פנסיה לבוגדים

אחמד טיבי, חבר-כנסת ישראל במציאותנו הגולשת מעדנות אל עברי פי פחת, יצא להגנתו של חבר-כנסת ישראל לשעבר עזמי בשארה: "לפני שנים רבות ישב בכנסת ח"כ בשם מאיר כהנא, ימח שמו וזכרו, ואף אחד לא חשב שצריך לשלול ממנו את הפנסיה. היש צביעות גדולה מזו? וכי למה? כי הוא יהודי. ליהודים מותר. רצו לראות את חבר הכנסת לשעבר באזיקים, כשלא הצליחו, לקחו את כספו באקט של הכנסת הפנאטית והמטורפת ביותר שהיתה".

בידוע הוא שהשימוש בתוספת "ימח שמו וזכרו" (ראשי תיבות של ישו), לשמו של האדם, מזכה את גיבור התואר הזה בזיכרון נצח. כל זאטוט יהודי לומד על עמלק מימי המלך שאול וחייב לזכור במיוחד את הפסוק: תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" [דברים כ"ה, י"ז]. גם אדולף היטלר זכה לתואר יש"ו והיה לבלתי נשכח בעליל. כך נזכור את עזמי בשארה שהיה לנו אויב מר מבית ואת רוע מעלליו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, את הרב מאיר כהנא הי"ד.

לעצם הטענה על הצביעות של הכנסת שלא שללה את הפנסיה מן הרב כהנא משום שהוא יהודי וליהודים מותר, צריך להזכיר לטיבי שהוא חי במדינת היהודים שיש בה יתרון ליהודים. זו המציאות טיבִּי חביבי. יהודי במדינה ערבית יכול רק לחלום על מציאות שבה הוא יכהן כחבר פרלמנט ערבי. רק במדינת-ישראל המטומטמת טמטום גמור יש פתחון-פה לסנגוריו של בוגד ששימש צופה לטיווח טילים עלינו. ועוד על בימת כנסת ישראל.

ובכל זאת, חטאיו של עזמי בשארה הארור מלבינים כשלג מול פשעי יהודים, שהם נבלות סרוחות ופרי פיגולים בואש, המפיצים את צחנתם הם עצמם כעדות מהימנה על רישעותה של מדינת-ישראל בעודה נאנקת תחת קשייה. גם אלה ניזונים מעטיניה הצמוקים של מדינת-ישראל בשבתם במוסדותיה, אוכלים מבשרה, שותים מבורותיה ויורקים את ליחתם הסרוחה אל תוכם. מגדילים לעשות אלה המוצצים מגופים אנטישמיים מיליונים רבים לרווחתם הפרטית ועיקר מלאכתם להבאיש את ריחה של מדינת-היהודים ברחבי תבל. מה נאמר על אלה? ימח שמם וזכרם - לא יספיק.

הכְוונה של טילים נגד ישראל, על-ידי אזרח ישראלי, חבר-כנסת ישראל, היא עבירת בגידה חמורה, אבל היא מתגמדת מול הכְוונה של טילי שנאה וזעם, חרמות ונידויים כלפי מדינת-היהודים. הטילים של עזמי בשארה יכולים להרוג מספר נפשות ולהרוס כמה מבנים, טילי הטינה והחרם יכולים למוטט את כל המדינה.