בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גיבוש נראטיב לאומי לישראל - צו השעה
|
יש כורח וצורך לאומי חיוני: לגבש ולכונן נראטיב לאומי – תרבותי-היסטורי-דתי – ישראלי-יהודי-ציוני(!) - אותנטי, שיציג את הסיפור ההיסטורי האמיתי של עם-ישראל וארץ-ישראל
|
דרוש בדחיפות, למען עם-ישראל וארץ-ישראל: נראטיב לאומי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"נָרָטִיב (סִפֵּר), הוא מושג בעל מספר משמעויות שונות ומשתנות, בעיקר הודות לפופולריות הגואה שלו בשנים האחרונות. מקור המילה נרטיב בלטינית, והיא הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית. סיפר הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. בשנים האחרונות משמעות מונח זה הורחבה, ומשתמע ממנו גם בניית סיפור דרך זווית ראייה מסוימת. תאוריות פוסט-מודרניות רבות משתמשות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על היסטוריה, על תאוריות ואף על מחלות" (מתוך ויקיפדיה). מדינת ישראל - כמדינת לאום יהודית וציונית - נמצאת תחת מתקפה מתמשכת בחזיתות שונות מבחוץ ומבפנים, ונלחמת על הזהות שלה, ועל מקומה במשפחת העמים והמדינות בעולם ובאזור. היא מתקשה לייצב את מעמדה ולהשיג הכרה, יציבות וביטחון. לא כאן המקום לפרט את כל הבעיות, סיבותיהן ודרכי ההתמודדות עימן, אך במאמר זה אני רוצה לשפוך אור על אחת הסוגיות השורשיות לדעתי - שטרם קיבלה את ההתייחסות והטיפול הראויים, והיא: חסרון קיומו של נראטיב לאומי – יהודי-ציוני אחיד, מוכר ומוסכם – שאת גיבושו וכינונו עלינו להציב כמטרה בעלת חשיבות עליונה. מסקנתי, כי יש כורח וצורך לאומי חיוני (ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא): לגבש ולכונן נראטיב לאומי – תרבותי-היסטורי-דתי – ישראלי-יהודי-ציוני(!) - אותנטי, שיציג את הסיפור ההיסטורי האמיתי של עם-ישראל וארץ-ישראל – במקביל ובמשוזר, עם דגש על התקופה שמלפני 1,500 שנה עד ימינו (לפני ואחרי עליית האיסלאם והכיבוש הערבי של ארץ ישראל), שבה הייתה לנו אינטראקציה מתמשכת עם הערבים והאיסלאם, שהחשבון ההיסטורי עימם טרם נסגר, והתמקדות מיוחדת על 200 השנים האחרונות (מתחילת העליות ושיבת ציון של העת החדשה). נראטיב שיהווה עוגן אידיאולוגי לרוב הציבור היהודי-ציוני (מלבד מיעוטים שוליים בציבור כגון חלק מן החרדים, שמאלנים, אתאיסטים וכולי שיתקשו להזדהות), יהיה מבוסס על האמת והעובדות ההיסטוריות (אין לנו מה לחשוש או לדאוג מכך, האמת והעובדות לטובתנו...) ומוכוון צדק וזכויות. נראטיב כזה שיעמוד ויוצב בעיקר מול הנראטיב הפלשתיני המלאכותי, השקרי והמעוות, ומול הנראטיבים הערביים, המוסלמיים והליברליים/שמאלניים/נוצריים הידועים, שהאמת והעובדות אף-פעם לא היו ערכים המקודשים אצלם. עלינו להציב כיעד לאומי לא רק את העמדתו של נראטיב מגובש ונכון משלנו מול הנראטיבים והטיעונים הנ"ל - המעוותים, השקריים והעוינים ביחסם אלינו - הקיימים בזירה, אלא אף שזה יעפיל עליהם(!), ויציג אותם במלוא חוסר אמינותם ובכך יערער וימוסס בסופו של דבר את השפעתם המזיקה בזירת התודעה הבינלאומית, עד לכדי ההכרח לשנותם בהתאם לאמת המתגלה, או לבטלם. כוחו ועוצמתו של הנראטיב שלנו יהיה בכך שהוא יהיה נאמן לאמת ולעובדות, יציג אותן בעקביות ובפירוט, ישקף את האמונה הנחושה שלנו בזכויותנו, בערכינו ובצדקת דרכנו, ויבוסס על התביעה הטבעית והמתבקשת להכרה - צדק, איזון וחיים בשלום. ישנה, לכן, חשיבות רבה לגייס הסכמה לאומית רחבה כמה שיותר סביבו. הנראטיב הישראלי-יהודי-ציוני יילמד בכל בתי-הספר והגנים בארץ ועל-ידי כל התושבים - באמצעות כלי התקשורת והחינוך השונים, ובמקביל יאומץ על-ידי ההנהגה, השגרירים והנציגים, הדיפלומטיה-הציבורית והתקשורת הממלכתית כעמדת המוצא האידיאולוגית-מדינית-דיפלומטית