|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
סיכם חקירת אורי בר-לב בשידור חי בטלוויזיה. הרצל שבירו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
רחש-בחש וראש מח"ש
|
|
עו"ד הרצל שבירו מסכם בפרהסיה את תיק החקירה של ניצב אורי בר-לב - מול המצלמות ● מסיבת הפרידה של משה נוסבאום ודנה ויס לראש המחלקה לחקירות שוטרים בשידור חי ● לחזות בהפקר ולא להאמין
|
|
אחר-הצהריים, שבת, 25.12.10. ארזנו, חברי עו"ד יאיר רגב (סנ"צ בגימ.) ואנוכי את המזוודות ושמנו פעמינו, מאילת, ממלון "דן" המהודר לכיוון תל אביב. זה עתה הסתיים לו הכינוס השנתי של הפורום הפלילי, של לשכת עורכי הדין בישראל, באילת. מדי שנה נערך כינוס חשוב זה. מרתון דחוס ומדהים של הרצאות מאלפות, " מושבים", כינוסים, בתחום המשפט הפלילי בישראל. היה מרתק. היה מאלף. חברתנו, עו"ד רחל תורן - יו"ר הפורום הפלילי - הצליחה, כבכל שנה, לכנס מאות פרקליטים תחת קורת גג אחת. "פאנלים" מקצועיים בראשות שופטים מלומדים ופרקליטים בעלי שם, ותיקי ובכירי המקצוע, ידענים ממש, בהם בכירי פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, מרצים ו"מרביצים תורה", בהתלהבות ובדבקות, במגוון נושאי המשפט הפלילי. תענוג צרוף. חבל רק שלא ספרתי את המילים (הסיסמאות...?): "צדק", "מוסר", "ערכים", "כיכר העיר", "לינץ'", "משפט צדק", "עינוי דין", "עיוות דין", "אתיקה מקצועית", "אין הדלפות", "עובדים לפי החוק", "יושרה" "אחריות", "מקצועיות", "טוהר ההליך", "היעדר מניעים אישיים" ועוד ועוד. טמבל שכמותי. פשוט לא ספרתי, לא מניתי, כמה פעמים חזרו - שוב ושוב - על ביטויים אלו. פשיטא, כי לא ניתן היה - משכל אלו, נאמרו במאות ובאלפים. בלענו, יאיר ואני, את דברי המלומדים, בשקיקה ראויה. האמת? - התאפקתי רק שלא לצחוק. ידעתי - כי במרבית המקרים - בסיסמאות עסקינן; במילים נבובות וריקות מכל תוכן; במימרות מן השפה ולחוץ. הרי בראש כרטיס הביקור שלי מתנוסס המשפט שאני כל-כך אוהב: "צדק הוא רק שם של כוכב". די בילד אחד רעב בעולם - כדי להוכיח זאת. |
|
אז בפעם הבאה חברים, בכינוס הבא באילת, תביאו איתכם את קלטת השידור ותלמדו אותי את שלא לימדתם הפעם - הכל מותר - הכל הפקר - אין דין ואין דיין. מה שמותר ל"מולך" אסור על העבד. שיבוש מהלכי משפט - ממש. אכיפת החוק - היא אכיפה סלקטיבית. כל דאלים - גבר. אין הדלפות - יש רק מדליפים. הרבה מדליפים. הכמיהה לחשיפה - בתקשורת - משבשת כל דעה צלולה ומעבירה אותם על דעתם. רחש. בחש - ויחי ראש מח"ש (הבא...). מה שהיה הוא שיהיה. אין כל חדש תחת השמש. הכל הפקר. הכל מותר. גם הדם שהותר - מותר. מוזר - שהכל עוצמים עין ושותקים. דם. דם. דם. קולוסאום - על מרקע - והנה - השיטה. מחר - זה ייעשה גם לכם. תמשיכו לשתוק.
|
|
אז הסעתי את יאיר רגב לביתו ביבנה. פרק הוא את המזוודות והזמין אותי - בנימוס אופייני - לביתו, לקפה ולעוגה, בטרם אמשיך, רצוץ, לתל אביב. אלא שאז, ביקשנו לראות את "הופעת" ראש מח"ש, מר הרצל שבירו, ב"פגוש את העיתונות" עם משה נוסבאום ו דנה ויס. באולפן, "מסכם" ראש הצוות החוקר, הוא ראש מח"ש, את תיק ניצב אורי בר-לב - סיכום בשידור חי. תיק ניצב אורי בר-לב, בפרשת ד"ר אורלי אינס, מצוי על שולחנו של ראש מח"ש. התיק עודנו בחקירה. עין של פרקליט מלווה לא שזפה עוד את עבודת החוקרים. מטיף ראש מח"ש ביקורת נוקבת כלפי שוטרים "מתאמי עדויות", כתופעה מוכרת וידועה, מטיף נגד מפכ"ל משטרה לשעבר, רנ"צ אסף חפץ, שביקר את המפכ"ל המכהן. יוצא הוא נגד שוטרים ממשטרת מרחב ירקון, בפרשה חמורה. זועם נגד השוטרים הנוקמים מנהריה. בוכה, על ששוטר זוכה בבית משפט עליון בתיק אותו הוא רואה כ"הריגה" משהוכחה "הגנה עצמית". יוצא בביקורת כלפי השוטר שחר מזרחי ועוד - הכל בשידור חי. אך בכך לא די. מחליט הוא לסכם את תיק החקירה בפרשת ניצב אורי בר-לב בפרהסיה. מול מצלמות. את סיכום החקירה הוא מעביר לאולפן. אל מול המצלמות. הוא - ראש צוות החקירה - כבר "מיצה" את ה"חקירה". הוא - ראש צוות החקירה - כראש מח"ש, כבר "יודע" מה ילד יום. הוא - מר הרצל שבירו - כבר עימת הכל בכל, ואימת מי דוברת האמת ומי השקרן, הוא כבר מנתח את ממצאי הפוליגרף. הוא מסכם.
