הכותרת נשמעת לכם אבסורדית? חישבו שוב. תאונות דרכים אינן עניין של "גורל", לא של "משהו" שנכתב בשמיים ובמזלות. רובן הן לא תוצאה של טעות אנוש אלא של התנהגות קלוקלת של אנוש וכאשר מדובר באנוש ישראלי אנחנו מכירים את הסימפטומים ואת ההתנהגות. התוצאות פרושות לפנינו בצורה של טרגדיות, של מוות מיותר של הריגת ישראלים חפים מפשע בידי ישראלים רשלנים ואנוכיים, עם אגו גדול ונפוח וסתם חסרי אחריות.
בימים האחרונים נהרג רוכב האופניים גיא תמרי (אחיין של אלוף תמרי ז"ל שנהרג בתאונת מטוס בהיותו אלוף הפיקוד). גיא תמרי, רוכב אופניים מקצועי ובעל עיטורי בתחומו נסע בשבת בבוקר לאימון של רכיבה ונהרג על-ידי נהגת שנרדמה לרגע על ההגה כי "הייתה עייפה" והפכה לרוצחת. ביום א בבוקר עלה לשידור חברו הטוב, רוכב אופניים אף הוא. החבר הכואב שזה עתה איבד את חברו הטוב סיפר כי לפני זמן מה יצאו הוא ורעייתו ותמרי ורעייתו לטיול אופניים באיטליה. "זה היה טיול נהדר. אלפי הנהגים שעברו על פנינו בכבישים האטו את הנסיעה כאשר התקרבו אלינו, וחיכו לסימן מאתנו כדי לעבור.
מכאן שתאונות הן עניין של תרבות". כמו הפרסומת "הירוקה" שעולה עכשיו בטלוויזיה שאומרת "אתם רוצים שיהיה כאן נקי כמו בשוויץ? אל תלכלכו". אתם רוצים שיהיו פחות תאונות דרכים של הרג אנשים חפים מפשע? סעו כאילו אינכם לבד בכביש. כי אתם לא לבד בכביש, יש עוד נהגים, בכל מיני סוגים של כלי רכב, אל תנהגו עייפים עד מוות, שיכורים ומסוממים, אל תדברו בניידים בזמן הנהיגה, חישבו על אחרים בכביש, הפסיקו לעבור ממסלול למסלול כדי "להרוויח זמן", אתם לא בסלאלום בלונה פארק וזה לא משחק. היו אחראים, סעו ישר בלי עקיפות. הפסיקו לשעוט קדימה בכל מחיר כדי להראות לעצמכם ש"אני גבר" או "אני לא פראיירית". התחשבו בזולת. הרי כל תכונות הנהיגה הישראלית הן וריאציות על נושא חוצפה, חוסר סובלנות וסבלנות, חוסר נימוס אלמנטרי, תחרות בכול מחיר, של "אני מוכרח לדבר בסלולרי גם אם אין לי דיבורית, אולי גם לסמס, לקבל מיילים, לחפש בגוגל ומה לא".
בשבת וראשון של השבוע השלישי בחודש אפריל הנוכחי היו כמה תאונות מזוויעות (כאילו יש תאונות לא מזוויעות). נהגת בת 28 התנגשה במשאית ונהרגה, גבר חצה את הכביש במעבר חציה יחד עם העגלה שבה הוביל את ילדו בן השלוש. מכונית דרסה ופצעה קשה את האב על מעבר החצייה. הפעוט נפצע אף הוא, באותה שבת נהרג על אופניו גיא תמרי ועוד שני בני זוג נהרגו בכביש מס 1 במחלף שפירים... אחרי יום ראשון נמשך הקטל ואולי עד שרשימה זו תודפס יהיו עוד כי החג מגיע ועימו תנועת רכבים ענקית של ישראלים שמשוויצים בכביש.
עניין של תרבות
ובכן, חברו של תמרי אמר את האמת כולה. תאונות הן עניין של תרבות. זוכרים את נהג אוטובוס התיירים שעקף על כביש מתפתל ליד אילת, אוטובוס שנסע לפניו והרג כך עשרות תיירים רוסים, שהגיעו לסקר את אזור אילת למדיה הרוסית ומצאו את מותם המיותר כשהאוטובוס התהפך אל תהום? יש אלפי סיפורים מסמרי שיער של חוסר תרבות שיוצר רצח בכביש - אותו חוסר תרבות שאנחנו רואים ביום יום על הכביש ומשתאים איך לא קרו עוד כמה תאונות לנגד עינינו. גם תאונות הרכבת שקרו הן רשלנות, גם מכוניות שהתרסקו על-ידי הרכבת בעת שחצו את הפסים במקום אסור היו תאונות על-רקע של חוסר תרבות, של חבר'מניות עלובה, שלא לדבר על רציחות בכביש על-ידי אנשים ששתו רק כוסית אחת לארוחת צהריים בפגישת עסקים.
כל ישראלי שחוזר מנסיעה לחו"ל וחוזר ועולה על הכביש בישראל נדהם מההבדל בנהיגה המדויקת והבלתי מתלהמת בכבישים של ארצות אירופה וארה"ב. נהיגה של נימוס יחסי, של שמירה על חוקים של נהיגה מסדרת ומאופקת במסלולים, מבלי לעבור בסלאלום ממסלול למסלול. בימים הראשונים הנהג מחליט שינהג "כמו בחו"ל" אבל מהר מאוד הוא חוזר לתחרות בכביש, להגיע "מהר לרמזור הבא", לעבור ממסלול למסלול, לגנוב פינה, לחטוף מיקום, סוג של משחק מסוכן שאת תוצאותיו אנחנו כולנו מכירים.
למה לא לומדים אצלנו שום דבר והאסונות תמיד חוזרים על עצמם כל פעם עם קורבן חדש? מה זה? גנים יהודיים? גנים ישראלים? נראה כמו משהו לקוי שזקוק לטיפול אישי של כל אחד בעצמו ועל אחריותו. לפני שאנשים עולים על ההגה עליהם לשכנע עצמם בזו הלשון" אני לא רוצה להפוך לרוצח! אני רק רוצה להגיע למטרתי בשלום בלי להרוג כמה ישראלים בדרך".
חג שמח בדרכים!
