|   15:07:40
דלג
  רפי מן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

הפלונטר

60 שנה מלאו לגלי-צה"ל. החששות מתוצאות התמהיל של תקשורת במדינה דמוקרטית עם תחנת שידור צבאית לא התממשו. זה לא אומר שלא כדאי להמשיך לחשוש
12/10/2010  |   רפי מן   |   מאמרים   |   העין השביעית   |   תגובות
תחנת רדיו צבאית במדינה דמוקרטית [צילום: פלאש 90]

בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, בצלה של מלחמה קשה שזה עתה הסתיימה, אימצה הממשלה את יוזמת המטכ"ל והחליטה על הקמת תחנת רדיו צבאית. תפקידיה של התחנה, כך נקבע, יהיו חינוך והשכלה של הציבור, כמו גם חיזוק המורל הלאומי. על-פי החוק, השליטה בארגון התקשורת החדש נמסרה בלעדית לידי מערכת הביטחון, ללא פיקוח אזרחי. גם ללא תיאום עם תחנת השידור הממשלתית האזרחית.

התחנה הצבאית הוקמה במדינה השוכנת לחוף הים התיכון, מדינת לאום של אומה עם היסטוריה ארוכה ומפוארת מימי קדם. מנהיגיה מבקשים לא פעם לעשות שימוש בעברה המפואר כדבק מלכד בגלגול המודרני שלה. צבאה הוצג בה לא פעם כמייצג האמיתי של הרוח הלאומית האמיתית, הממלכתית אם תרצו, בניגוד לפיצול ולמחלוקת המאפיינים את החברה והפוליטיקה העכשוויים. תחנת השידור הצבאית הוצגה ככלי חשוב שנועד לסייע ללובשי המדים לתפקד כגורם מלכד בחברה שסועה.

עובדי התחנה החדשה הבינו שאם ברצונם להצליח במילוי המשימה, עליהם לפתח נוסחת שידור שונה מזו של הרדיו הממשלתי הכבד, הרציני, הלעתים משעמם, המנותק מן ההווי העממי. וכך היה: תמהיל שידורים בנוסח פופולרי יותר הבטיח שבתוך שנים לא רבות ניצבה תחנת השידור הצבאית בצמרת סקרי ההאזנה.

נשמע מוכר, כתמצית תולדות גלי-צה"ל?: לא בדיוק. זהו סיפורה של התחנה הצבאית של יוון, שיושבי רחוב יהודה הימית ביפו לא ימהרו לחבק אותה כתחנה-אחות. ובצדק: היא הוקמה באתונה ב-1951 כביטוי למעמדו של הצבא בחברה היוונית, לאחר שנים של מעורבות פעילה של לובשי מדים בכירים בחיים הפוליטיים של המדינה, כולל כמה הפיכות צבאיות. אחר-כך היא סייעה לקולונלים שתפסו את השלטון ב-1967, בראשיתו של פרק אפל בחייה של יוון. ב-1970 הוקמה מסגרת שידורים צבאיים רחבה יותר, שכללה גם את שידורי הטלוויזיה של הצבא תחת השם YENET.

התחנה לא נסגרה כאשר שלטון החונטה קרס בעקבות כשלון הפלישה לקפריסין ב-1974 וכשהדמוקרטיה חזרה לאתונה. אבל בראשית שנות השמונים נפרד ממנה הצבא והיא הפכה לערוץ אזרחי, שבשידוריו ניכרה בעיקר תמיכה בפאסוק, המפלגה הסוציליסטית שהייתה אז בשלטון. זה קרה, ולא במקרה, סמוך להצטרפות יוון לאיחוד-האירופי. במדינות מערביות מודרניות נחשבת כיום נוכחות פעילה של הצבא בשיח הציבורי לחריגה מן הנורמה הדמוקרטית הראויה. תחנת רדיו צבאית נתפסת כביטוי לאי-תקינות שלטונית.

ישראל איננה יוון, והמציאות הפוליטית והחברתית שונה ממדינה למדינה, אבל הסכנה לדמוקרטיה הטמונה בתחנת שידור צבאית לא נעלמה גם מעיני ישראלים. אפילו לא מעיניהם של אנשי צבא. ממש בימים שבהם חיזקה החונטה הצבאית היוונית את שליטתה בערוצי השידור באתונה, הזהיר סגן הרמטכ"ל, אלוף ישראל טל ז"ל, מפני הנזק שעלול להיגרם ביום מן הימים לדמוקרטיה הישראלית מקיומה של גלי-צה"ל.

