נ'
נאמן יעקב - השחיקה המשמעותית באמון של אזרחי המדינה במערכת הצדק, הפרקליטות המקרטעת, בתי המשפט בכל הערכאות שאינם מקפידים לרוב על שוויון בפני החוק, וניצנים של עבריינות שמבצבצים לעתים מזומנות מדי בקרב אוכפי החוק - הייתה חייבת להדיר שינה מעיניו של שר המשפטים פרופ'
יעקב נאמן.
דוח חמור של
מבקר המדינה על הסחבת החמורה שקיימת בטיפול במאות אלפי תיקים בפרקליטות המדינה ובמחוזות, שגורמת סבל רב לאזרחים, היה צריך לעורר דאגה חמורה אצל שר המשפטים. המבקר הקדיש, בין השאר, פרק מיוחד לתפקודן של שתי פרקליטות בכירות בפרשת האזנת הסתר לשר המשפטים לשעבר
חיים רמון. באורח טבעי צץ ועלה מחדש נושא הביקורת על הפרקליטים בשירות הציבורי שעדיין לא מצא את פתרונו. בצניעות אומר שאומ"ץ נתנה את דעתה בנושא חיוני זה כבר לפני ארבע שנים, ואף הכינה נוסח של הצעת חוק מתאימה בשיתוף עם יו"ר הוועדה הפרלמנטרית לחוקה, חוק ומשפט דאז, ח"כ
מיכאל איתן (כיום שר ללא תיק), ורק פרישתו של איתן מתפקידו הביאה לטרפוד המהלך.
אבל זו רק בעיה כבדה מעיקה אחת המונחת לפתחו של שר המשפטים. בעיה חמורה יותר היא העומס האדיר שמוטל על בתי המשפט - מאות התיקים שבהם מטפל כל שופט מדי חודש, שאינו יכול לעשות מלאכתו נאמנה - שהביא בימים אלה למותו הטראגי של השופט מוריס בן-עטר ששלח יד בנפשו. במשדר טלוויזיה שהוקרן השבוע, ובו השתתף הפרקליט הוותיק דן אבי יצחק, הייתה המחשה גרוטסקית לתופעה שכיחה של שופט שדן בכל יום בעשרות תיקים וביכולת המוגבלת שלו לרדת בדקות ספורות לעומקו של כל תיק שחורץ גורלות של מתדיינים. מותר היה להניח, שמותו של השופט שעורר סערה בקרב ציבור השופטים, יניע את אמות הסיפים של משרד המשפטים ויביא לחשיבה מחודשת בנושא עיוותי דין בשל העומס הבלתי אנושי. אבל בפועל, שר המשפטים דילג על האירוע המסעיר בקצב מהיר מדי וזה הפך לטרגדיה משפחתית בלבד. כאשר נשאל על כך נאמן כעבור כמה ימים, הוא מילמל תשובה לא ברורה ולא מחייבת.
מזלו של נאמן הוא, שיש בצמרת המשפטית אישים שמגלים יוזמות עצמאיות. אחד מהם, נציב קבילות השופטים, השופט העליון לשעבר
אליעזר גולדברג, יזם באחרונה את הרחבת סמכויותיו באופן שהוא יוכל להפעיל מערך בקרה נגד שופטים בעייתיים גם אם לא הוגשו נגדם בפועל תלונות.
לפני למעלה משנה נפגשה נציגות של אומ"ץ עם שר המשפטים כדי לדון בכמה נושאים בלתי פתורים שעומדים על סדר היום הציבורי. אחד מחברי הנציגות, עורך הדין פנחס (פיני) פישלר, חבר המועצה הציבורית שליד אומ"ץ, העלה בפני שר המשפטים כמה סוגיות בהן תפקודה הלקוי של מחלקת העררים במשרד המשפטים - שבה מוכרעים תיקים כבדים אחרי בדיקה של מתמחים - ובעיית תפקודם השנוי במחלוקת של התובעים המשפטיים של המשטרה. הפנקס של נאמן פתוח, ידו רשמה, פיו הבטיח, אבל כצפוי שום דבר לא נעשה. אין חדש תחת הגשם. בלית ברירה פנתה השבוע אומ"ץ אל מבקר המדינה בבקשה שיבדוק את תפקודה של מחלקת העררים, וקיבלה כבר אישור לכך שהנושא יזכה לטיפול.
אילו נאמן היה נאמן לתפקידו רם הדרג כממונה על אכיפת החוק במדינה, היה מכנס בדחיפות טרסט של מוחות משפטיים ראשונים במעלה כדי לחפש דרכים לבלימת התהליך המסוכן של קריסת המערכת. אבל שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, איבד מזמן את רוח הקרב שלו ומרבית הצהרותיו ותוכניותיו, כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי ל
ממשלה, נותרו נעולות במגירות משרדו. נאמן נוהג כאדם עייף ולאה ששכח מזמן את היעדים שהציב לעצמו, וכל מה שהוא חפץ זה לשרוד עד לסיום כהונתה של הממשלה הנוכחית.
