רקע כללי
1. מסוף שנת 1998 ועד לסוף פברואר 2001 היו נתונים שניים מקווי הטלפון של מר דוד אפל (להלן: אפל) תחת האזנת היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של משטרת ישראל.
2. האזנות אלה הניבו חקירות פליליות נגד אפל ונגד אישי ציבור שונים. בחודש פברואר 2001 נפתחה החקירה הגלויה נגד אפל בגין חשדות שונים, ובהן פרשת אירוח ראש עיריית אתונה בירושלים על ידי מר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים דאז (להלן: אולמרט).
ביום 3.6.99 פנה אפל ללשכתו של אולמרט, וכן לאולמרט עצמו, הביע את תמיכתו במירוצו של אולמרט לראשות הליכוד, וביקש את הזמנתו של ראש עיריית אתונה לירושלים. היענותו של אולמרט לבקשה עוררה כלפיו חשד לעבירה של לקיחת שוחד.
במסגרת חקירת פרשה זו נחקרו באזהרה אולמרט, אפל ורוחמה אברהם, שהועסקה אז על-ידי אפל. כן נחקרו, שלא באזהרה, אנשי משרד החוץ, אנשי לשכת ראש עיריית ירושלים, אנשי מחנה אולמרט בליכוד ואחרים.
3. לאחר סיום חקירת המשטרה הועבר התיק לפרקליטות מחוז מרכז בחודש אפריל 2002. המלצת המשטרה היתה להעמיד לדין את אולמרט בגין עבירת לקיחת שוחד והפרת אמונים.
4. עמדת פרקליטות מחוז המרכז היתה, כי יש לסגור את התיק מחוסר ראיות. זו גם המלצת פרקליטת המדינה, שהועברה אלי במחצית חודש מרץ האחרון.
5. לאחר בחינת החומר וקיום דיון בנושא עם אנשי המשטרה, פרקליטות מחוז מרכז ופרקליטות המדינה, החלטתי לסגור את תיק החקירה נגד אולמרט מחוסר ראיות מספיקות.
עיקרי התשתית העובדתית העולה מחומר הראיות
6. בתאריך קודם ל-3.6.99 התקשרה שולה זקן, יועצת בכירה לראש עיריית ירושלים (להלן: זקן) לאפל, והשאירה הודעה לפיה היא מבקשת את תרומתו למערכת הבחירות של אולמרט. בתאריך 3.6.99 התקשר אפל לזקן, שאמרה לו כי עליה לארגן תמיכה כספית לאולמרט לקראת התמודדותו לראשות הליכוד. בהמשך השיחה ביקש אפל מזקן להזמין את ראש עיריית אתונה, אשר לדברי אפל השתוקק לפגוש את אולמרט ועתיד היה להתמנות כראש הממשלה הבא של יוון. פניה זו עוררה חשד כי אפל מנסה לנצל מפגש עם ראש עיריית אתונה לשם קידום עסקיו, שכן באותה שנה החל אפל לתכנן הקמת מרכז תיירות ונופש במספר אתרים בעולם, ומרכז התיירות הראשון אמור היה להיות מוקם באי היווני פטרוקלו, השוכן בים האגאי, דרומית מזרחית לאתונה (להלן: המיזם של אפל).
תוך כדי שיחתו עם זקן מתפנה אפל לשוחח עם אולמרט עצמו בקו השני, ובשיחה זו לא עולה עניין התרומה הכספית. אולמרט מספר לאפל כי בכוונתו להציג את מועמדותו לראשות הליכוד, ואפל אומר לאולמרט כי הפעם הוא "אחריו בכל הכוח". כמעט באותה נשימה מעלה אפל בקשה ל"טובה קטנה": עניין ביקורו של ראש עיריית אתונה וכריתת ברית ערים תאומות בין ירושלים לאתונה; אולמרט הגיב באומרו: "מה שאתה רוצה תגיד לי, אני אכין מכתב, אזמין אותו אליי".
