|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

מבוא לחוק דיני ממונות

הצעת חוק דיני ממונות משלבת 24 חוקים קיימים בתחום האזרחי לחוק אחד, שיהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי, להבדיל מהמשפט הפלילי; להלן דברי המבוא להצעת החוק, הסברים על הליך חקיקתה ועל הרקע לקודיפיקציה של המשפט האזרחי
30/04/2004  |   News1 News1   |   מקורות   |   תגובות
מאת: משרד המשפטים  |  
 קישורים
  להורדת הנוסח המלא של הצעת החוק, הקליקו כאן

   רשימות קודמות
  תוכנית שתי האצבעות
  עצמאות השקל?!
  שרון משחרר עצמו מהבטחתו שלא לפגוע בערפאת
  אקסטזי
  מחברה ישראלית לגלובלית


רקע כללי

1. בתחילת שנות ה-60' החל בישראל מפעל חקיקה מקיף של המשפט האזרחי. הדין הנוהג עד אותה עת - שהתבסס רובו ככולו על משפט מוסלמי (בעיקר המג'לה) והשלמתו בהלכות המשפט המקובל ועקרונות היושר האנגליים - בוטל. תחתיו באה חקיקה ישראלית מקורית. תחילתה בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, וסופה בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. במשך תקופה זו (1984-1958) חוקקה הכנסת 24 חוקים, אשר החליפו את הדין הישן וקבעו הסדר מודרני של המשפט האזרחי בישראל. עם סיומו של תהליך זה נותק הקשר הפורמלי עם המשפט האנגלי. נקבע כי חסר (לאקונה) בחקיקה הישראלית יתמלא על-ידי היקש, ובהיעדרו על-ידי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל (חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980). בחקיקה נוספת בוטלה המג'לה עצמה (חוק לביטול המג'לה, התשמ"ד-1984).

2. החקיקה האזרחית משנות השישים והשבעים התאפיינה בשני אלה: ראשית, ריבוי חוקים, כאשר כל חוק עוסק בסוגיה אזרחית נפרדת. קדמה לחקיקתו של כל חוק ועדת מומחים, אשר הציעה את ההסדר שנראה לה הטוב ביותר. נבחנו ההסדרים הקיימים במשפט האנגלו-אמריקני ובשיטות הקונטיננטליות. נבחן ההסדר הקיים במשפט העברי. על-רקע זה הוכנו ונחקקו דברי חקיקה מודרניים, שהחליפו, פרקים פרקים, את הדין הישן. כל אחד מהחוקים החדשים תוכנן, נוסח ונחקק כמעשה חקיקה המהווה פרק ב"קודקס" מקיף של המשפט האזרחי. ביסוד תהליך קודיפיקציה זה הונח הרצון להכין דבר חקיקה שלם, רחב יריעה, שיטתי, מופשט וחדשני.

3. בשיטת החקיקה שנבחרה היו מעלות וחסרונות. היא איפשרה, תוך זמן קצר יחסית - ובלא להמתין לחקיקה כוללת אשר הכנתה תארך שנים רבות - להחליף את הדין הישן בהסדרים חדשים ומודרניים. הניסיון הוכיח כי בעיקרו של דבר הסדרים אלה פעלו כראוי. עם זאת, חסרונותיה של החקיקה הקיימת גלויים לעין. שיטת החקיקה ("קודיפיקציה לשיעורין") יצרה מצב בו לחוקים השונים אין אידיאולוגיה אחידה. אין הרמוניה בין החוקים השונים, אין ניסוח אחיד ואין פתרונות המשתלבים כראוי זה בזה. היה זה "קודקס אזרחי נוסח ישראל" על מעלותיו וחסרונותיו.

4. על-רקע זה הורגש הצורך להשלים את מפעל הקודיפיקציה של המשפט האזרחי. החוקים השונים, שנחקקו כפרקים נפרדים של קודקס אזרחי, נועדו מראש להשתלב לדבר חקיקה אחיד ושלם, אשר יקיף את מרבית המשפט האזרחי בישראל. ודוק: עם חלוף הזמן נעשו תיקונים רבים בחקיקה הקיימת. תיקונים אלה לא המתינו להשלמתו של הקודקס. עם זאת, במקביל לחקיקת הפרקים השונים ולתיקונם, החל משרד המשפטים בעבודות הכנה להאחדת החקיקה האזרחית בגדריו של קודקס אזרחי חדש.