כלפי גורמי חוץ ופנים: ליצור גיבוש לאומי פנימי, לקדם את ההכרה בנו ובזכויותנו! כלאום לגיטימי, כדת המונותואיסטית הבכירה בעולם וכמדינה ריבונית בין האומות. הכרה בעוול הקשה והמתמשך שנגרם לנו על-ידי עמים, מדינות ודתות במהלך ההיסטוריה, ותביעותינו ודרישותינו הצודקות מהם, ויש לנו - באופן טבעי - דרישות ותביעות (ולא מעט! כעם שנרצח, נפגע, נעשק, הושפל, הואשם בעלילות שווא ונוצל – אולי יותר מכל עם אחר בהיסטוריה). עלינו ליטול את היוזמה לידינו! שהרי ידוע שההתקפה, או היוזמה – היא ההגנה הטובה ביותר... מטרתנו בכך תהיה להביא לשינוי תודעתי יסודי של המצב הקיים - שהוא חוטא לאמת, רחוק מן הצדק, לא מוסרי ובלתי טבעי, ואינו מקובל בחברה מתוקנת – שבני האדם שוחרי הטוב שואפים להשתייך אליה. בכך נערער מהיסוד את כל העלילות, ההאשמות והתביעות השקריות והמחוצפות של אויבינו ובעלי אינטרסים שונים בסביבה ובעולם כלפינו, ונשים להם סוף. ובמקביל נדרוש ונתבע הכרה, זכויות ופיצוי! (כן, פיצוי!) על-פי צדק, מהמדינות, העמים, הדתות והארגונים שפגעו (וחלקם ממשיכים לפגוע) בבני עמנו, גזלו ועשקו אותם ורמסו את זכויותיהם, השפילו וניצלו אותם במהלך ההיסטוריה הרחוקה ואף הקרובה!... אין לנו ממה לחשוש, ואין צורך להתבייש או להסס בכך, וחבל שלא עשינו זאת קודם, מזמן... פני ההיסטוריה של עמנו ומדינתנו היו יכולים להיות שונים. האם מישהו מתנדב לגבש ולנסח את הנראטיב הלאומי הראוי?...
|
|
הכותב הוא עובד שכיר לפרנסתו והוגה דעות בזמנו הפנוי.
|
|
תאריך:
|
07/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/10/2010
|
|
דניאל חזון
|
גיבוש נראטיב לאומי לישראל - צו השעה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מגיב יהודי
|
8/10/10 13:42
|
|
2
|
|
לא נראה שיעזור!
|
26/06/12 20:32
|
|
ממשלת ישראל מושכת בכתפיה בכל הקשור לזרם המסתננים החודרים לישראל מגבולנו עם מצרים, מאחר שהיא הקצתה תקציב להקמת גדר מערכת, ועד שזו לא תוקם אין לכאורה דרך להילחם בתופעה.
|
|
|
פרשתנו מתחילה בעונש כבד שנגזר על בני אנוש, המבול, בו טובעת רוב האנושות תחת הממטרים הכבדים שהמטיר עליהם הקב"ה. ורק נח ומשפחתו ניצלים, והפלא ופלא, באותה פרשה עצמה, שנים לא רבות לאחר מכן, צאצאיהם של הניצולים, לא רק לא רק שלא מודים לשם על העובדה שהם חיים, אלא מתגרים בשם, בונים עיר מבוצרת, ומגדל שראשו בשמיים במרכזה, ומצרפים למעשה מחשבת רהב שאין הם סומכים עוד על השם שיושיעם, כפי שהושיע את אבותיהם, אלא, הם סומכים על כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי.
|
|
|
הודעת דובר צה"ל בדבר מדיניות 'עד הזית האחרון' צריכה לדעתי להרגיז כל ישראלי שעתיד המדינה חשוב לו.
|
|
|
חכמינו קבעו, כי הצרות האחרונות משכיחות את הראשונות. ולא לחינם, כי במציאות היום יומית אנחנו לא פעם מתגעגעים לימים הקודמים שהיו נראים אז די נוראיים, אבל בהשוואה להיום, ובכן מי ייתן ונשוב לאתמול. נגיף רודף נגיף ואין סוף לדבר. ככל שהקדמה שולטת ונדמה לנו בני האדם כי אין בלתנו, מגיע ריבונו של עולם ומזכיר לנו, כי יש דברים קטנים בלתי נראים לעין, שיכולים להפוך אותנו לחסרי ישע.
|
|
|
היין מזוהה עם 'תשמישי קדושה'; יין לנסכים במקדש, לקידוש, לנישואין ולברכה ("ומלכי צדק הוציא לחם ויין"; יד,יח). היין הוא גם סמל השמחה החיובית - "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד,טו), ומנוחה תפנוקית - "איש תחת גפנו" (מל"א ה,ה); "כיבס ביין לבושו" (בראשית מט,יא) ועוד רבים. וכמו דברים רבים בעולמנו אור וחושך משמשים בהם בערבוביה, והכל תלוי בכיוון המשיכה של האדם. כך היין יכול להיות גם אם-כל-חטאת; "אל תהי בסובאי יין" (משלי כג,כ); "עטרת גאות שיכורי אפרים הלומי יין" (ישעיה כח,א) ופסוקים רבים-רבים נוספים.
|
|
|
|