|   15:07:40
דלג
  אברהם פכטר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

חרדים - לגיוס, לקצבאות ולשירות לאומי

גם אם ההחלטה על הגבלת הקצבאות לתלמידי הישיבות ל-5 שנים צודקת, הדחייה ל-5 שנים משמיטה את הבסיס הרעיוני, ציבורי, מעשי עליה הוא מושתת. כל מי שטוען שצריך לחייב בחוק את גיוס החרדים, לא מבין את הסוגייה וואת דרך החיים של הקהילה החרדית. חוק טל - הוא פתרון מעשי לסוגייה הסבוכה
23/12/2010  |   אברהם פכטר   |   מאמרים   |   תגובות
"תורתם אמונתם" [צילום: פלאש 90]

הפגנות הסטודנטים הקשורות להחלטה בעניין המשך מתן הקצבאות ואף הגדלתן למגזר של תלמידי הישיבות החרדיות, מעוררות אמפטיה מחד - ואנטיפטיה לחרדים - מאידך. הנושא של תלמידי ישיבות, תחת המסווה של "תורתם אומנותם", הוא בעל היסטוריה שמתחילה עם הקמת המדינה.

הרעיון החל בלחץ השדולה החרדית, בתקופת בן-גוריון ז"ל מיד עם הכרזת העצמאות והקמת צה"ל. בן-גוריון, נכנע בזמנו ללחץ הדתי ואישר ל-400-500 תלמידי ישיבות פטור משירות בצה"ל תחת הכותרת "תורתם אומנותם", ומאז הכדור מתגלגל וגדל עד למספרים מפחידים של תלמידי ישיבות, בגבולות 40-50 אלף בחורים טובים לישיבה, אך לא תורמים לצה"ל או למשק המדינה.

"תורתם אומנותם" - מזכיר כיום את החוק של "עילוי ספורטיבי" (חוק בן-סהר) שמאפשר לספורטאים מחוננים המייצגים את המדינה, למלא את חובתם הלאומי ביטחוני בהקלות רבות, בתקופת החופשות והפגרות ולמלא חובתם בצורה מדורגת ומחולקת.

יש בסיס לרעיון - אם רוצים להשיג הישגים ספורטיביים ולייצוג עם כבוד של המדינה, יש לתת הקלות לספורטאים מצטיינים ולשלבם, בצורה נבונה בשירות ההסברה של ישראל בעולם. הפטור - כולל ספורטאים מכל הענפים, לרבות מוסיקאים מצטיינים ואפילו דוגמניות ודוגמנים.

אבל הכל במידה, בצורה מבוקרת, מפוקחת ומאורגנת.
על בסיס מעין זה ניתן גם להגיע להסדר עם מספר מצומצם של "עילויים בתורה" שיבחרו על-ידי רבני הישיבות בתנאי שמספרם הכללי יגיע ל-1000 בחורים, ולא למספרים גדולים והולכים של עשרות אלפים.

רוב תלמידי הישיבות והכוללים - דהיום, רחוקים מלהיות עילויים בתורה ובמעשים טובים, רובם - בינוניים ומטה על תקן "בטלני תורה", שלא מביאים כבוד לתורה ולמעשים טובים. כאן נכנס לתמונה חוק טל. לגבי דידי מדובר בפתרון ובהסדר הטוב ביותר, המעשי ביותר, כיום למצב שנוצר. בתנאי - שהוא יבוצע וימולא בהתאם לתנאים שנקבעו בו, בלי פרשניות ועקיפות.

כל הטוענים אחרת לא מבינים את המטריה, את המנטאליות, את אורך החיים והמחשבה של העדה הזאת. דוגמה לכך קיבלנו, בפרשת הבנות מעמנואל, כאשר הממשלה ומשרד החינוך נכנעו לבסוף, כשראו שהדבר יוביל למבוי סתום ושמדובר למעשה בקבוצה קיצונית שמוכנה לשבת בכלא על טפם והוריהם - במעין "קידוש השם התורני תרבותי" לפי תפישת עולמם.

