|   15:07:40
דלג
  אורי וייס  
דוקטורנט למשפטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?

עמירוס: יגאל עמיר אומר את דברו

רוצחו של יצחק רבין ומושיען של ישראל מהמשך שפיכת דמם, יגאל עמיר, אומר את דברו המחזה המלא
20/10/2010  |   אורי וייס   |   מאמרים   |   פרשת רצח רבין   |   תגובות
יגאל עמיר(וס) [צילום: פלאש 90]

שמאלן ראשון (שמאלן רומנטי)
שמאלן שני (שמאלן מודרניסטי)
שמאלן שלישי (שמאלן פוסט מודרניסטי)
עמירוס
אדמונדוס, שופט
ג'ולס עמירוס
יובלוס
שמעיה פרסוס
כרוז
סוהר
מתנחל מהקהל

מערכה א'

כרוז: משבר כלכלי פקד את הארץ, והתנועה הרומנטית חזרה לגדולתה.

שמאלן א': יצחק רבין היה ראש הממשלה המשובח ביותר מאז משה שרת. הערצתי את רבין כמעט כמו שאני מעריץ כיום את יגאל עמירוס. עמירוס לחם את מלחמת ערכיו. על כן לו נתונה הערכתי, בעוד הבוז שלי נתון לשומרי ראשו של רבין, על שלמוות לא ירו במתנקש.

שמאלן ב': עמירוס רצח אדם שעמד להגיע להסכם שלום. הוא הכשיל הסכם שלום עם סוריה. איני תומך בלוחם מלחמת ערכים פסולים.

שמאלן א': לי יש ערכיי שלי, לך יש ערכיך שלך, וליגאל עמירוס ערכיו שלו. אין ניתן להכריע במחלוקת. על ערכים אין מתווכחים, על ערכים נלחמים.

שמאלן ב': על ערכים אין נלחמים, אלא מתדיינים, והשכל הוא שיכריע ביניהם. הקלפֵי היא שתחתוך הגורלות במחלוקת ביני לבין יגאל עמירוס.

שמאלן א': הקלפי אינה מובילה להכרעה רציונלית. השכל שלנו מוגבל, ובכלל אין תשובה נכונה אנליטית לכל שאלה. הנחת היסוד שלי הומניסטית ושל יגאל עמירוס יודו-פשיסטית. אין דרך שכלית להכריע ביניהן.

שמאלן ג': נכון, השכל אינו יכול להכריע במחלוקת, ולכן על ערכים אין מתווכחים ואין נלחמים, אלא מתפשרים.

שמאלן ב': עכשיו אנחנו מתווכחים, לא מתפשרים ולא נלחמים. ההומניזם טוב מן הפשיזם - זאת ניתן ללמוד מן ההיסטוריה.

שמאלן ג': אם על ערכים מתווכחים, מדוע לא ניתן פתחון-פה ליגאל עמירוס? נקרא לרוצח ונשמע מה בפיו.

שמאלן א': אין לי שום עניין בלשמוע את טיעוני יגאל עמירוס, אבל מהפכן כמוהו שלא היה בארץ, זוהי חוויה להסכית לו, לחוש את הדופק המהפכני שלו.

שמאלן ב': אין לי שום עניין בדמגוגיה הרגשית של יגאל עמירוס, אבל אני מסכים שכדי להפריך את הרוע, יש לשמוע אותו. לא הייתי מאמין גם בתורת איינשטיין, אילו היה אסור לדבר נגדה.

שמאלן ג': הנה אתם רואים - יש בינינו מחלוקת, אבל אנחנו יכולים להתפשר. כל הגישות מובילות למסקנה שיש להקשיב ליגאל עמירוס. אני רוצה בפשרה, אתה רוצה בוויכוח, ואתה רוצה בחוויה הרומנטית.

שמאלן א': אני מוכן להתפשר איתך שאשמע את יגאל עמירוס ולא אשלוף אקדח בסופה של השיחה.

כרוז: הביאו את יגאל עמירוס.