כאשר התמנה עו"ד פרופ' יעקב נאמן, פרקליטם לשעבר של
בנימין נתניהו,
אהוד אולמרט ו
אביגדור ליברמן, לתפקיד שר המשפטים, היו פרשנים פוליטיים ומומחים לענייני מוסר שטענו כי נאמן ביקש לחזור למשרד המשפטים בעיקר כדי לטהר את שמו אחרי שבקדנציה הקודמת שלו בתפקיד זה נאלץ לפרוש בעקבות כתב אישום פלילי שהוגש נגדו. העובדה שנאמן זוכה בשעתו מעבירה של הצהרת תצהיר כוזב לבג"ץ (עבירה שחרצה את גורלו של אלוף גלנט לשבט) וחזר למעמדו המשפטי הרם, לא החזירה לו את כבודו האבוד ודחפה אותו מחדש לחיים הפוליטיים המסואבים. נאמן היה חייב להוכיח לעין כל שהוא כשר וראוי לשמש כשר המופקד על שלטון החוק במדינה ובכירי הפרקליטות ש"תפרו לו תיק", כביכול, סרים מחדש למרותו.
נאמן היה מועמד של פשרה שליברמן כפה על נתניהו, וגם עמד על כך שנאמן יהיה על מכסת השרים של הליכוד ונתניהו לא סירב. העובדה שאת מינויו חייב נאמן בעיקר לליברמן החשוד בעבירות פליליות חמורות, לא הפריעה לו. נהפוך הוא - נאמן הפך להיות המגן של מטיבו.
קשה לשכוח שבראשית כניסתו של נאמן לתפקידו הוא לא היסס לתקוף בפומבי את היועץ המשפטי לממשלה בנושא שקשור בעניינו של ליברמן. נאמן אמר אז: "לא ראוי שמזוז יתבטא בעניין ליברמן כאשר הנושא מונח על שולחנו והחקירות נגד ליברמן נמשכות". יום קודם לכן אזר מזוז אומץ, באיחור רב, ואמר לבאי הכינוס שבמדינה מתוקנת לא היה מקום למנות את אביגדור כשר בממשלה. בכך הפר נאמן הבטחה כתובה שנתן בשעתו לאומ"ץ, שלא להתערב בתפקידו הממלכתי בענייניהם של לקוחותיו לשעבר ששילמו לו שכר טירחה נאה עבור שירותיו המשפטיים, או גמלו לו בדרכים אחרות. מיד אחרי מינויו של נאמן כשר המשפטים, פנתה אליו אומ"ץ בדרישה שימדר את עצמו מעיסוק כלשהו בענייניהם. ליברמן היה, כאמור לעיל, אחד מהם.
המטרה של נאמן להיות שר משפטים קידשה את כל האמצעים, גם אם חלקם הדיפו ריח רע. נאמן בא לשרת את נאמן ואת מה שהוא מייצג ולא לדאוג לנורמות המוסריות של המדינה. כך, למשל, מי שסבר לתומו שבקדנציה הנוכחית ינסה נאמן להיאבק בשחיתות השלטונית שלא פסקה, למרבה הצער, בעת חילופי השלטון טעה טעות חמורה. נאמן אותת על חוסר נכונותו להתמודד עם הבעיטה המורכבת, כאשר עסק בניסוח קווי היסוד של הקואליציה הנוכחית והתעלם מבקשת אומ"ץ לכלול סעיף מפורש שבו מתחייבת הממשלה לפעול נגד השחיתות השלטונית שלא פסקה. העובדות מדברות בעד עצמן.