7. לא ברור אם אכן האורח הוזמן לפני שנתקבל לכך אישור משרד החוץ, אך נראה שאין דרך לבחון זאת עתה. ערפל שורר גם סביב השאלה, מיהו הגורם בעיריית ירושלים שהוציא את מכתב ההזמנה, ומעדויותיהם של זקן ושל רדיאן, היועץ המדיני של ראש העיר, לא ניתן להגיע למסקנה בהקשר זה.
8. על אף החזות הרשמית שביקשו הגורמים השונים לשוות לביקור כלפי חוץ, נראה כי אפל עמד בקשר עם זקן והנחה אותה באשר לארגון הביקור והתאמתו לצרכיו.
בתאריך מוקדם ליום 27.7.99 פנתה רוחמה אברהם, שהועסקה במסגרת המיזם של אפל, למלון "המלך דוד" בירושלים וביקשה לערוך אירוע מפואר במיוחד, שלדבריה אפל עומד מאחוריו, אך ביקשה מספר פעמים, כי שמו של אפל לא יצוין כמזמין או כמארח. הארוחה נערכה ביום 27.7.99, כארוחה מטעם ראש העירייה, ואולם נכחו בה מלבד האורח והמארח, בעיקר אנשי המיזם של אפל. אף שאפל אמור היה להשתתף בארוחה, בסופו של דבר הוא לא נכח בה [ייתכן שבעקבות הערה שהשמיעה באזניו עיתונאית מוקדם יותר באותו יום].
טרם תחילת הארוחה התקשר אפל לאברהם והורה לה למשוך את מכתב ההתחייבות שלו ולתלוש מעל הכסאות את הפתקים הנושאים את שמו. כן הורה לה למסור שיק כבטחון ומספר ימים מאוחר יותר שילמה חברת צביון [שבבעלות אפל] למלון "המלך דוד" במזומן את התשלום בגין ארוחת הערב.
9. בחומר החקירה לא נמצאה ראיה להעברת כספים ישירה מאפל לאולמרט, אך עלה חשד כי אפל פעל למימוש הבטחתו לעמוד מאחורי אולמרט "בכל הכוח" בשני אפיקים: האחד, מימון חלק מהוצאות המטה בכפר המכבייה והשתתפות בעבודת המטה; השני, מימון טפסי התפקדות לליכוד עבור אולמרט.
10. מספר דמויות, שיש ראיות להיותן מקורבות לאפל, פעלו למען מטה אולמרט ובמסגרתו, הן בעבודה במטה והן במימון פעילות. כך לדוגמא, בני תבין ושלומי עוז - שאת שניהם מתאר אפל כחבריו - השתתפו בפגישות של המטה, והוגדרו על-ידי ראש מטה הבחירות של אולמרט כפעילים חשובים. ואולם, אף שניתן להניח שתרומתם למערכת הבחירות של אולמרט היתה משמעותית, לא ניתן לקשור את תרומתם למטה לאפל דווקא, רק מכוח היותם מקורביו, שכן המדובר בשתי דמויות רבות פעלים בפני עצמן במערכת הפנימית בליכוד.
גם מידע שאסף דוד ספקטור - שנשכר על-ידי עמרי שרון כדי להתחקות אחר פעולות של מטה אולמרט כנגד מטה שרון, כגון ציתותים ו"ריגול פוליטי" - אין בו כדי לבסס את המתת, שכן מדובר בעדויות שמועה ודברי רכילות, שאינם קבילים בבית המשפט.
11. בענין מימון טפסי ההתפקדות, שמיל אזולאי, פעיל ליכוד וידידו של אפל, אשר פקד מצביעים לליכוד, נשאל על-ידי אפל בשיחה ביום 5.7.99 על הטפסים והבטיח להעביר למחרת 1000 טפסים, תוך שהוא קובל בפני אפל שלא קיבל כלל כסף. משיחה בין השניים מיום 29.7.99, יומיים לאחר ארוחת הערב שערך אולמרט לראש עיריית אתונה, עולה כי אפל נתן לאזולאי הבטחה להחזר, מעין ערבות, בגין הכספים שהוציא אזולאי על אולמרט.
