פרקליטות המדינה הגישה (יום ה', 25.11.04) לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שלא להגביל את מינויו של יעקב נמרודי, יו"ר מועצת המנהלים של העיתון "מעריב", לכהונת דירקטור בחברה ציבורית.
נמרודי הורשע ב-3 אישומים בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט, הקשורים למשפט של בנו עפר.
כזכור, בחודש ספטמבר 2000 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את יעקב נמרודי בשניים משלושה אישומים בהם יוחסו לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הטרדת עד, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במירמה. כל העבירות יוחסו לפעילות של נמרודי עם אריה קרישק, שנאשם עימו בכתב האישום, ביחס לעדי התביעה במשפטו של עפר נמרודי.
כל אחד מהאישומים התייחס לעד תביעה אחר (מוקי גנוסר ועדי המדינה יגאל תם ורפי פרידן), שאותם הטרידו יעקב נמרודי וקרישק, קשרו קשר לשבש את עדותו הצפויה במשפטו של עפר, או פעלו בדרך כלשהי המהווה שיבוש מהלכי משפט. נמרודי זוכה בפרשת גנוסר. בית המשפט גזר עליו עונש של 15 חודשי מאסר, מתוכם 5 חודשים שירוצו בעבודות שירות, ו-100,000 ש"ח קנס. בנוסף, הורה בית המשפט על הגבלתו מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית למשך 5 שנים. נזכיר, כי נמרודי הוא בעל מניות בחברת "הכשרת היישוב", המחזיקה בעקיפין במניות העיתון 'מעריב'.
כל הצדדים מערערים למחוזי
על החלטה זו הוגשו שלושה ערעורים לבית המשפט המחוזי. נמרודי ערער על הרשעתו, על חומרת העונש וכן תבע שבית המשפט יורה על מתן צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. כן ביקש לקבוע, כי אין מניעה להמשך כהונתו כדירקטור בחברות ציבוריות. המדינה ערערה על זיכויו של נמרודי בפרשת גנוסר. אריה קרישק ערער אף הוא על הרשעותיו ועל חומרת העונש.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את נמרודי גם בפרשת גנוסר, למעט בעבירה של קבלת דבר במירמה. במקביל, נדחה ערעורו של נמרודי באופן חלקי, כך שהוא זוכה באישום השלישי מעבירה של קבלת דבר במירמה, בוטל המאסר בפועל שנגזר עליו וכן בוטל האיסור שהוטל עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית.
נציין, כי בעניין הכהונה כדירקטור, קובע חוק החברות כי "הרשעה בעבירה אחרת אשר בית משפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית".
המחוזי: לא כל עבירה עם קלון מונעת כהונה כדירקטור
השופטת דבורה ברלינר כתבה בהחלטתה, כי "אינני משוכנעת כי כל עבירה שהוכרה בפסיקה כעבירה שיש עימה קלון, תוכר מיניה וביה כעבירה שמהותה, חומרתה או נסיבותיה מונעים המשך כהונה כדירקטור. הבדל בולט בין שתי ההגדרות מצוי בכך שהקלון הינו מינוח השוואה מעולם המוסר, ואינו מונח משפטי פר-סה (כשלעצמו)".
למרות שסברו השופטים כי עקרונית היה מקום לפסול אותו מכהונת דירקטור, החליטו לבטל רכיב זה בעונש מפאת נסיבותיו האישיות. "אינטרס הציבור לא יינזק אם לא ייפסל נמרודי מהמשך כהונתו... גילו של נמרודי ולצידו תרומתו לאורך כל השנים, העובדה שהעבירה בוצעה על-רקע מצוקה אישית מתמשכת בשל העבירות החמורות מאוד בהן הואשם בנו, האשמות שנראו לו מופרכות ותוצאה של עלילה. המשך כהונתו כדירקטור, ספק אם יש בו פוטנציאל של סיכון לציבור המשקיעים באותן חברות ציבוריות שעימם נמנה גם נמרודי עצמו בהיותו בעל מניות. מאידך, ניסיונו העשיר וכישוריו עשויים לשרת את האינטרס של המשקיעים".