בסקר שנערך לפני זמן מה על-ידי בית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, בקרב מדגם מייצג של 804 אזרחים, רובם קבעו באורח נחרץ, כי אהוד אולמרט היה ראש הממשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה. נתניהו דורג במפתיע במקום השני בסולם ראשי הממשלה המושחתים, אומנם במרחק רב מאולמרט, וצמוד אליו במקום השלישי
אריאל שרון שזכה אולי למתת של חסד בגלל מצבו. באחוזים נמוכים יותר של שחיתות אישית זכו בזה אחר זה
יצחק רבין,
שמעון פרס, דוד בן-גוריון,
גולדה מאיר ומשה שרת. באחוז אפסי כמעט דורגו לוי אשכול ו
יצחק שמיר. מנחם בגין לא מופיע בכלל בסולם. הסקר קבע עוד, ש-52 אחוז מכלל אזרחי המדינה סבורים שממשלת נתניהו הנוכחית מושחתת באותה מידה כמו ממשלתו של אולמרט שקדמה לה. 29 אחוז נוספים חיוו את דעתם שממשלת אולמרט הייתה מושחתת יותר ולעומתם 18.7 אחוז סבורים שדווקא ממשלת נתניהו מושחתת יותר. מסתבר שלשקר יש רגליים וככל הנראה גם ידיים. פרט מאלף: משתתפי הסקר נשאלו, בין השאר, על מרכיביה של השחיתות ששופכים חושך על הממשלה הנוכחית. הם ציינו, בין השאר, את הפקדת מינוי השרים המופקדים על אכיפת החוק (משפטים וביטחון פנים) בידיו של החשוד העיקרי בפלילים, שר החוץ אביגדור ליברמן. הקמת הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה הכוללת למעלה מ-40 שרים וסגני שרים, ואת ההזרמה של מאות מיליוני שקלים לישיבות ולגורמים סחטנים אחרים.
בשבועות האחרונים התברר ששר המשפטים מתעלם לעתים גם מהצורך לאכוף את החוק בנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי. האימרה "ייקוב הדין את ההר", המשקפת את עליונותו של שלטון החוק, היא, לגבי נאמן, למרבה הצער, חסרת תוכן. דוגמה בולטת לכך היא התעלמותו של שר המשפטים שומר המסורת מפניות חוזרות ונשנות אליו על-ידי גופים ציבוריים, בהם אומ"ץ, להשמיע את קולו נגד התנהלותם של רבנים פורעי חוק שהסיתו על-רקע גזעני, או לגבי סירובו של רב להתייצב לחקירת משטרה בעבירה שבה נחשד.
כלל ידוע הוא, שמי שלא עמל וטרח לכבות דליקה בראשיתה - בסופו של דבר יעמוד בפני שריפה גדולה שתאפוף אותו מכל הכיוונים ותלחך חלקות רבות. כך אירע לפני כמה שבועות, כאשר קבוצה גדולה של רבנים המקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, חתמו על פסק הלכה גזעני שהנחה יהודים שומרי מצוות שלא להשכיר דירות לערבים. זו הייתה ראשיתה של רוח רעה של עבירה על החוק שחייבה פעולה מיידית כדי למנוע את התפשטותה לתחומים נוספים ואת יציאתה הוודאית מכלל שליטה - אלא ששני אוכפי החוק הבכירים במשרד המשפטים, השר והיועץ המשפטי לממשלה, צולעים עדיין בנושא רגיש זה. הבכיר ביניהם, שר המשפטים המסורתי פרופ' יעקב נאמן, שהכניס את לימודי הגמרא במשרד המשפטים, גזר על עצמו בנסיבות תמוהות תענית של שתיקה. עוזריו טענו שברגע שיונח הנושא על שולחנו מטעם גורם כלשהו, יעבירו לבדיקה של הגורמים הרלוונטיים. שר המשפטים ממשיך בשתיקתו חרף העובדה שהייתה אליו פנייה של אומ"ץ בנושא זה, שאמור היה להיות מונח על שולחנו וגם נותר עליו.
נאמן מתחמק במקביל מלדון במינוי של דיינים לא ראויים לבתי הדין הרבניים בדרך שפוגעת קשות בתפקידם. השבוע פנתה אומ"ץ אל שר המשפטים בעניין מינויו של הרב אברהם שינפלד כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, שאמור לצאת לפועל בראשית השבוע הבא. בפנייה נכתב בין השאר:
- "תנועת אומ"ץ מטפלת בחודשים האחרונים בעניינו של הרב שינפלד בעקבות מידע שהגיע אלינו שממנו עולה התנהגות לכאורה של הרב בניגוד לכללי המינהל התקין וטוהר המידות.
בין השאר מצויות בידינו תלונות של בעלי דין שנפגעו ע"י הרב שינפלד בדיונים שבהם הופיעו בפניו ובמקביל טענות של פרקליטים שייצגו בעלי דין שמחו על התנהגותו כלפיהם וכלפי שולחיהם.
התמונה העגומה העולה ממכלול התלונות והטענות הללו מצביעה על כך שהרב שינפלד בז לשלטון החוק כאשר נהג לעיתים לשלול מבעלי דין את זכויות היסוד שלהם, התערב שלא כדין בהליכי ערעור נגד פסיקותיו בערכאות הערעור, הטיל חרמות ונידה לצמיתות עורכי דין שהיו אמורים להופיע בפניו והילך אימים על בעלי דין ופרקליטים שהתיר להם לייצגם בפניו.