לכן, להערכתי, יש לתת כתף ציבורית וממשלתית לביצוע חוק טל ולרדת מעץ האופציות של גיוס בכפייה וסנקציות כלכליות.

להלן: קיצור תולדות החוק: בג"צ 3267/97 חייב את הכנסת לחוקק חוק שיסדיר את נושא גיוס או פטור של תלמידי הישיבות מהמגזר החרדי. לפי חוק השירות ביטחון (נוסח משולב) התשמ"ו-1968, על כל אזרח ישראל חלה החובה לשרת בצה"ל על-פי ההוראות והתקנות המפורטות בחוק, לרבות הפטורים והדחיות המתחייבות בהתאם לדין.

כדי לפתור סוגיה סבוכה זו, נזעקו אנשי ציבור מכל הגזרות בניסיון לפתור את "הפלונטר", ועל-רקע אווירה זו, הוקמה וועדת השופט טל משנת 1999. לאחר דיונים רבים, לא מצאה הוועדה פתרון קסם, וחזרה על העקרונות הישנים של ערך הגיוס לצה"ל, החובה בשירות ביטחון כערך העומד בפני עצמו, גם כערך ביטחוני וגם כשוויון בפני החוק. יחד עם זאת ציינה הוועדה כי העדה החרדית, החיה לפי דרכה, אמונתה ואורח חייה המיוחד, זכאית להתחשבות ופתרון.

המלצות וועדת טל עמדו בבסיס החוק לדחיית שירות לתלמידי ישיבות (הוראת שעה) התשס"ב-2002, שם הוכר העיקרון של דחיית שירות לתלמידים "שתורתם אומנותם".

בג"צ 6427/02 מיום 11.5.06 דחה ברוב של 8 נגד 1 את העתירות לביטול החוק ונתנו לו ארכה של שנה וחצי. בתאריך 19.7.07 - הוארך החוק על-ידי הכנסת ל-5 שנים נוספות.

החוק נחקק בשנת 2002 ובמסגרת ההסדרים שבחוק, מאפשר לבחורי הישיבות לצאת בגיל 22 לשנת הכרעה, כלומר: הסתגלות בחוץ, לחיים האזרחיים, ואז להחליט או שירות צבאי או אזרחי מקוצר או לחזור לישיבה.

המתנגדים לחקיקה המקורית והמתנגדים להסדרים שבחוק, טוענים ובצדק שיישום ההסדרים וההבנות שהושגו לעניין חקיקת החוק, לא יושמו כמעט לחלוטין, אין שירות אזרחי, ובית המשפט העליון קבע השנה, שפגיעת השוויוניות שבחוק יש בה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וגורם לאפליה וקיפוח.

כמובן שהחוק שפוגע באיזון בין החברה החילונית לדתית, הוא מקור להתנגשויות וסכסוכים פנים מפלגתיים ובין המפלגות, והלהבות מתעצמות כשמדובר בפריימריז בעבודה, כאשר המועמד עמי אילון מוביל את נס ההתנגדות לחוק, כמו שעשה עוד לפני היותו מועמד בעבודה.

הסכנה המשפטית מצויה בהחלטת בית המשפט העליון שבמידה ולא יהיו שינויים, שיפורים, שיפוצים ויישום, חלק גדול מההסדרים שבחוק - הוא יחשב כבלתי חוקתי, וניתן יהיה לבטלו בבג"צ.
הבעיה היא שבג"צ יכול לבטל חוק (לפי המצב הנוכחי, ועל כך יש וויכוח גדול בכנסת), אבל בג"צ לא יכול לבטל או לשנות "אמונה" ולא יכול להכריח "אברכים שתורתם אמונתם" לשנות דרכיהם.
מאז קום המדינה, מנסים למצוא פשרה, שתאפשר למגזר החרדי, הערבי, פטורי שירות וסרבני מצפון - להשתלב בחברה בקטע של שירות הביטחון או השירות הלאומי - אזרחי.

חוק טל שחוקק לפני 4 שנים, היה אמור להביא להסדר, לפיו המגזר החרדי ובחורי הישיבות ישתלבו בהדרגה בחברה הישראלית ע"י תרומה מוגבלת לשירות הביטחוני.

