הדעה הרווחת בקרב אזרחי המדינה הינה, שלמי שאין בסיס כלכלי איתן מוטב שלא יכנס לחיים הפוליטיים אם ברצונו למלא את שליחותו באמונה לעמוד בלחצים פנימיים ובעיקר לא להתפתות לגורמים חיצוניים.
המציאות הפוליטית העגומה במדינה מלמדת על תופעה מקורית וייחודית, שבה אישים פוליטיים בכירים ביותר מתעשרים דווקא בעת שירותם הציבורי שהינו מבחינתם קרדום לביצוע חפירות פיננסיות עמוקות בסיועם הצמוד של אילי הון זרים וטייקונים מקומיים.
יד מלוכלכת רוחצת יד מלוכלכת במסגרת גזילת כספי הקופה הציבורית המדולדלת ורומסת משאבי המדינה ואוצרות הטבע המוגבלים שלה.
לא בכדי שלושת ראשי ה
ממשלה הקודמים:
אהוד אולמרט,
אריאל שרון ו
אהוד ברק, הינם מיליונרים בהיקפים מרשימים שהבטיחו כבר את עתידם של הנינים של נכדיהם. את נכסיהם לא קיבלו השלושה בירושה ואת כספם הרב גם לא צברו באמצעות נדוניה. אנחנו היינו הכספרים שלהם. רק תמימים יכולים לחשוב שמערכות היחסים הבעייתיות של ראשי הממשלה לשעבר עם אילי ההון הסתכמו רק בקבלת תרומות אסורות שנחקרו בעבר על-ידי רשויות החוק.
בפועל, הולך ונחשף שבמקביל פעלה לאורך השנים מערכת סמויה ומשומנת תרתי-משמע של תן-וקח, ששימשה מודל שלילי לנבחרי ציבור אחרים בממשלה, בכנסת וברשויות המקומיות.
עד-כה נתגלה רק הטפח. יש עדיין צורך לחפור עמוק כדי לגלות את הטפחיים הפיננסיות שלופתות את המערכת השלטונית. מי שהתפעל השבוע מהמלצותיה של ועדת ששינסקי בעניין העלאת תמלוגי הגז שהמדינה אמורה לגבות מהטייקונים בעלי הזכויות ובראשם
יצחק תשובה ורואה בה צעד של נגיסה ובלימת אילי ההון, משלה את עצמו. ההמלצות יסורסו תוך זמן קצר וחגיגת בית השאיבה של תשובה וחבריו מעטיני השלטון תימשך בסיועם של ראש הממשלה הנוכחי
בנימין נתניהו, אף הוא חבר ותיק של אילי הון מקומיים וזרים, ושל חברי כנסת שסוגדים להם.
אין ספק שהבולט שבין שלושת ראשי הממשלה לשעבר שהיו מחוברים היטב להון, הינו אהוד אולמרט, שהעלה את מערכת היחסים בין ההון לשלטון לגבהים ושילב בה עבירות פליליות של קבלת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, העלמות מס ועוד שאותן ביצע ביהירות האופיינית לו. מסיבה זו, כתבה זו מוקדשת למוביל בתחום זה: הוא איל ההון אולמרט. שרון וברק המזדנבים אחריו יככבו בכתבה הבאה בסדרה.
אולמרט, העבריין הסדרתי, שהינו ראש הממשלה הראשון במדינה שעומד לדין פלילי, מפגין בימים אלה חוצפה בלתי-נדלית כאשר מרבה להופיע באירועים חברתיים שבהם הוא מתחבק עם שועי המדינה אולי משום שחלקם סייעו לו להשחית אותה. למרבה הבושה, מארחים את אולמרט גופים ציבוריים מסוגם של אוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי בהרצליה ומכון הייצוא שפותחים בפניו מיקרופונים לחיסול חשבונותיו.
אולמרט קוטף בימים אלה במקביל פירות מאילי הון שונים שקיבלו בעבר הטבות בתקופת שירותו הציבורי הממושך ועתה הוא בא לקבל עוגה כתמורה ללחם ששלח על-פני המים העכורים.
הדוגמה הבולטת לכך הינה משפחת לבנת בעלת קונצרן תעבורה ואחזקות בגופים כלכליים גדולים מסוגה של חברת אי.די.בי. בעבר, כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת והפך את מרכז ההשקעות של המשרד לזרוע ביצועית בקשריו עם אילי ההון, הוא דאג, בין השאר, לחסום את ייבוא המלט למדינה כדי להיטיב עם משפחת לבנת בעלת מפעל נשר ליצור מלט. עתה מועסק אולמרט על-ידי המשפחה כממונה על פיתוח עסקיה הפרטיים הבינלאומיים - תפקיד התפור למידותיו של הנוסע המתמיד, אולמרט, שטס לרוב במחלקות ראשונות. בעבר עשה זאת אולמרט גם על חשבונם של ארגונים המייצגים נכים, מוגבלים ומוכי גורל למיניהם שביקשו להסתייע בו לצורך גיוס תרומות בחו"ל. לרוע מזלו של אולמרט, חסם יו"ר אי.די.בי
נוחי דנקנר את דרכו לחברה הציבורית לפי הכלל של שומר נפשו וחברתו ירחק.
