|   15:07:40
דלג
  אריה אבנרי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

הכריש מסריח מהראש

ההון חדר עמוק לשלטון כתבה שנייה בסדרה
06/11/2010  |   אריה אבנרי   |   מאמרים   |   תגובות
פרס. מיליארדרים מקורבים [צילום: פלאש 90]

בגיל 87 קשה להשתנות.

הדברים אמורים גם לגבי אדם מסוגו של נשיא המדינה שמעון פרס, שצבר במרוצת שלוש שנות כהונתו כנשיא המדינה פופולריות רבה שעומדת בסתירה קיצונית לסלידה כלפיו שהייתה קיימת בעברו הפוליטי מצד חוגים רחבים בציבור.

פרס היה מאז שחר נעוריו הציבוריים מחובר לאילי הון מקומיים ובעיקר זרים, ומחובק על-ידם. בדרך כלל לא אכזב אותם כאשר נתבקש לפתוח בפניהם דלתות שלטוניות.

אחד התחומים שבהם הצטיין פרס הם טיסות לחו"ל על חשבונם של אילי הון שחלק מהם דאגו גם לארחו במלונות פאר ולהעניק לו גוד טיים.

אחד הבולטים בהם היה איל ההון הישראלי המנוח ברוס רפפורט שהתגורר בשווייץ ומטוסו הפרטי עמד לשירותו של פרס בכל עת שחפץ.

איל הון שוויצרי אחר דניאל עמר הטיס בשעתו גם הוא את פרס לחגיגת בר-מצווה משפחתית, וכמובן שפרס בחוסר רגישותו הידועה לנושאים אתיים לא ראה בכך פסול.

מי שחשב לתומו שפרס למד מאותה טיסה יקרה אינו מכיר את נשיאו. לפני כשנה וחצי, באחת מנסיעותיו הרבות של פרס לחו"ל, הוא הוטס בארה"ב מניו-יורק לוושינגטון במטוס השייך למיליארדר היהודי האמריקני דניאל אברהמס, שהייתה לו מאז ומתמיד מעורבות פוליטית לעידוד מחנה השמאל במדינה.

יש סברה סבירה לכך שאברהמס שנימנה על תורמיו הוותיקים של אהוד אולמרט, בשעה שכיהן אולמרט כראש עיריית ירושלים. הוא היה אחד האישים שמשכו אותו בהדרגה לעבר הגדה השמאלית של המפה הפוליטית.

כאשר כיהן אולמרט כמשנה לראש הממשלה רכש ממנו אברהמס את ביתו ברחוב כט' בנובמבר במחיר כל כ-3 מיליון דולר, שהיה גבוה ממחירי השוק, והשכירו לאחר מכן למשפחת אולמרט בתחילת העונה במחיר מבצע.

אברהמס היה אחד מאילי ההון שתרם גם לפרס במסע הבחירות הפנימי שלו במפלגת העבודה ב-2005. על-כך מתח מבקר המדינה ביקורת קשה על התנהלותו של פרס.

במסגרת ההתמודדות של פרס מול עמיר פרץ על ראשות מפלגת העבודה קיבל תרומות נדיבות בסך-כולל של למעלה מ-300 אלף דולר מתורמים נוספים, בהם: חיים סבן וארנון מילצן, תוך מעורבותה של דליה איציק, ששימשה אז כראש ועדת ההיגוי במטה והייתה מופקדת על גיוס התרומות.

החבירה של הון לשלטון במקרה זה זעקה לשמים לאור העובדה שאיציק, כאשר כיהנה כשרת התקשורת, פעלה כדי שסבן יחזיק בעת ובעונה אחת אחזקות בבזק (בעלת Yes) ובערוץ השני.

איציק, מצידה, טענה כי קיבלה לכך אישור מהמשנה ליועץ המשפטי דאז עורכת הדין דוידה לחמן מסר שהכשירה את השרץ בנסיבות תמוהות.

(למרבה הצער, עדיין לא נבדקה לעומק הגרסה שעל-פיה הייתה לחמן מסר מעורבת מאחורי הקלעים בהחלטה שלא להגיש כתב אישום פלילי נגד בעלה, עורך הדין אורי מסר, יד ימינו הפיננסי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. נושא זה יבחן בקרוב במסגרת דיון בעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ).

