פוליטיקת האסונות

אסון בסדר גודל של השריפה בכרמל מפיק הצהרות מכל הסוגים. בין המצהירים לא נפקד מקומו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שגם למשרדו הייתה הזדמנות שלא נוצלה להפחית את סיכוני האסון בטרם התרחש. ארדן הכריז כי השריפה הינה עדות לסכנה של ההתחממות הגלובלית. הסוציולוג דני רבינוביץ קפץ גם הוא על עגלת השריפה והצהיר כי "הטמפרטורות הקייציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתיו ואל תחילת החורף, לצד עצירת הגשמים - הם שני משתנים שמושפעים באופן ישיר משינויי האקלים ושהביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני". הארגון "מגמה ירוקה" הכריז: "השריפה היא חלק ממשבר האקלים". הארגונים הירוקים טוענים כי ממשלת ישראל אינה ערוכה לטפל במשבר האקלים. הם נלחמים נגד הקמת תחנה פחמית נוספת, למען הפחתת פליטות מתחבורה ועוד. אנשי "מגמה ירוקה" מסבירים כי העובדה שאף שר לא מצא לנכון לנסוע לוועידת האקלים העולמית בברזיל, שבה נוכחים רבים ממנהיגי העולם, הינה עדות למחדל. אפילו מבקר המדינה הכריז, ערב ועידת קופנהגן בשנה שעברה, כי ישראל "נכשלה בהפחתת גזי החממה". העיסוק בסכנה השנוייה במחלוקת של ההתחממות הגלובלית מצד דרגים בכירים בממשל מעלה תהיות קשות לגבי יכולתם של נציגינו לבחון את המציאות.

טיפוח אובססיבי של תפיסה מנותקת מהמציאות גורם כידוע לבזבוז משאבים ולפגיעה בחיי אדם. מיליוני שקלים יורדים לטמיון מדי שנה בסבסוד הפקות אנרגיה מקרינת השמש ומשבי הרוח. המיליונים הללו יחסרו לנו מאד בשעת משבר אמיתית. גם ללא מומחיות מיוחדת, ניתן להעריך כי איומי מלחמה וטרור (כולל הצתות ופגיעות בריכוזי חומרים מסוכנים), רעידות אדמה, מחסור במים וטיפול בביוב, באספקת אנרגיה, בתאונות דרכים ובבעיות תחבורה, בריאות וחינוך בוערים יותר מהתחממות עולמית בלתי מוכחת, אשר לגביה אין למשרדי הממשלה כל יכולת השפעה.

"מדיניות האקלים הינה חלוקה מחדש של העושר בעולם"

האיומים המציאותיים דורשים היערכות יעילה מצד ארגונים פרטיים, חברות מסחריות, יזמים ומוסדות ממשל. תמיד יחסרו תקציבים ומשאבים להיערכות זו, לכן אל לנו לפטור כלאחר יד את ההצהרות התמוהות בנושא ההתחממות הגלובלית המסיטות את המיקוד מבעיות האמת.

נראה כי איננו לבד בשיבוש המערכות הזה. דוגמה לכך ניתנה לנו באוקטובר 2009. המדען השוודי נילס אקסל מורנר, אשר חקר את הסיכונים לעליית מי האוקיינוס באזור האיים המלדיביים כתוצאה מהתחממות גלובלית, פרסם מכתב פתוח המיועד לנשיא ול-300 אלף תושבי מדינת 1,200 האיים, על-מנת ליידע את הציבור בממצאיו. תוצאות מחקרו שארך שנים הראו כי אין בסיס לחרדה מפני האסון ואין נשקפת ליושבי האיים סכנת הצפה וטביעה. מורנר נאלץ לפרסם את המכתב בכלי התקשורת העולמיים, עקב סירובו של נשיא האיים המולדבים לקבלו לפגישה או להרשות את פרסומם של הממצאים בכלי התקשורת של האיים.

עיקר עיסוקו של נשיא המולדיבים באותה העת היה הצגות לתקשורת והפרחת איומים. הנשיא חזר וטען כי המולדת המלדיבית עומדת להיעלם מתחת לפני הים. מסמכי ויקיליקס שפורסמו לאחרונה גילו כי הסיבה להיסטריה של נשיא המלדיביים הייתה אכן "ירוקים", אך מסוג אחר. במסר דיפלומטי מפברואר השנה שהוגדר כ"סודי" מגלה, כי שגריר המלדיבים בארה"ב דן בקבלת תמיכה בת 50 מיליון דולר לפרויקטים שונים במדינתו. "אלה יספקו הדגמה והמחשה ויגדילו את הסיכוי לשיתוף פעולה ועזרה הדדית", הסביר השגריר. בנוסף, הציע השגריר כי אובמה יישא נאום על סכנות ההתחממות הגלובלית בעת ביקורו באיים, ואלה יספקו את הרקע הדרמטי הנדרש על-מנת לסייע למדיניות האקלים של ממשל נשיא ארה"ב. את החוש הדרמטי שלו כבר הוכיח נשיא האיים, כשערך "ישיבת ממשלה" מתוקשרת בצלילה מתחת לפני הים. על-רקע זה ניתן אולי להבין את שאיפתו של נשיא המלדיבים הרגועים לטפח את הסכנות הדמיוניות שיובילו להזרמת מיליוני דולרים לקופתו. בצירוף מקרים התראיין לאחרונה כלכלן בכיר בשם עדנהופר העובד בפאנל של האו"ם בנושא שינויי האקלים. עדנהופר הודה כי: "מדיניות האקלים הינה חלוקה מחדש של העושר בעולם". לא סוד גדול.

אך מה שלא ברור הוא מדוע בישראל, הנמצאת תחת איומיים קיומיים אמיתיים, מרשים לעצמם השר להגנת הסביבה ומבקר המדינה להשתתף בהצגה חסרת אחריות זאת של עיסוק באסונות דמיוניים שמטרתם היא חלוקה מחדש של הרכוש. כי בניגוד לתושבי המלדיבים, אנו צפויים לשלם תשלום כבד בעקבות הטעות הזאת.