דנקנר הוא אחד מאנשי העסקים שאולמרט חיזר אחריהם לאורך השנים בדומה לחיזוריו אחרי רבים אחרים, אבל דנקנר לא נפל שבי ברשתו של המגה-מושחת.
אולמרט עומד לדין בימים אלה בגין מעורבותו בכמה פרשות שחיתות מצחינות, בהן: קבלת תשלום במזומנים מאיש העסקים היהודי אמריקני מוריס טלנסקי, שהוא פעל לקדם את עסקיו בניגוד לחוק, מימון כפול של טיסותיו לחו"ל ועוד.
למרבה הצער, נסגרו בעבר כמה תיקים כבדים שבהם נחשד אולמרט בקבלת שוחד בסכומים גדולים מבעלי ממון באמצעות נכסים, מזומנים וטובות הונאה אחרות. למרבה התמיהה, לא נחקרו גם פרשות שחיתות אחרות של אולמרט הקשורות בהתעשרות של אולמרט לאורך השנים בדרכים עקלקלות במסגרת תגמול על שירותים ציבוריים שעשה לאילי הון.
המדובר הוא, בין השאר, בקבלת הלוואות בסכומי עתק שממשיכות לעמוד הרבה שנים ולא מוחזרות, גביית תשלומים ששולמו לו במרוצת השנים בארץ ובחו"ל מתחת לשולחנות ולכיסאות ובמכירת ציוריה של רעייתו עליזה במחירים מופקעים.
בשנים האחרונות הגישה תנועת אומ"ץ תלונות על דרכי התעשרותו של אולמרט ליועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, משטרת ישראל, רשות המיסים והרשות למניעת הון שלחלקן סופחו מסמכים וראיות לכאורה, אך הן לא הבשילו אולי משום שהוא הקדיח את הקדרה.
אולמרט טווה את קשריו הראשונים עם אילי ההון כבר כשהיה בשנות השמונים חבר כנסת בעל תואר של עורך דין מתוך כוונה לסייע להם לגדול ולקבל את מלוא התמורה על-כך.
בחושיו המחודדים העטופים בערמה ובמתק שפתיים הוא הפך אותם בזה אחר זה לחבריו וללקוחותיו. כך נהג אולמרט בעיתונאים שאסף סביבו ולכל אחד מהם נתן תחושה שהוא חברו הטוב והוא חייב להגן עליו.
רשימת אילי ההון המקומיים שהוא חיזר אחריהם בארץ היו בין השאר:
מוטי זיסר, יצחק תשובה
גד זאבי, יולי עופר,
יאיר המבורגר, ג'ו אלמליח, מייק שטראוס, דויד פדרמן ואחרים. האסופה של אילי ההון הזרים שהוא ביקש להגיע אליהם ולהציע את שירותיו הייתה נכבדה לא פחות.
חבר הכנסת הצעיר אולמרט הקפיד כבר אז שלא לבזבז את זמנו היקר תרתי-משמע בוועדות הכנסת אלא העדיף לשמש כמתווך ומקצר דרכים לרשויות השלטון. כך החל אולמרט לצבור שכר טירחה גבוה ונכסים מאילי הון מקומיים.
אחד מהם הקבלן מתתיהו ליפשיץ, בנה לו בית במחיר מבצע נמוך ברחוב כט' בנובמבר תמורת הסדרת מענק מדינה נדיב שלא הגיע לו. את הבית המפואר מכר אולמרט כעבור שנים לאיל ההון הזר דניאל אברהמס במחיר גבוה במיוחד במסגרת קשרי ההון והשלטון המסועפים שלו).
כאשר היה אולמרט חבר כנסת הוא נהג לטוס לחו"ל לרוב בימי רביעי אחר-הצהריים לקראת תום דיוני הכנסת כדי להיפגש עם לקוחותיו הזרים ולחזור ביום שני ישר למליאת הכנסת.
אולמרט המשיך בעסקיו במשכן הכנסת גם כאשר חל איסור על חברי כנסת לעסוק במלאכה כפולה. הפעם סייעו לו מזכירתו הנאמנה שולמית זקן שנשרכה אחריו מאז שהייתה פקידה במשרד פרקליטים ירושלמי שבה היה אולמרט שותף עם עורך הדין
אורי מסר שנצמד אליו לאורך כל שירותו הציבורי כדי לקבל לקוחות כבדים.
כאשר היה אולמרט כבר שר הבריאות קיבל אולמרט באמצעות משרדו של עו"ד אורי מסר שכר טירחה מאוחר עבור תיווך במכירת חברת הכשרת הישוב למשפחת נמרודי.
בספרי האחרון "זעקי ארץ מושחתת" פירטתי שורה של עסקות שבהן היו מעורבים אולמרט ומסר במסגרת תפקידיו הציבוריים של אולמרט כראש עיריית ירושלים, שר הבריאות, שר התקשורת, שר התמ"ת ושר האוצר.
