ביום אֵידיהם של השמאל הישראלי, על העצרות והטקסים, בפסטיבל הזיכרון לרצח ראש ממשלה בישראל, נשים לב להסתה הפרועה המתחדשת בכל שנה נגד הרוב הישראלי שדחה את "מורשת רבין" שעוד ידובר בה. יש אנשים שמתפרנסים מזה. כל העיתונים יעודדו את הנרצח להתהפך בקברו ויתרכזו ב"הסתה", שלא הייתה ולא נבראה, במטרה להסיט את שימת הלב מן המחלוקת הציבורית הלגיטימית שנגרמה בעקבות הסכמי אוסלו. נזכור את העובדה המוצקה שהסכמים אלה אושרו בקולותיהם של אלכס גולדפרב (מיצובישי) וגונן שגב (אקסטזי). לא נשכח זאת בשום פנים ואופן!
היה כעס גדול במחנה הימין. היו הפגנות מחאה סוערות! לא הייתה שום הסתה לרצח ראש ממשלה מצד מחנה הימין. עד היום לא נמצא אותו רב שהטיל על רבין כביכול "דין רודף" או "דין מוסר". הייתה זו התנגדות עזה למהלך שראשיתו פלילית וחתימתו רמייה. זהו. כל פעולה שנעשתה במסגרת המחאה הציבורית שלא ננקטו נגדה צעדים מטעם המדינה והמשטרה, הייתה פעולה לגיטימית, אחרת היו מונעים אותה. כן כן, כולל ארון הקבורה לציונות ו"בדם ואש את רבין נגרש!". איש לא עבר על החוק! הכל צולם ושודר אינספור פעמים. את המהומה שהייתה בכיכר ציון בירושלים עם הכרזות הידועות לשמצה, ארגן לא אחר מאשר סוכן השב"כ אבישי רביב (שמפניה). גם את ההפגנות ליד ביתו של ראש הממשלה התסיסה אותה "שמפניה". עד היום אפשר לראות את הסרט שבו הוא עומד שם, מאהיל כף ידו על פיו וצורח "בוגד! בוגד!". היה זה מהלך נלוז של השמאל האומלל והוא נועד להכפיש מחנה גדול, שלמרות הרצח ולמרות קמפיין ה"הסתה" שהיה עצמו ועודנו הסתה פרועה, זכה בבחירות ברוב גדול. נגד אוסלו.
לא הייתה הסתה משום שאין קונצנזוס בחברה הישראלית להגדרת המילה הסתה. אפילו משפטנים דגולים בישראל, כדוגמת הפרופסור
זאב סגל והפרופסור
מרדכי קרמניצר, טרם הגיעו לעמק השווה בבואם להגדיר, הסתה מהי. בצד פוליטי אחד ההסתה לגיטימית במסגרת
חופש הביטוי, ובצד הנגדי חופש הביטוי אינו אלא הסתה. להפגין ולצרוח "בגין רוצח!" או "שרון רוצח!" או "ליברמן ליברמן, גם פשיסט וגם גזען", זהו חופש הביטוי במיטבו הדמוקרטי, אבל "בדם ואש את רבין נגרש" זו הסתה פרועה. למה? בגלל הדם? בגלל האש? אין גבול לצביעות. כמה פעמים שמענו את ערביי ישראל קוראים בלהט "בּרוֹחְ, בִּדָּם, נִפְדִיק יָא פְֿלִיסְטִין!"??? הרי זו המנגינה המקורית, וגם ה"איום" הוא לא רק על ראש הממשלה, אלא על חיי כל היהודים בציון לרבות ראש הממשלה וכל השרים ועד לאחרון גני הילדים. מדוע אין מאשימים אותם בהסתה? טוב, לא צריך להתרגש מזה כי ממילא הכל מכירים באמת, גם אם היא אינה זוכה לשניות שידור. עובדה, פסטיבלי "ההסתה" תוקעים בחצוצרות ומכים בתופי הטם-טם מדי שנה בשנה, כל השנה, כל השנים, והציבור משיב להם "נָ" אחד גדול בקלפי.
