בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ניתוחים לפרוסקופים לכריתת מעי גס
|
בשנים האחרונות הוכרע באופן סופי הוויכוח לגבי הבטיחות האונקולוגית של ניתוחים לפרוסקופים במקרים של גידולים ממאירים ● ניתוחים לפרוסקופים של המעי הגס הם בטוחים; יתרונם בהחלמה מהירה יותר, פחות סיבוכי פצע ותוצאות אסטתיות משופרות
|
ניתוח לפרוסקופי בפעולה [מרכז רפואי ת"א]
|
|
|
|
|
המושג לפרוסקופיה נגזר מלטינית ומשמעותו הסתכלות או בדיקת חלל הבטן (לפרו=בטן סקופ=הסתכלות). הטכניקה הלפרוסקופית היא גישה כירורגית מודרנית, בה הניתוחים מבוצעים דרך פתחים קטנים בדופן הבטן (1-0.5 ס"מ) המשמשים למעבר המכשירים (פתחים אילו נקראים (PORTS. השיטה מתבססת על החדרת מצלמה לחלל הבטן והעברת תמונת איברי הבטן בצורה מוגדלת למסכים גדולים הנמצאים מעל מיטת החולה. המהפכה הלפרוסקופית בכירורגיה כללית, החלה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 עם פרסום המקרים הראשונים של כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית. לאחר הפרסום הראשוני, התפשטה הגישה הלפרוסקופית כמהירות שיא ואומצה על-ידי כירורגים רבים בניתוחים שונים. בניגוד לניתוחים אחרים, אימוץ הגישה הלפרוסקופית בניתוחים של המעי הגס, הייתה איטית ביותר ונמשכת למעשה עד היום. שתי הסיבות העיקריות להטמעה האיטית של הגישה הלפרוסקופית בניתוחי מעי גס הן: החששות המוקדמים שהיו לגבי מידת הבטיחות של השיטה בכריתות של גידולים ממאירים (אחת הסיבות השכיחות לניתוחי כריתת מעי) והמורכבות הטכנית של ניתוחים אילו בהשוואה לניתוחים אחרים.
|
עוברים לניתוחים לפרוסקופים
|
|
בשנים האחרונות הוכרע באופן סופי הויכוח לגבי הבטיחות האונקולוגית של ניתוחים לפרוסקופים במקרים של גידולים ממאירים. מספר מחקרים רב מרכזיים ארוכי טווח, השוו תוצאות ניתוחיות בין ניתוחים פתוחים לניתוחים לפרוסקופים אצל חולים עם גידולים ממאירים. עבודות אלו הראו, שניתן להשיג את אותו היקף כריתה (אורך ורקמת המעי ההקפית הנכרתים) גם בגישה לפרוסקופית. מעבר לכך, עבודות אלו הראו, ששיעור הריפוי המושג בגישה הלפרוסקופית, במעקב של שנים רבות לאחר הניתוח, אינו נופל מאלה של הניתוחים בגישה הפתוחה. ראוי אף לציין, שבמרכז מסויים בספרד, המתמחה בניתוחים לפרוסקופים, פורסמו תוצאות המדגימות חיות ארוכה יותר לתת קבוצה של חולים שעברו כריתת מעי גס לממאירות בגישה לפרוסקופית בהשוואה לאלו שנותחו בצורה פתוחה. בהבדל מהרבה ניתוחים לפרוסקופים אחרים, ניתוחי מעי מחייבים הוספת חתך קטן להוצאת המעי שניכרת. עם זאת, היתרונות המוכחים של השיטה הלפרוסקופית בניתוחי מעי, כוללים הפחתת הכאב הבתר ניתוחי, חזרה מהירה יותר של המעי לפעילות, זמן אשפוז והחלמה קצרים יותר וכן תוצאות קוסמטיות עדיפות הודגמו במחקרים רבים. דחיפה נוספת למגמה של מעבר לניתוחי מעי לפרוסקופים, נובעת גם מדרישת הקהל, קרי, בקשתם של חולים רבים המעודכנים כיום יותר במידע רפואי זמין להינתח בגישה זו. חשוב לציין, שישנו קשר ישיר בין הניסיון הניתוחי המצטבר, וקצב ביצוע הניתוחים (OPERATIONS VOLUME) לשיעורי ההצלחה בניתוחים מסוג זה. שיעורי הצלחה גבוהים מדווחים במרכזים בהם מספר הניתוחים השנתי הוא גבוה. ההוריות לכריתת מעי גס הן מגוונות. הסיבה השכיחה ביותר בעולם המערבי היא גידולים ממאירים או פוליפים שפירים שאינם ניתנים לכריתה בעזרת בקולונוסקופיה. סיבות שכיחות נוספות הן מחלה סעיפית של המעי הגס, העשויה לגרום לדלקות חוזרות ומחלות מעי דלקתיות כרוניות. המעי הגס פרוס בהיקף של חלל הבטן ומחובר מצד אחד למעי הדק הסופי ובצידו האחר מוביל לפי הטבעת. אורכו כ-120 ס"מ. רוב הכריתות של המעי הגס הן חלקיות וכוללות מקטע אחד המכיל כחמישית מהמעי וחיבור מחדש של קצות המעי הנותר בבטן. כאשר הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, כל הפעולות הכירורגיות קרי, ניתוק כלי הדם המספקים את מקטע המעי הניכרת, הפרדת המעי מהחיבורים שלו בחלל הבטן, ניתוק מקטע המעי עצמו וחיבור הקצוות הנותרים נעשות בעזרת מכשירים דקים וארוכים המוחדרים דרך חתכים קטנים בדופן הבטן ומופעלים על-ידי המנתח מחוץ לחלל הבטן. לעיתים עוברים לגישה המסורתית חשוב לציין, שבמקרים מסויימים המנתח נאלץ במהלך הניתוח לעבור לגישה המסורתית הפתוחה (מהלך שנקרא Conversion). שיעור המעבר לניתוח פתוח נע בין 5% ל-20% כתלות בהוריה לניתוח, נתונים רפואיים הקשורים לחולה ושיקול הדעת של המנתח. לסיכום, ניתוחים לפרוסקופיים לכריתת המעי הגס הם בטוחים, הן מההיבט הניתוחי והן מההיבט האונקולוגי. תוצאות טובות מושגות על-ידי צוותים המיומנים בנושא. היתרונות הגדולים של שיטה זו הם החלמה מהירה יותר ותוצאות קוסמטיות עדיפות. בשנים האחרונות, בוצעו במרכז הרפואי תל אביב מאות רבות של ניתוחי כריתת מעי בצורה לפרוסקופית עם הצלחה מרובה. מעקב אחרי חולים שנותחו בשל מחלה ממארת הדגים תוצאות מצוינות גם לטווח הארוך.
|
|
|
הכותב הוא סגן מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי תל אביב
|
|
תאריך:
|
15/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/01/2011
|
|
ד"ר שמואל אביטל
|
ניתוחים לפרוסקופים לכריתת מעי גס
|
|
בשנים האחרונות, אלימות הפכה לתופעה החוצה את כל שכבות הציבור והינה בגדר "מכת מדינה". סקר מדד האלימות, שמתקיים בישראל בכל שנה, על-ידי מאגר מוחות-מכון מחקר ויעוץ בינתחומי, מראה כי מעל 12% מהאוכלוסיה בישראל חוותה אלימות. נתון מדאיג זה מראה, כי כל אדם עשירי בישראל, חווה תופעה של אלימות.
|
|
|
החלטתו האחרונה של גלעד שרון, בנו הצעיר של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, להצטרף למפלגת קדימה שיסד אביו לפני חצי תריסר שנים אחרי פרישתו מהליכוד, גובלת, ללא ספק, בחוצפה מבית מדרשה של המשפחה המושחתת.
|
|
|
במגיפה מעוררת בהלה זו, טמונה גם הזדמנות לקידום בריאות ומנהיגות. כל משבר הינו חלון הזדמנויות לשינוי ופריצת דרך, מהרגלים בעייתיים שעד שלא הפכו למשבר, לא באמת קיבלו את תשומת הלב הראויה. אולי כעת בסכנת השפעת טמונה הזדמנות לשינוי מערכות יחסים בעבודה, ולמיגור החג-דיא של השפעות.
|
|
|
כלי התקשורת בישראל התעצמו בשנים האחרונות ויצרו מעין "בתי דין שדה". מו"לים ועורכים ועיתונאים בכירים מנצלים את הכוח שצברו בידיהם, כדי לפגוע ביריבים עסקיים ו/או אידיאולוגיים, וכדי לבוא חשבון עם כל מי שמסומן למצער כמי שאינו נמנה עם תומכיהם ו/או כמי שעלול לפגוע במקורביהם. "תחקירים" שיקריים נולדים חדשות לבקרים רק כדי לדפוק מישהו שאינו נענה לדרישותיהם או חלילה מסכן את אנשיהם הקרובים. לכן אין אולי פלא כי הגבולות מיטשטשים. הדחף הלגיטימי להגן על חברים וידידים - לכולנו יש מאלה וגם מאלה - הופך לעיתים לבלתי נשלט אצל מו"לים ועורכים, שמבצעים, בזדון, פעולות הנוגדות את החוק. עובדות וחצאי-אמיתות וגם שקרים משמשים בערבוביה להכנת "תחקירים" ו"חשיפות", שנועדו מלכתחילה, משיקולים זרים, להשמיץ ולהרוס אחרים. כך נהגו באחרונה כמה כלי תקשורת בשורה של פרשות. ברשימה זו נביא להלן כמה מהן.
|
|
|
השבוע התברר שתיבות פנדורה קיימות גם מחוץ למיתולוגיה היוונית. תיבות פנדורה מציאותיות, מודרניות, שהיו נעולות משך שנים. וכשתיבות הפנדורה הללו נפתחות, ולאו-דווקא בפזיזות אלא בכוונה תחילה, הן עלולות להיות מזיקות במיוחד. את הלקח הזה גילה השבוע על בשרו סגן-נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט, ששמו עלה לכותרות, שלא בטובתו, על-רקע יחסיו מן העבר עם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. ומי שפתח את תיבת הפנדורה היה וינרוט עצמו.
|
|
|
|