מערכה ב'

כרוז: סוהרים, תנו דרור לפה יגאל עמירוס.

סוהר: זו נשמעת לי פקודה נחרצת, אציית.

[סוהרים מסירים את זמם הכלב מפי יגאל עמירוס]

עמירוס: אני נמק בכלא כבר שנים, ומעולם לא שמעתם את אשר בפי. ובכן, הרגתי את יצחק רבין כדי להציל בנפשו את נפשם של אלפים שהוא סיכן. הלכתי בדרכי אבות. חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. רבין הוביל למותם של אלפים. נטילת שנות חייו, שלו נותרו, הצילה מידיו חייהם של אלפים שהוא סיכן. בכך גם מילטתי את יצחק רבין עצמו מדינה של גיהינום. האם אתם מסכימים שמותר ליטול את נשמתו של אדם אחד שעומד לרצוח אלפים כדי להפר את מזימתו, כאשר אין דרך חלופית? אני מחויב לתורת ישראל, ועל כן התשובה שלי היא כן. זהו דין רודף שממנו אתם כה חוששים, אף על-פי שמעולם לא דפדפתם בו. אתם קוראים לזה הגנת הצורך. לכן, אם תסכימו איתי שרבין עמד לשפוך דם אלפים, וכי לא הייתה דרך אחרת למנוע מרבין מלבצע את זממו, גם אתם תודו שהירי בו כשר, אם לא חובה. אבל, אתם תגידו שרבין בכלל לא התכוון לרצוח, אלא כוונותיו היו טובות. כך נקרא רודף מאונס, ולשיטתכם, רבין יהיה אז רודף מאונס. מה קורה כאשר תינוק אחד בשואה בוכה וברציחתו ניתן להציל את כל המחנה? מה דינו של מי שבטעות עומד להרוג אלפים, ואין דרך להצילם זולת להורגו? ואולי תגידו שרבין לא סיכן חייהם של אלפים. התחייבתי בפני הכותב, מצנזר השעמום, לא לשטוח כאן את טיעוניי, מדוע רבין כן סיכן חייהם של אלפים. אבל, הבה ונדע, במה אנו חלוקים. לשיטתי שלי, רבין היה מוביל למותם של אלפים, ולכן באין דרך מניעה אחרת, דינו אחד - מיתה. המחלוקת שנותרה ביני לבינם היא אם רבין היה מוביל למותם של אלפים. את השמאלנים בכם אני מבין. רבין בן מוות בעיניי, ואני בן מוות בעיניהם. אבל, מה באשר לאותו חצי העם, לרבות אותו שופט חצוף גוזר דיני, שסבור כמותי שרבין היה מוביל למותם של אלפים?

[עמירוס מוחה אגלי זיעה]

שמאלן ב': אבל רבין נבחר.

עמירוס: אכן יצחק רבין האיש נבחר, אך נבחר על סמך מצע. קשה לחלוק - רבין סטה ממצעו. רבין הפך את עורו, ועל כן השמאל אהב אותו. לא רק את עורו השיל, אלא גם את מצעו. השופט אותי הרשיע פסל את הגירוש - הינתקות בלשונכם המנותקת מאמת אלוה, כיוון ששרון נבחר על סמך מצע הפוך.

שמאלן ב': אבל, לו יצחק רבין היה נבחר על סמך אותו מצע, כלום אז היית נמנע מלרוצחו?

עמירוס: איש אמת אני.

[שמאלן א' חוכך ידיו בהנאה וממלמל: גם לו התהלכתי מקצה הארץ ועד קצהה לא הייתי מוצא נאמן לערכיו כיגאל עמירוס, אך בנפשו מדוע לא נגעו?]

עמירוס: איני סבור שאז רבין היה נבחר, אך לא אכחד ממך דבר. גם אז הייתי מרצחו כדין רוצח שלוח עם. אני תומך ברציחה של כל עריץ צמא דם, בין נבחר ובין אם לאו. אבל, אינני דמוקרט, אתה כן! אתה מתנגד להפיכה אותה ביצעתי כיוון שהדחתי את האיש אותו בחר העם. אך לא בו בחר העם. העם בחר ביצחק רבין אחר. אני הדחתי את יצחק רבין שהדיח את יצחק רבין אותו בחר העם.