עיקרי גרסתו של אולמרט
12. אולמרט אומר, שככלל, גישתו היתה לסייע לאנשי עסקים ישראליים בקשר עם גורמים מחו"ל; הוא מוסיף, כי זו היתה המדיניות הנהוגה ביחס למעורבות אנשי עסקים פרטיים במסגרת אירוח משלחות רשמיות המוזמנות על-ידי העירייה, וכך גם ביחס להשתתפות גורמים עסקיים בארוחות רשמיות [לדבריו אין ארוחה כזו בה אינו מזמין גורמים עסקיים]. הוא מציין גם, כי הדבר נעשה כעניין שבשגרה, וכי נוהג זה מיושם, במקרים רבים, אף על-ידי ראשי ממשלות בישראל אשר מצרפים לנסיעות לחו"ל גורמים עסקיים להם אינטרסים כלכליים במקום הביקור.
13. אולמרט נשאל, האם בטרם הגעת משלחת עיריית אתונה ביולי 1999 הכיר את ראש עיריית אתונה, והשיב בחיוב. לדבריו, ההיכרות לא היתה אישית, אך לאחר ששמע משני גורמים שונים, כי ראש עיריית אתונה מעוניין לבקר בארץ, ומעוניין לקבל הזמנה רשמית, ביקש את בדיקת היועץ לעניינים בינלאומיים מול השגרירות, ולאחר קבלת אישור על המידע האמור, לא היסס לשגר הזמנה לביקור.
כשנשאל על זהותם של הגורמים אשר הביאו לידיעתו את רצונו של ראש עיריית אתונה לבקר בארץ, ענה אולמרט כי המדובר בשני אנשי עסקים: דוד אפל, עימו יש לו הכרות בת 40 שנה, על רקע חברות בין המשפחות; ואילן גונן, עימו שרת בגלי צה"ל לפני 30 שנה.
אולמרט מוסיף ואומר, כי היה ברור לו שלאנשי העסקים הנ"ל יש אינטרסים עסקיים משלהם בביקור, אך מאחר שחיפש מזה זמן הזדמנות לחזק את הקשרים עם ראש עיריית אתונה, נוכח היותו דמות בעלת מעמד פוליטי מרכזי ביוון עם פוטנציאל להנהגה במישור לאומי, שמח על ההזדמנות להזמינו, וראה זאת כאינטרס של העירייה.
14. אולמרט אומר, כי הוא היה המארח בארוחת הערב, ואפל הוא שמימן אותה, שכן לעיריה אין תקציב לארוחות ב"קינג דויד". הוא מוסיף, כי אינו זוכר משלחת שהזמנתה שולמה מקופת העיריה, למעט הסכמי חילופי תרבות, והדבר נועד לחסוך הוצאות לעיריה.
15. אולמרט מבהיר, כי לא ידע על פרוייקט ספציפי של אפל ביוון, אך הניח שיש לו אינטרסים עסקיים שם; ואולם, לדבריו לא נדון כלל בארוחה עניין המיזם של אפל, והוא אף לא ידע שלמשתתפים בארוחה היה קשר למיזם זה.
16. אולמרט אומר, כי לא זכור לו סיוע מיוחד שביקש מאפל בבחירות לראשות הליכוד בספטמבר 99', והוא אינו זוכר אם קיבל אז סיוע כספי ממנו. עם זאת, הוא מדגיש כי לא נתן כל הוראה ספציפית לזקן לגבי תורם זה או אחר, וכן לא לגבי אפל. לדבריו, אינו יודע על תרומות כספיות של אפל למענו בבחירות אלה.
17. באשר לשיחה עם אפל [סעיף 6 לעיל, פסקה שניה] טוען אולמרט, כי אין כל זיקה ענינית בין הזמנת ראש עירית אתונה - למרות הענין שהיה בזה לאפל - לבין תמיכה פוליטית של אפל בו במירוץ לראשות הליכוד, שכן כאמור ראה את ההזמנה כאינטרס של העיר ירושלים, ועל כן לטעמו כל נסיון ליצור זיקה כזו הוא נסיון מלאכותי וחסר שחר.
אולמרט טוען גם, כי יותר משביקש הוא סיוע פוליטי מאפל, היה זה דווקא אפל שדחק בו מלכתחילה לרוץ לראשות הליכוד, והודיע מראש כי יתמוך בו.
