|   15:07:40
דלג
  שולמית קיסרי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

אנחנו והטלפון החכם שלנו

מקושרים, מסמסים, מתעדכנים, מבררים, יודעים, מנהלים, מסדרים וכמובן מחוברים לפייסבוק, לטוויטר ולכל השאר, כאן ועכשיו, במכשיר אחד שנמצא בכיס. הו! הא! אבל חשבתם פעם מה הנזק?
06/05/2011  |   שולמית קיסרי   |   מאמרים   |   תגובות
תקשורת אנושית קהה [צילום: apple]

אחד הדברים הכי מצחיקים בצפייה בסרט ישן (הכוונה לסרט מלפני 15-10 שנה) הוא לצפות בגיבור, הבלש, זה שעוקב אחר הפושע, ממהר לתא טלפון ציבורי, מביט מעבר לכתפיו לימינו ולשמאלו ולאחור, נכנס לתא בדיסקרטיות של פיל בחנות חרסינה, וניגש לטלפן לאי שם. בתוכנו אנחנו מגחכים, הו, איפה אנחנו ואיפה הוא. כבר הספקנו לשכוח את הטלפון הציבורי. אנחנו בעלי בלקברי, אייפון, סמארטפון, איזשהו פון רב-שימושי, נוצץ, לנו עולם ומלואו של אפליקציות וקישורים, במגע אצבע מרפרפת, ליטוף, נגיעה. איזו קלילות, איזו קלאסה.

אנחנו כל-כך חשובים, ניידים, מקושרים, מתקשרים, מסמסים, שולחים אימיילים, מקבלים, מתעדכנים, מבררים, בודקים, יודעים, מנהלים, מסדרים, מסתדרים וכמובן מחוברים לפייסבוק, לטוויטר ולכל השאר, כאן ועכשיו, במכשיר אחד שנמצא בכיס. הו! הא!

בפעם הראשונה לפני כמה שנים, הייתי בפגישה בבית קפה, בחברת "איש עסקים" שדיבר בנייד שלו, בעודו יושב מולי לשולחן, לפחות עשר דקות לפני שהתחיל לשוחח איתי "סמול טוק", שלפני השיחה שלשמה התכנסנו, חשתי עלבון, מבוכה, השפלה וגלים בלתי פוסקים של הסמקה. גאוותי לא הרשתה לי "לחנך" את מי שהיה אמור להיות בן-שיחי ובחר בטלפון. מאז לא "חינכתי" את אף אחד. העניין חזר על עצמו ואף הלך והתגבר בפגישות שלי עם נשים וגברים, חברות וחברים, בענייני עבודה או בכל סוג של פגישה. כמו שאמרה פעם הנסיכה המנוחה דיאנה שתיארה את חיי הנישואין שלה עם יורש העצר צ'ארלס: "בנישואין האלה היינו שלושה"... בכל פגישה בשניים, כולנו תמיד לפחות שלושה: שנינו או שתינו - והשלישי שבטלפון.

כך אנחנו מחלקים את בני האדם שמולנו לשני סוגים - אלה שמקצרים בשיחה שהם מקבלים בנוכחותנו ואומרים בנימוס הישן: "אחזור אליך - אני בפגישה עכשיו", ואלה שמנהלים שיחה כאילו אנחנו אוויר. הנימוס הלך למקום שמשם לא חזר, הפך לאנכרוניזם מיושן ו...אויש, מאוד לא "קול" לדבר על נימוס.

לפי שנים לא רבות סיפרה לי ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית לסין, כי השחקנים מרגישים עלבון כאשר בשורות הראשונות שבהן הם רואים את הקהל, יושבים אנשים עם ניידים ומסמסים ומסתמסים במהלך ההצגה. הניידים מאירים בחשכת האולם והמשתמשים לא מעיפים מבט אל הבמה. "אחרי שקנו כרטיסים, מצאו חניה ושילמו לבייביסיטר, איך זה יושבים צופי תיאטרון ומתעסקים בנייד, מקושרים בכלל למקום אחר. בשביל מה באו לתיאטרון?".