פרקליטה של אומ"ץ עורך הדין בועז ארד פנה בשעתו ליועץ המשפטי לשעבר מני מזוז בבקשה שיבחן אפשרות להורות על חקירה פלילית נגד פרס בחשד לעבירות על חוק המפלגות ועל חוק שירות הציבור (מתנות) אך בקשתו נדחתה.

אין ספק שאחד ממוקדי החבירה בין הון ושלטון הפך את מרכז פרס לשלום שהוקם לפני 15 שנים ביוזמתם של מקורבי פרס כעמותה שנטלה על עצמה לטפח את הפיוס והשלום במזרח התיכון באמצעות מיזמים כלכליים וחברתיים בין יהודים וערבים.

פרס התחייב אומנם בשעתו שלא להיות מעורב בפעילות השוטפת של המרכז שנושא את שמו, אבל בפועל התברר שהקשר בין פרס לבין המרכז לא נותק.

בין השאר התברר כי חלק מהתורמים למרכז הם התורמים הפוליטיים של פרס בפריימריז במפלגת העבודה. בעבר התעורר חשד שכמה מהם ינקו בצורה זו או אחרת מעטיני השלטון.

בפרפראזה ניתן לומר: כל הנוכלים זורמים לים שאינו מלא.
אולי לא במקרה מתחמק פרס מלהעניק אותות הוקרה ממלכתיים לחושפי שחיתויות שחלקם עוסקים במעלליהם של אילי הון.

הקשרים והמיליארדרים של נתניהו
[צילום: AP] נתניהו. שומק על קשרים

גם הקודקוד השני בצמרת המדינה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ידוע בקשריו ההדוקים מדי לאורך השנים עם אילי הון. לזכותו יאמר שהוא גאה בכך.

עוד לפני שהתעוררה הסערה הציבורית סביב תמלוגי הגז שאמורים לשלם הטייקונים למדינה פניתי אל נתניהו בכתב מטעם אומ"ץ וביקשתי לקבל את עמדתו של נתניהו.

בתגובה לכך הודיעה לי היועצת המשפטית של משרדו, עורכת הדין שולמית ברנע-פרגו, כי ראש הממשלה ממתין לדיוניה של ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי שאמורה לבחון את המדיניות ואין לו כל כוונה להנחות את חברי הוועדה או להתערב בפעולתה.

מאמציו האחרונים של ראש הממשלה נתניהו להשאיר את המקורב לו יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס בתפקידו מעורר מחשבות נוגות לגבי נהייתו של נתניהו והבנתו לרווחתם של אילי הון. את עובדת התנהלותו של נתניהו בתחום זה ניתן היה לזהות כבר כאשר כיהן נתניהו בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה בשלהי שנות התשעים ואילי הון מקומיים וזרים יצאו ונכנסו אצלו באורח חופשי מבלי שהוא גילה לכך רגישות מיוחדת.

כך נהג גם נתניהו לגבי חברים שביקשו ליהנות ממנעמי השלטון בעסקות ויוזמות ששכרן הרב היה אמור להיות בצידן. עדות מוחשית לכך הייתה בשנת 1998 כאשר נתניהו הכריז על כוונתו להפריט את חברת החשמל ובחן שתי אופציות האחת פרסום מכרז בינלאומי והשנייה מכירת מניות בבורסה. הנטייה של רשות החברות הממשלתיות הייתה דווקא להנפיק את המניות בבורסה וכך הכריז אז גם רו"ח משה ליאון מנהל לשכתו של נתניהו על דעתו של ראש הממשלה. אלא שבאורח פלא שינה כעבור זמן קצר נתניהו את הכיוון. רעיון ההנפקה נגנז, ובמקומו הופיעה חברה אמריקנית גדולה בשם "סאוטרן אנרג'י" שהציעה לרכוש את מניותיה של הממשלה בחברת החשמל. פרקליטה של החברה האמריקנית היה עורך הדין דוד שמרון שהינו גם פרקליטו וידידו האישי של נתניהו.
עוד לפני שפורסם מכרז באו בדברים נציגי החברה האמריקנית עם ארגון העובדים החזק של חברת החשמל אך לאחר שהמגעים הללו דלפו נתקעה כל התוכנית. בתגובה לכך הגיב עורך הדין שמרון: "הטענות על יתרון שניתן כביכול לי או ללקוחות שלי הן הזויות פעלתי לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה".

