לאחר לא פחות מ-10 שנות התדיינות משפטית הגיעה לסיומה תביעה שהגיש שלומי כמורה, יבואן מוצרי חשמל. כמורה יקבל 1.42 מיליון ש"ח, שבצירוף הצמדה ריבית על 10 שנות ניהול המשפט, עומדים על 4.2 מיליון ש"ח.
אם תרצו - תכנית חסכון בחסות בית המשפט ושנות עינוי דין, והשתהות קשה בעשיית צדק במערכת המשפט של ישראל.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את גירסת שלומי כמורה, מי שהיה היבואן של מוצרי החשמל שניידר, ודחה במלואה את גירסת יוסי רוזנצוייג, הנתבע, גיסו של כמורה ומי שנישל את כמורה מעסקיו.
על-פי כתב התביעה, ביקש יוסי רוזנצוייג, יבואן חשמל ידוע, לשים את ידו על זיכיון לייבוא מוצרי שניידר לישראל, שהיה שייך לכמורה, גיסו. רוזנצוייג פיתה את כמורה בהבטחות לשותפות, וכמורה, שהיה נתון בקשיים כלכליים, הסכים והעביר בשנת 1993 את הזיכיון לבעלותו של רוזנצוייג והחל לעבוד בקידום הזיכיון בשותפות עם רוזנצוייג. זאת, תוך שהצדדים מסכימים לחלוק ברווחים חצי-חצי. כעבור חודשים ספורים זרק רוזנצוייג את כמורה מהחברה וכמורה מצא עצמו בלי זיכיון ובלי עבודה.
בעקבות זאת הגיש כמורה תביעה נגד רוזנצוויג וטלל בע"מ, באמצעות עו"ד יגאל בורוכובסקי ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', בה דרש חצי מהרווחים שהופקו מזיכיון חברת שניידר.
רוזנצוייג עשה ככל שביכולתו לדחות ולהתיש את כמורה בניהול התביעה, והצליח להביא למצב המדהים בו בו פסק הדין הסופי ניתן, כאמור, רק לאחר למעלה מ-10 שנים מיום הגשת התביעה.
בהחלטה שהתקבלה בבימ"ש המחוזי קיבלה השופטת שרה דותן את גירסת פרופ' לוי ושות' המייצגים את כמורה, במלואה, ודחתה את גירסת רוזנצוייג. נוסף לגובה הפיצוי שנקבע לכמורה נפסקו נגד רוזנצוייג הוצאות התובע ושכ"ט בגובה 15% נוספים.
