בג"צ דחה (יום ה', 12.8.04) את בקשתו של איגוד הבנקים לקיים דיון נוסף בפסיקתו מחודש מאי, האוסרת על מרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים להעביר מידע על אזרחים לידי נציבות מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי, רשות השידור והבנקים.
נזכיר, כי מדובר היה בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לפני כ-6 שנים, בה דרשה לאסור על המדינה לאפשר גישה ישירה למאגר המידע על-פי חוק המרשם, על-ידי חיבור מחשב משרד הפנים למחשבי נציבות מס ההכנסה, המוסד לביטוח לאומי, רשות השידור, בנק ישראל והבנקים המסחריים, ולהורות כי הדרך היחידה לקבלת מידע תהיה בקשה פרטנית המעוגנת בחוק המרשם. כן ביקשו, לחייב את משרד הפנים לפרסם נהלים וקריטריונים בעניין מהות המידע שניתן להעביר והזכאים לקבלו.
השופטים אמנם קיבלו את עמדת הבנקים, לפיה חיבורם למאגר המידע של משרד הפנים נועד לאפשר להם למלא באופן יעיל ומהיר אחר הוראה חוקית, המחייבת אותם לזהות את לקוחותיהם באמצעות מרשם האוכלוסין. בג"צ הסכים כי מדובר בקשר חיוני, אך רוב השופטים סברו כי נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לשם כך, בשל הפגיעה בפרטיות. לכן, קבע בג"צ כי יש לקבל את העתירה ולאסור את החיבור עד אם תקבע המדינה הסדר חוקי מתאים. השופטים קבעו תקופת היערכות של 6 חודשים, שבסיומם תחל תחולת פסק הדין.
נציין, כי השופט אשר גרוניס נותר בדעת מיעוט בכל הנוגע להעברת המידע ממרשם האוכלוסין אל הבנקים במסגרת הסדר השאילתות. לדבריו, הפגיעה באזרחים היא כה שולית עד כי לא ניתן לראות בה פגיעה בפרטיות. עם זאת, הוא הסכים עם דעת הרוב לעניין העברת המידע ממחשב מרשם האוכלוסין אל מס הכנסה, הביטוח הלאומי ורשות השידור.
איגוד הבנקים: בפסק הדין עלתה שאלה חוקתית עקרונית
בבקשה לקיום דיון נוסף, טען איגוד הבנקים באמצעות עורכי הדין מוטי ארד והילה גולדברג, כי בפסק הדין היתה מחלוקת חוקתית עקרונית בין השופטים דורנר וגרוניס, שנסבה סביב השאלה האם כשיש פגיעה קלה בזכות חוקתית, יש לבחון אותה על-פי פסקת ההגבלה, אם לאו.
עוד טענו, כי פסק דין של שופטי הרוב מאזכר בפתח סקירת טענות הצדדים, טענה מרכזית של איגוד הבנקים, לפיה בהסדר השאילתות אין כלל פגיעה בפרטיות, משום שבדיקת נתוני הזהות של הלקוח מול נתוני המחשב של מרשם האוכלוסין מתבצעת רק לאחר שאותו לקוח מסר לפקיד הבנק את אותם נתונים ממש כשהם רשומים בתעודת הזהות שלו, ישנה הסכמה של הלקוח לכך שפקיד הבנק ייחשף לאותם נתונים גם במדיה ממוחשבת בתקשורת ישירה.
ואולם, השופטים נמנעו לחלוטין מלדון בה בהמשך פסק הדין. גם בדעת המיעוט של השופט גרוניס אין דיון בטענה זו, של היעדר פגיעה בפרטיות בהסדר השאילתות והדיון בו מתרכז בניתוח המצב המשפטי והעובדתי בהנחה שמתקיימת כזו פגיעה...
המדינה: מסכימים עם דעת המיעוט, אך אין צורך בדיון נוסף
השופט חשין, שדן בבקשה לקיים דיון נוסף, ביקש את תגובת האגודה לזכויות האזרח, שהודיעה כי היא מתנגדת לקיום דיון נוסף. המדינה השיבה, באמצעות עו"ד מייק בלס, כי אף שסוברת היא כי מבחינה המשפטית ראוי היה ללכת בדרכו של שופט המיעוט גרוניס, הרי שמבחינה מעשית החליטה שלא להמשיך בדרך המשפטית - בעתירה לדיון נוסף - אלא "לנקוט בדרך של נקיטה בפעולות לתיקון החקיקה הנדרשת בעניינים הנידונים בפסק הדין".
"אסכים עם איגוד הבנקים", קבע חשין, כי "מחלוקת שנפלה בין שופטי הרוב לשופט המיעוט בעניין הפגיעה בזכויות אדם - מחלוקת עקרונית וחשובה היא, אלא שבכך אין די לענייננו".
"משהציע בית המשפט למדינה לפעול לתיקון החוק ומשהודיעה המדינה כי בכוונתה אמנם לפעול לתיקון החוק, אין עוד מקום כי בית המשפט יוסיף וידון בסכסוך המשפטי".
חשין: ראוי כי נדיר רגלינו מהנושא ונשאיר זאת למחוקק
"ראוי, כי נסיג ידינו ונותיר את הזירה למחוקק למציאת הסדר חוקי מתאים - בין בהתרת ההעברה לבנקים ובקביעת כללים מתאימים להעברה זו, בין בהמשך האיסור הקיים".
במה שנראה אולי כ"עקיצה" קטנה לכיוון האקטיביזם השיפוטי של הנשיא אהרן ברק, שחשין ידוע כאחד ממתנגדיו הגדולים, הוסיף חשין: "נזכור ונשמור, כי עקרון ביזור הסמכויות קובע חלוקת עבודה ברורה בין שלוש רשויות השלטון: המחוקק מחוקק; המבצע מבצע; והשופט שופט ומפרש חוקים".
דנג"צ 4907/04 איגוד הבנקים בישראל נ' האגודה לזכויות האזרח ואח'