"מר שריון" הישראלי ביטא את דאגתו גם בדיונים במטכ"ל, וגם באוזני יצחק לבני, מי שהיה אז מפקד התחנה. לבני הפך באותם ימים את גלי-צה"ל מאדוות קלות של קצף פזמונים לים גבה-גלים, כתיאורו של דורון רוזנבלום ב"דבר" בדצמבר 1969. לבני בא לביתו של האלוף בשבת בבוקר בניסיון להבקיע את שריון ההתנגדות, והציג בפניו עשרה נימוקים מדוע חשובה לצה"ל התחנה, המשדרת לצד ענייני צבא גם תרבות, אמנות, היסטוריה ופילוסופיה.

אני מכיר בחשיבות התחנה ובהצלחתה, השיב לו טל, אבל על בסיס מקרי כזה ועל זהותם של האנשים המנהלים את הדברים בעיתוי מסוים אי-אפשר לבסס מוסדות ומהלכים במדינה דמוקרטית. היום יש סגן רמטכ"ל נאור ודמוקרטי, העיד על עצמו, וגם מפקד גל"צ דמוקרטי, אבל מה יקרה יום אחד בעתיד אם במקומנו יישבו אנשים אחרים שיבקשו לנצל את התחנה בדרך אחרת?


כשהתנהלה השיחה ההיא הייתה גלי-צה"ל צעירה בת עשרים, רק בראשית הפריצה הגדולה שלה למרכז הבמה התקשורתית בישראל. בארבעים השנים שחלפו מאז עמדה דאגתו של טל בכמה מבחנים. הבולט שבהם היה במלחמת לבנון הראשונה.

המחלוקת הפנימית בישראל סביב המלחמה ב-1982 יצרה מצב טעון חומר נפץ. כמעט כל התקשורת תססה נגד אריאל שרון ומלחמתו. יועץ התקשורת של שר הביטחון, אורי דן ז"ל, עקב אחר השידורים בגלי-צה"ל - והגיב. שירותו של אריאל כהן, שערך במילואים את התוכנית "נכון לעכשיו", הופסק לאחר שחתם כאזרח על עצומה נגד המלחמה. וכאשר שאל דן שילון "איך יוצאים מהפלונטר הזה?", הושעה משידור בהוראת לשכת השר.

מבקרי התחנה בלשכת השר מצאו סיוע בדבריהם של שניים מעובדי גלי-צה"ל, אבשלום קור ועמנואל הראובני. השניים ליקטו אוסף של ציטוטים מדברי שדרים. "הבנים שלי שמשרתים בצבא", אמר הראובני לרמטכ"ל רפאל איתן, "טוענים שגלי-צה"ל, כמו הטלוויזיה, מסייעת לאש"ף". הדברים הללו שימשו דלק למבקרי התחנה מימין. אחד מהם, ח"כ דב שילנסקי מהליכוד, השווה בנאום בכנסת את שידורי התחנה הצבאית להתבטאויותיו של הבריטי ויליאם ג'ויס, שזכה לכינוי "לורד האו האו" בשל השתתפותו בשידורי התעמולה של הרדיו הגרמני במלחמת העולם השנייה.

הרמטכ"ל רפול מינה קצין בודק, אלוף-משנה ראובן גל, וזה טיהר את גלי-צה"ל מן הטענות נגדה. הוא קבע כי גלי-צה"ל, תחת המפקד צבי שפירא וסגנו אילון שלו, פעלה כתחנה צבאית מגויסת, שירתה את הצבא וחיזקה את ידי הלוחמים ואת רוחו של העם בעורף. הפרשה הוכיחה כי גלי-צה"ל הצליחה במבחן המורכב ביותר, ללכת על הקו הדק שבין מילוי תפקידה כתחנה צבאית ובין היכולת להציג עצמה לא כ"קול אדוניו" הכנוע של השלטון. הניואנסים הביקורתיים של כמה מהשדרים לא נעלמו מאוזניהם של המאזינים, לא רק בליכוד ובלשכת שר הביטחון.

גם כמה עשורים אחר-כך, בשורה של אירועים ביטחוניים, ניתן לשמוע יותר מקול אחד: גרסת צה"ל מובאת כצפוי במלואה - גם אם רוני דניאל עושה זאת טוב יותר בערוץ 2 - אבל בגלי-צה"ל נשמעים גם קולות אחרים, ביקורתיים וספקניים מבית ומחוץ. הנכונות להשמיע גם את קולותיהם של אנשי חמאס, כדוגמת ריבחי ראנטיסי מעזה, היא עדות נוספת לאנומליה של גלי-צה"ל, אבל לא פחות מכך להצלחתה.