בהקשר לכך עלינו לציין כי, בין השאר, דנה בעניינו של הרב שינפלד נציבת התלונות על שופטים וניתנו החלטות חד-משמעיות שמתחו ביקורת חריפה על התנהלותו הבעייתית.
אומ"ץ מבקשת לפעול להקפאת בחירתו של הרב שינפלד כדיין בבית הדין הרבני הגדול עד לבירור יסודי של התלונות והטענות המפורטות לעיל.
במידה ובקשתנו לא תיענה תשקול אומ"ץ אפשרת לעתור לבג"ץ נגד המינוי הלא ראוי".
נאמן לא הגיב לפנייה זו. מעניין אם יתעורר בשבוע הבא מתרדמת החורף הארוכה שלו ויתמודד עם בעיית השיפוט ההלכתי.
זאת ועוד: בתפקידו כיו"ר ועדת השרים לענייני אתיקה, לא יצא נאמן מגדרו נוכח בזבוז כספי המדינה על-ידי שרים שנהגו בראוותנות בעת שהותם בחו"ל. הממשלה החליטה באחרונה, בהשראתו, להתנגד להצעת חוק חדשה, שלפיה ייקבעו כללים לפיקוח על שרים היוצאים לחו"ל במסגרת תפקידם וקובעת חיוב אישי למי שיחרוג. במקביל התברר שהשרים עוקפים את הצורך לקבל אישור מוקדם לנסיעותיהם לחו"ל. לא הייתה בתולדות המדינה ממשלה ששריה הרבו לנסוע לחו"ל על חשבון הקופה הציבורית, אולי משום שמחציתם חסרי תעסוקה וזוכים לדמי אבטלה ללא הגבלה.
נאמן, שהוא אדם בעל נכסים פיננסיים, לא נקט צעד כלשהו לגבי דרכי התעשרותם של נבחרי ציבור במהלך שירותם. הדוגמה הבולטת ומנקרת-העיניים היא זו של שני ראשי הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ואריאל שרון. בשעתו הוחלט להעביר בכנסת, בהסכמת הממשלה, הצעת חוק שתחייב את ראש הממשלה, השרים וסגניהם לחשוף את הונם האישי בפני מבקר המדינה, על-מנת שנלמד מה היה להם לפני שהחלו את כהונתם הממלכתית ואם אומנם צברו הון ונכסים בעת שירותם. מבקר המדינה, השופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס, שזוקף לזכותו מאבק חסר-פשרות בשחיתות השלטונית, תומך בהצעת חוק חיונית זו, אך היא תקועה בשלב זה בוועדת שרים לענייני אתיקה, שבראשה עומד, כאמור, נאמן. עמדתו העקרונית של נאמן היא נגד סנקציות כלפי שרים שמתחמקים להגיש הצהרות הון כנדרש בחוק.
בימים האחרונים הוכיח נאמן כי הוא חסר רגישות לגבי הפערים החברתיים במדינה. ועדת שרים בראשותו בחנה את נושא שכר הבכירים במשק וקיבלה חוות דעת מגורמים שונים. גם השלוחה החברתית של אומ"ץ, בראשותה של חברת הכנסת לשעבר אראלה גולן, הגישה לנאמן תזכיר שהוכן על-ידי מומחים וכלל הצעות מגוונות והונח על שולחן הממשלה. השבוע התברר בדוח המסכם שלה, שאין מקום להתערבות ממשלתית ישירה בשכר הבכירים ויש להותיר את ההכרעה בידי הדירקטוריונים לגבי גובה השכר, חלוקת האופציות, תשלומי הבונוס ושאר ההטבות. המשמעות המעשית היא, שחברי הדירקטוריונים יוכלו להמשיך ולפעול לפי הכלל הבדוק של שמור לי ואשמור לך, ויד מלוכלכת אחת שחולבת את כספי הציבור רוחצת יד מלוכלכת שנייה, שרופדה כבר קודם לכן מכספי המדינה, וחוזר חלילה.
בתום שנתיים לכהונתה של ממשלת נתניהו, הציון לו זוכה שר המשפטים הוא "מספיק בקושי". אם נאמן לא יתעשת בהקדם, הוא עלול במוקדם, יותר מאשר במאוחר, להוות פרפראזה לבדיחה אנגלית שסופרה בשעתו על ראש ממשלת בריטניה אטלי חסר המעש והתושייה: "מכונית עצרה ליד משכן ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בלונדון ומתוכה יצאה מטרייה". לגבי נאמן יסופר בבדיחות-דעת: "מכונית עצרה ליד בניין משרד המשפטים ברחוב סאלח א-דין 29 בירושלים וירדה ממנה כיפה".