הכנת הצעת חוק דיני ממונות

5. עבודת ההכנה הראשונית נעשתה על-ידי פרופ' אורי ידין ז"ל. פרופ' ידין היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והממונה על תכנון החקיקה. הוא היה האחראי להכנתם של החוקים האזרחיים, אשר חוקקו פרקים פרקים בשנים 1968 עד 1986 ועליו הוטל להשלים את המלאכה, ולהכין את טיוטת הקודקס החדש. פרופ' ידין הכין טיוטה אשר הושלמה, לאחר פטירתו, על-ידי עובדי משרד המשפטים. טיוטה זו הונחה ביסוד עבודתה של ועדה ציבורית שעסקה בנושא במשך שנים רבות. כל אחד מפרקי החוק החדש הוצג על-ידי מומחה באותו תחום והוועדה קיימה דיונים מקיפים על כל פרק ופרק. עתה הושלמה מלאכת ההכנה. פרקי הקודקס אוחדו, בגדריה של הצעת חוק דיני הממונות החדש של ישראל.

6. הוועדה פעלה במשך תקופה ארוכה, ולכן, מטבע הדברים, ההרכב שהחל במלאכה הוא לא בהכרח זה שסיים אותה. לאורך השנים נוספו חברים, ואחרים הפסיקו את פעילותם. כל חברי הוועדה, אשר נמנים עם בכירי המומחים בתחום האזרחי, השקיעו ממיטב זמנם, בהתנדבות, ואין ספק שללא תרומתם לא ניתן היה להגיע להצעת חוק דיני ממונות.

החברים שליוו את הפרוייקט הם: פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, אשר כיהן כיו"ר הוועדה במשך כל השנים ויזם את קיבוץ החקיקה האזרחית לחוק אחד עוד בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה, פרופ' יצחק אנגלרד, מר מאיר ארן ז"ל, פרופ' ריקרדו בן-אוליאל, פרופ' ישראל גלעד, פרופ' מיגל דויטש, פרופ' יהושע ויסמן, פרופ' אייל זמיר, פרופ' נילי כהן, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, פרופ' מנחם מאוטנר, פרופ' דני מור, ד"ר רנה סנילביץ, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' מרדכי ראבילו, ד"ר שירלי רנר, פרופ' גבריאלה שלו, עו"ד טנה שפניץ.

בנושאים בהם נעשתה רוויזיה יותר מהותית של החקיקה הקיימת - נזיקין, תרופות, התיישנות וירושה - דנו ועדות משנה, בהן השתתפו גם מומחים שאינם חברי הועדה. פרופ' מיגל דויטש מילא, בנוסף להיותו חבר בועדה, את תפקיד החוקר הראשי של הועדה. צוות עובדי משרד המשפטים ריכז, לאורך כל השנים, את הכנת הצעת החוק.

7. הצעת החוק מהווה ביסודה איסוף פרקי החקיקה הקיימים והאחדתם בדבר חקיקה אחד. המגמה אשר כיוונה את עבודת הוועדה לא היתה יצירת מהפיכה בחקיקה האזרחית ושינוי המשפט האזרחי מיסודו. נהפוך הוא: נקודת המוצא היתה הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאו בו. כתוצאה מכך, ישנם עניינים שהשינויים בהם מועטים ומתבטאים אך בהתאמת הניסוח, המינוח ורמת ההסדרים הקבועים בחוק החדש. כך, למשל, ההוראות הדנות בכריתת חוזה תוקנו אך במעט (סעיפים 164 עד 173). במספר עניינים לא היה מנוס מתיקון עמוק יותר. ניסיון העבר העלה כי ההסדרים היו חסרים, וכי מלאכת התיקון והשיפור הנדרשת היא מקיפה ויסודית. כך, למשל, ההסדר העוסק בסיכול חוזה (סעיפים 195 עד 201).

תחומים אחרים חייבו שינוי מקיף ביותר, השקול כנגד דבר חקיקה חדש. כך הדבר בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 שהוחלף בשני פרקים העוסקים, האחד בחוזה קבלנות והשני בחוזה שירות (ראו סעיפים 241 עד 274). בדומה, נמצא לנחוץ להחליף את חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, בדבר חקיקה חדש. הטעם לכך הוא הצורך בהתאמת החוק להסדרים מודרניים ולפסיקה שהתפתחה. לבסוף, לא ניתן היה לשלב את פקודת הנזיקין המנדטורית (משנת 1944) למסגרת החוק החדש, שכן נדרשה רוויזיה מקיפה. הוכן, איפוא, פרק חדש שעניינו האחריות בנזיקין, שיחליף את הפקודה הישנה.