שמאלן א': אבל עמירוס, מדוע את החוק נטלת לידיים?

עמירוס: אני ביצעתי את החוק, החוק אוסר על שפך דם. בא יצחק רבין ושפך את דם העם. אני נהגתי לפי שחוק פלילי מורה לנהוג. לא רצחתי חף מחטא. אך גם אלמלא החוק היה איתי, הרי חוק אנוש הוא בר-עיוות, ואז תורה אותו תתקון, וכדרכה מציל הייתי נפש עם. זו תורה, זו מצוותה. אין היא זקוקה לחוק או למוסר, אך כאן גם חוק וגם מוסר כורעים הם ברך לקראתה.

שמאלן ב': אבל היית צריך לפנות למשטרה, לבג"צ וליועץ?

עמירוס: גם אני וגם אתה יודעים, שלא היו שועים למילותיי. היו אשר פנו, כולם בקש נדחו.

שמאלן ב': אם כך, לא היית צריך להרוג את יצחק רבין!

עמירוס: איני מבין מדוע.

שמאלן ב': כיוון שאז יצחק רבין לא שפך הדם. מה שעשה בהיתר של חוק עשה, והגנות של חוק פלילי אינן עומדות לך!

עמירוס: אתה מוכן להודות שבהיטלר היה מותר להתנקש?

שמאלן ב': כן, אפילו בסדאם ובכל עריץ צמא דם, אך לא כן בגיבורנו.

עמירוס: ואם בתי משפט של היטלר, סטאלין וסדאם היו חורצים שכל שעשו בדין עשו, לטובת עמם, ארצם ועולמם. אין איש נפגע מהם. כלום אז סבור היית שאין לשפוך דמם?

שמאלן ב': אבל מוסדותינו דמוקרטים, בתי משפט של דין אמת, משטרה של חוק. אמון העם הוא משענתם.

עמירוס: מי אשר מכשיר רצחו של עם על מזבח בלון שלום, אין דינו אמת. כלום הכשר של רצח המוני בידי בתי משפט שנבחרו כדת, כדין - תרפא ולו מוגלה? לו בתי משפט של ואיימר היו אומרים שרצח יהודים כשר הוא, כלום היה זה משנה? לא, כי או אז היו הופכים לשותפים למעשה. גם ידם במועל דם. אין כשרים הם להכשיר. יש פשעים שעומדים מעל למוסדות. וכך הוא שפך דם העם. אין מוסד להתירם.

שמאלן ב': אבל יצחק רבין הוביל לקראת שלום, לא לשפך דם?

עמירוס: גם אם כוונתו לדרך שלום, מעשיו לדרך מלחמה, טרור, שעבוד ורצח עם. כיום סבור כך רוב העם. אני ראיתי מבעד לבלונים. לא הסתנוורתי ממופע שלום, ואתם נאטמתם לפיצוץ האוטובוסים. כיום בינינו במחלוקת הכריעה מציאות - לא חיים, אלא דם שפוך.

שמאלן ב': אבל, כוונתו הייתה רצויה.

עמירוס: כאן נפרדות דרכינו. אינני איש הביטחון והשלום, אלא עבד אלוהים. מי שנתכוון לשלח ידו בארץ ישראל, אין בלב שלו מתום. הנני איש אמת, ועל כן חשפתי תורתי. אבל, אתה שכח נא זה הטיעון. הבה ונניח, כי כוונת יצחק רבין רצויה הייתה לפני מקום. כל שרצה לטוב רצה. כלום כוונת תינוק בוכה בשואה רעה היא? כלום תוכל למצוא זכה וטהורה מיבבת תינוק? או אז יצחק רבין היה רודף מאונס. את מאכלתו הטיל על עם. את הרבים רבין סיכן. באתי אני והצלתי אותו משפך דם שלא על דעתו. את נשמתו שלו מילטתי, כשמילטתי את כולכם מהסיכון.

