|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
צעדה תועה [צילום: AP]
|
|
|
הטעות האסטרטגית של משפחת שליט
|
|
על משפחת שליט ועל כל תומכיה היה לצעוד לא לעבר ירושלים אם כי לעבר רצועת עזה, בה מוחזק בשבי החמאס החייל-הבן גלעד
|
|
לפני למעלה מחודשיים יצאה משפחת שליט ואיתה רבבות מבית ישראל לצעדת המונים ממצפה הילה ועד ירושלים. צעדת שליט תוכננה להיות לסמל ולחוד החנית במאבק של המשפחה לשחרורו ולהחזרתו של גלעד הביתה.
הציבור והפוליטיקאים הצביעו ברגליים והתגייסו לצעדה ההיא, ואיתם כלי התקשורת השונים, שלחצו על ממשלת ישראל לשחרר את גלעד ממרתפי החמאס.
אף אחד לא העז לומר למשפחת שליט שהיא צועדת בכיוון הלא נכון. על משפחת שליט ועל כל תומכיה היה לצעוד לא לעבר ירושלים אם כי לעבר רצועת עזה. כבשן הלחץ, הן הציבורי והן התקשורתי והבינלאומי, היה צריך להיות מופנה לעבר השובים האמיתיים של גלעד - החמאס, הרי הם אלה שהיו אמורים להיות במוקד הלחץ ותשומת הלב.
גלעד שליט לא שבוי של ממשלת ישראל והוא לא כלוא במרתפי מעון ראש הממשלה. נכון, גלעד שליט הוא חייל שנשלח למשימה על-ידי המדינה והממשלה שעומדת בראשה, אבל הלחץ, היה ראוי שיופנה לאלה המסרבים להתפשר, לאלה המבקשים את הכל, לאלה שחטפו את גלעד, ולאלה אשר אחראים לבטחונו ולרווחתו בשעה שגלעד הוא שבוי שלהם.
לדאבון כולנו, צעדת שליט לא השיגה דבר, רק המאהל נשאר. התקשורת התקפלה והפוליטיקאים נשארו פוליטיקאים, אלה באים ואלה הולכים, וגלעד נשאר כלוא במרתפי החמאס.
אם תצא צעדה נוספת, הרי שיש להוביל אותה לגבול הרצועה ולהפעיל את הלחץ הבינלאומי והאישי על חמאס ולא על ממשלת ישראל. דווקא היא, ממשלת ישראל, הוכיחה נחישות בעומדה אל מול הלחץ באומרה - לא בכל מחיר, המחיר גבוה מדי, הם יודעים את זה וגם אנחנו.
בדו-קרב הזה נשאר לראות מי ימצמץ ראשון ועוד כמה זמן זה ייקח.
|
|
בשוליים: סוף עונת המסרונים
|
|
עם קיצו של חודש אוגוסט, אחד החודשים החמים ביותר שידענו במדינה הזאת, ומעט טרם קבלת חשבון החשמל המנופח, תחילת החגים המשפחתיים, וסיומה המבורך של עוד עונה של " כוכב נולד", יש לקוות שנמצא משהו חדש להתלכד סביבו במדורת שבט, אולי חורף מוקדם? נא לשלוף את המכשירים הסלולאריים ולהתחיל להצביע.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
שנה עברה מאז התפוצצה פרשת דודו טופז שבסופה הטראגי בחר טופז לגדוע את חייו. אלפי מילים נשפכו מאז, טורי דעות, בלוגרים, עיתונאים דגולים ועיתונאים בשקל, לכולם היה מה להגיד אז. כן, גם לכותב שורות אלו. במלאת שנה למותו החליטו המשפחה וארגון אמני ישראל לקיים ערב זיכרון לדודו טופז - האיש שבידר אותנו במשך שנים, האיש שהיה לאגדה בחייו, נפל והפך לבריון רחוב. הצדקנים והציניקנים, אותם אלה שחייבים את הקריירה שלהם לדודו טופז, קמו בקול זעקה: "טרם הבשיל הזמן לקיום ערב כזה", הם נימקו והשפילו מבט. דווקא את קול הקורבנות אני מבין, אפילו את זה של מנכ"ל קשת שתובע פיצוי מהעיזבון של דודו טופז, מהירושה של הילדים שלו, ליתר דיוק. אף פעם לא תהיה עת נכונה לקיום אירוע מסוג זה שהתקיים ביום שישי האחרון. המעשים הנתעבים של דודו טופז בשנה האחרונה לחייו לא יקבלו לעולם הכשר של לוח שנה קלנדרי, ועם זאת היה מקום לקיים ערב זיכרון ולתת בו ביטוי לחייו ולפועלו. לזכור ולהזכיר הן את השנים הטובות והן את הנפילה והמעשים שבאו בעקבות כך. לא היה בקיום הערב דבר שאמר, כי אנחנו, בתור חברה, סולחים או מבינים; כן היה משהו הומאני שבחר להנציח צדדים נוספים וטובים יותר בחייו של האמן דודו טופז, והיו כאלה.