הצעת חוק דיני ממונות כקודיפיקציה

8. הצעת חוק דיני ממונות נועדה להוות קודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. אין היא אך צירוף של מספר חוקים בתחומי המשפט האזרחי; אין היא "קונפדרציה" של הוראות עצמאיות. הצעת החוק תוכננה, גובשה ונוסחה כקודקס אזרחי. היא שואפת להסדיר באופן שלם ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי, בלא להשאיר בו במתכוון שטחים בלתי מוסדרים. היא מהווה "פדרציה" של הסדרים, אשר בינם לבין עצמם קיימים יחסים הדוקים, המונחים על-ידי מדיניות כוללת.

כך, למשל, נקבעה תפיסה כוללת באשר לדיני החיובים, תוך קביעת פרק כללי של הסדרים משותפים, והתפצלות בהמשך לענפים השונים של דיני החיובים. נקבעו התאמות פנימיות בהסדרים לעניין הוראות החוזים המיוחדים ולעניין חיובי אמון. דוגמא יפה לכל אלה יכולה להוות הטיפול בתרופות. תחת הסדרים נפרדים בדין הקיים בעניין פיצויים בגין הפרת חוזה (בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970), פיצויים בגין מעשה נזיקין (בפרק ה' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) והחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964 נקבע הסדר מקיף וכולל בעניין תרופות בשל הפרת חיוב.

9. האופי הקודיפיקטורי של הצעת חוק דיני ממונות משפיע על פרשנותה. פרשנות זו צריכה להעשות מתוך שאיפה להגשים את התכליות המונחות ביסוד החוק. תכליות אלה פורטו בסעיף 1 להצעה בזו הלשון:

"תכליות החוק

1. התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:

I. הבטחת צדק, הגינות וסבירות;
II. קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט;
III. התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי;
IV. שמירה על זכויות מוקנות;
V. הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים"
.

לשם הגשמתן של תכליות אלה יש להשקיף על כל חלקי חוק דיני הממונות המוצע כעל חלקים המשתלבים אל מכלול המשפט האזרחי. כל פרק וכל חלק ממלא תפקיד שונה, הצריך להשתלב במבנה המשפטי הכללי. הפירוש של הצעת החוק צריך להעשות מתוך "מבט רחב", ומתוך שאיפה לתת פתרון לבעיות החדשות שהחיים יוצרים. הגישה הפרשנית ראוי לה שתהיה תכליתית ולא "פדנטית"; מהותית ולא "לגליסטית".

10. הצעת החוק שואפת לשלמות. זו שאיפה שאינה בת השגה במלואה. הצעה זו - כמו כל דבר חקיקה אחר - אינה כלילת השלמות. יש בה חסר ("לאקונה") בסוגיות שונות. את החסר הזה יש להשלים כאמור בחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, הקובע:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל"
.

יודגש, כי הסדר שנמצא לא ראוי אינו הסדר שיש בו חסר. זהו הסדר שיש בו תשובה בדבר החקיקה, אך ההסדר הוא לקוי. חסר קיים רק כאשר בחוק אין תשובה לשאלה שאמורה היתה להיפתר בחוק, כלומר שתיקה שאינה שקולה כנגד הסדר שלילי. על כן הסדר המתבסס על מושגי שסתום, כגון תום לב, צדק, מוסר, סבירות, תקנת הציבור והגינות, אינו הסדר שיש בו חסר.

