בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
דגים דליקטס בבסטה בשוק לוינסקי [צילום: שולמית קיסרי]
|
|
|
טיול בשוק לוינסקי 2011
|
לוינסקי המדובר אומנם לא עלה לארץ הדשנה, אך חזה את תל אביב כעיר מסחר משגשגת ועל כך זכה למתנה - רחוב על-שמו, שהפך ברבות הימים לשוק סואן ● מסע מודרך בזמן בחברת צלמים חובבים, סקרנים ותאבי-דעת בשוק לוינסקי הנוסטלגי והעשיר
|
שוק לוינסקי הוא בן כמאה שנה, ומשתרע על כמה רחובות בדרום-מזרח תל אביב. הסיור בו, בפרט ביום שישי, הוא מסע בזמן לשוק לוינסקי של תל אביב-של-פעם. שכונה שלמה באזור הרחובות יהודה לוי פינת נחלת בנימין, בואכה רחוב לוינסקי, רחוב השוק ועוד רחובות הצמודים אליהם. הצומת המערבי של השוק הוותיק הזה הוא כיכר המושבות, שהייתה תחנת האוטובוסים הראשונה של תל אביב וממנה נסעו ובאו לירושלים, ליפו הקרובה ולעיירות בדרך לירושלים וסביב לה. מי היה לוינסקי? יהודי ציוני מאודסה, אוקראינה, שלא טרח לעלות לארץ ישראל. מאידך-גיסא, כתב ספר של חזון ורומנטיקה על תל אביב בשנת 2040 (עוד מעט). בספרו-חזונו, ראה עיר משגשגת, שאין בה עניים וכולם חיים בה בעושר ואושר עם חיי מסחר פורחים. בוני העיר העניקו לו מתנה: רחוב על שמו, ובמרוצת שנות העשרים, השלושים, הארבעים והחמישים, ובמעלה המאה העשרים, היה הרחוב לשוק סואן, מלא בשלל מזונות שהגיעו מטורקיה, מערי הבלקן, מיוון, מאירן, מצרפת ומאיטליה, והיום גם מסין, מטייוואן, מיפן, מהודו וממערב אסיה.
|
מעדנים בלקניים, איקרה וגם נודלס
|
|
|
פיצוחים בשפע [צילום: שולמית קיסרי]
|
|
|
בשישי בבוקר, טיילתי עם חבורת צלמים חובבים, סקרנים ותאבי-דעת, בהדרכת איה ומאיר מביסטייל, מדריכי צילום, אוכל והיסטוריה תל אביבית. השמש זרחה, ציפורים ישבו על חוטי החשמל הישנים המרושתים על הרחובות הישנים (שעתידים להשתפר בשיפוץ עיריית תל אביב). מאות אנשים קנו בעיקר בורקסים גדולים, חמימים, חומים וממולאים בכל-טוב ופוקצ'ות, וגם זיתים, פיצוחים, גבינות, תבלינים, אוכל בלקני מוכן לסעודות שבת מעודנות. העוברים ושבים קנו נודלס ודבש, מלח-ים וכורכום, דגים מלוחים ואיקרה, גבינה בולגרית וחלבה; בקיצור, מעדנים מגרי תיאבון, יפים למראה ולחיך. במקביל אכלו באי השוק פלאפל בפיתות טריות, שתו קפה שחור, מבושל בפינג'אנים, כמו בקפריסין, בטורקיה וביוון; דיברו בשלל שפות, וקינחו בין השאר במתוקים בסגנון 1935 של קונדיטוריה אלברט (שהגיע מסלוניקי בשנות השלושים ישר לאזור השוק). בקונדיטוריה אלברט עושים הכל בדיוק כמו ב-1935, בעבודה ידנית ללא אמצעי אפייה מתועשים. יושב בה, למשל, מומחה ומבשל מרציפן מסוכר, מים ושקדים שהוא בוחר אחד-אחד. הנשים מייצרות כמו פעם בורקסים, בלינצ'ס, "נשיקות" לבנות בנוסח צרפתי, עוגות שמרים וכל התפריט של שנות השלושים, בתל אביב הסוערת של פעם והיום.
