פרשת הירי בניעלין אמורה להגיע לסיומה ב-27 בינואר עם מתן גזר הדין על-ידי שלושת השופטים של בית הדין הצבאי המיוחד אל"ם יואל צור, המשמש אב בית הדין, אל"ם אורלי מרקמן ואל"ם רמי בן עמי. ראשיתה של הפרשה ב-20 ביולי 2008 עת הפיץ ארגון בצלם לכלי התקשורת קטע וידאו שאורכו דקה ושש שניות המתעדת ירי שביצע חייל נוכח עצור פלשתיני כפות, אשרף אבו רחמה. קטע קצר זה נלקח מקלטת וידאו שצולמה בידי נערה פלשתינית, סלאם עמירה כנעאן. קלטת הווידאו המלאה לא שודרה עד כה בכלי התקשורת למעט שניות בודדות שנקלטו דרך מסך מצלמת הווידאו של סלאם בכתבה בערוץ 1.

בתרגום השיחה הנשמעת בקלטת הווידאו לאחר הירי נלמדים הפרטים הבאים:

• הצלמת סלאם עמירה כנעאן טוענת שלאחר הירי היא רעדה, נבהלה וכיבתה את המצלמה. יש לציין, כי בעדותה בבית המשפט הציגה הצלמת גרסה אחרת, ולפיה המצלמה נפלה מידה.

• הצלמת מציינת שהיא צילמה את המג"ד (סא"ל עומרי בורברג) מכה את החייל שירה (סמ"ר לאונרדו קוראה) מיד לאחר הירי וכי הצילום יצא טוב. משמעות הדברים - המג"ד לפי דבריה הגיב בזעם על הירי שביצע החייל ואף ביטא זאת בצורה פיזית במכות. עדות זו, וצילום הווידאו המראה את הבהלה שאחזה בלוחם מג"ב שהיה הקרוב ביותר למג"ד ("מרחק נגיעה") למשמע הירי, מחזקים את טענת המג"ד שלא נתן לחייל הנחיה כלשהי, שניתן להבינה כאישור לירי. עדויות כל המעורבים, קבע בית המשפט, כולל החייל היורה ושני חיילי מג"ב, תומכים בעדותו של המג"ד לפיה הופתע למשמע הירי והגיב בזעם רב כלפי סמ"ר קוראה. יש לציין, כי בקטע הווידאו שהפיץ ארגון בצלם לאמצעי התקשורת ובקלטת שהעביר הארגון למצ"ח לא נראה הקטע בו המג"ד מכה את החייל, למרות טענה של הצלמת כי תיעדה את המכות במצלמת הווידאו שלה.

• קטע הווידאו שהפיץ ארגון בצלם לכלי התקשורת נקטע לאחר השאלה "מי היכה את השני?" ולפני התשובה של סלאם ולפיה המג"ד היכה את החייל (בלשונה "החייל שליד החייל שירה").

• אדם בשם איאד ביקש לצלם את אזור המחסום מביתה של סלאם. לא ברור אם הכוונה לאיאד חדאד, תחקירן בצלם באזור רמאללה.

להלן תרגום השיחה שבוצע על-ידי הח"מ ובסיועם של שני דוברי השפה הערבית על בוריה:

[גבר] מדוע מצלמים מכאן?

[גבר] כך רוצה איאד שייעשה.

רעש של ירי

[אישה]: תשמע עכשיו

[גבר, ככל הנראה ראלב, אחיו של הצלמת הנערה סלאם עמירה כנעאן]: צילמת אותם?

[סלאם]: כן, כן, בגלל שנבהלתי כיביתי [את המצלמה]

[ראלב]: למה כיבית [את המצלמה]?

[סלאם]: בגלל שנבהלתי.

[ילד, ככל הנראה ערפאת, אחיה הקטן של סלאם]: איך הוא [החייל] יראה אותך כאשר את מצלמת [אותו]? [הכוונה: מדוע היית צריכה להיבהל, שכן החיילים ממילא לא רואים שאת מצלמת אותם?]

[אישה]: החייל שהיכה אותו [נקטעת על-ידי סלאם]

[סלאם]: הסתכלתי במצלמה וצילמתי את הכל. לאחר מכן הסתכלתי מחוץ למצלמה [כלומר שלא דרך העינית או המסך] לראות אם [החיילים] באים לכיוון שלנו, ואני רואה את כולם [החיילים] מסביבנו. הוי אימא. [הוא] צועק, מסכן, מסתכל.

[אישה]: מגיע לו לקבל מכות חזקות. מי היכה את השני?

בנקודה זו נקטע הסרטון שהפיץ בצלם לתקשורת

[סלאם]: החייל שליד החייל שירה עליו. [במקביל ר'אלב עונה לשיחת טלפון לנייד שלו].

[ר'אלב]: כן, חביבי. אני רואה שיש "אקשיין" כאן, לא ראיתי, הייתי עסוק ב[לצפות] בחיילים מכים [חייל] אחד. כן, ליד דלת הבית, אנחנו כאן בכפר [החיילים] שמו מחסום. כן, אסור אפילו להסתכל מהחלון, [הם עלולים] לזרוק רימון הלם. בחיי אללה, בסדר. [בנקודה זו מסיים ראלב את שיחת הטלפון]

[ראלב רואה אדם לבוש חולצה שחורה ומציין שהוא נעצר יום קודם לכן, ונראה שהוא בנו של רידא, שעובד במסעדת הפול. אישה אומרת שכנראה לא שחררו אותו [אתמול], ור'אלב משיב ששחררו אותו].

[סלאם]: אבל, הו אללה, אילו ראיתם כיצד [הוא] היכה את החייל.

[ראלב]: נראה זאת במצלמה, האם צילמת את זה?

[סלאם]: כן, כן. צילום רגיל [מתכוונת לומר שהיא צילמה את האירוע].

[מדברים על אדם שהגיע אתמול לבית שלהם ובגדיו מלוכלכים מאוד מהגז המדמיע שירו לעברו החיילים]

[אישה]: ברגע שהסתכלתי מעל [ככל הנראה החלון] ראמי קפץ עלי מהר והוריד אותי לרצפה [נקטעת]

[סלאם]: רעדתי, הלכתי לאחור, נבהלתי וכיביתי אותה [את המצלמה] בגלל ["הירי של”, לפי אחד המתרגמים] הכלבים [מתכוונת לחיילים].

[ראלב]: מי מהם [מהחיילים] היכה [את החייל], יא סלאם?

[סלאם]: החייל [משנה את המשפט], אני ישבתי וצילמתי והסתכלתי מכאן, ואמרתי לעצמי: על מי הוא מכוון את הרובה? הוא מכוון לעבר הילד העומד. בא וירה עליו ברגלו. וההוא [המג"ד] בא והיכה אותו, זה ללא הכובע [המג"ד] היכה את זה [החייל] אשר ירה.