קלמן ליבסקינד אולי הגזים בביקורתו כאשר הביע ביטחון שאם היינו חוזרים כמה עשרות שנים לאחור, גם אדולף אייכמן היה "בן בית ב'בית של החיילים' ('בוקר טוב אדולף', 'בוקר טוב רזי')", אבל הזעם של ליבסקינד ואחרים הוא עדות לכך שדווקא תחנת השידור הצבאית אינה מנגנת רק את הפרטיטורה של הממסד הביטחוני.

השאלה חורגת מתוכן השידורים: כמה חוקרים, הבולט שבהם הוא פרופ' דן כספי, הביעו בעבר חשש מן ההשפעה ארוכת הטווח של היות גלי-צה"ל "בית-הספר הלאומי המרכזי ללימודי תקשורת", כלשונו. כספי כתב במאמר שפורסם בספר "גלי-צה"ל - מדברים מהשטח" (שכתבו וערכו כותב שורות אלה וציפי גון-גרוס) כי רבדים משמעותיים מתוך האליטה התקשורתית ספגו בעת שירותם הצבאי "את הרגישות לאילוצי הממסד הביטחוני ומפנימים נורמות של משמעת, ציות לתכתיבים ותיאום עם גורמי ממסד, ולאו-דווקא נורמות מקצועיות של עימות עם השלטון".

האם כאלה הם בוגרי גלי-צה"ל? לא כולם נוצקו בתבנית אחת, אך מהיכרות עם רבים מהם התרשמותי שונה מזו של פרופ' כספי. בדוח שהגיש בתום משבר מלחמת לבנון הראשונה איפיין אל"מ גל את התפתחות גלי-צה"ל כ"תוססת, יצירתית, דינמית, ליברלית וצעירה". באווירה כזו, כתב גל, טמונה סכנה, שכן מקום שבו מפתחים אנשים צעירים תוססים ויצירתיים עלול להיות כר נוח לגישות אנטי-ממסדיות ואנטי-מסגרתיות. "יצירתיות הולכת הרבה פעמים עם מרדנות, ליברליזם מתלווה לא אחת לפציפיזם", הזהיר הקצין הבודק.

האנטי-ממסדיות של גלי-צה"ל בולטת בניתוח שערך פרופ' עוז אלמוג לתוצר התרבותי והחברתי של התחנה משנות השמונים ואילך. אלמוג מצא בו יותר משמץ חתרנות, אנטיתזה מובהקת לסגנון הממלכתי, הרשמי, הכבד. את קול הסמכות של הקריין הוותיק מקול-ישראל, משה חובב, החליפו דווקא בתחנה הצבאית ארז טל, אברי גלעד, מרב מיכאלי, יאיר ניצני, יואב קוטנר ואחרים, עם סגנון דיבור דמוקרטי, דינמי, צבעוני. שיח צחקני, שנון, אירוני. תוכנית בעלת אופי שובב ופרובוקטיבי כדוגמת "מה יש", כתב אלמוג, סימלה את "עליית הכוח הצעיר והמרדני בחברה".

האם דמות זו של גל"צניק/ית תוסס/ת ומרדן/ית היא התשובה לחששותיו של האלוף טל, או לכל מי שמוטרד מהנזק הטמון בעצם קיומה של תחנת רדיו צבאית? ספק רב. למרות השוני העצום בסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית של ירושלים ושל אתונה, לא מזיק מפעם לפעם להציץ אל חצרו של השכן. לבחון איך תיפקדה תחנת שידור צבאית אחרת, כזו שקנתה את לב האזרחים בין היתר בשידור רמבטיקה, מוזיקה יוונית עם גוון מזרחי, שנחשבה ביוון של אותם ימים לכמעט חתרנית.

דוד בן-גוריון נהג להדגיש על כל צעד ושעל את ייחודם של הקמת המדינה ושל העם היהודי. כך גם לגבי גלי-צה"ל. כשהתבקש פעם להסביר איך פועלות תחנות שידור צבאיות אחרות בעולם, דחה האב המייסד את הפנייה בקוצר רוח: "הצבא שלנו אינו כמו בכל ארץ אחרת". אבל מי שמתוודע לתפקידם של צבאות בתהליכי בניין אומה במדינות אחרות, מגלה יותר ויותר נקודות דמיון. בן-גוריון לא המציא את הגלגל כאשר הטיל על שכמו של צה"ל את אדרת הממלכתיות והציג אותו כהיפוכה המוחלט, היעיל והטהור, של המערכת הפוליטית על כל חולייה, והעניק לו תחנת שידור כדי שצליליה יישמעו בתוככי כור ההיתוך הצבאי וגם מחוץ לו.