|
|
|
|
|
שמע ושתק כהרגלו. יהודה וינשטיין [פלאש 90]
|
|
|
העיתוי: מוצ"ש - ערב יציאתו לגימלאות; המקום: משכן הטלוויזיה; האולפן; הדרך: מחדר החקירות לכולי עלמא, לעם ישראל - לשפוך דם בכיכר העיר. כך מתנהלת המחלקה לחקירות שוטרים. זן הדוגמה האישית של פרקליט מפרקליטות המדינה. כך זה מתנהל. כך הוא רוצה שיתנהלו הדברים. זה המסר שלו. ואני, טמבל שכמותי, לא לימדו אותי, בכל שנות לימודיי, גם לא בהרצאות הפורום באילת, שזו הדרך. אם בהופעת האורח אדיר מילר, באילת, התפוצצתי מצחוק, אז אחרי הופעת האימים של הרצל שבירו ב"פגוש את העיתונות", פרצתי בבכי מר. אוי לנו, אבוי לנו, שכך מסכמים תיק חקירה - בפרהסיה, בטלוויזיה, בשידור חי. והיועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, המופקד על אכיפת החוק, שומע ושותק כהרגלו. העם קיבל את מנת הדם השבועית שלו - מתנת הפרידה מהרצל שבירו היקר - הפעם דמו של ניצב בר-לב - על מרקע - ושבע הוא לכמה ימים נוספים, עד לקורבן המסכן הבא.
|
|
| תאריך:
|
27/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2010
|
|
פנחס (פיני) פישלר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
זה היה מופע אימים
|
27/12/10 19:13
|
|
|
|
2
|
|
שתקו בוויסקונסין
|
28/12/10 00:02
|
|
|
|
3
|
|
לייבלה
|
28/12/10 06:03
|
|
|
|
4
|
|
מ. פלג
|
28/12/10 09:26
|
|
|
|
|
|
פ י נ י
|
28/12/10 10:47
|
|
|
|
פורום: פרשת הניצבים
|
כתוב הודעה
|
|
בכל חוזה מקרקעין, ישנו סעיף מפורש המדבר על תשלום המיסים. מקובל, כי עד לקבלת אישורי מיסים, יופקדו חלק מכספי התמורה בנאמנות אצל עו"ד.
|
|
|
|
|
מטרת המלחמה או המבצע הצבאי היא אחת - לנצח. העמדת חיילים לדין על חריגות במבצע "עופרת יצוקה" או על פעולות תוך מבצעים ללכידת מבוקשים ביהודה ובשומרון, מצביעה אולי מחד-גיסא על ניסיון צה"ל להיות נקי מכל רבב, אך מאידך-גיסא מצביעה גם על ניתוק, על טיפשות ועל אי-הבנת המטריה הצבאית והדינמיות הפועלת בזמן מלחמה או מבצעים בשטח אויב. והגרוע מכך - העמדת החיילים לדין נותנת לגיטימציה לקבוצות שוליים בתוך ישראל ולקבוצות גדולות של שונאי ישראל ומסיתים נגד המדינה, חומר בעירה וחומר עזר לטענותיהם הנלוזות על היות צה"ל ומדינת ישראל מבצעים פשעי מלחמה. החומרה שבמצב היא שאנו, במו ידינו ובמו בנינו, מגישים לשונאי ישראל על מגש של משפטים, את חומר הבעירה לשנאה ולשטנה המכוונות אלינו מכל קצוות העולם.
|
|
|
|
|
מדוע כשלו מאמצי השלום האמריקניים?
|
|
|
|
|
"משכנתה, משכנתה", נאנחה האם הצעירה, כאשר על הצג הלך המחיר, תפח והאמיר עם כל הקשת מקש על מקלדת הקופה הרושמת. כוסות חד-פעמיים. צלחות חד-פעמיות. חטיפים. משקאות. היום יום-הולדת, הילדים מהגן יגיעו. אסור לאכזב אותם. "צריך משכנתה היום בשביל לקנות את הדברים הכי פשוטים". הקופאית תקתקה. "נו כבר", הפצירה הילדה, כאשר פתיל הסבלנות שלה הלך ונקטם ככל שארכה מלאכת הקופאית. "מה, נו כבר?!", גערה האם, אשר יוקר המוצרים הבסיסיים הכעיס אותה, היעדר היכולת לשלם. "בשביל מי אני מתעכבת אם לא בשבילך?". ילדים זה שמחה.
|
|
|
|
|
אחד אחרי השני יקבצו אותם מרחובות תל אביב הדרומית, עשרים סודנים ירכיבו מקהלה, ילמדו אותם כמה מילים בעברית, יתכנסו באולפן צפון תל אביבי וישירו שיר או שניים בו יזמרו בעברית קלילה כמה לא נעים בסודן וכמה טוב להם בארץ הקודש של היהודים. כמובן האולפן יקליט אותם בחינם, הרי אין להם ממה לשלם - הם מהגרי עבודה, מחפשי מקלט, חסרי יציבות, פליטי מלחמה ושאר ניסוחים משעשעים.
|
|
|
|
|