כעת, מבקשת המדינה מבית המשפט העליון לדון בנושא הפסילה מכהונת דירקטור. מאחר שמדובר בערכאה שלישית שתדון בנושא, מדובר בבקשה לרשות ערעור, לה נענה בית המשפט העליון רק כאשר "הדבר מתחייב לנוכח שאלות בעלות השלכה כללית, שאינן מייחדות את עניינם של הצדדים הנוגעים בדבר בלבד. לדוגמא, שאלות בעלות אופי חוקתי".
המדינה: ניתן משקל-יתר לנסיבותיו האישיות
בבקשה שהגישה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, נאמר כי בית המשפט המחוזי העניק "משקל בכורה לנסיבותיו האישיות של נמרודי ולניסיונו כדירקטור, והתעלמו מהעובדה שפעל מתוך ניגוד עניינים בולט ובוטה בביצוע העבירות בהן הורשע, והעדיף את האינטרסים האישיים שלו ושל בנו על-פני אלו של החברות בהן שימש נושא משרה".
ברזילי מדגישה, כי "העדים אותם הטריד נמרודי ביחד עם קרישק ובאמצעותם ביקש לשבש הליכי משפט, שימשו כעדים במשפטו של עפר נמרודי, בנו של המשיב, בהליך בו הורשע, בין היתר, בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד ורישום כוזב במסמכי תאגיד. המדובר באותו התאגיד שבו התבקש בית המשפט למנוע את חברותו של נמרודי כדירקטור".
מעבר לכך, היא מוסיפה, "נמרודי, ששימש בעת הרלוונטית כדירקטור בחברה ציבורית המחזיקה במניות העיתון 'מעריב', עשה שימוש בסמכותו על-מנת להורות לעורך העיתון לפרסם כתבה מסויימת בעניינו של עופר, וזאת חרף התנגדותו של העורך". לטענתה, בית משפט השלום קבע כי "במסגרת מאבקו של נמרודי לטיהור שמו הטוב של בנו, הוא היה מוכן לנצל את העיתון על-ידי פרסום כתבות אשר יש בהן כדי להכפיש אחד מעדי התביעה ולהפעיל עליו, באמצעות פרסום כתבות אישיות ופוגעניות, לחץ פסיכולוגי".
נמרודי הוכיח שאינו מבחין בין מותר ואסור בניהול כספי אחרים
לטענת המדינה, הוראת החוק "באה להגן על הציבור מפני דירקטור אשר הוכיח במעשיו כי אינו מכיר בקיומו של קו גבול ברור וחד בין ניהול ענייני אחרים לניהול ענייניו האישיים, לרבות ענייני בנו, ואינו מבחין בין מותר לאסור בניהול כספם של אחרים המופקד ברשותו".
המדינה סבורה, כי "בכל מקום שבו קיים חשש ממשי, לאור העבירות בהן הורשע הדירקטור או נסיבותיהן, כי הדירקטור עשוי למעול שוב באמון זה, על בית המשפט להגן על הציבור ולמנוע את אפשרות חברותו בדירקטוריון לתקופה שהמחוקק קבע".
כן נטען, כי "נמרודי גם לא מצא לנכון להביע חרטה על מעשיו. ההיפך, הוא טען כי מעשיו היו ראויים ונכונים, וכי 'כל התערבות בשביל עופר היתה נכונה וצודקת'. מהאמור לעיל עולה כי נמרודי מוכן לעשות הכל בשביל בנו, והעובדה כי פעל בתאגיד בו הוא משמש כיו"ר דירקטוריון אינה מונעת ממנו לעשות שימוש גם בתאגיד זה, לצורך ענייניו הפרטיים ואף תוך הפרת החוק".
רע"פ 10724/04 מדינת ישראל נ' יעקב נמרודי