עיקר כוונתו של החוק הייתה שבראש הוועדה שהביאה את מסקנותיו לכנסת עמד שופט בית המשפט העליון דאז, השופט טל ובו שולבו אנשי ציבור חילוניים, דתיים ונציגי צה"ל, כמו ראש אכ"א, האלוף (בדימוס) משה נתיב ואחרים.

כוונת הוועדה הייתה לפתור את "הפלונטר" שהיה בנושא הרגיש הזה, משך שנים רבות - מאז שבן-גוריון, כראש הממשלה הראשון, הסכים למען שלום בית עם הדתיים, לקיים בנושא של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" - סטאטוס קוו - לפיו הלימוד בישיבה יחשב ויילקח בחשבון מבחינת חשיבותו ותרומתו למדינה - כשירות צבאי.

הבעיה הסתבכה משך השנים, כשהתברר שמספר תלמידי הישיבות שתחילתו בכ-600 תלמידים הגיע בשנת 2005 ל-כ-46.000 - תלמידי ישיבות ואברכים נשואים שלומדים - ונמצאים בהסדר שתחילתו כאמור בתקופת בן-גוריון. כיום המספר גדל ל-50.000 +.

כל הניסיונות ליישם את חוק טל, משך 4 שנים לא צלחו במיוחד. אומנם צריך להזכיר את ההסדר של שנת "הכרעה" שנתנה לתלמידי הישיבות, ואת ההצלחה הלא מבוטלת של נח"ל חרדי - שמאז הקמתו ב-1999 הפך לגדוד מבצעי, שמגייס שלוש פלוגות מדי שנה.
חלקן במלחמה בטרור, אף הוכיח עצמו בכמה הזדמנויות, במניעת פיגועים ותפיסת מבוקשים.

העתירות לבג"צ שהגישו בנושא חוק טל - נדחו ונדחו, עד שהגיע הרגע בו הודיע בג"צ שהוא מתכוון לתת פסק דין בנושא. החלטת הממשלה היא למעשה תשובת המדינה לעתירה, לפיה נעשה יישום של חוק טל ע"י החלטה לשילוב המגזרים שלא תורמים את חלקם לשירות הביטחון, על-ידי שירות לאומי או אזרחי.

יש לציין, שלפני החלטת הממשלה - היא עיינה בדוח שהוגש לה על-ידי וועדה מכובדת בראשות האלוף (בדימוס) עברי - מפקד חיל האוויר לשעבר, שגריר בוושינגטון ומנכ"ל משרד הביטחון, כשלצידו הרכב גדול ומכובד של אישי ציבור מכל המגזרים, דוגמת עו"ד יעקוב וינרוט ואחרים.

כמובן, שהייתה ביקורת גם על החלטה זו, מצד אישים ומפלגות, דוגמת אנשי שינוי ובראשם טומי לפיד, ועמותות למיניהן, שטוענות שחלוקת הנטל הביטחוני לא צודק ומאוזן ומצד סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות שטוענים, שגם להם מגיע הסדר דומה, הקלות בשירות הסדיר, המילואים על בסיס דומה של "תורתם אומנותם".

זכורות גם הטענות הישנות, שליוו לאורך שנים את נושא אי גיוס תלמידי הישיבות - והמאבקים הציבוריים והמשפטיים - במיוחד הטענה שבאוהלי תורה לא נהרגים ולא נפצעים - ואין כל סיבה שכל עול הביטחון על השלכותיו יישאו צעירים חילוניים - שרוצים אף הם לשלב תורה ומלאכה - ואיזון נכון בתרומה למדינה של כל אזרחי המדינה.

יש ממש בטענות אלה, אבל המציאות הוכיחה, בשל רצף סיבות ונסיבות, ביניהן תקציביות, אנושיות ובעיקר פוליטיות שהנושא לא ייפתר בדרך של חקיקה ממשלתית ללא הסכמה ותיאום - ובוודאי לא בדרך של החלטות בג"צ.