שמאלן ב': אתה אינך מכיר בזכותו של עם לטעות בבחירתו.

עמירוס: העם לא טעה בבחירת דרכו, אלא בבחירת נציג הדרך.

שמאלן ב': ואתה אינך מכיר בזכותו של עם לטעות בבחירת מנהיג הדרך?

עמירוס: לא הפלתי שערת ראשו של חף מעם, רק של מנהיג שקרן שהוביל לשפך דם העם.

שמאלן ב': ואתה אינך מכיר בזכות מנהיג לטעות?

עמירוס: גם אם לו מותר לטעות, לי אסור לא לתקון את טעותו.

שמאלן ב': אז לך תפגין.

עמירוס: כך עשיתי, כך עשה עם רב. את נהרות הדם לא סכרנו. לכך היו צריכים את האקדח.

שמאלן ב': אבל גם לו העם היה בוחר בדרך אוסלו, לא היית מכבד את הכרעתו!

עמירוס: בהיפותזה עסקינן.

שמאלן ב': אך הלא הודית שכך נוהג היית?

עמירוס: איש אמת אני.

שמאלן ב': אז מה זה חשוב שרבין סטה ממצעו?

עמירוס: לו יכולתי, גם לכוף אותך לשמור שבת עשיתי. אך מה חשובות כאן דעותיי על עולם מופשט? התפלמס על אשר מימשתי בעולם שלך. אך בוא נניח, כי העם ידע כי אוסלו לפניו, ולכך נתן את אישורו. אולי כך מכם יש אשר חושב. האם בחירה של עם בדרך היטלר, תחסנו מהתנקשות?

שמאלן ב': העם הגרמני לא רשאי היה להכשיר רצח יהודים.

עמירוס: והעם היהודי רשאי? גם הגרמנים הכשירו רצח של גרמנים אחרים. הלא גם לו היטלר היה רוצח רק את יהודי גרמניה, דמו מותר להתנקשות.

שמאלן ב': אבל כאן העם הכשיר את סיכונו, לא סיכן את האחר.

עמירוס: שקר! אתם בתל אביב הכשרתם שפך דם המתיישבים ביש"ע. מנין סמכותכם לשפוך דמינו?

שמאלן ב': אבל גם בתל אביב התפוצצו הפיגועים.

עמירוס: אכן, אך אתם חשבתם שנהרות הדם יגאו מיהודה אל השומרון, לא בתל אביב. טעיתם. ובכל מקרה, איסור שפיכות דמים חל על התאבדות. אדם אינו רשאי להתאבד. אם תראה את אחיך עומד להשליך עצמו, מותר לך להצילו באיברו. אם אין ברירה, משהו מן הגג, גם אם יפסיד ידו.

שמאלן ג': אבל אתה חשבת כך, אך אני כמו עם רב חושבים עד היום שיצחק רבין הצילנו?

עמירוס: אין טעות שכך חשבתם, אך בטעות כך חשבתם. בכחש הולכתם. המציאות אמרה אחרת.

שמאלן ג': מי אתה שתכריע במחלוקת?

עמירוס: אני הקטון באלפי הרצליה. צו לבי כקליפת שום. אך טיעוניי כבדי-משקל הם, וטיעונכם נוצה ברוח. ביום שבו חתמתם על הכניעה, טיעוניי הכריעו טיעונכם. ביום שבו נרצח רבין, כבר מציאות הכריעה טיעונכם. קושייה שלך על מעשה עשוי.

שמאלן ג': אני עודי מחזיק בעמדתי. אוסלו לברכה היה. איך אתה יכול להיות בטוח שאתה צודק?

עמירוס: כשהרופא רואה דם נשפך, בטוח הוא כי הוא צריך בפצע לטפל.

שמאלן ג': אבל אין כאן מחלוקות!

עמירוס: ברפואה יש מחלוקות. יש מתנגדים לכל מרפא.

שמאלן ב': אבל הרופא הוא המומחה. אתה אינך מומחה.

