|
|
עזרא, המעורב ביותר
|
|
|
|
נתצניהו, 50 השתתפות
|
|
|
|
|
|
לוי, התעייף
|
|
|
|
פינקלשטיין
|
|
|
|
|
ח"כ גדעון סער - המשפיע ביותר בכנסת ה-16
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בלשכת יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, הוכתר יו"ר הקואליציה וסיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, כחבר הכנסת המשפיע ביותר בכנסת ה-16.
"האיש שהשפיע ביותר על חיי הכנסת במושב ב' של הכנסת ה- 16 הוא ח"כ גדעון סער. בזכות מעורבותו, חוזקו, מעמדו הפוליטי, הוא ליווה מהלכים בכנסת, והצליח למנוע מהאופוזיציה להפוך ולו החלטה אחת שהקואליציה לא רצתה".
יו"ר הכנסת הודיע, כי הוא מרגיש בתפנית, שינוי קל, ביחס העם לכנסת. "גם אם זה מעט, אני מקווה שזו תהיה מגמה, ועל-כך יבוא על יושבי ועדות הכנסת הברכה", אמר ריבלין. לדבריו הבדיקה נעשית במספר הנכנסים לאתר הכנסת, התעניינות בערוץ הכנסת ומכתבים שקיבל בדואר האלקטרוני.
בהמשך שיבח ריבלין את יו"ר הוועדות הקבועות, אשר לדבריו הצליחו לחדור לתחומי הפעולה של הממשלה. במקביל הודיע, כי הוועדות שאינן קבועות יבוטלו בינואר 2005.
יו"ר הכנסת - לא מפספס דיוני מליאה
מבחינת השתתפות חברי הכנסת בדיוני מליאת הכנסת, עולה מהדוח, כי אלה מפגינים נוכחות כמעט מלאה בדיונים. מתוך 163 ימי מליאה, יו"ר הכנסת הוא החרוץ ביותר ומחזיק ב-100% שיעור נוכחות.
חברי הכנסת שהשתתפו ב-162 ימי מליאה הם: רוני בר-און, אהוד יתום, מיכאל איתן (ליכוד) וניסן סלומיאנסקי (מפד"ל). אחריהם ברשימה חברי הכנסת: זאב ניסים ופרץ יאיר (ש"ס) שנכחו ב-161 ימי מליאה. ח"כ בנימין בן-אליעזר (העבודה) השתתף הכי פחות בדיוני המליאה ושיעור השתתפותו עומד על 66%.
יש לציין את ח"כ דוד לוי, מוותיקי חברי הכנסת, שנראה כי מעט התעצל. חבר הכנסת לא הגיש שום שאילתה במושב האחרון, לא הגיש שום הצעת חוק, מחזיק ב-77% נוכחות במליאת הכנסת, נאם בסך הכל 12 פעמים במהלך השנה ואחוז הצבעותיו עומד על 10%.
שרים וסגני שרים
מהדוח עולה, כי שר האוצר בנימין נתניהו (ליכוד) מעדיף להיעדר מדיוני מליאת הכנסת. מתוך 163 ימי מליאה בכנס הקיץ - שיעור השתתפותו של השר נתניהו מגיע ל-50% בלבד, סך הכל 81 ימי נוכחות בפועל.
ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי), סגן שרת החינוך לשעבר, השתתף ב-146 בפועל ב-163 ימי מליאה, ושיעור השתתפותו מגיע ל-94%. אחריו עם 143 ימי נוכחות בפועל, מוביל שר התיירות (השר במשרד הביטחון לשעבר) גדעון עזרא. שיעור נוכחותו עומד על 88%.
[הנתונים אינם כוללים את השרה יהודית נאות, שמספר הצבעותיה נמוך יותר, משום שנאלצה להיעדר מישיבות כנסת ומהמליאה בשל מחלתה. כמו-כן הוא אינם כוללים את השרים שאינם חברי כנסת [נתן שרנסקי, שאול מופז, אביגדור ליברמן לשעבר].
