בית המשפט העליון דחה (11.8.04) את ערעורו של חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שלא להתיר לו להכניס לתאו סכום עשוי כולו מתכת, כרטיס טלכרד שהעבירה לו משפחתו וכן קלטות וידאו ובהן סרטי טבע מספריית כלא אשמורת.
כזכור, עמיר שפוט ל-16 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות של קשירת קשר לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ובאחזקת נשק, והוא מוחזק בהפרדה בבית הסוהר אשמורת.
לתאו הוכנסו לאחרונה, על-פי בקשתו, מכשיר טלוויזיה ומכשיר וידאו. לאחר שעמיר פנה לאחרונה להנהלת הכלא בבקשה, כי יושאלו לו קלטות וידאו, השייכות למחלקת החינוך של הכלא, ונענה בשלילה, הגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
בעתירה, אותה כתב בעצמו, ביקש להשיב לו סכו"ם מתכת שהחזיק בו בבית הסוהר הקודם בו שהה; להשיב לו כרטיס טלכרד שנשלח אליו בדואר על-ידי משפחתו וכן לאפשר לו לצפות בסרטי טבע באמצעות מכשיר הוידאו הנמצא בתאו.
המחוזי דוחה את העתירה
השופט צבי גורפינקל דחה את העתירה וקבע, כי עמיר יוכל לקבל כף, מזלג וכפית שראשם עשוי מתכת ורק ידית האחיזה שלהם מפלסטיק, ולכן אין עוד צורך לדון בעתירה. באשר לכרטיס הטלכרד קבע, כי מאחר שחל איסור על משלוח כרטיסים בדואר, הוחזר בינתיים הכרטיס למשפחה, ועל-כן הדיון בעניין זה הסתיים.
באשר לקלטות הוידאו נקבע, כי ממזכר שהוגש על-ידי ראש תנאי חינוך בבית הסוהר עולה שעתה לא מאפשרים עוד לאסירים לקבל סרטים לתאם, שכן סרטים אלה משמשים להרצאות בכיתת הלימוד, ואין מאפשרים עוד לאסירים לקבל באופן פרטי קלטות לתא. השופט גורפינקל הוסיף, כי גם אם יש החמרה מהמצב ששרר בעבר למצב היום לגבי יתר האסירים, כאשר אין הפליה לחובת המבקש בלבד והאיסור לספק קלטות חל מעתה כעל כל האסירים, אין פסול בהחלטת שירות בתי הסוהר ואין מקום לקבל את טענת ההפליה.
עמיר לא אמר נואש. הוא ערעור לבית המשפט העליון, ובפני ערכאה זו חזר על טענותיו במחוזי, והוסיף, כי באשר לטענת שירות בתי הסוהר, לפיה קלטות הוידאו אינן מסופקות אף לאסירים אחרים בשל השחתה, הרי שלדעתו השחתה זו ניתנת למניעה על-ידי פיקוח של מי משירות בתי הסוהר, כפי שהדבר נעשה בנוגע לספרי הקריאה.
נציג שב"ס, עו"ד גלעד שירמן, תמך מנגד את יתידותיו בהנמקותיו של השופט צבי גורפינקל במחוזי.
העליון דבר בהנמקות המחוזי
השופט סלים ג'ובראן דחה את הערעור, הן משום שתמך בהנמקות בית המשפט המחוזי והן משום שלדעתו הערעור אינה מעלה עילה להתערבות בהחלטת המחוזי.
"מצילום של מזכר בעניין קלטות הוידאו", קבע ג'ובראן, "עולה כי מחלקת החינוך של בית הסוהר, בו כלוא המבקש, אינה מאפשרת עוד לאסירים, החל מחודש ינואר 2004, לקבל קלטות וידאו, השייכות לה, לתאיהם, זאת משום שבית הסוהר מתקשה לפקח על הקלטות ומשום שבמספר מקרים בעבר אף ניזוקו קלטות וידאו ששאלו אסירים. עם זאת, קלטות הוידאו, שברשות מחלקת החינוך של בית הסוהר, משמשות ותשמשנה בעתיד את אנשי החינוך והמורים בבית הסוהר לשם הרצאות בכיתות הלימוד".
"יש לציין", הוסיף ג'ובראן, "כי במקרה שלפני, אין מדובר באיסור גורף להחזיק בתא קלטות וידאו. כל אסיר שברשותו מכשיר וידאו רשאי להחזיק בקלטות וידאו, אשר יובאו לו על-ידי בני משפחתו, בכפוף לבדיקתן ובהתאם לקריטריונים הנהוגים לעניין זה".
"מעבר לדרוש יוער, כי רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, ניתנת במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות או עולה נושא שחשיבותו כללית. המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים אלה", סיים ג'ובראן את החלטתו.
רע"ב 6754/04 חגי עמיר נ' שירות בתי הסוהר