אי לכך, במקום לטעון ולרטון ולהתרעם, מבלי שהבעיה תיפתר או תנוע קדימה - החלטת הממשלה, בנסיבות הקיימות, היא נבונה, רצויה, עניינית יעילה ובעיקר ניתנת לביצוע, למרות שבמציאות היישום צולע, דל ובשלב זה לא משביע רצון.

פרט לתלמידי הישיבות והאברכים שיוכלו אחרי "שירות מקוצר" בהתאם לגיל נישואין, ילדים וכו' "לעזוב את הלימודים ולהתחיל לעבוד לפרנסתם, דבר שעד עתה נמנעו מלעשות כדי לקבל "חסינות משירות" - בשל לימודי תורה גם מגזרים נוספים ייהנו מההסדר.
שירות לאומי - לכל אזרחי ישראל, שמקבלים פטור משירות צבאי.
לדוגמא: ניתן לשלב בחורות דתיות, בשירות לאומי - אזרחי בבתי ספר, בתי חולים, מתנסים, שיקום חברתי וכו'.

ניתן לשלב גם אזרחים ערביים בשירות אזרחי וזאת כדי לתת להם תחושה יותר של הצטרפות והתקבלות לחברה הישראלית והאזרחית של המדינה. ניתן להוסיף את הקבוצה הגדולה של צעירים בעלי פטור משירות ביטחוני בשל בעיות רפואיות, כלכליות או חיילים ששירתו בצה"ל, לא השלימו שירות ושוחררו מסיבות שונות.

כמו-כן ניתן להוסיף, לקבוצות האלה גם סרבני מצפון, כלומר: פציפיסטים טהורים, להבדיל מסרבנים פוליטיים, כפי שהדבר התגלה לאחרונה בישראל. את אלה יש לשפוט בחומרה ולהוקיעם חברתית ומוסרית. אם נעשה מאזן ושקלול של כל התמונה, בצורת טור חיובי ושלילי, הרווח לחברה ושבירת "הסטאטוס קוו" השולט מעל 50 שנה הוא כדאי, רווחי ויעיל.

החלטת בג"צ, הוכיחה כי בשלב זה הממשלה לא השכילה ליישם את עקרונות החוק, ולכן נתנו לה שופטי בג"צ בלון חמצן לתקופה נוספת של 1.5 שנים. שאם לא כן, החוק יבוטל בשל היותו לא חוקתי, מאחר שדבר לא נעשה עד כה - חזרנו לנקודת המוצא.
להערכתי ביטול החוק לא יביא לפתרון והתקדמות בנושא, אלא להיפך, יכניס את המגזר החרדי, הרואים בלימוד תורה כערך עליון, להתחפרות בעמדותיהם הקשוחות והקיצוניות, ושום החלטה או ניסיון בכוח להכריח אותם לא יועיל.

יתירה מכך, הם יראו בכל מעשה של הממשלה, צה"ל או המשטרה ניסיון לאכוף עליהם את הגיוס כמלחמת קודש, מצווה ואולי מאבק על קידוש השם והתורה.

בג"צ יכול לבטל חוק של הכנסת, אך הוא לא יכול לבטל את אמונתם, את שיטת חינוכם וחייהם, את היצמדותם לתורת ישראל כמקור של מים חיים - המשקה ומפרה את חייהם הדלים בעולם הזה, כמבוא לעולם הבא.

לדעתי, יש להניח להם ולתת להם שהות נוספת לעכל את הסדרי חוק טל בציפייה ותקווה שאכן יהיו לו תוצאות חיוביות בעתיד.
יש בשלב זה, אם כל האי נוחות מההפליה ואי השוויון ולהתייחס אליהם כאל מגזר חריג, ייחודי, שחי בעולמות אחרים הרחוקים משלנו.

יש לראותם, ככת, כמו "האמשים" בארה"ב, שחיים מתוך רצון ובחירה, ללא חשמל ומים זורמים, ללא מכוניות וללא בגדי שעטנז - וכך מנהלים את חייהם עשרות בשנים - ובעיניהם בהצלחה בסיפוק ובאושר.

