ב-13 ביוני 2010 נערכו בחירות כלליות בבלגיה. אנשים הלכו לממש את זכותם הדמוקרטית, נספרו הקולות, אך ממשלה לא קמה. מזה 250 יום אין ממשלה בבלגיה, והאנרכיה משתלטת. מדובר בשיא עולם מפוקפק, תוך שהיא גוזלת מעירק את התואר העולמי למשבר הממשלתי הארוך בעולם.
העם הבלגי קץ באנרכיה המשתוללת בארצו, וכתוצאה מכך הועלו יוזמות שונות ומגוונות. כך, למשל, השחקן הבלגי בנואה פולוורד החליט בחודש ינואר להכריז על שביתת גילוח, לפיה אנשים לא יגלחו את זקנם עד שתוקם ממשלה. הצעה נוספת היא של הסנאטורית מרלן טמרמן מהמפלגה הסוציאליסטית, שהיא גניקולוגית במקצועה: להכריז על שביתת סקס. כלומר: זוגות לא יקיימו יחסי-מין עד שתוקם ממשלה. נכון שמדובר בהצעה הזויה מעט, אך היא עוררה עניין גם מחוץ לבלגיה. וכן, קבוצת אזרחים החליטה להתפשט במרכז הבירה בריסל, כדי להביע את מחאתה נגד הכאוס השלטוני השורר בארצה.
בלגיה היא מדינה צעירה יחסית, אשר זכתה בעצמאות בשנת 1830. המדינה מורכבת ממספר לאומים שונים: הפלמים, שהם דוברים הולנדית, חיים בצפון בלגיה, ואילו הוולונים דוברי הצרפתית חיים בדרום בלגיה. כמו-כן, ישנו מיעוט הדובר גרמנית.
באפריל 2010 התפטרה ממשלתו של איב לטרם, אשר הובילה להקדמת הבחירות שבהן התמודדו שתי מפלגות המייצגות את שני הלאומים המרכזיים: מצד אחד המפלגה הפלגנית הפלמית, שבראשה עומד בארט דה-וובר, מצד שני המפלגה הסוציאליסטית, שבראשה עומד אליו די-רופו. בין שתי המפלגות מתווך דידייה ריינדרס, אשר אמור להגיש למלך אלברט השני דוח מסכם ב-1 במרס (בעוד כשבוע), אך היריבות הגדולה בין שני הלאומים, תקשה בוודאי להגיע להסדר אשר ירצה הן את המלך והן את העם.
הממשלה המתפטרת בראשותו של איב לטרם מתפקדת כ"ממשלה לעניינים שוטפים". כלומר, אין לה לגיטימיות דמוקרטית, היא לא יכולה לחולל רפורמות בתחומים שונים או למנות מינויים רשמיים.