היקף הצעת חוק דיני ממונות

11. קביעת היקף העניינים הנכללים בגדרי חוק "אזרחי" אינה פשוטה כלל ועיקר. כמובן, הצעת החוק עוסקת במשפט אזרחי. על כן לא נכללו הוראות פליליות, גם אם אלה קשורות בקשר הדוק להסדרים האזרחיים (כגון עבירות הקשורות במציאת אבידה לפי חוק השבת אבידה, התשל"ג-1973). בדומה, לא נכללו הוראות מינהליות הקשורות להסדרים אזרחיים (כגון ההוראות הקשורות למרשם המקרקעין, או שהינם בסמכותם של המפקחים על בתים משותפים בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). החקיקה ה"מסחרית" לא נכללה בהצעת החוק. על כן לא נכללו בה פקודת השטרות [נוסח חדש], הדינים השונים של הגופים המשפטיים (החברות, השותפויות, העמותות והאגודות השיתופיות), פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] ודיני הקניין הרוחני (זכויות יוצרים, פטנטים ומדגמים, מבצעים ומשדרים, סימני מסחר). בדומה, לא נכללה בהצעת החוק החקיקה המקיפה בדיני העבודה.

12. הבעייתיות המיוחדת של המשפט הישראלי מנעה את האפשרות לכלול בגדרי החוק מספר עניינים, שבקודיפיקציות ידועות נכללים בו. התחום הבולט הוא תחום דיני המשפחה. מטעמים דומים לא נכלל בהצעה חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, מה גם שיש בו היבטים "מינהליים" מקיפים. לעומת זאת, יש מקום לכלול בהצעה את חוק הירושה, התשכ"ה-1965. ועדת ציבורית בוחנת חוק זה, וקיימת אפשרות לשילובו של החוק בשלב מאוחר יותר. כן ראוי יהיה לכלול בעתיד, כחלק מחוק דיני הממונות, פרק על משפט בינלאומי פרטי.

13. במסגרת עניינים אזרחיים המהווים חלק מהמשפט האזרחי, הושם הדגש על התשתית העקרונית של המשפט האזרחי. חקיקה בעניינים ספציפיים, הדורשת לרוב פירוט רב, עדכון שוטף ושילוב הסדרים "אזרחיים" עם הסדרים מינהליים, לא נכללה במסגרת ההצעה. על כן לא שולבו בהצעת חוק דיני ממונות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. כן לא נכללו בהצעת החוק החוקים השונים העוסקים בהגנת הצרכן. במקרים מתאימים "פוצל" חוק קיים, תוך הכללת החלק המהותי והעקרוני בהצעת החוק, והשארתו של החלק "הטכני" מחוצה לו (למשל חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969).

מבנה הצעת חוק דיני ממונות

14. החקיקה האזרחית נחקקה "פרקים פרקים". עם שילובם של הפרקים השונים להסדר אחיד וכולל התעוררו שאלות רציניות של מבנה. שאלות אלה חשובות הן. ייחודו של החוק שהוא מבוסס על חלקים שונים, הקשורים אלו באלו, והפועלים באופן הרמוני ומתואם. הדבר מסייע לגישה קוהרנטית ורציונלית בהסדרים של ההצעה. הדבר עוזר בהבנת ההצעה ובפרשנותה. חלוקת החוק לחלקיו חייבה, איפוא, תשומת לב מיוחדת, תוך היעזרות בניסיונן של קודיפיקציות מודרניות (של קוויבק, של הולנד ושל איטליה). החלוקה שנקבעה בסופו של דבר, מבוססת על הרצון להשיג אינטגרציה פנימית. הקו המנחה היה ליצור מצע אחיד להסדרים הנשענים על מדיניות משפטית דומה.

15. הצעת החוק מורכבת משלוש חלוקות ענייניות מרכזיות: חטיבה כללית ובה עקרונות החוק, זכויות בנוגע לאישיות (חלק שני) ופעולות משפטיות (חלק שלישי), חטיבה הדנה בחיובים (חלק רביעי) וחטיבה הדנה בנכסים (חלק חמישי). כל אחד משני החלקים האחרונים (חיובים, נכסים) מתחלק לחלקי משנה, תוך הליכה מהכללי והמשותף אל הפרטני והנפרד. החלוקה היא איפוא שיטתית ורציונלית. המבנה הוא אחיד והוא מקל על המיון והסיווג של הסוגיות השונות. הוא מבטיח ודאות וביטחון.

16. כמקובל בקודקסים אחרים, החלק הראשון של הצעת החוק קובע עקרונות כלליים, החלים על כל ההוראות שבהצעה. כך הוא לעניין עקרון תום הלב, וכך הוא לעניין העקרון כי "אין החוטא נשכר". עקרונות אלה פורשים את כנפיהם על החוק כולו. כל זכות, חירות, כפיפות או כוח המוכרים בהצעה מופעלים על-פי עקרונות כלליים אלה. כן נקבעו בחלק הראשון התכליות המרכזיות (אם גם לא הבלעדיות) של ההצעה. הן נועדו לסייע בפירוש ההצעה, ובהתאמתה לתנאי החיים המשתנים. כן נכללו בחלק זה הגדרות של מונחים המשמשים בחוק כולו.