18. ביחס לפעילים במטהו, שכאמור חלקם קשורים לאפל, אומר אולמרט כי לא הכיר את כולם, וככלל לא עסק בהבטחות תשלום וכיוצ"ב.
ניתוח משפטי ומסקנות
19. כידוע, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, שניים הם התנאים הנדרשים לשם החלטה על העמדה לדין פלילי: האחד - קיומן של ראיות מספיקות לאישום, והשני - קיומו של ענין ציבורי בהעמדה לדין. אין צריך לומר, שבעבירות שוחד ככלל, וכשהמדובר בנבחרי ציבור בכירים בפרט, קיים ענין ציבורי בהעמדה לדין, ונותר איפוא לבחון האם התגבשו בנסיבות המקרה דנן ראיות מספיקות לאישום.
בחינה זו תיעשה בהתאם למבחן שנקבע בפסיקה להגדרת ה"ראיות המספיקות לאישום", כמשמען בסעיף 62 האמור, קרי מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה", לפיו "כתב אישום אמור להיות מוגש באותם מקרים בהם משתכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה" (בג"ץ 2534/97 יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נ"א(3) 1, 12).
היסוד העובדתי
20. בהתאם לסעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שלושה יסודות עובדתיים נדרשים לעבירת לקיחת השוחד: ראשית, שהמדובר ב"עובד ציבור"; שנית, יסוד "לקיחת השוחד", (שכאמור בסעיף 293 לחוק העונשין יכולה להיעשות בדרכים שונות של מתן כסף או טובת הנאה אחרת, ובעד פעולות שונות של עובד הציבור); ושלישית, לקיחת השוחד צריכה להיות "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" של עובד הציבור.
21. אין חולק, כי מתקיים באולמרט, כראש עיריית ירושלים בעת הנדונה, היסוד של "עובד ציבור", ויש אפוא לבחון, האם לקח שוחד ("מתת") מאפל בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
22. המתת בנסיבות המקרה דנן מתייחס לחשד, כי אפל מימן חלק מהוצאות המטה של אולמרט, וכן מימן טופסי ההתפקדות לליכוד למען מטה אולמרט. מבלי לקבוע מסמרות כעת בשאלה, האם ניתן לראות בתמיכה, כספית או אחרת, הניתנת על בסיס הזדהות פוליטית או קרבה חברית, כ"מתת" (שאלה התלויה בוודאי גם בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה), די לעניננו בכך שלא ניתן להוכיח במידה הנדרשת למשפט פלילי, כי פעולות שנעשו למען מטה אולמרט, נעשו מטעם אפל דווקא. אכן, פעילים שונים שהיו מקורבים לאפל נטלו חלק בפעילות מטה אולמרט, ואולם כיוון שהמדובר בדמויות המעורבות במערכת הפוליטית הפנימית של הליכוד שנים ארוכות, קשה לסתור טענה לפיה הם פעלו בשם עצמם או בשם אחרים, ולא בשם אפל. גם החשדות שעלו במסגרת חקירת ספקטור, כמצויין לעיל, מהווים עדות שמיעה, והדברים אף הוכחשו על-ידי כל מי שנטען שהיה מעורב בענין.
23. המונח "פעולה הקשורה בתפקידו" נתפרש בפסיקה בצורה רחבה, ככולל לא רק פעולות שעובד הציבור מוסמך ורשאי לעשותן במסגרת תפקידו המוגדר, אלא גם פעולות הנעשות על ידו שלא במסגרת תפקידו, אך מתוך זיקה להיותו בעל תפקיד פלוני (ר' ע"פ 5803/97 אלי כהן נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך נג 446; ע"פ 534/78 קוביליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 281, והפסיקה המאוזכרת שם). אכן, אין די בקיום זיקה אקראית בין הפעולה של עובד הציבור לבין תפקידו, ונדרש שהזיקה תבטא קשר רלוונטי בין הפעולה לבין התפקיד. עם זאת, מקום שמתקיימת זיקה רלוונטית בין פעולתו של עובד הציבור לבין התפקיד, רואים את הפעולה כ"קשורה בתפקיד", אף אם עשייתה אינה חלק מתפקידו המוגדר או הרגיל של עובד הציבור (ר' ע"פ 5803/97 הנ"ל; ע"פ 205/84 צדיק נ' מד", פ"ד מ (3) 85).