|
רחוב "בצלות" של ח"נ ביאליק
|
|
התנועה, על שלל הקונים הזורמים לשוק ברחובות אלה, סואנת במיוחד ביום שישי חמים בחורף, ובמבט מצועף אל העבר, אפשר בקלות לתאר את התל אביבים של שנות השלושים ואילך, קונים בשר באטליז המוכר רק בשר בקר טרי. באטליז חלקי פרה תלויים על אנקולים ושני הקצבים הצעירים מנקרים בבשר ומכינים ממנו, מול עינינו, את נתחי הבשר הראויים לבישול ביתי (וגם למסעדות באזור). מחלקים נתחים לבישול שלל מיני צלי ומרק בשר וצ'ולנט וטבית ומאכלי קדרות המתבשלים שעות יחד עם שעועית, תפוחי-אדמה ואורז, מתובלים בשומים ובבצלים. בשוק הזה תמצאו, בין השאר, רחוב בשם בצלות, שם שנלקח מהסיפור של חיים נחמן ביאליק, "אלוף בצלות ואלוף שום". שם שניתן לרחוב גדוש חנויות מלפני שבעים שנה ויותר, עם תריסי ברזל נוסח ימי המנדט-פלשתינה-א"י, בימים תמימים, שבהם שם של רחוב היה מוענק לסיפור ולא לשמו של עסקן ציבורי. בטיול בשוק לוינסקי, גדוש שקי השעועית, צנצנות הכבושים, השקדים ואגוזי הפיסטאש, העדשים והפירות היבשים, התחושה היא שהזמן עמד מלכת. רק פה ושם תמצאו מישהו ששיפץ חנות או מסעדה עממית או בית קהווה, למשהו הדומה לסגנון 2011. כאן הסגנון נשאר כשהיה, המבחר ממלא את הנחיריים ומשמח את העין, והטעימות משמחות את הלב והחיך. קשה ללכת הביתה וקשה עוד יותר לסחוב את הקניות, כי אי-אפשר להתאפק, הכל מפתה, מגרה וטעים. גם קנינו, גם חווינו וגם צילמנו.
|
|
הפרדת נתחי בשר טרי לעיני הלקוח [צילום: שולמית קיסרי]
|
|
|
|
תאריך:
|
01/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
01/02/2011
|
|
שולמית קיסרי
|
|
רובנו אוכלים ואוהבים טונה. שימורי הטונה הנאכלים על ידינו מיוצרים מדג הטונה החי במימיה של יפן, טאיוואן, סין ודרום מזרח אסיה. דג הטונה הוא דג ענק ושוקל 200-300 ק"ג בממוצע. בשר הדג עשיר באומגה 3, חלבון דל שומן - אולם "אליה וכספית בה"!.
|
|
|
|
|
|
היכל התיאטרון בקריית מוצקין היה מלא עד אפס מקום בערב החורפי הקפוא. הקהל ברובו המוחלט היה מיוצאי מרוקו. תיאטרון "אלמגרב" מעלה את ההצגה "הכל כלול". בתחילת ההצגה נשמעת ברקע מנגינה בלקנית עליזה. לחשושים בקהל: "המרוקאים הגנבים האלו". לקהל יש חלק בהצגה הזו. הוא צוחק, הוא מעיר הערות, הוא פונה לשחקנים והשחקנים פונים אליו.
|
|
|
ביום שישי בבוקר, בשעה דלת-תנועה על הכביש, התפוצץ מטען-צד אצל הכביש שמתחתינו. ירדנו במהירות אל המקום, לבצע "סריקה ראשונית". המטען שפוצץ כוון אל מכוניתו הצהובה של קבלן נמהר לעבודות עפר. הוא נחפז "לצאת" ונסע לבדו, במכונית יחידה, בניגוד גמור להוראות. בדרך נס הוא לא נפגע. המטען התפוצץ שבריר שנייה לפני הזמן. המפעיל התרגש, או שהיה קלקול במנגנון ההפעלה החשמלי. אבני-החצץ שהועפו, רסיסים וחלקי-מתכת שהתפזרו מסביב, ניפצו את השמשה הקדמית של המכונית. הוא לא נפגע, אבל נבהל כהוגן. ומשום הבהלה שכח לדווח על הפיצוץ. רק אחרי כמה דקות טובות, כשהגיע לשער "פַטמָה", קפץ אל הטלפון, ואמר מה שאמר, בהתרגשות, מתוך בלבול, בקוצר-רוח גמור.
|
|
|
אמש התיקיימה הצגת הבכורה החגיגית של תיאטרון היידיש - "כוכבים נוצצים" . זהו מופע מלא שירים, הומור יהודי, וידאו ארט, תנועה ושמו ביידיש "ליכטיק ווי די שטערן". המחזה שנכתב על-ידי אבי קורן נולד על-פי רעיון של מנהל התיאטרון שמואל עצמון-וירצר. המחזה כפי שהוצג משמש רק מסגרת לגיטימית להזכרת שמות הכוכבים המפורסמים הרבים של תיאטרון היידיש שהיה קיים בניו-יורק וביצוע שירים, חלקם מפורסמים ביותר וחלקם פחות שביצעו האמנים.
|
|
|
|