אסון כבד פקד את מדינת ישראל. שריפה כה כבדה והרסנית שגבתה קרבנות אדם וגרמה לנזק כה רב לא הייתה עד עתה במדינת ישראל. אין ספק! המדינה נתפסה לא מוכנה. היו דיבורים על מערך הכבאות הכושל, על הציוד הלקוי והמיושן, היה דוח של
מבקר המדינה ובכל זאת במדינת ה"פסטיבל העונתי" עברו לסדר היום. זהו מחדל מתמשך של כל ממשלות ישראל שהתעלמו במקרה הרע ונכנעו לסבכי הביורוקרטיה במקרה הטוב. אבל מכאן ועד להבאת ה"אשמים" -
בנימין נתניהו, אליהו ישי ו
אביגדור ליברמן - לתלייה בכיכר העיר, עוד רבה וארוכה הדרך!
אם נבחן את הדברים בצורה אובייקטיבית, ניווכח כי המחדלים החלו כבר לפני עשרים שנה. שיא המחדל בכל הנוגע לענף הכבאות אירע באותה הצבעה בשנת 2001, כאשר ראש הממשלה דאז
אריאל שרון ושריו הצביעו בעד ביטול השימוש במטוסים לכיבוי שריפות. יש לציין כי "גברת היושר והנקיון" התוקפת כעת את "מחדלי הממשלה" שימשה אז כשרה והצביעה בעד ההחלטה. לעומתה, השר אליהו ישי, המושמץ כעת על ימין ועל שמאל, הצביע נגד ההחלטה! אותה החלטה אומללה שכעת בדיעבד מסתבר עד כמה היא פגעה בענף הכבאות!
כל זה לא מעניין כהוא זה את אותם צעקנים בתקשורת הישראלית המגויסת נגד נתניהו וממשלתו. "נתניהו מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדליו ואחריותו לשריפה"; "נתניהו ו
סילבן שלום דרשו לחקור את מחדליהם של אולמרט, פרץ וחלוץ לאחר מלחמת לבנון השנייה וכעת הם מנסים להתחמק מלחקור את אחריותם"; "השר אהרונוביץ' לא כלל בדברי התודה שלו את השרים ישי ושטייניץ"; "נתניהו נראה כמתעסק בספינים וביחצנות".
מטרת החיסול: נתניהו וממשלתו נשאלת השאלה - מה היה על נתניהו לעשות על-פי אותם צעקנים בתקשורת? האם שגה נתניהו כאשר הגיע לשטח על-מנת להפגין מנהיגות? האם טעה כאשר דאג לטלפן אישית למנהיגי העולם על-מנת לבקש את עשרים מטוסי הסיוע? האם טעה כאשר הורה לשר אהרונוביץ' לדאוג לפינוים של אותם תושבים שהיו בסכנה? כמובן שלא. אלא שאנשי השמאל בתקשורת הישראלית לא יכולים להחמיץ שום הזדמנות כדי "לזנב בנתניהו ובממשלתו".
אתמול דובר על "התערבותה של
שרה נתניהו בענייני המדינה", היום הם מדברים על "התערבותו היחצנית של נתניהו בשריפה בצפון". המטרה ברורה - הפלת ממשלת נתניהו. והמטרה בתקשורת מקדשת, כידוע, את כל האמצעים. אי לכך ובהתאם לזאת קמו להם "מומחים מטעם" בדמותם של
יאיר לפיד ו
אמנון אברמוביץ', הטוענים כי על "ממשלת נתניהו להפיק את הלקחים כפי שהיה בממשלת אולמרט לאחר מלחמת לבנון השנייה". אז, דרך אגב, לא שמענו את האברמוביצ'ים והלפידים - אז הם שמרו על פרופיל נמוך. מובן שההשוואה אינה במקומה. ממשלת אולמרט-פרץ-לבני פתחה במלחמה בצפון ללא מטרה, ללא יעדים ברורים וללא תוכנית-פעולה מפורטת ומוסדרת, ואת התוצאות הרגשנו כולנו. הקונספציה של הרמטכ"ל הכושל
דן חלוץ על הכרעה אווירית בלבד קרסה בצורה מוחלטת. יתר על כן, לקח לקברניטי המדינה יותר מחודש על-מנת לפקוח עיניים ולהבין "מי נגד מי" ואת המצב השורר בשטח.
טענות העיתונאים: רעות רוח לזכותו של נתניהו ייאמר כי החל ביום הראשון לשריפה הוא קרא היטב את הסיטואציה והבין כי ללא סיוע אווירי אין סיכוי להדביר את השריפה. לפיכך ולאחר שהבין זאת, טילפן למנהיגי העולם על-מנת שיסייעו למדינת ישראל. האם נתניהו אשם בשיקול המוטעה של הנהלת השב"ס אשר בחרה לשלוח את אוטובוס הצוערים על-מנת לעזור בפינוי כלא דמון וזאת למרות השריפה שהתלקחה? האם נתניהו אשם בשריפה שפרצה והתפשטה כתוצאה מרשלנות? האם נתניהו אשם גם בהצתות הלאומניות שהתקשורת הישראלית כה ניסתה להצניע? כמובן שלא. לכן, דבריהם וטענותיהם של אנשי התקשורת על "אחריותו של נתניהו למחדל", הם דברי הבל ורעות רוח שכולם דמגוגיה צרופה וזולה, ופשוט מהווים רשעות לשמה.
קשה להתעלם גם מהעובדה הפשוטה כי נתניהו, ישי וליברמן מייצגים את השילוש: ימני, מזרחי ומגזר רוסי - שלושה מגזרים שבאליטות השמאל ה"נאור" נחשבים לנטע זר שנוא ומאוס. קשה להשתחרר מהתחושה כי אותן אליטות תקשורתיות בחרו את האסון בצפון על-מנת להתחשבן עם השר ישי, מגרש העובדים הזרים, עם בנימין נתניהו השנוא עליהם כל-כך, ועם אביגדור ליברמן אשר "לא תיפקד... והוסתר מהאמריקנים והאירופאים במהלך מסע השנור של נתניהו".