בהתאם לאמור, נראה שהזמנת ראש עיריית אתונה לירושלים ועריכת ארוחת ערב רשמית לכבודו, הם בגדר "פעולה הקשורה בתפקידו" של אולמרט, בין כענין שבמסגרת תפקידו כראש עיר, ובין כענין שבזיקה לתפקידו. ברם, דבר זה חסר משמעות ככל שלא מתקיים יסוד "לקיחת שוחד", אשר ביחס אליו נמצא, כי אין ראיות מספיקות להוכיחו.
היסוד הנפשי
24. גם בהתקיים תשתית ראייתית מספקת להוכחת היסודות העובדתיים של העבירה, עדיין יש להוכיח גם את היסוד הנפשי; בענייננו - את מודעותו של אולמרט לקבלת השוחד, שכן "לקיחת שוחד אינה אפשרית מקום שהיסוד הנפשי של מודעות אינו מתקיים. עבירת השוחד מתגבשת רק במקום שבו קיימת מודעות בפועל של מקבל השוחד (או של הנותן) לעבירה אותה הוא מבצע. להתנהגות יהיה אופי פלילי רק אם היתה כוונה לתת או לקבל שוחד. בהעדר כוונה, אין עבירה" (ע"פ 4148/96 מד"י נ' יעקב גנות ואח', פ"ד נ(5) 367, 374-371).
25. כזכור, בשיחת הטלפון עם אולמרט ביום 3.6.99, אמר אפל לאולמרט כי הפעם יעמוד אחריו "בכל הכח" בבחירות לראשות הליכוד. כפי שראינו קיים קושי להוכיח עד כמה להבטחה זו היה כיסוי בסופו של דבר, אך אף אם ההבטחה היתה ממומשת, וניתן היה להוכיח קשר ישיר של אפל לסיוע למטה אולמרט, בכספים או בפעילות, לא נמצאה ראיה למודעותו של אולמרט לפעולות אלה.
מרכיב ה"תמורה"
26. היסוד המרכזי של עבירת השוחד - קיומו של מתת, והמודעות לכך - אינו מבוסס אפוא דיו בתיק זה. ואולם, נבחן בכל זאת את מרכיב ה"תמורה" לכאורה שניתנה על-ידי אולמרט לאפל, שכן אף שקיומה בפועל של תמורה אינו מהווה רכיב הכרחי בעבירת השוחד, הרי שככל שניתן היה להוכיח קיומה של תמורה ברמת מובהקות גבוהה יותר - היינו, שהמניע לעשייתה היה אינטרס של נותן המתת - היה בכך אולי כדי לסייע בהיבט הראייתי להוכחת קיומם של המתת והמודעות אליו.
27. ה"תמורה", לכאורה, במקרה זה היא ההזמנה של ראש עיריית אתונה והתאמת הביקור לקידום צרכיו של אפל.
כפי שתואר לעיל, בשיחת הטלפון שהתקיימה ב-3.6.99, הביע אפל תמיכה במועמדתו של אולמרט לראשות הליכוד, ומיד ביקש את עזרתו בהזמנת ראש עיריית אתונה לירושלים; אולמרט נעתר לפניה, והפנה את אפל לזקן. לאחר ששוגרה ההזמנה לראש עיריית אתונה, שיתפה לשכת אולמרט פעולה עם אנשיו של אפל לצורך התאמת הביקור לצרכיו של אפל, ולשם מתן חסות רשמית לארוחת הערב.