דוגמה אחת מני רבות: כאשר אולמרט שכנע בשעתו את האוליגרך
ארקדי גאידמק לרכוש את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים לחץ על גאידמק לצרף את עורך הדין מסר לצוות פרקליטיו למרות שהיו לו כבר פרקליטים.
הספר הועבר לראש אגף החקירות במשטרה לשעבר ניצב יוחנן דנינו על-ידי תנועת אומ"ץ בצירוף תלונה לחקור חשד שאולמרט קיבל מעורך הדין מסר נתח נכבד משכר הטרחה שגבה, אך המשטרה לא מילאה את תפקידה.
אומ"ץ לא התרשמה מהבכיינות המתמשכת של עורך דין מסר, והגישה באמצעות עורך הדין גד מינא עתירה בדרישה לצרפו כנאשם לכתבי האישום שהוגשו נגד אולמרט.
אנחנו לא עומדים דום מול ההחלטה שנתקבלה השבוע בפרקליטות להשמיט את שמו של עו"ד מסר מרשימת החשודים הפוטנציאליים בפרשת
הולילנד פרשה נוספת שממנה הוא נחלץ בעור שיניו הנוקשות. עדיין לא נבדקה לעומק השאלה אם לרעייתו עורכת הדין דוידה לחמן מסר, ששימשה בעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אין טביעות אצבעות בהחלטות השונות שמקבלת הפרקליטות בחשדות נגד בעלה.
פרשת הולילנד קשורה בשורה של פרויקטים נוספים כמו המזבלה בחיריה ופרויקט בחיפה, שבהם פעל אולמרט מאחורי הקלעים במסגרת תפקידיו הציבוריים והממלכתיים כדי להעניק את האישורים הנדרשים לטובת אילי הון ונגד האינטרסים של הציבור. בעיקר ביקש אולמרט לדאוג לחברו הטוב איל ההון
אביגדור קלנר אף הוא מחשודי הפרשה.
רשימה מכובדת של אילי הון התחברו לשלטון בסיועו הפעיל של אולמרט ויצאו נשכרים מכך. אין ספק שאולמרט לא עשה זאת בשליחותם לשם שמים. שמו לא הופיע מעולם ברשימת המקופחים.
תקציר אופייני:
- הקבלן אלפרד אקירוב שהקים בסיועו של אולמרט את מתחם ממילא בירושלים (אולמרט ביקש לרכוש גם דירה יוקרתית בבתי אקירוב במחיר מיוחד בבנין שבו מתגורר אהוד ברק אך חזר בו בגלל התנגדותה של רעייתו עליזה הסתפקה בכך שאקירוב רכש ציורים שלה).
- איל ההון בני שטינמינץ חברו הטוב של אולמרט נילווה בשעתו לנסיעה של אולמרט לרוסיה לדון בענייני שיתוף פעולה בין שתי הארצות ברכישת גז שלשטינמינץ היה בו עניין. בנו של אולמרט הועסק על-ידי הטייקון בארה"ב. גם לאהוד האב הציע שטימניץ עבודה אחרי הפרישה.
- איל ההון היהודי האוסטרלי פרנק לואי שביקש לרכוש בסיועו של אולמרט את השליטה בבנק לאומי טופל במשרד הפרקליטים שבו השותף הבכיר הינו המחותן של אולמרט עורך הדין פרופ' יוסי גרוס.
- חבר טוב אחר של אולמרט איל ההון מענף הביטוח, יאיר המבורגר, הינו כיום מבעלי הרכבת הקלה בירושלים. בעבר הלא רחוק שימש בתפקיד בכיר בפרויקט קוקי אדרי, שהוא אחד המקורבים והנאמנים לאולמרט. אדרי היה בעבר מנהל חברה ירושלמית ששימשה מנוף לפעולות פיתוח בירושלים בתקופת כהונתו של אולמרט כראש העירייה על כל המשתמע מכך.
אחרי פרישתו של שר האוצר לשעבר
אברהם הירשזון מהחיים הפוליטיים וכליאתו בחשד לביצוע מעשי גניבה בהסתדרות העובדים הלאומית בתקופה שבה שימש יו"ר הארגון נתמנה לתפקיד זה קוקי אדרי.
אולמרט והירשזון היה בעבר הרחוק בני ברית פוליטיים ושותפים לעסקים מפוקפקים ומגוונים, שחלקם נעשו על-פי החשד באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית שלא נתגלו עד היום.
האם אולמרט היה מעורב מאחורי הקלעים במינויו של אדרי?
הירשזון ערער השבוע על חומרת עונש המאסר שנפסקה לו (חמש שנים ושמונה חודשים). עד-כה הירשזון מילא את פיו במים מזוהמים ולא היה מוכן לחשוף דבר על עסקיו עם אולמרט. הוא גם סירב לקבל את אולמרט כמבקר בכלא.
הזרזיר והעורב המושחתים שותקים. עד מתי?