למגזר הייחודי הזה, ניתן להוסיף את הנערות החרדיות, הפציפיסטים, הנוער הערבי ולהפנותם בהסכמה ובשכנוע לשירות לאומי אזרחי.

צריך ללמוד מההיסטוריה - יש נושאים שבאמונה, דת, תפיסת עולם ודרך חיים שלא ניתן לבצע בכוח או בחקיקה, במיוחד כנגד יהודים, מאז חנה ושבעת בניה, אכילת חזיר וטרפה - ועד ימינו אלה.

הארכת החוק בעוד 5 שנים, שחלק ממנו כבר בוזבז, נותן פתח תקוה שאולי ניתן יהיה להסדיר נושא כאוב זה בצורה הגיונית וסבירה. לכן, במקום להתרכז בקצבאות ובמלחמה בגיוסם, להפנות האנרגיות ליישום חוק טל. ולגבי הסטודנטים יש למצוא פתרון הולם ואפקטיבי - כי גם להם מגיע ובצדק.

תאריך:  23/12/2010   |   עודכן:  23/12/2010
עו"ד אברהם פכטר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חרדים - לגיוס, לקצבאות ולשירות לאומי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קלמן1
23/12/10 22:15
2
מריאנה
25/12/10 18:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההחלטה לבקש באופן רשמי חנינה ליונתן פולארד, יכולה להוות נקודת פתיחה לחימום היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ברק אובמה. זאת כמובן, במקרה שהממשל האמריקני לא יתנה את השחרור במחווה מדינית, אלא ייענה מסיבות המוניטאריות ואנושיות לבקשה ההגיונית שהייתה צריכה להישלח כבר לפני שנים רבות.
23/12/2010  |  אסף גולן  |   מאמרים
לצערי, לא נתפסת פרשת השבוע וכמוה התנ"ך כיצירה עצמאית, שניתן לקרוא בה ללא תיווך פרשני. התיווך הפרשני באילו הימים מתעל את הטקסט המקראי למחוזות כואבים, שלצערי, איבדו את שפיותם ומעניקים נדבכים לשנאה חסרת מעצורים כלפי הזר - אם הוא ערבי בן הארץ הזו או מהגר עבודה שבא לכאן. למעשה הקול האוניברסאלי ההומאניסטי קיבל נוק אאוט במציאות חיינו כיום, במיוחד מצד העולם הרבני המייצג "המוסמך" של התיווך הפרשני. ועל כך אני מצר.
23/12/2010  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
שירי רחל, בתרגום לסלובקית, המתפרסמים לראשונה - מזה כמעט 60 שנה - בספרו של אורי מילשטיין, שירי רחל (בלובשטיין), מעידים כמאה עדים, עד כמה הייתה שירתה מקובלת ואהובה, לא רק על הנוער שוחר השירה בארץ ישראל - כי אם גם על הנוער היהודי שבתפוצות הגולה.
23/12/2010  |  אלישע פורת  |   מאמרים
התופעה החלה כטפטוף זניח, אך עד מהרה, בלי שהבחנו בכך, היא הפכה לשיטפון אדיר. צעירים ניאו-נאציים מגרמניה, מאוסטריה, מאוקראינה ומפולין הגיעו לארץ כתיירים בדרכונים מזויפים, ואז נשארו בה. משטרת ההגירה עמדה אובדת עצות מול התופעה מאחר שהצעירים סירבו לגלות את זהותם האמיתית, ובלי דרכונים אמיתיים לא ניתן היה לגרש אותם. לאחר הגיעם לארץ הם היו מצטרפים לניאו-נאצים האחרים שמצאו את מקומם בבני-ברק. הם הרגישו שם בנוח, משום שבעזרת השפה הגרמנית הצליחו להסתדר עם האוכלוסיה דוברת האידיש.
23/12/2010  |  קובי לירז  |   מאמרים
אם בכלל ואם וכאשר יילך עופר עיני לעסקים, כפי שמדווחים באחרונה, זו תהיה הליכה חוקית, לגיטימית ואפילו כשרה. היא לא תדיף שום ריח. לא לכאן (ניחוח) ולא לכאן (סירחון).
23/12/2010  |  אברהם שרון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il