אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר לאחרונה התחדש והתעצם הקמפיין הציבורי והתקשורתי, בארה"ב ובישראל, למען שחרורו של יונתן
פולארד, שמֵרָצֵה עונש אכזרי של 25 שנה בכלא האמריקני. הוא חטף עונש זה בגין עלילה שהעלילו עליו על מעשה שלא עשה, למרות שאומנם מסר מסמכים סודיים שלא ברשות לנציג ישראלי מתוך דאגה לביטחונה של ישראל. כל אלה שנשפטו על עבירות דומות באמריקה, כבר שוחררו. 40 סנאטורים אמריקנים חתמו לאחרונה על בקשה לנשיא
ברק אובמה לשחרר את פולארד.
בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון, בהנחיית
עודד שחר, התקיים לאחרונה דיון בעניינו של פולארד. בדיון זה השתתף אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר. הוא הצהיר באומרו: "פולארד הוא בוגד בליגה של ואנונו"! "לקח מסמכים הכי סודיים ונתן אותם בשביל כסף למישהו אחר". "הוא בסך-הכל בגד בארצות הברית".
אלון ליאל איבד לחלוטין את שיקול-הדעת הנורמטיבי הנִדרש מכל דיפלומט מצוי, ובוודאי מכל פטריוט האוהב את ארצו. כל דיפלומט מודע לתפקידו, שלא אומרים כל מה שחושבים. "השפה הדיפלומטית" במהותה בנויה על שקרים וצביעות בסגנון מעודן ודו-משמעי. ואולם אלון ליאל הוא דיפלומט בכיר שכשל בפומבי, בעיקרון הבסיסי ביותר בתחומו.
סביר להניח שדעתו של אלון ליאל בפרשת ענת קם, שגנבה גם היא מסמכים סודיים של צה"ל ומסרה אותם לעיתונאי הארץ, בוודאי שונה וחיובית מאחר שהיא עשתה זאת "למען השלום".
פרופ' גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם המשפטנית גבריאלה שלו, מומחית לדיני חוזים, מונתה לשגרירת ישראל באומות המאוחדות על-ידי
ציפי לבני, בעת שכיהנה כשרת החוץ. במבחן המעשה, בסיום כהונתה לאחרונה, ניתן לקבוע שהמינוי היה שגוי ופעילותה הייתה כישלון.
מהותו של תפקיד זה היא יכולת הנאום וההופעה התקשורתית ולא ניסוחים משפטיים מפותלים ורציונלים בפני קהל של נציגי מדינות העולם.
הופעתה ודמותה של הגברת שלו הצטיירה כפקידה אפורה, חיוורת ואנמית. תפקיד זה מחייב כושר נאום והופעה תקשורתית ברמה גבוהה, שלגברת שלו לא הייתה. היעדר יכולת זו גרם לכישלונה ולחוסר שיקול-הדעת של ציפי לבני שכאמור מינתה אותה.
לעומת כישלונה של השגרירה שלו, יש להזכיר את הצלחתם הגדולה של השגרירים שלנו בעבר, חיים הרצוג ז"ל,
בנימין נתניהו ו
דני גילרמן.