בתקופת הביניים, אחרי פרישתו ועד למינויו כשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון (בשנים 1999-2002) סייעו כמה אילי הון זרים לנתניהו להתעשר בעיקר באמצעות ארגון הרצאות שנשא בפני גורמים עסקיים שעבור כל אחת מהן הוא גבה עשרות אלפי דולרים. הטיסות והאירוח של האזרח הפרטי נתניהו ושל רעייתו שרה, המשמשת עזר כנגדו הרבה מעבר לסטנדרטים המקובלים, נעשו תמיד על חשבון המארחים. למרבה הצער לא נמנע נתניהו באותה עת לגבות במקביל שכר אומנם צנוע יותר מעמותות חברתיות ישראליות דלות אמצעים שעבורן פעל בחו"ל לצורך גיוס תרומות.

ערב מינויו של נתניהו לשר האוצר ב-2003 ניהל מטעמו עורך הדין שומרון את המו"מ להצטרפותו לממשלה. כמה חודשים לאחר מכן פנה עורך הדין שמרון בשם לקוחו, איש העסקים אילן רג'ואן חבר מרכז הליכוד, אל המדינה, בדרישה לפצות על-כך שלא ניתן לו לבנות לגובה בבית פרומין בירושלים ששימש משכנה הראשון של הכנסת ונרכש על ידו תמורת 10 מיליון שקלים.

מתברר שבשלב הראשון ניתנה ליזם לדבריו הבטחה שיכל לבנות לגובה של 16 קומות אך בעקבות התערבותה של המועצה לשימור אתרים הוטל וטו.

ביוזמת קבוצה של חברי כנסת הוחלט לרכוש את המבנה מרג'ואן ולפצותו. פרקליטו דרש סכום של עשרות מיליוני שקלים אך משרד האוצר התנגד לכך בחריפות.

נתניהו הורה לבטל את ההתנגדות העקרונית של משרד האוצר להענקת הפיצוי אך המו"מ נתקע לתקופה ארוכה.

בעניין הזה טען עורך הדין שמרון שהמדינה הפרה הסכם עם היזם, ועל-כן הייתה חייבת לפצותו, וכי הוא הציע מנגנון שיפוטי יעיל לסילוק המחלוקת.

היו מקרים נוספים שבהם ניסה נתניהו לסייע לידידיו בתחומים שונים בעיקר הנדל"ן אך בעקבות הביקורת הציבורית נרתע.

אחרי פרישתו מהממשלה המשיך להיות נתניהו על המפה הפוליטית. בעת כהונתה של ממשלת אולמרט כיהן כיו"ר אופוזיציה שמשום מה גילה אטימות מוחלטת למעשי השחיתות של אולמרט שהציר המרכזי בהן היו מערכות מסואבות של הון ושלטון.

גם כאשר נבחר נתניהו לפני שנתיים לתקופת כהונה שנייה ביקש להפגין מול פני האומה את חיבתו להון הזר העתק שאמור לסוכך עליו. שלושת מוזמניו המוכבדים ביותר ביציע הכנסת היו שלדון אדלסון רון לאודר וארנון מילצ'ן.

אדלסון הוכיח כבר הלכה למעשה את תמיכתו בנתניהו באמצעות מימון החינמון הפופולרי "ישראל היום" המופץ בימי השבוע ב-300 אלף עותקים ובסופי השבוע ב-375 אלף עותקים.

עוד נחזור לנושא זה בהרחבה בפרק מיוחד על ברוני התקשורת שיפורסם בהמשך הסדרה.

אבל אדלסון אינו היחידי בשטח.

לפני זמן קצר פורסם כי נתניהו ניצל לאורך השנים את שהיותיו בחו"ל גם לצורך גיוס מאסיבי של תרומות בהיקפים כספיים גדולים.
בהקשר לכך נשאלת השאלה: באיזו מידה יש לחלק מהתורמים הללו השפעה על מדיניות הפנים או החוץ של נתניהו.

לשכתו של ראש הממשלה הזדרזה להכחיש קשר מעין זה וטענה כי המדיניות הינה עצמאית ובלתי תלויה ומוכתבת רק מצרכי המדינה ומהחלטות הממשלה.

