפיכך איננו יכולים לסמוך על כך שיילחמו כגוף אחד. המשמעות המיידית היא שעל שר הביטחון והרמטכ"ל להפגין דוגמה אישית ולמצוא דרך להתגבר מיד על המתח האישי ביניהם ולשתף פעולה בכל תחום פעילות וקבלת החלטות".

האם לדעתך הכרזתו של השר ברק על סיום כהונתו של הרמטכ"ל אשכנזי שבעה חדשים לפני מועד הסיום החישה את המירוץ?

"אין זה עקרוני אם מחליטים 7 חודשים או 4 חודשים לפני
תום הקדנציה. על המועמד הנבחר להתכונן, ועל האחרים להחליט על דרכם, ויש לתת זמן לסבב שייווצר. חוץ מזה, תאר לעצמך מה היה קורה אם שר הביטחון היה מודיע על כך חודשיים לפני סיום תפקידו של רא"ל אשכנזי ורק אז הייתה פורצת השערוריה הנוכחית..."

מה ניתן ללמוד מן הפרשה הנוכחית?

"כללי בחירת הרמטכ"ל צריכים להיות ברורים ובפיקוחה של הנהגת המדינה. יש למנוע היווצרות גידולים ממאירים משחיתי מידות כמו "פורום החווה" שבו חברו מקורבים, יחצנ"ים, אנשי ביטחון ועוד למען השגת מטרות ורווחים ישירים תרתי משמע. גם אופן התפתחותו של תפקיד המזכיר הצבאי של רוה"מ כקרש קפיצה לקידום בדרך לתפקיד הרמטכ"ל הינו תופעה משחיתה. בלשכת ראש הממשלה לא לומדים מאומה על איך להיות רמטכ"ל מנצח אבל לומדים המון איך לנצח במירוץ לרמטכ"לות. הצעתי המעשית היא שלתפקיד המזכיר הצבאי ימונה תת-אלוף שמילא שני תפקידים וזה יהיה תפקידו האחרון לפני פרישה מהצבא. כך מונעים תופעות משחיתות.

ומעל לכל יש לזכור את ההלצה הישראלית המרירה, שהמאצ'ו הישראלי מתאבד בקפיצה מהאגו ל-IQ. רמת המשכל של כולם גבוהה מספיק, אבל יש להנמיך את גובה האגו, מתוך ידיעה והכרה כי שדה הביטחון הלאומי שייך לכולנו, אבל אינו נחלה של איש. על כל אחד לזכור כי תפקידו, נכבד ככל שיהיה, הינו לספק ביטחון לעם ישראל ומשימה זאת גוברת על כל מטרה אישית".

נחמן פביאן הוא עיתונאי ופרשן המתמחה בנושאי מדיניות חוץ של ארצות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל.
תאריך:  21/08/2010   |   עודכן:  22/08/2010
נחמן פביאן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
איך לנווט בעידן של אי-ודאות
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ירון זכאי
22/08/10 13:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
טוב, אז כולנו כבר יודעים שהמתנחלים מכשירים לא פחות ממאה זרזירי-עט מיומנים האמורים להסתנן אל הוויקיפדיה, ולעצב על-פי השקפתם את המידע שהיא מביאה. הוויקיפדיה היא, כידוע, אנציקלופדיה שכל אחד יכול לכתוב בה. לא צריך לנחש איך היא תיראה אחרי שמשפצים אלה יזרעו בה את הטרמינולוגיה המתנחלית - אפשר לראות זאת לפי צורתה היום.
21/08/2010  |  דוד שחם  |   מאמרים
”משרד האוצר הקציב סכום נוסף של רבבות שקלים לצורך מימון הוצאות האיפור של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמבקש להעסיק מאפרת שלישית בנוסף לשתי המאפרות הוותיקות" [מן העיתונות].
21/08/2010  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
ניתן להבין ניסיונות של מנתבי מדיניות והחלטות בנסותם לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה ביחסי חוצנו, גם אם לא תמיד מצליחים בכך, שהרי ההכרח לא יגונה. אך אין להבין ואין לקבל אוזלת יד, שפלות הרוח, חוסר מנהיגות, ורכיכות בכל האמור לפוליטיקה הפנים-ישראלית, שהרי "הדמוקרטיה המתגוננת" ישימה פנימה כפי שחוצה לנו.
21/08/2010  |  אהרון רול  |   מאמרים
יש מנטרה בשמאל הבורגני של שנאת מפלגות ותנועות פרלמנטריות וחוץ פרלמנטריות ערביות. אך בד-בבד קיימת מצידם תמיכה כנה ואף נלהבת בתנועות שעל-פי הפרוטוקול לא שונות בהרבה מהמפלגות ומהתנועות הערביות. ראו לדוגמה את מרצ, הצבעות חבריה ותומכיה בהזדמנויות הפוליטיות השונות לא שונות בהרבה וספק אם בכלל, אם זה בהצבעות על חוקים מסוימים, הפגנה או מחאה, או אפילו הבעת הזדהות במהלך פוליטי מצד הממשלה, יחד עם התנועות הערביות.
20/08/2010  |  קיריל הדר  |   מאמרים
מומחי המודיעין של אירן והחיזבאללה בודאי מחככים בשבוע האחרון את ידיהם בהנאה נוכח השערורייה שפרצה בצמרת צה"ל והמכונה בישראל "מסמך גלנט" והנקראת בעולם הערבי "מלחמת הגנרלים בצבא הישראלי".
20/08/2010  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il