17. החלק השני בהצעת החוק עוסק בזכויות הנוגעות לאישיות. בכך הולכת ההצעה בעקבות המקובל בקודקסים החשובים בעולם ונכללים בה כל ההסדרים הנוגעים לזכויות האישיות, כגון, כשרות משפטית ואפוטרופסות, הסטטוס של הקטין, המוגבל בכשרות והחסוי; בכל אלה נכללו בחלק השני ההיבטים ה"סטטיים" של האישיות. ההיבטים ה"דינמיים" נכללו בחלק על הפעולות המשפטיות.

18. החלק השלישי של הצעת חוק דיני ממונות דן בפעולה המשפטית. לחלק זה חשיבות תורתית רבה. המושג "פעולה משפטית" מופיע מספר פעמים בחקיקה הקיימת (כגון 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; סעיף 1 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965; סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962) בלא שחקיקה זו מסדירה את דין הפעולה המשפטית. החלק השלישי קובע מכלול של דינים כלליים הקובעים את דין הפעולה המשפטית, בלא שנעשה נסיון להגדיר מושג זה. נכללים בו פרקים לעניין כשרות לביצוע פעולה משפטית, שליחות לפעולה משפטית ופעולה משפטית חד-צדדית (כגון ביטול חוזה, הצעה, קיבול והענקת הרשאה על ידי שולח לשלוח).

19. לאחר שלושת החלקים הכלליים באה החלוקה המרכזית של הצעת החוק בין החיובים (חלק רביעי) לבין הנכסים (חלק חמישי). הפרק על החיובים (החוזיים, הנזיקיים או הקבועים בדין ספציפי אחר) נבנה כמערך קוהרנטי ושיטתי. הוא בנוי במידרג יורד של רמת הקונקרטיות. תחילתו בפרק הדן בתורת החיובים הכללית, שהם הדינים המשותפים לכל החיובים. בגדרם של אלה נבחנות הבעיות המשותפות לכל החיובים כולם, כגון יצירת החיוב, המחאת החיוב, ריבוי חייבים ונושים ופקיעת החיוב.

לאחר מכן, דנה הצעת החוק בחיובים העיקריים לפי מקורותיהם: חיובים על פי חוזה (כגון מכר ושכירות); חיובים על-פי דין (דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט) וחיובים בעלי אופי מעורב (שמירה, חיובי אמון). כל אחד מהחיובים העיקריים מתפצל לענפי משנה. כך, למשל, בחיובים על פי חוזה נידונה תחילה תורת החוזים הכללית (דיני הצעה וקיבול, תוכן החוזה, סיכול החוזה). זו חלה על כל החוזים כולם. לאחר מכן באה שורה ארוכה של חוזים מיוחדים, מכל הסוגים (מכר, מתנה, קבלנות, שירות, תיווך, שכירות, שאילה, הרשאת שימוש בנכסי הזולת, ערבות, ביטוח, חוזים אחידים). בגדרם של אלה מצויים חידושים חשובים, הן מבחינה מבנית והן מבחינה עניינית, אשר יתרמו ליתר התאמה בין ההסדרים, ישפרו את תוכנם של ההסדרים, ויגבירו את הוודאות המשפטית.

לאחר החיוב החוזי בא החיוב הלא רצוני. הוא כולל פרק על אחריות בנזיקין, העורך רוויזיה מקיפה בדין הקיים. כן נכללים בו דיני עשיית עושר ולא במשפט, להם הוספו הסדרים חדשים המפרטים ומרחיבים את הדין הקיים. לבסוף באים החיובים המעורבים. אלה עשויים לצמוח הן על פי חוזה והן על פי דין (חיובי שמירה, חיובי אמון). החלק על החיובים מסתיים בפרק מקיף על התרופות בשל הפרת חיוב. זהו אחד החידושים החשובים בהצעה. הוא מאחד את כל הדינים - החלים על כל החיובים - בענין סעדים בשל הפרת החיוב.