מגישי הצעת החוק - ח"כ אופיר פינס וגילה פינקלשטיין
ח"כ אופיר פינס (עבודה) וח"כ גילה פינלקשטיין (מפד"ל) הצטיינו במושב זה, להעביר 9 הצעות חוק. אחריהם, המצטיין בחקיקה, הוא ח"כ שאול יהלום, שהצליח להעביר 8 חוקים.
נושא הנאומים החרוץ ביותר - גדעון עזרא
השר גדעון עזרא מצטיין כנושא הנאומים הרבים ביותר: 424 במספר לעומת 137 במושב הקודם. השר עוזי לנדאו נשא רק נאום אחד במושב הכנסת, כך גם שר הביטחון, שאול מופז. ראש הממשלה, אריאל שרון נשא במושב הכנסת האחרון 11 נאומים, לעומת 2 בלבד במושב הקודם.
בקרב חברי הכנסת בולטים במושב הכנסת האחרון ח"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה - עם 248 נאומים, אחריו, ח"כ ניסים זאב (ש"ס) עם 218 נאומים, אחריו ח"כ אופיר פינס-פז (העבודה) - שנשא 195 נאומים, וח"כ מוחמד ברכה שנשא 161 נאומים.
ח"כ החלש ביותר מבחינת נאומים הוא שר התשתיות לשעבר, יוסף פריצקי (שינוי), שלא נשא ולו נאום אחד בכנס הקיץ. בכנס החורף נשא פריצקי נאום אחד בלבד. גם חבר הכנסת ושר הרווחה זבולון אורלב (מפד"ל) לא נשא ולו נאום אחד. כך גם השר ויקטור בריילובסקי (שינוי).
ח"כ עמרי שרון, שלא נשא שום נאום במושב הקודם, נשא במושב זה 9 נאומים. עם חברי הכנסת שנשאו מספר מועט של נאומים נמנים גם: סגן השר מיכאל רצון, וסגן השר לשעבר לוי יצחק.
97 הצעות אי אמון נגד הממשלה
מהתפלגות סיעות האופוזיציה אשר הגישו הצעות אי אמון נגד הממשלה עולה, כי סיעת העבודה הגישה 22 הצעות אי אמון במושב האחרון (לעומת 8 אשתקד); אחריה - סיעת מר"צ שהגישה 16 הצעות אי אמון נגד הממשלה (לעומת 8 אשתקד); סיעת ש"ס הגישה השנה 15 הצעות אי אמון (לעומת 7 אשתקד);
הסיעות הערביות (בל"ד, חד"ש-תע"ל ורע"מ), הגישו כל אחת 12 הצעות אי אמון נגד הממשלה; סיעת עם אחד הגישה 4 הצעות אי אמון, יהדות התורה - 3 הצעות, וסיעת האיחוד הלאומי שהצטרפה לאופוזיציה בחודשים האחרונים, הגישה נגד הממשלה הצעת אי אמון אחת. סך הכל הוגשו נגד הממשלה במושב זה 97 הצעות אי אמון לעומת 41 הצעות אשתקד.
סך כל פעילות הכנסת השנה לעומת אשתקד
במושב ב' של הכנסת ה-16 (השנה האחרונה) ניכרה עלייה בפעילות הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות, פי 2 ממושב א' (אשתקד). כך עולה למשל, כי במושב א' התקיימו 323 ישיבות סיעה, זאת לעומת 691 ישיבות סיעה במושב ב' (הנוכחי).
מספר הצעות אי האמון שהוגשו נגד הממשלה על-ידי סיעות האופוזיציה עלה פי 2. במושב ב' הגיע ל-97 במספר, בעוד שבמושב א' הוא עומד על סך של 41 הצעות אי אמון בלבד. סך הכל הצעות לסדר היום במושב א' הוא 576, לעומת 1,285 הצעות לסדר במושב ב'. סך הכל שאילתות שנענו במושב א' מגיע ל-606 בלבד, בעוד שבמושב האחרון הגיע ל-1,366.