חדשות לבקרים אנו שומעים על אתרי הימורים הצצים ברשת האינטרנט ועל מבצעי החורמה למיגור התופעה הננקטים על-ידי רשויות האכיפה. כיועצים משפטיים לחברות, לעמותות וליזמים בתחום ההגרלות וההימורים במדינת ישראל, מצאנו לנכון דווקא בשעה זו לפרוס בפני הקוראים, מאמר נוסף בסדרת מאמרים בתחום, הסוקר את גישת בתי המשפט לתופעת ההימורים במדינת ישראל ולארגוני הימורים פרטיים בפרט.
במדינת ישראל מותר לערוך הגרלות והימורים תחת שתי מסגרות חוקיות: חוק העונשין, התשל"ז - 1977, וחוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז - 1967. יוצאות מן הכלל הן ההגרלות בהיתר משרד האוצר, שהינן הגרלות מוסדרות הבאות להעניק מסגרת חוקית ליצר ההימורים תוך ניתובם למסגרות מבוקרות.
בארץ פועלים שני גופים העורכים הגרלות או פעילות של הימורים, תחת היתר משרד האוצר: מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט.
מפעל הפיס, מוסד הפועל ללא כוונת רווח, עורך הגרלות לוטו בהן משתתפים מאות אלפי אזרחים והיקפן השנתי עולה על מיליארד שקלים. המועצה להסדר ההימורים בספורט הינה תאגיד סטאטוטורי, שהוענק לו מונופול בשוק ארגון ההימורים על משחקי ספורט בישראל.
נשאלת השאלה, האם החקיקה השלטת כיום במדינת ישראל הנוגעת להגרלות והימורים, מותירה אפשרות חוקית לקיום פעילות של הגרלות אלטרנטיביות לאלו שנערכות על-ידי מפעל הפיס או על-ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט?
בשתי סיטואציות אשר נקרו בפניו של התארגנות הימורים פרטית אשר הובאו לפתחו של בית המשפט העליון, האחת בתחום ההימורים בספורט (פרשת הטוטו הספרדי), והשנייה בתחום ההגרלות (פרשת לוטונט) עליהן אמון מפעל הפיס, נפסק כי המדובר בארגוני הימורים.
פרשת הטוטו הספרדי
בפרשת הטוטו הספרדי ביקשה המועצה להסדר ההימורים בספורט, לקבל צו מניעה כנגד מועדון מינויי טוטו זהב בע"מ, אשר ביצע פעולות הקשורות לארגון ולמשלוח של טפסי השתתפות בטוטו הספרדי לגבי משחקי ליגת הכדורגל שם (ע"א 3552/01 מועדון מינויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (פורסם בנבו), בש"א (י-ם) 5013/00).
בית המשפט קבע כי הטוטו הספרדי או טוטו מכל מדינה אחרת שבה הוא מתנהל כדין, אינו רשאי לפתוח במדינת ישראל סניף להזמין את הציבור להמר בו. לכל ישראלי באשר הוא, נפסק, נתונה הזכות לנסוע לחו"ל ואם רצונו בכך הוא יוכל להמר שם כאוות נפשו בהימורים חוקיים לפי דיני המקום.
בית המשפט קבע כי יש לראות בפעילותו של המועדון בכל הנוגע לטוטו הספרדי "ארגון" הימור, האסור על-פי סעיף 225 לחוק העונשין. בסעיף זה נקבע כי המארגן או העורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
פרשת לוטונט
בפרשת לוטונט דן בית משפט העליון בשאלת קיומה של הפר חובה חקוקה שבוצעה לכאורה על-ידי חברת לוטונט אשר ניהלה והפעילה מועדון חברים לשירותי משלוח טופסי משחק של מפעל הפיס. באותה פרשה, עלתה הטענה כי פעילות לוטונט היא עבירה לכאורה על הוראות חוק העונשין האוסרות ארגון או עריכה של הגרלה או הימור והאוסרות מכירה או הפצה של כרטיסי הגרלה ומשכך עולה הפעילות כדי הפרה של חובה חקוקה (ע"א 610/02 מפעל הפיס נ' לוטונט מועדון חברים בע"מ, פ"ד נז(5) 97).
בית המשפט העליון בפרשת לוטונט הגיע למסקנה כי המניע העיקרי להתנגדותו של מפעיל הפיס לפעילותה של חברת לוטונט מצוי באינטרסים כלכליים ולא בדאגה למניעת התפשטות נגד ההימורים על סכנת ההתמכרות שבו.
בית המשפט אומנם קבע כי למפעל הפיס לא עומדת עילת תביעה בגין
הפרת חובה חקוקה אך בנוגע לשאלת חוקיות הפעילות של לוטונט עצמה נקבע כי המדובר ב"שאלה שהתשובה עליה אינה פשוטה כלל ועיקר. סוגיה זו מן הראוי שתיבדק על-ידי הרשויות המוסמכות, ועל אלה להחליט אם יש מקום לנקוט הליכים כלשהם".
בשתי הפרשות נקבע כי הפעילות עצמה אינה עולה כדי הפרת חובה חקוקה כלומר הפרה של דבר חקיקה במדינת ישראל: בעניין לוטונט נקבע כי האינטרסים הכלכליים של מפעל הפיס הם אלו אשר עמדו בבסיס התובענה שהוגשה ולא האינטרסים החברתיים נגד התפשטות נגע ההימורים המוגנים מכח חוק העונשין. בעניין הטוטו הספרדי, לעומת זאת, נקבע כי הנזק שהנזק הנובע מפגיעה במונופול של המועצה להסדר ההימורים בספורט, אינו עולה בקנה אחד עם הנזק אליו כיוון המחוקק בקובעו את אזור ההימורים.
הננו מוצאים לנכון להדגיש כי בשתי הפרשות נדונו אספקטים אזרחיים בלבד ולא בהשלכות הפליליות הנובעות מקיום הפעילות דנא, עם זאת בשתי הפרשות גם יחד הובעה על-ידי בית המשפט התייחסות להשלכות הפליליות של הפעילות והונחה התשתית הנדרשת למתן הכרעה פלילית, אם וכאשר יובא עניין דומה לפתחן של הערכאות.