עמירוס: המומחים הם רבנים. אבל, אין צריך לזה טיעון. השכל מצווה כי יצחק רבין שופך דם עם, ורציחתו תפסיק השפך. זוהי המחלוקת.

שמאלן ג': לא, המחלוקת היא איך לנהוג כשיש בינינו זו מחלוקת.

שמאלן א': אני חושב שאתה איש אוון, עוול, רצח. אך המחלוקת ביני לבינך נשארת, אם שלום עם ערבים מוביל לדם שפוך או ששלום עם ערבים מוביל לחיים ולזכויות אדם.

שמאלן ב': לא, המחלוקת היא אם לכבד את הכרעת העם במחלוקת, אם לכבד הכרעת שכל רציונלי.

שמאלן ג': המחלוקת היא כיצד ליישב את המחלוקת.

עמירוס: שמאלן ראשון, אתה טועה. מציאות אותך הפריכה. אך לא על כך באנו להתדיין היום. המסקנה היא שכל אשר חושב ששפך דם מנעתי, וייתכן שכך חושב השופט שהרשיעני, לזכותני מצווה. שמאלן שני, אתה טועה. גם אתה חושב שאת היטלר היה מותר להרוג. הכרעתי שלי היא הכרעת שכל רציונלי. שמאלן שלישי, את המחלוקת בין רוצח לנרצח יש ליישב בסיכול הרצח.

שמאלן א': מנע שפך דם אינו ערך יחידי. לדמוקרט יש ערכים נוספים: כיבוד זכויות אדם, להטיל קץ על כיבוש אכזר.

שמאלן ג': גם לא להוביל להכרעה באלימות. את היטלר אכן יש להרוג, גם לפי הפציפיסט. אך לא כן את יצחק רבין.

עמירוס: מדוע לא כן את יצחק רבין?

שמאלן ג': יצחק רבין לא הוביל למותם של מיליונים.

עמירוס: בפול פוט היה מותר להתנקש? בסדאם לאחר שהרעיל את האירנים?

שמאלן ג': אלימות איננה אפקטיבית להשגת מטרות הומניסטיות.

עמירוס: הנה, אני הצלחתי.

שמאלן ג': כי אינך הומניסט. אלימות מלוא הפרי היא להצית המלחמות. אתה פשיסט נקלה. אלימות שלך עבדה, כי את אש המלחמה באת להצית.

עמירוס: חיי עם אני הצלתי!

שמאלן ב': חיים אתה נטלת. הסכמי שלום סיכלת, מוח מעוות. הכרעת בוחר באקדחך הפכת. לא פנית למוסדות ולא נתת למשחק הדמוקרטי ליישב הבעיות.

עמירוס: לא כך חושב רוב העם. לא תוכל להימלט, כי המחלוקת ביני ובינך ממש כמו ביני ובין שמאלן רומנטי היא אם אוסלו מוביל לטוב או לטרור, דיכוי ורצח? אלא אם כן גם אתה חושב כמו פציפיסט שאלימות גם כלפי מנהיג נקלה לא תוביל אלא לאסון. כולנו מסכימים שאת אוסלו אני בלמתי. נותרה מחלוקת אחת בינינו - אוסלו טוב או רע הוא!

שמאלן ג': זה שבאקדחך הצלחת לסכל את השלום, מראה עד כמה מטרתך הייתה נפשעת. אין ראיה חותכת לפשעך מאשר הצלחתך.

[המון של עם מריע לעמירוס]

מערכה ג'

[השופט אדמונדוס מגיע לכיכר]

כרוז: הנה שופט שאת עמיר הרשיע. אין שלווה בממלכתו, להתעמת איתו מגיע.

עמירוס: זה השופט, לא אפשר לי פי לפצות במשפטי כדי להסביר את מעשיי. הוא ידע שהוא לא יוכל שלא לתמוך בי. לא סתם מנע ממני זכות טיעון במשפטי.

אדמונדוס: אתה רשע, רוצח. וכלום בתורה לא נצטווינו: "לא תרצח"?

עמירוס: וכלום לא נצטווינו להציל נרדף בנפשו של רודף?