|
|
|
הכותב הוא עורך דין ובלוגר בענייני היום והשעה.
|
|
| תאריך:
|
29/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2010
|
|
עו"ד מיכאל זץ
|
|
הטעות האסטרטגית של משפחת שליט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שובו.'עונתהמלפפון
|
30/08/10 17:23
|
|
|
|
2
|
|
מומו
|
30/08/10 20:28
|
|
|
|
3
|
|
ערן הר-פז
|
30/08/10 21:12
|
|
|
|
4
|
|
ש.קיסרי
|
30/08/10 22:16
|
|
|
|
|
|
מיכאל זץ
|
30/08/10 23:05
|
|
|
|
|
|
צנחן
|
31/08/10 05:10
|
|
|
|
|
|
מיכאלה
|
30/08/10 23:40
|
|
|
|
5
|
|
ה_שגריר
|
30/08/10 23:34
|
|
|
|
|
|
מיכאלה
|
30/08/10 23:48
|
|
|
|
|
|
ה_שגריר
|
31/08/10 10:05
|
|
|
|
|
|
מיכאלה
|
31/08/10 11:54
|
|
|
|
6
|
|
ענבל
|
31/08/10 16:41
|
|
|
|
פורום: חטיפת גלעד שליט
|
כתוב הודעה
|
|
|
|
פורום: פרשת דודו טופז
|
כתוב הודעה
|
|
|
כשקראתי את מאמרו של ח"כ שאול מופז "הבריונות של אם תרצו" (מעריב, 24.8.10), נזכרתי במה שאמר עליו יובל שטייניץ: "(לציפי אין אופי, ו-) למופז אין שכל. יש לו בעיה בהבנת הנקרא" (חדשות ערוץ 2, 15.9.08).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שלושים ושישה אנשי תיאטרון ערכיים ואמיצים, החליטו השבוע להחרים הופעות תיאטרון בהתנחלות אריאל. הם טוענים שאריאל איננה חלק ממדינת ישראל, היא שוכנת בשטח כבוש - והחוק הבינלאומי אוסר, כזכור, ליישב אזרחים בשטח כבוש. הופעה באריאל נותנת לגיטימציה לעבירה על החוק, והיא מנוגדת לצו מצפונם.
|
|
|
|
|
גזירה נוראה ירדה על עיר ואם בישראל. שחקני תיאטרון יהודים מחרימים את העיר אריאל. שוד ושבר! אסון וצרה צרורה. התיאטרון הישראלי, שהוא עמוד הענן התרבותי של מדינת-ישראל וחוד החנית של העשייה האמנותית, מפגין שרירים. מעתה, חיים עלובים וחסרי משמעות יהיו מנת חלקם של תושבי אריאל בלי התיאטרון. הוא שאמרנו - אסון הומניטרי, כראוי לעדת רשעים שחיים על אדמה לא להם. הצדק הופיע סוף-סוף והוא מתייצב נוכח העוול בגבורה, לשנות את פני ההיסטוריה של הכיבוש. נראה את תושבי אריאל חיים בלי תיאטרון. נראה.
|
|
|
|
|
שיהיה ברור: מי שמחרים היום את היכל התרבות של אריאל, מחר יסרב לשרת בשטחים ולבצע אבט"ש (אבטחה שוטפת) סביב היכל התרבות של אריאל וסביב אריאל. ומי שרואה הבדל בין להופיע בהיכל התרבות באריאל לבין סירוב לשרת באריאל, הוא או מטומטם, או מיתמם, או שניהם יחד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
בשעות הצוהריים, לפני כניסת השבת, מתייצבת לה חבורת מפגינים, כולם מצויידים לא רק בקולות צרחניים אלא כתגבורת הם מצויידים בתופים, בחצוצרות ועוד
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
בין אם הוא ידע ונתן את הפקודה ובין אם הוא לא ידע על הפקודה, מדובר בהוכחה נוספת לנפסדות ולסכנה הקיימת שהמשך שלטונו של בנימין נתניהו מהווה סכנה לחטופים, הנמקים בגיא ההריגה של החמאס ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
