ג'נגו ריינהרדט ב"פניני המוזיקה"

חוויה מוזיקלית נדירה: אנסמבל מוסיקלי בשם הוט קלאב אוף ישראל, של עולים ותיקים מרוסיה וישראלים, מנגנים ערב של ג'יפסי-ג'אז וסווינג ג'אז מיצירות ג'נגו ריינהרדט, לרגל מלאת מאה שנה להולדתו. מיהו ג'נגו ריינהרדט ומי הם הנגנים המופלאים?

את הקונצרט שמעתי בשבת בצהריים במבנה של בית השריון בלטרון. על גבעה המשקיפה אל מנזר לטרון והכרמים שלו, ואל שדה-קרב רווי דם מימי מלחמת העצמאות. בתוך הבניין, קהל צמא לג'אז, מכיר את המוזיקה, נסחף אחר צלילי כלי מיתר: גיטרות חלומיות, קונטרהבאס וצ'לו, כינורות וסקסופון אחד. בלי תופים ובלי כלי נשיפה נוספים, בקצב סוער של ג'אז צועני מקפיץ ומעורר את הדם בעורקים.

ג'נגו ריינהרדט נולד בשבט צועני בבלגיה בשנת 1910 ונפטר בשנת 1953, מוסיקאי שהפך ב-43 שנות חייו לאגדת ג'אז ולמייסד של סגנון משלו, סגנון שכבש את בימות הג'אז והמועדונים להמשך הדורות. מילדותו ניגן בגיטרה, בכינור ובבנג'ו. כישרון מולד עם גנים צועניים מובהקים, שהתפתח ליוצר אהוב ומוערך. במהלך חייו הקצרים עשה לו שם כממציא של סגנון חדש המשתף בעיקר כלי מיתרים בהרכבי הג'אז. הצטרף לאנסמבלים רבים, יחד עם הכנר סטפן גרפלי, עם אמני הג'אז הגדולים ביותר של השנים שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה. גיזי גילספי, דיוק אלינגטון ולואי ארמסטרונג.

ג'נגו ריינהרדט התפרסם בעיקר בגיטרה הייחודית שלו, גיטרה בעלת אינסוף צלילים של מוזיקה שכתב, ששמענו בסרטים רבים (אחד מהם הוא "האדם השלישי" - מוזיקה של אנטון קאראס, גיטרה ג'נגו ריינהרדט), סרטים של שנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, בקטעים שהפכו לקלאסיקה של גיטרה קצבית, מייללת, מתייפחת, צוהלת, מתחננת, סוחפת ומרקידה.

ג'נגו הופיע באירופה ובארה"ב, אבל בעיקר קנה את לבם של הצרפתים, שהפכו אותו לאחד משלהם, אמן הג'אז האהוב ביותר במועדוני הג'אז של פריס בשנים שלפני ואחרי המלחמה. אלה אותם מועדוני ג'אז שחלקם עודם קיימים, הממוקמים במרתפים, קיימים משנות החמישים ועד היום ברובע השישי (אזור סן ג'רמן דה פרא). את הסגנון של ג'נגו ריינהרדט ומנגינת הסרט "האדם השלישי", סרט מתח מצליח שהפך לקלאסיקה, מנגנים בצרפת עד היום והסגנון - של כלי המיתר והגיטרות המפיקות צלילי כינור - הוא אחד האהובים במיוחד בצרפת חובבת הג'אז. בין חובבי הסגנון של ריינהרדט - וודי אלן, שמוזיקה זו מלווה חלק מסרטיו.