כאשר פורסם באחרונה שפרס מנסה לשכנע את שרה נתניהו בעניין הצורך בהמשך ההקפאה ובעניין שיתוף הפעולה עם נשיא ארה"ב יש כבר בלבול. לא ברור מי משפיע יותר על נתניהו אילי ההון או רעייתו שרה.

תאריך:  06/11/2010   |   עודכן:  01/08/2022
אריה אבנרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לפני כשבועיים פרסם העיתונאי תומס פרידמן מאמר בעיתון ה'ניו-יורק טיימס', בו קרא לממשלת ישראל להיענות לדרישת הבית הלבן ולהאריך את הקפאת הבנייה ביישובים הישראלים ביהודה ובשומרון במספר חודשים נוספים. קריאתו של פרידמן לא הייתה יצירתית. קריאות בעלות תוכן דומה מגיעות מעת לעת מעיתונאים רבים. אך על-אף היעדר היצירתיות, קריאתו של פרידמן חייבת לפקוח את עינינו. צורת ההתבטאות שלו, הדרך בה ניסח את דבריו, חייבת לגרום לנו לעצור ולהבין היכן טעינו. פרידמן כתב כי "כאשר ארה"ב מבקשת מישראל בקשה כזו [הקפאת הבנייה], ישראל פשוט צריכה לומר 'כן'". אנו חייבים לעצור ולחשוב היכן טעינו אם נקלענו למצב בו הציפייה של הממשל האמריקני ממדינת ישראל היא להיענות לכל בקשה, קשה ככל שתהיה.
06/11/2010  |  דן וולפמן  |   מאמרים
ברשות הפלשתינית החלו להפנים את תוצאות הבחירות לקונגרס האמריקני והתחושות שם אינן נוחות בלשון המעטה. ההערכה הפלשתינית בעקבות הבחירות היא שהקיפאון המדיני באזור המזרח התיכון יימשך ובמיוחד בערוץ הישראלי-פלשתיני.
05/11/2010  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
ההצלחה העצומה שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע-התקופה של בית הנבחרים האמריקני הפחיתה משמעותית את השפעתו הפוליטית של נשיא ארה"ב ברק אובמה הן בזירה הפנימית והן בזו הבינלאומית. מבית, הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים יגביל כנראה את אובמה ביכולתו ליישם את מדיניותו הכלכלית. מחוץ, מגבירה תבוסתו של אובמה את הבוז שממילא שורר בעולם כלפי חוסר הנחישות של הממשל האמריקני הנוכחי. אלא שדווקא הידרדרות זו עלולה לעודד נשיא שאפתן זה להותיר את חותמו על נושאי החוץ.
05/11/2010  |  רחל אהרנפלד  |   מאמרים
חיבורו של מקס וובר "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם” יצא לאור בשנת 1905 בשיא כוחו של הקפיטליזם הבורגני אשר העלה, לדברי מרקס במניפסט הקומוניסטי, "כוחות ייצור המוניים יותר ועצומים יותר משהעלו כל הדורות הקודמים גם יחד”. בחיבורו מגדיר וובר את הקפיטליזם כגישה חברתית רבת פנים שאינה מצטמצמת לכלכלה בלבד. הוא מחבר בין עיקרי הנצרות הפרוטסטנטית לבין תפיסת העולם הקפיטליסטית. במרכזה ניצבת האתיקה הפרוטסטנטית המחייבת את חיי העולם הזה ורואה בהצלחה חומרית אישית - הנובעת מחריצות, מחסכנות ומיזמות - סימן לשביעות רצון אלוהית. קפיטליזם אמיתי, גורס וובר, רואה בדברים אלה את מטרת הקיום ואינו מתייחס אליהם כאל כלי להשגת רווח.
05/11/2010  |  גבריאל בן-עמי  |   מאמרים
וואו! איזה מופע אימים הרביץ עופר עיני שלנו בטלוויזיה; יושב לו בתנוחה "דון-קורליאונית" בכורסה רחבה, נועץ עיני פלדה קרות בדנה וייס המפוחדת ומסנן בחיתוך עברייני את תשובותיו. "אהבל" - זו ההגדרה שמצא עבור אהוד ברק. וולאק עיני – הרשמת אותי. נראה לי שגם משה איבגי היה מתרשם ואולי גם לומד מספר ניואנסים לשימוש בתפקידיו העתידיים.
05/11/2010  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il