אדמונדוס: לא לך לקבוע שיצחק רבין רודף.

עמירוס: כל אדם מצווה להציל נרדף בנפש רודף. גם אתה.

אדמונדוס: דינא דמלכותא דינא. בית משפט פסק שאין רבין רודף. דין רודף הוא באין בית דין להכריע.

עמירוס: לא רק יצחק רבין הוא איש דמים, אלא גם שופט רשע. אין רשע מכשיר רשע.

אדמונדוס: הגם אותי להרוג רצית?

עמירוס: לא אותך ולא את בר כוזיבא. דם אינו קורץ לי. צר לי על רבין, אך את הרודף - גם אם מאונס - יש לסכל. אתכם אין מה לרצוח, כי לא יהיה בכך תועלת. ואתה, מר שופט, כלום אינך חושב שאוסלו שפך דם הוא? כולם יודעים שכן.

אדמונדוס: איש אמת גם הנני. אוסלו שפך דם הוא. לו רק יכולתי לפסול אותו, פסלתי. אך, להרוג? להיות רוצח?

עמירוס: להיות מציל.

אדמונדוס: דין מלכות פסק שאל לך להציל, אז מה לך לרצוח?

עמירוס: ומי יציל מדין מלכות?

אדמונדוס: מלכות תציל מדין מלכות, עם יציל מדין מלכות.

עמירוס: לפעמים אקדח בלבד להציל יכול.

אדמונדוס: את העם אתה החרבת, את האלוהים ניתצת.

שמאלן א': זה מפלטו של הפשיסט. בשלום הוא לא יתמוך, זכויות פלשתינים זרות הן לו. אוסלו לאסון הוא לו. כל אשר נשאר לו הוא אחדותו של עם, המפלגת בינו לבין יגאל עמיר.

שמאלן ב': אחרי הרצח הם הזיקו בשיח של "אחדות העם". אין זאת כי אין בהם כבוד לדמוקרטיה, וכל אשר נותר להם הוא לדבר בשבח אחדותו של עם. ואחדות העם אשר בפיהם היא אחדות של יהודים. יגאל עמירוס חטא בכך שהוא, יהודי חובש כיפה, רצח יהודי, ראש ממשלה. באחדות העם פגע. יצחק רבין חטא בכך שהוא, יהודי, ראש ממשלה, על קולות של ערבים העז להישען. וזו מורשת אותה הפיק העם מרצח: יש לשמור על אחדותו של עם. אל לצרף ערבים לממשלה. זו מורשת יגאל עמירוס. צר לי, אך מורשת זו ניצחה. לו שכחנו את הרצח, לו התעלמנו מזה המעשה, לו את מורשתו קברנו.

שמאלן ג': אלימות אינה זרה לו, את ערכיו היא מקדמת. בפריה לא יוכל שלא לתמוך. אינה רעה בפני עצמה היא לו.

אדמונדוס: סותמי פיות אתם. אני יכול לחיות עם מחלוקות גם מבלי לרצות לרצוח. תומך אני במוסדות יותר מכם. דין מלכות דין הוא לי. לא סרבן אנוכי. עם זקוק למוסדות. זו אחדותו, זה המבדיל בינו לבין אנרכיה. בדין אותו הרשעתי.

מתנחל מהקהל: ארור אתה אדמונדוס. את מושיעם של ישראל אתה צנקת.

קהל זועק: יחי עמירוס, ארור אדמונדוס.

כרוז: הנה מתנחל מהקהל שולף אקדח.

[הקהל כולו קופא, עמירוס מסתער לעבר המתנחל המכוון אקדחו לאדמונדוס, מנסה להורגו, אך המתנחל יורה בעמירוס ופוצעו קשות]

עמירוס: אדמונדוס הרשע, איני מצטער שאת נפשך אני הצלתי. לא דין רודף לך. אין בצע בהריגתך. ארור הרוצה להורגך, ואני להורגו אשכים. אציל את נפשך נרדף בנפש הרודף.