20. החלק החמישי עוסק בנכסים (הכוללים הן מקרקעין והן מיטלטלין). אף הוא בנוי במתכונת דומה לזו של החלק (הרביעי) על החיובים. תחילה ה"גזע" המשותף של ההסדרים החלים על כל הנכסים (כגון, הגנה על הקניין, תחרות זכויות, שיתוף בנכס). לאחר מכן הדיון בזכויות השונות בנכס (בעלות, שכירות ושאילה, עיכבון, נאמנות). חלק זה מסתיים בהוראות מיוחדות למקרקעין (כגון בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת, בתים משותפים, בתים שאינם רשומים כבתים משותפים, משכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערות) ובהוראות מיוחדות למיטלטלין (כגון חיבור ועירוב מיטלטלין, זכייה מן ההפקר, השבת אבידה).

21. את הצעת החוק חותם החלק (השישי) הדן בהתיישנות. יש בו הסדר חדש ומקיף בכל סוגיית ההתיישנות.

22. בבוא היום צפויים להתווסף שני עניינים חדשים: האחד לעניין דין הירושה (ראו פסקה 12 לעיל). האחר ביחס למשפט הבינלאומי הפרטי, תוך הבחנה בין חלק כללי שיביע את התורה הכללית, לבין ההסדר של מצבי קונפליקט החלים על הפרקים השונים של הדין (האזרחי) בכללו.

הצעת חוק דיני ממונות - על שום מה?

23. ישאל השואל: הצעת חוק דיני ממונות מבססת עצמה על החקיקה האזרחית הקיימת. היא מתקנת אותה על-פי הניסיון שהצטבר הלכה למעשה, ועל-פי הפסיקה שפרשה אותה במשך השנים. כל אלה יש בהם כדי להצדיק תיקונים אלה או אחרים בדין הקיים. כן יש בהם כדי להצדיק חקיקתם של חוקים חדשים שנמצאו חסרים. אך האם יש בכך כדי להצדיק עריכתו של חוק חדש? האין בביטולם של החוקים השונים, אליהם התרגלו כולם במשך השנים, והחלפתם בדבר חקיקה מקיף וחדש, כדי לפגוע בוודאות ובבטחון המשפטי?

24. ניתן להצביע על מספר יתרונות עקרוניים בחוק החדש:

שיפור הוודאות המשפטית באמצעות הבטחת קוהרנטיות - קוהרנטיות בדין תורמת תרומה מכרעת לוודאות המשפטית. כל טקסט נתון לפרשנות, ובכל הסדר מצויים בהכרח חסרים, בנקודות כאלה או אחרות, לאור מגבלות השפה ומורכבות המציאות. בהיעדר קוהרנטיות, כאשר מקורות אפשריים להיקש "מושכים" לכיוונים שונים, נפגעת היכולת לאיתור הדין המצוי, ונפגעת הוודאות המשפטית.

הצעת החוק תבטיח קוהרנטיות במגזרים שונים בהם זו נעדרת כיום. כך, למשל, אין כיום מידרגיות הולמת בין ההסדרים בתחום תחרות הזכויות ביחס לזכויות בנכסים. ההסדר בסעיף 4 לחוק המחאת חיובים אינו תואם את ההסדר בסעיף 12 לחוק המיטלטלין; ההסדר בסעיף 14 לחוק הנאמנות אינו תואם את ההסדר בסעיף 9 לחוק המקרקעין ובסעיף 12 לחוק המיטלטלין, ועוד. בחוק החדש נקבע הסדר כולל ומרוכז בתחום תחרות הזכויות, שיעסוק בכלל סוגי העימותים, ביחס לכלל סוגי הזכויות.

25. לעתים, חוסר הקוהרנטיות בהסדר נעוץ במקורות השראה שונים לחקיקה, שאינם תואמים. כך, סעיף 5 לחוק המשכון ("תקנת השוק" במשכון) נשען על תפיסה שמקורה בהאדרת המימד הפומבי שבהחזקת מיטלטלין, על-פי הדין הצרפתי. תפיסה זו זרה לתפיסה שבדיני תקנת השוק במכר, על-פי סעיף 34 לחוק המכר. הצעת חוק דיני ממונות תשתית את ההסדרים על אידיאולוגיה אחידה, תוך ביטולו של סעיף 5 לחוק המשכון.

