צירוף מקרים מעניין ומעצבן: שעה קלה לפני שהחלטתי לכתוב טור זה, חזרתי מיום מפרך בו ליוויתי את בתי לעוד יום מיון אחד מני רבים לקראת שירותה הצבאי. בחיל ורעדה, בהתרגשות גדולה, הגענו אל מקום המפגש וקבענו להיפגש לכשיסתיים היום הארוך. נרגש יותר מבתי, הבטתי בה וגאווה שוב שבתה את ליבי: צעירה, חדורת מוטיבציה מכאן ועד אין קץ, נכנסה בשערי הבניין הישן בכרך הגדול, תוך שהיא מנופפת לי ביד והבעת פנים האומרת הכל: הייה רגוע.