שמאלן א': למה, יגאלוס, למה? עד אשר מהפכן בארץ, היהפוך עורו?

עמירוס: לא עורי אני הפכתי. אשר ישפוך הדם - את דמו אקדים לשפוך. זוהי תורתי, זוהי מורשתי. הסכם כאוסלו סכנה הוא. מי אשר מסכן העם - אחת דינו למות, אם מותו הוא ורק הוא יפסיק הסכנה. על אדם להיות אמיץ למסור נפשו למטרה.

מערכה ד'

[גו'לס עמירוס מייבבת על קברו של יגאל עמיר]

ג'ולס עמירוס: "הו יגאלוס, בני שלי, כדורי אקדחך אייה הם? באיבר רקוב של עם אותם תקעת, להצילו מיד רועם. מורשתך שלך תזרח. כנביא תנ"ך היית. לא רצית לאכול ולשתות, כי אם ללחום את מלחמת אדוני צבאות. ומשיירת מלאכי שמים שמלווים אותך עכשיו, אני מבקשת שישמרו על מורשתך, ושישמרו עליה טוב. לא נשכח ולא נסלח לאשר אותך רצח. לא נשכח ולא נסלח גם לנרצח, שאותך לסבך קלע עת חירפת נפש להציל עמך.

מערכה ה'

[שלט: י"ב מרחשוון, 30 שנים לרצח רבין / בפאתי חניון כיכר רבין]

יובלוס: הו יצחק, אבי. היית עלם חמודות. ג'ינג'י אין שני לו. מה גדלה אהבתך למחבט הטניס. נפלאה אהבתך ממנו רק ללאה. במלחמות עמך לחמת, למען ציון לא החשית, גם אותה אתה שחררת. עד כמה חבים לך כולנו - משפחתנו, עמנו ומדינתנו. נוח בשלום על משכבך. מלחמות אתה ניצחת.

כרוז (בקול אבשלום קורי): וכעת לחישת סגן השר לקידום הערכים הטובים, שמעיה פרסוס.

שמעיה פרסוס (ניצב תחת עלה תאנה): הו יצחק, מה חבל על חברים כמו יצחק רבין. בלורית כזאת - מי יוכל לשכוח! אחי בכורי שלי, הרשה לחתור על זכרך לתפקידי הבא. אחרת אהיה בוגד לאחריתך. לא מסיתים ומדיחים את הדרך פה יכתיבו. אני חבר גאה בממשלה. אלופי ומודעי - מי אם לא ממך אני למדתי להשלים עם יריבים, אז עם יהודי יקר כחגי עמירוס לא אשב בממשלה? לא זנחתי דרכך. נוח בשלום על קברך, היכן שהם טמנו את עצמותיך לאחר טיהור בוגדים.