מאז ועד היום ממשיכים אנשי השמאל המצטמק והולך להדגיש ולהעצים דבר שהיה בשוליים. הגישה המטופשת הזאת פגעה ופוגעת קודם כל בשמאל עצמו שכאמור נוטשים אותו וזונחים אותו, מפקירים אותו לאנחות, משליכים אותו מעליהם ככלי אין בו חפץ ונסים מפניו כמו מספינה טובעת. מעולם לא הגיע השמאל בישראל לשפל כזה של תמיכה. בראיון עם דליה רבין מן השבוע שעבר נודע לנו פתאום שגם ל
יצחק רבין המנוח היו הרהורי הסתייגות מרעת אוסלו. זו הייתה יכולה להיות נקודת-מפנה לוּ השמאל היה מביע בדל של נסיגה אף הוא. הרי זה מה שמבקש כל בר-דעת. אבל אין חשש, השמאל אוהב את ההתבדלות מן העם, את ההתנשאות עליו, והוא ממילא שולט במדינה באמצעות ההון, התקשורת, האקדמיה ובתי המשפט. יום הזיכרון לרצח רבין, בעיני השמאל היהודי, הוא רק קרדום המושחז מדי שנה בדלק השנאה היוקדת והמבעבעת כלפי יהודים.
רצח רבין לא פוענח ולא בכדי. מישהו או 'מישהם' חוששים מפני האמת שתתגלה ביום מן הימים. המסתורין סביב אינספור שאלות למן ה"סרק! סרק!" ועד לרצח סוכן שב"כ באותו לילה. טפסי בית-החולים מבלבלי השעות, כמה יריות היו? מאיזה צד? לאן נסעה מכוניתו? מדוע לא ירו מיד ביגאל עמיר? דף שיר השלום המוכתם בדם שהיה בכיסו השמאלי שעה שנורה מאחור, האם נורה גם מלפנים? הצלם על הגג שאין שום אפשרות הגיונית להימצאו שם אלא בהוראה כלשהי להציב אותו שם, הימצאו של יגאל עמיר בזירת הרצח באין מפריע - לכל אלה ועוד ועוד ועוד (הרשת מלאה בהן!) אין תשובות! מדוע אבישי רביב חמק מעונש? במקומו מצאו את מרגלית הר-שפי, האשימו וכלאו אותה על לא עוול בכפה. סתם. תשאלו את
עמי איילון. זהו. חבל. כל המדינה צריכה לבקש ממנה סליחה ואסור למרגלית לסלוח... יש גירסה רשמית לרצח ראש הממשלה ואסור לפקפק בה. יגאל עמיר הודה והורשע. הייתה ועדה שבדקה וקבעה מה שקבעה, וכל פשפוש או נבירה בנושא הזה אסורים באיסור חמור ומוחלט. למה? ככה! חילול הקודש.
אריאל שרון, שרימה את העם בשביל להציל את עורו, הרגיז הרבה יותר והוא לא נרצח! תמונות הגירוש והחורבן מגוש קטיף וצפון השומרון עוררו חימה וזעם נורא. אריאל שרון לא נרצח כי שמרו עליו בשבע עיניים. יצחק רבין נרצח כי לא הקפידו בשמירה עליו. בכל רגע נתון, כל מנהיג בעולם מאוים על חייו ולכן האבטחה הכבדה. בכל מקום יש מטורפים שאינם זקוקים לשום הסתה. איש לא הסית נגד ג'ון לנון והוא נרצח. האשמה על רצח יצחק רבין מוטחת כל כולה כלפי הממונים על אבטחתו. המאשימים רק את יגאל עמיר ו/או את מרגלית הר-שפי ו/או את ההסתה שלא היתה, יבושם להם במלאכתם הקלה.
ובאשר ל"מורשת רבין" המהוללת, הרי לכם שני קישורים מתוך תוכניתו של עו"ד יורם שפטל:
