|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שלדון אדלסון. ישראל היום עונה על צורך אמיתי של כמחצית מהציבור [צילום: lvs]
|
|
|
השלדון לא נורא
|
|
החשש (עם או בלי מרכאות) מפני ישראל היום מתפוגג, אם בוחנים את העובדות וגם חושבים קצת בהיגיון ● השפעתה של התקשורת על תוצאות הבחירות היא אפסית, ומי שרוצה שוויון בין אידיאולוגיות - כדאי שיתחיל דווקא בכנסת
|
|
חייבים לתת צל"ש ליוזמי החוקים נגד ישראל היום ו שלדון אדלסון. לא על שכל ישר, ודאי שלא על רוח דמוקרטית, אבל לפחות על יצירתיות. הם התחילו עם ההצעה לפיה רק אזרח ישראלי יוכל להיות בעלי עיתון, וכעת מציעים שעיתון עם יותר מ-40% תפוצה יחויב לגבות תשלום. חבל שהח"כים שלנו ו/או מי שמניע אותם לא מפעילים כזאת מחשבה בסוגיות קצת יותר חשובות, כגון עתיד החינוך או צמצום הפערים. הרעיון הראשון נפל לאחר שהתברר שאין לו רוב, והוא ממילא לא היה עומד במבחן בג"ץ בשל פגיעתו הרטרואקטיבית הקשה בחופש העיסוק. חוץ מזה, במדינה בה מותר לאזרחים זרים להיות בעלים של בנק (דיסקונט), של חברת תקשורת (בזק) ושל מאגרי גז (תמר), קשה לראות כיצד היה עובר חוק שמגביל אותם דווקא בעיתון. שלא לדבר על כך שהוא כנראה היה עומד בסתירה להתחייבויות בינלאומיות של ישראל, כמו למשל הצטרפותנו ל- OECD. עכשיו, כאמור, הרעיון הוא להכריח את ישראל היום לגבות תשלום. סליחה, לא את ישראל היום. הס מלהזכיר שמדובר בחוק שמכוון בדיוק לעיתון אחד; הכוונה לכל עיתון שיעלה על אותו שיעור של 40%. זה שרק ישראל היום מחולק בחינם ושזה שיעור התפוצה אליו הוא מתקרב - זה כמובן רק מקרה. |
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
המסקנה: לרוב הממשלות האחרונות היו 55%-60% מכלל חברי הכנסת, ואין זה משנה האם הן הובלו בידי מפלגת ימין או מפלגת שמאל. כלומר: המערכת הפוליטית שלנו נעה בדרך כלל ביחס של 40-60 בין הקואליציה לאופוזיציה. זה אומר 10% קולות צפים, שמכריעים את הבחירות. כל זה קרה גם כאשר ישראל היום היה בסביבה וגם לפני תקופתו. דהיינו: גם כאשר לימין לא היה עיתון המזוהה איתו, וכל העיתונים הגדולים זוהו עם המרכז ושמאלה ממנו. אם לעיתונים הייתה השפעה של ממש על תוצאות הבחירות, סיעות המרכז והשמאל היו אמורות להיות בשלטון ללא הפסק. לא זה המצב, ומכאן שההשפעה של התקשורת על הבחירות היא שולית עד אפסית. רוצים הוכחה? בבקשה. תראו את הבחירות האחרונות, כאשר ישראל היום כבר חולק בחינם. הליכוד הגיע רק למקום השני, וכאמור - הקואליציה של נתניהו היא דווקא מהפחות גדולות בין הממשלות האחרונות. גם הסקרים האחרונים מצביעים על אותה מגמה, כאשר בכלל לא ברור האם הליכוד היה יכול להרכיב ממשלה אילו הבחירות היו נערכות כיום. וזה כאשר ישראל היום כבר מתקרב לאותם 40% שכל-כך מפחידים את יוזמי החוק נגדו.
|
|
מי באמת פוגע בחופש הביטוי
|
|
כעת - עוד מילה של היגיון. מה אומרים לנו בעלי ההצעה? שצריך לשמור על שוויון והגינות. בהחלט יפה. אלא שאולי כדאי להתחיל את אותם שוויון והגינות דווקא בכנסת עצמה. ככל שהסיעה גדולה יותר, כך היא מקבלת יותר מימון מפלגות (ויכולה לרכוש יותר שטחי פרסום) וגם יותר דקות טלוויזיה חינמיות לתשדירי התעמולה. ואת זה לא עושה גוף מסחרי, אלא עושה המדינה מכספי כל משלם המיסים. אם נמשיך את ההיגיון שמאחורי חוק אדלסון החדש, צריך להעניק לכל המפלגות את אותו מימון ואת אותו זמן שידור, ולהגביל אותן לאותה מכסה של פרסום ופעילות שטח. אבל אני בכלל לא בטוח שהמציעים, אנשי קדימה וישראל ביתנו, יאהבו את הרעיון הזה. ההצלחה של ישראל היום אינה נובעת רק מכך שהוא מחולק בחינם (עובדה שלכשעצמה משתלבת בעידן חדשות החינם באינטרנט). סקרי התפוצה שואלים "איזה עיתון קראת אתמול", ולא "איזה עיתון ראית/לקחת". העלייה המתמדת של ישראל היום מלמדת, שהציבור קורא אותו. ראשית, מבחינה מקצועית, זה עיתון לגמרי לא רע. הוא תמציתי, ידידותי לקורא ונמנע מהצהובנות המאפיינת את מתחריו. שנית, ואולי זה העיקר: ייתכן מאוד שישראל היום עונה על צורך אמיתי של כמחצית מהציבור בישראל, בעל דעות ימניות מהמרכז, שעד היום לא היה לו עיתון משלו. כך שאת החשש שמא החינמון ישפיע בצורה בלתי הוגנת על הציבור, יש להפוך על פיו: אדלסון נותן את מה שבמשך עשרות שנים לא היה בישראל - עיתון ימני גדול. ועוד הערה עקרונית: אני מעדיף עיתון החושף בגלוי את דעותיו (בין אם זה ישראל היום ובין אם זה הארץ), על פני אלו המתיימרים להיות אובייקטיביים אך למעשה נוקטים קו פוליטי-אישי ברור ממניעים מסחריים ( ידיעות אחרונות, מעריב). אם מישהו פוגע בחופש הביטוי, אלו דווקא העיתונים שבתחפושת ולא אלו שפניהם גלויות לכל.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
קרוב לוודאי שגם חוק כזה לא יעמוד במבחן בג"ץ, שוב - בשל הרטרואקטיביות שלו (פגיעה במודל עסקי קיים), העובדה שלמרות מכבסת המילים ברור שהוא מכוון בדיוק כלפי אדם אחד, ופגיעתו בחופש העיסוק ואולי גם בחופש הביטוי. שלא לדבר על כך שבכלל לא ברור כיצד יימדדו אותם 40%; האם על-פי סקרי TGI - שהעיתונים הגדולים נוטים לנגח בכל פעם שתוצאותיהם לא נראות להם? ומה יהיה המחיר? 10 אגורות? שקל? הנימוק של בעלי ההצעה הנוכחית הוא, שלישראל היום יש קו פוליטי ברור, וכאשר הוא מחולק בחינם לעומת עיתונים בעלי אידיאולוגיות אחרות שנמכרים בכסף מלא - זוהי השפעה בלתי הוגנת על דעת הקהל. נשמע הגיוני, עד שחושבים לרגע ומקדישים עוד רגע לבחינת העובדות. נפתח בנתונים. הבה ונראה מה היה משקל הכוחות בממשלות האחרונות, כדי לבחון האם התקשורת באמת משפיעה על תוצאות הבחירות. בכנסת ה-14 ניצח בנימין נתניהו את שמעון פרס בהפרש של 1%, ולממשלתו היו 62 ח"כים - דהיינו 52% מהמושבים בכנסת. אהוד ברק מצידו גבר ב-1999 על נתניהו בהפרש של 12% וממשלתו בכנסת ה-15 נשענה על 70 ח"כים, שהם 59% מהמושבים. בשנת 2001 הביס אריאל שרון את ברק בהפרש של 25%. בבחירות לכנסת ה-16 היו לממשלתו 66 ח"כים - 55% מכלל המושבים. בכנסת ה-16 נהנה אהוד אולמרט מתמיכתם של 78 ח"כים, שהם 65%. ואילו בכנסת הנוכחית החל נתניהו את דרכו עם קואליציה של 74 ח"כים (62%) וכיום יש לו 66 ח"כים (55%).
|
|
| תאריך:
|
06/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
השמאל הרקוב
|
6/03/11 10:38
|
|
|
|
2
|
|
ירדנה
|
6/03/11 11:09
|
|
|
|
3
|
|
במאמר אחד.
|
6/03/11 11:54
|
|
|
|
4
|
|
DODEL
|
6/03/11 12:39
|
|
|
|
5
|
|
אבישי בן חיים
|
6/03/11 12:45
|
|
|
|
|
|
המפוקח
|
7/03/11 09:55
|
|
|
|
6
|
|
בני בנקר
|
7/03/11 09:09
|
|
|
|
7
|
|
שמאלנים בתחפושת
|
7/03/11 09:16
|
|
הודעתן של חברת נובל שבסיסה בטקסס, ביחד עם שותפותיה הישראליות, אודות מציאת שדה גז טבעי במעמקי הים בחופה הצפוני של ישראל מעלה, באופן די מפתיע, את המדינה לליגת העל של ספקי האנרגיה. על-פי הערכות מבוססות של המכון הגיאולוגי האמריקני, עתודות הגז הטבעי במאגר לוויתן ובמאגר תמר הסמוך לו הן כ-800 מיליארד מ"ק, בעוד שהצפי לכלל מזרח הים התיכון הוא מעל 6 טריליון מ"ק של גז ראוי להפקה מסחרית. הערכה סבירה, המבוססת על ניסיון מצטבר במאגרים מסוג זה, היא כי עתודות הגז של ישראל יעלו עד 1.6 טריליון מ”ק, בדומה לעתודות הגז של לוב ושל מצרים. בכך ניצבת ישראל ברשימת 25 הגדולות בתחום. השאלה - כיצד תוכל ישראל לממש כלכלית עתודות אלו.
|
|
|
|
|
כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - דיווי קרוקט והקריאה, "זכור את אלאמו!", יוסף טרומפלדור ומדיניות ההסברה, "מעיל רוח" ויחסי ציבור של התעשיה הביטחונית ויעקב עמידרור מול אנטישמיות צרופה
|
|
|
|
|
אתמול, או אולי היה זה שלשום, ראיתי את שר הביטחון שלנו מופיע בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום. החלטתי שהפעם, למרות שמזמן הפסקתי לנהוג כך, אנסה להקשיב לו ואולי אצליח סוף-סוף להבין לאן מובילים אותנו מנהיגינו.
|
|
|
|
|
לאחר כ-50 שנות שלטון זוגי בישראל - תם עידן. חלפה עברה לה התקופה שבה חשבו הישראלים כי הגה המדינה צריך להיות נתון תמיד בידי נהג ונהג-משנה המתחלפים ביניהם או מחלקים ביניהם את השלטון על-פי מפתח מסובך של אחוזות ונחלאות. צורת שלטון ישראלית ייחודית זאת סוכמה ב-2025 בסדרת הספרים הפופולרית בת שמונת הכרכים "עידן הזוגות". הכרכים הבודדים נקראו, בפשטות, על שם הזוגות עצמם: רבין-פרס, שמיר-פרס, שרון-אולמרט, נתניהו-ברק, סער-עיני, ארדן-יחימוביץ', אקוניס-פינס, חוטובלי-ולדן.
|
|
|
|
|
"גוף שני יחיד", הרומן השלישי של סייד קשוע (הוצאת "כתר" 2010), מספר על שני צעירים מכפרי הערבים במשולש, אשר תוכנו התמים של פתק קושר ביניהם. לפני עשור, בעודה רווקה, עם סיום הכשרתה כעובדת סוציאלית, ואחרי שהוצבה לעבוד במרכז לגמילה מסמים במזרח ירושלים, כתבה ליילא פתק לחונך שקלט אותה בעבודה. אך אחרי שנים התגלגל הפתק לידי בעלה ואבי שני ילדיה - עורך דין מצליח. אחרי שזיהה את כתב היד של אשתו על הפתק, הניח עוה"ד כי כתבה אותו בהווה וחשד שבגדה בו עם גבר אחר. אך אחרי בילוש ופגישה עם החונך, שאליו הפנתה ליילא את הפתק כעשור שנים קודם לכן, התבררו לו העובדות לאשורן, ובכך הסתיימה המהומה שעורר קודם לכן בביתו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
יואב יצחק
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