תאריך:  20/10/2010   |   עודכן:  20/10/2010
אורי וייס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 יגאל עמיר 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עמירוס: יגאל עמיר אומר את דברו
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
20/10/10 20:13
2
יואב קוריאל
20/10/10 21:51
3
אורי סיון
21/10/10 11:56
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כאדם שהיה כל חייו איש של השמאל, אני מודאג מכך שמחנה השמאל נמצא במשבר פוליטי גדול, כשהאבסורד הוא שהחולשה של השמאל מגיעה בתקופה שבה, בנושאי הביטחון, המפה הפוליטית זזה שמאלה. מפלגת העבודה נמצאת על סף קריסה בשל התנהלות כושלת. מרצ נעלמה לחלוטין מהמפה הפוליטית בגלל שהיא קיצונית מדי. וקדימה הפכה למפלגה הגדולה ביותר, כאשר חסרות בה הבגרות והאידיאולוגיה, שנדרשות כדי להוביל את המחנה. בנוסף על כך, נוצרו בשמאל גם מספר תנועות קטנות וחסרות משמעות, כמו השמאל הלאומי, שתרומתן היחידה היא פיצול ובלבול גדול יותר במחנה השמאל, וסופן הוא שגם אם ייכנסו לכנסת, יתחברו לאחת מהמפלגות האחרות וייעלמו. שבר פוליטי זה צריך להדאיג כל אזרח, שרוצה לקדם זכויות אזרח וצדק חברתי במדינה, ועלינו למצוא מהר דרך שתשקם את המחנה.
20/10/2010  |  דניאל גיגי  |   מאמרים
נודע לנו ממקורות מוסמכים ביותר, שרבים מחיילי ישראל המשרתים בשטחים נאלצים לצפות, ולא לעשות דבר, כאשר לעיניהם אזרחי ישראל גונבים, בוזזים, משחיתים יבולים, ומתפרעים נגד התושבים הפלסטינים. זוהי מציאות העלולה להוות מקור לנזקים נפשיים קשים לחיילים. צפייה פאסיבית מבלי האפשרות להתערב ולהגן על הקורבן, היא חוויה קשה, העלולה לעורר בצופה תחושות של חוסר-אונים, זעם וייאוש. חוויות כאלה עלולות לגרום לשתי תוצאות נפשיות קשות: האחת היא פוסט-טראומה, והשנייה היא אובדן רגישות מוסרית, שתביא לאדישות ולקהות חושים כלפי עוול ורשעות גם בתוך החברה שלנו.
20/10/2010  |  אולק נצר  |   מאמרים
יום השנה לרצח רבין משמש במה שגורה לקינה על היעלמותו של השמאל הישראלי. כל-כך נוח לתלות את הקולר ברוצח אכזר (שלעולם לא נמחל לו וגם כאסיר נתייחס אליו כאל מצורע הטעון בידוד) ולא לבחון באמת ולעומק מה הם התהליכים שהביאו למותו של השמאל הישראלי - אם אי-פעם היה שמאל כזה וכוונתי בעיקר לתנועת "העבודה".
20/10/2010  |  עו"ד משה גולדבלט  |   מאמרים
ביום אֵידיהם של השמאל הישראלי, על העצרות והטקסים, בפסטיבל הזיכרון לרצח ראש ממשלה בישראל, נשים לב להסתה הפרועה המתחדשת בכל שנה נגד הרוב הישראלי שדחה את "מורשת רבין" שעוד ידובר בה. יש אנשים שמתפרנסים מזה. כל העיתונים יעודדו את הנרצח להתהפך בקברו ויתרכזו ב"הסתה", שלא הייתה ולא נבראה, במטרה להסיט את שימת הלב מן המחלוקת הציבורית הלגיטימית שנגרמה בעקבות הסכמי אוסלו. נזכור את העובדה המוצקה שהסכמים אלה אושרו בקולותיהם של אלכס גולדפרב (מיצובישי) וגונן שגב (אקסטזי). לא נשכח זאת בשום פנים ואופן!
20/10/2010  |  דודו אלהרר  |   מאמרים
חמש-עשרה השנים שחלפו מאותו ערב מר ונמהר, שבו נרצח יצחק רבין, הספיקו להקהות את זכרו בקרב רבים מבני הנוער. נותר אצלם חור אפל של "בלק-אאוט", שהדחיק מהם את מעשה הזוועה המפלצתי. יש ביניהם ש"פשוט" שכחו מתי נרצח ולמה, ומה, בעצם, עשו באותו ערב; אחרים רק כמהים לשכוח, ומתייחסים אל יום הזיכרון כאל עוד "מטרד" בלוח השנה, בדיוק כמו ליל תשעה באב, שבעיניהם הוא ערב הזוי, בלי בתי-קולנוע וללא מסעדות.
20/10/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   פרשת רצח רבין  /  מי ומי  
נאמן: לא יהיה משפט חוזר להר-שפי  /  עידן יוסף
הנשיא פרס על זכרון רבין: "השכחה היא אויב האדם"  /  עופר וולפסון
לא תבוטל הרשעת מרגלית הר שפי  /  איציק וולף
מפלגת "אלה שרצחו להם את רבין"  /  אריה גל
מה מייצג רבין?  /  תרצה הכטר
נר ליצחק   /  יורם דורי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
צבי גיל
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"    מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il