28. אולמרט, כאמור, אינו מתכחש לעצם ההזמנה, אלא שהוא טוען כי גילה עניין בראש עיריית אתונה מזה זמן, וכי הזמנתו שירתה את האינטרס של ירושלים - טענה שלפחות חלקה השני אינו צריך הוכחה. אמנם, אף שבמישור הנורמטיבי טענה כזו אינה בהכרח רלוונטית - שכן עובד ציבור יכול שיסטה מן השורה אף אם הוא פועל במסגרת תפקידו, אם פעל כפועל יוצא של מתת שקיבל - הרי שבמישור העובדתי קשה להזים את הטענה, לפיה ביקש אולמרט ממילא מזה זמן לחזק את הקשר עם אתונה, ודברי אפל בשיחה ביום 3.6.99 רק הביאו לידיעתו את ציפייתו של ראש עיריית אתונה להזמנה (כזכור, מסר דומה קיבל אולמרט גם מאיש עסקים אחר).
בנסיבות אלה - טען אולמרט בחקירתו - הבטחתו של אפל לתמיכה בו ניתנה מכוח החברות ארוכת השנים, או מכל סיבה פוליטית, ואילו הזמנת ראש עיריית אתונה והארוחה עמו נעשו מטעמים ענייניים שבטובת העיר ירושלים. בכך, לטענת אולמרט, נותק הקשר הסיבתי שבין המתת - ככל שהיה קיים - לבין התמורה, אשר מבחינתו כלל אינה תמורה. כאמור, מחומר הראיות לא ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי כזה.
29. יתר על כן, גם אם ניתן היה לטעון כי מהתאמת הביקור לצרכיו של אפל עולה שהביקור נעשה לקידום האינטרסים של אפל ולא מטעמים ממלכתיים, קשה לקשור את אולמרט לפעולות שנעשו לאחר ההזמנה לשם התאמת ביקורו של ראש עיריית אתונה לצרכי אפל. הודעותיהם של זקן ושל רדיאן, שתי הדמויות העיקריות שפעלו בהקשר זה תחת אולמרט, רצופות בטענות אי-זכירה ובגלגול האחריות זה כלפי זה, והדבר אינו מאפשר הוכחת מודעתו של אולמרט לפעולותיהם. אף שסביר, כי שניהם יחדיו חברו לרתום את הביקור לצרכי אפל, ולהעמיד את לשכת ראש העיר, בשם האינטרס של אפל, בחזית המגעים עם משרד החוץ, קשה לקבוע איזו החלטה קיבל מי מהם, ומה הובא, אם בכלל, לידיעתו ולהחלטתו של אולמרט עצמו.
30. לא ניתן אפוא להוכיח את החשד, כי אולמרט, העומד בראש הפירמידה ונעזר בעוזרים שונים, ידע על כל המתרחש תחתיו בלשכתו, ועל-כן לא ניתן לסתור טענה - וכך אכן טוען אולמרט - כי ראש לשכתו, או היועץ המדיני שלו, או אחרים, אף אם פעלו בשיתוף פעולה עם אפל, היה זה בלא ידיעתו, וממילא בלא שהנחה אותם לכך.
אחרית דבר
31. בחיים, כמו גם בעולם המשפט, יש מצבים בהם בשלם המורכב משני חלקים, עוצמת החלק האחד מחפה על חולשת החלק השני. בענין עבירת השוחד נאמר, כי: "ככל שהיסוד הנפשי של עושה העבירה (מבחינת מידת העניין שלו בביצועה) רב יותר, יש מקום להסתפק בדרגה נמוכה יותר של היסוד העובדתי. ולהיפך, ככל שמידתו של היסוד העובדתי אצל עושה העבירה, מבחינת איכות תרומתו לביצוע, רבה יותר, כך ניתן להסתפק בדרגה נמוכה יותר של היסוד הנפשי" (ע"פ 8710/96 דוד וינמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, 554-553).
נראה כי במקרה דנן לא ניתן להתגבר על הקשיים בהוכחת היסוד העובדתי, באמצעות רמת הוכחה גבוהה יותר של היסוד הנפשי, וכן להיפך, שכן כאמור, שני היסודות גם יחד אינם מוצקים דיים על-מנת לבסס אפשרות סבירה להרשעה כנדרש.
אשר על כן החלטתי כאמור לסגור את תיק החקירה נגד אהוד אולמרט מחוסר ראיות מספיקות.
מני מזוז