26. דוגמה אחרת מ"משפחה" זו נוגעת לזכות ההגנה על נכסים בדרך של סעד עצמי. ההסדר בסוגייה זו בחוק המקרקעין (סעיף 18 לחוק), נשען על תפיסה קונטיננטלית. ההסדר בפקודת הנזיקין, במסגרת עוולת התקיפה (סעיף 24(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) הוא פרי הדין האנגלי. ההסדרים אינם תואמים בעליל, ולא אחת נמצא כי אדם זכאי לפעול, לצורך ההסדר הקנייני, בעוד שהוא אינו רשאי לכך, לפי ההסדר הנזיקי, ולהיפך. אין הבדלים אלה נעוצים בצידוקים עניינים כלשהם, אלא באופי ההיסטורי של החקיקה. הצעת חוק דיני ממונות תסלק מכשלה זו.

27. דוגמה חשובה נוספת היא דיני התרופות. הצעת חוק דיני ממונות תאחד את העקרונות של הסדרי התרופות בדיני החוזים ובדיני הנזיקין. אין הצדקה עניינית מספקת להתפתחות ה"מנוכרת", של ההסדרים בשני התחומים. כך, למשל, העיקרון בדבר הגנה בעין על האינטרס הנפגע, והחריגים לעיקרון זה, ראוי כי יהיו משותפים לשני התחומים. הצעת החוק האזרחי תיצור תשתית אחידה, כאשר בהקשרים נתונים מסוימים, שבהם קיימת הצדקה להבחנה בין המיגזרים, תיערך הבחנה כזו.

28. עוד ראוי לציין בהקשר זה את דין ריבוי הצדדים. דין ריבוי המעוולים ודין ריבוי החייבים מוסדרים כיום בדברי חקיקה נפרדים. משעה שצמח חיוב משותף, המקור ההיסטורי לחיוב - אם בנזיקין ואם בחוזים - ראוי כי ישקול אך מעט לעניין המשך דרכו של החיוב, כגון לעניין השאלה מהי ההשפעה של הויתור של הנושה לאחד החייבים, על חיובם של האחרים. הצעת החוק מאגדת את הסדר ריבוי הצדדים לפרק מאוחד, בחלק העוסק בדין החיובים הכללי.

29. התאמת הדין למגמות התפתחות מודרניות - החקיקה האזרחית הקיימת נחקקה ברובה לפני כ-30 שנים. אף שאין היא חקיקה ארכאית, עולם המשפט, בישראל ומחוצה לה, ידע התפתחויות חשובות בעשורים האחרונים. על התפתחויות אלה לזכות לביטוי ראוי בחקיקה.

30. כך, למשל, דיני החוזים המודרניים צועדים לכיוון של דרישה ליתר קואופרטיביות בין הצדדים לחוזה, תוך החלשת ההיבטים הלעומתיים של החוזה. מגמות אלה תבואנה לביטוי בהצעת החוק באימוצו החקיקתי של מוסד האשם התורם בדיני החוזים, וביצוע רוויזיה מקיפה במוסד הסיכול של חוזה. יסודות האחריות החוזית ירוככו, באופן שיבטיח יתר צדק בין הצדדים לחוזה. מוסד הסיכול, שהפך כיום לאות מתה, יזכה למקומו הראוי במסגרת תפיסה שיתופית יותר לעניין האחריות של צד לאירועים חדשים המשנים את תשתיתו של הקשר החוזי.

31. ביסוס תורת משפט כוללת - הצעת החוק תתרום תרומה חשובה לביסוסה של תורת משפט סדורה. כאשר השיטה קוהרנטית, מתגבשים קווי דמות בהירים של השיטה ונמנע ערפול של מוסדות משפטיים.

32. מעבר לתרומה כללית ועקרונית זו, תפתח הצעת החוק בדרך חקיקתית מוסדות תורתיים מרכזיים, כגון מוסד הפעולה המשפטית. לנושא זה נקבע פרק מיוחד, שיחלוש על כל סוגי הפעולות. כמו כן תקבענה תכליות החוק, אשר תשמשנה מקור יסודי לפרשנות.