בינתיים, צריך לומר, החששות מן השעטנז בין תקשורת במדינה דמוקרטית לתחנת שידור צבאית לא התממשו בישראל. הדמוקרטיה דווקא יצאה נשכרת מקיומה של התחנה, אף שבדירקטוריון שלה יושבים שר הביטחון ואלופי המטכ"ל. וגם האזרחים זכו: התחנה היא דוגמה מוצלחת לשידור ציבורי עשיר ומגוון. בעידן שבו מבכים את השתלטות הרייטינג, המסחור והרדידות על ערוצי השידור, זה הישג שאסור להתעלם ממנו. מצד שני, כשמאזינים לרמבטיקה אצל שמעון פרנס בגל"צ, ראוי לזכור שלפעמים הדברים עלולים להתגלגל לכיוונים אחרים.

הרמטכ"ל גבי אשכנזי והעיתונאית אילנה דיין במשדר ה"שירותרום" בגלי-צה"ל. 22.12.08 [צילום: דו"צ]
פורסם במקור: העין השביעית
תאריך:  12/10/2010   |   עודכן:  12/10/2010
רפי מן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפלונטר
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישע
12/10/10 16:41
2
קורןנאוה טבריה
13/10/10 05:53
פורום: העין השביעית כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אוטם שריר הלב "תוקף" בדרך-כלל כרעם ביום בהיר, ברגע ובשעה הבלתי צפויים ביותר, ומהווה הפתעה רעה גם לאלה שבעמקי ליבם צפו אותו. אולם בחלוף ההלם הראשוני, החולה הנהנה מפלאי הקרדיולוגיה המודרנית ומטיף טיפה מזל, ימצא עצמו חיש מהר חוזר למסלול החיים השגרתי עם מחוייבויות לעצמו, לבת/בן זוגו, למשפחתו ולקריירה שלו.
12/10/2010  |  פרופ' אריה רוט  |   מאמרים
קשה להבין כיצד ציבור של מלומדים האמינו בעלילות דם נפשעות, בהסתת הכנסייה הקתולית נגד היהודים. מזה חמש-עשרה שנה אני מתחיל להבין את התשובה: שטיפת-מוח. פעם בוצעה "שטיפה" זו בידי מנגנון כמורה חשוך, ולימים עשה זאת השלטון עצמו. אמצעי התקשורת הרחיבו את היריעה.
12/10/2010  |  הרב אליהו קאופמן  |   מאמרים
ההתנחלות בסילוואן ("עיר דוד") היא אחד ממוקדי החיכוך והעימות היומיומיים במזרח ירושלים, בין מתנחלים ותושבים פלסטינים. המשטרה וכוחות מג"ב פועלים באזור באינטנסיביות, וזוכים לביקורת קשה על כך שפעולתם נתפסת כפעילות בשירות המתנחלים, נגד התושבים הפלסטינים.
12/10/2010  |  עמוס גבירץ  |   מאמרים
ימים אחדים לפני ציון יום השנה ה–15 להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שיחקתי מחבואים עם ילדה קטנה וחביבה. היא גילתה אותי בכל פעם בקלות. אני אותה - בקושי. איפה היא (נסתרת) ואיפה אני (גלוי). כשאני התעייפתי ולה נמאס, ישבנו לנוח ולשוחח. שאלתי אותה אם היא יודעת מי היה רבין.
12/10/2010  |  אברהם שרון  |   מאמרים
נשיא אירן, אחמדינג'אד אמור לבקר השבוע בלבנון ובמסגרת ביקורו הוא יסייר גם בדרום לבנון בכפרים בנת ג'ביל, כפר קנא וגם בשער פאטמה. על-פי פרסומים שונים רוצה נשיא אירן להפגין את הבוז שלו כלפי ישראל באמצעות השלכת אבן לשטחה משער פאטמה... בדיוק כפי שעשה לפני כעשר שנים הפרופסור הפלשתיני אדוארד סעיד שביקר בדרום לבנון.
12/10/2010  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
רש"י אוף דה-רקורד  /  אורן פרסיקו
על יתרונות התחרות העיתונאית  /  אורן פרסיקו
עוד כיסא ריק  /  אורן פרסיקו
גולת הכותרת  /  אורן פרסיקו
כל הזכויות שמורות  /  אורן פרסיקו
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
הזה ניצחון? [צילום: פטימה שאביר/AP]
גדי חיטמן
ישראל, על-פי הפרסומים, הרגה 30,000 אנשים ברצועת עזה   האם זה אומר שניצחנו כי מתו יותר פלשתינים מישראלים?
מיכאל מירו
מיכאל מירו
ישראל נכנסה לעזה בלי תוכנית מסודרת. הרצועה הפכה לאיי חורבות, אזרחים עזתים נהרגו ובאמת לא משנה אם מדובר בשלושים אלף או בפחות
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il