33. "עיבוי" הבסיס החקיקתי להסדרים - בנושאים שונים "סובלת" כיום החקיקה האזרחית מלקוניות מופרזת בהסדרים, או מהיעדר הסדר כלל, באופן המקשה על הוודאות המשפטית. את אשר החסירה החקיקה השלימה לא פעם הפסיקה. מובן, עם זאת, כי המגבלות המוסדיות של בית המשפט בפיתוח משפט, יוצרות עדיפות להסדרה כוללת של תחומים באופן חקיקתי. הצעת החוק "תעבה" תחומים אלה. המדובר למשל בדיני המתנה, בדיני חוזה קבלנות, ובדיני העיכבון, לגביהם קיימים הסדרים "מברקיים" בלבד, ונושאים כגון דיני האמון ודיני חוזה התיווך, לגביהם אין הסדר סדור כלל. הצעת החוק תעצב את הדין בתחומים האמורים.

34. רוויזיה כללית - הצעת החוק היא תוצאה של רוויזיה כוללת של הוראות החקיקה. כאמור, למעלה מ- 30 שנים חלפו מאז נחקקה החקיקה הישראלית המקורית. הצטבר ניסיון פסיקתי רב בפרשנות החקיקה ובפיתוח הדין. נתגלו ליקויים בניסוח, ופגמים בהגשמת התכלית של החקיקה. רוויזיה הנעשית כחטיבה אחת עדיפה במובהק על פני הצבר של חקיקת טלאים נקודתית במועדים שונים. תיקון בחוק בנקודה מסוימת יכול שיפר את האיזון בינו לבין מצב הדין בנקודה אחרת, בדין אחר. כאשר הרוויזיה נעשית מיקשה אחת, ניתן להבטיח כי יישמר האיזון, כאשר המחוקק ער לתמונה הכוללת.

35. היקפה של הרוויזיה בהצעת החוק משתנה בהתאם לאופי העניין הנידון. בנושאים בהם הדין משביע רצון, נעשו שינויים מעטים בלבד. כך הוא המצב, למשל, לעניין החלק הכללי של דין החוזים. לעומת זאת, דין הנזיקין חייב רוויזיה מקיפה יותר. לדוגמא: העוולות הרכושיות, אשר כיום מחולקות לעוולות שונות, על יסוד הבחנות ארכאיות ביניהן, תאוחדנה לעוולה כללית אחת, על בסיס אחריות שישתנה לאחריות באשמה; תיקבע חסינות רחבה לעובדי ציבור, תוך שהרשות הציבורית נותרת אחראית לעוולה; תתבטלנה עוולות קונקרטיות שונות, אשר אין בהן כדי להוסיף על פני עקרון האחריות ברשלנות, ועוד. שינויים אלה ואחרים מתבקשים על-מנת להקנות יתר רציונליות לדין ולהתאימו למדיניות הראויה.

36. נושא אחר שעבר רוויזיה מקיפה, כנזכר לעיל הוא דין הסיכול. עוד ניתן להזכיר בגדר אלה את הסדר דין התרופות, דיני ריבוי חייבים ונושים, ודיני העיכבון.

37. כמו כן הוכן חלק התיישנות חדש. חוק ההתיישנות הקיים נחקק בשנת 1958. דיני ההתיישנות הם מהסבוכים במשפט האזרחי. בחוק הקיים אי דיוקים, חסרים ואי בהירויות בולטות. החלק החדש מפורט ומגבש הסדר מודרני ושיטתי, ובכך מבקש להוסיף וודאות לתחום מורכב זה.

38. בקבוצה רחבה של מקרים, הרוויזיה בהצעת החוק היא בעלת אופי נקודתי, תוך תיקון ליקויים מסוימים בהוראות נתונות, כנדרש לאור הניסיון הפסיקתי או הספרות.

תאריך:  30/04/2004   |   עודכן:  02/05/2004
משרד המשפטים
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
‏13 אפריל 2004
29/04/2004  |  עו"ד דב ויסגלס  |   מקורות
1. כללי
ראש הממשלה אריאל שרון התראיין ביום 23.4.04 לערוץ 2, והכריז, פומבית, כי שחרר עצמו מהבטחתו לנשיא, ג'ורג' בוש, שלא יפגע בערפאת. שרון ציין, כי הוא הודיע על כך לנשיא בוש בפגישתם האחרונה (אפריל 2004).
25/04/2004  |  מחלקה ראשונה  |   מקורות
‏יום רביעי 14 אפריל 2004
15/04/2004  |  אריאל שרון  |   מקורות
14 אפריל 2004
15/04/2004  |  ג'ורג' בוש  |   מקורות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il