כתב של הניו-יורק טיימס, דייויד קאר, פרסם בימים אלה כתבה (הופיעה ב"גלריה-הארץ", 5.5.11) על כינוס בינלאומי רב-משתתפים בנושא העולם הדיגיטלי שהתקיים ביוסטון, טקסס: "...מה שהיה בולט במיוחד, שכמעט כולם הלכו או דיברו כשאחת מעיניהם, או שתיהן, מופנות אל המסך הקטן (של הטלפון החכם שבידם). היינו קרובים זה לזה אבל בעצם היינו לבד, שולחים הודעות טקסט וחולפים דרך מה שהייתה אמורה להיות הזדמנות גדולה להתוודע לאנשים בשר ודם... זה בסדר כשדעתך מוסחת בבית או בעבודה אבל לא כשאתה בין אנשים. אנחנו צריכים להחזיר את הכבוד הבסיסי זה לזה... אין לי בעיה עם אנשים שהולכים הצידה לבדוק משהו בטלפון. אבל כשאני עומד מול מישהו ובאמצע השיחה הוא שולף את הטלפון שלו, אני פשוט מפסיק לדבר איתו ומתרחק. אם הוא חצוף, אני אהיה חצוף באותה מידה".

הבדידות והפייסבוק
אני ואני ואני [צילום: AP]

מדברים הרבה על הבדידות ועל הפייסבוק שמחבר כביכול בין אנשים. שטחיות ה"חיבור" בפייסבוק, היא עוד וריאציה על סימפטום ההתכנסות של כל אדם אל האייפון שלו ואל מי שמסמס לו ברגע שהוא נמצא איתך. הכל שטחי, מהיר, קצר, נשכח במהירות, בעל חשיבות לחלקיק של זמן. הזמן, שהוא ממד בלתי נתפש, הולך ונעשה עוד יותר זמני וחולף - חבר מהפייסבוק שווה בדיוק לסמס בפון, לא מחויב, לא רציני, משהו שאי-אפשר לסמוך עליו. אחרי הכל, פייסבוק וטוויטר הוא סוג של נרקיסיזם. אף אחד לא קורא מה שאחרים כותבים, הוא קורא רק את עצמו ובטוח שכולם קוראים אותו. הו, כמה אני חשוב!!!

קומוניקציה? רק כאילו

הקומוניקציה בעידן הפייסבוק והטלפון החכם הולכת ומצטמצמת. היא רק עושה כאילו. היא לא באמת. "בקרוב", אומר כתב הניו-יורק טיימס, "לא נראה הרבה זה את זה אפילו אם נהיה באותו החדר. בארוחת ערב, אם אחד מוציא את הטלפון שלו כולם עושים את אותו הדבר. מוציאים את הטלפונים ובודקים אותם ביסודיות. במשך כמה דקות כולם מקלידים ושתיקה משתררת עם תנועה מהירה של אגודלים, ואז חולף הרגע, מכשירי הבלקברי והאייפון מוכנסים לכיס וכולם, אחרי הטראנס, חוזרים להיות בני אדם".

ומה התחזית לעתיד? יהיה הרבה יותר גרוע!

תאריך:  06/05/2011   |   עודכן:  06/05/2011
שולמית קיסרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אנחנו והטלפון החכם שלנו
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
היתרון שבחסרון
6/05/11 21:39
 
נחמה ל.
7/05/11 07:55
2
עוברת אורח
7/05/11 17:08
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השבוע ניסה ראש-הממשלה, בגרמניה ובצרפת, למנוע תמיכה בהכרזה על הקמת המדינה הפלסטינית, הצפויה בספטמבר. בהמשך החודש ינסה זאת נתניהו גם בארה"ב. הממשלה מתייחסת להכרזה על המדינה הפלסטינית כאל "ספטמבר השחור".
06/05/2011  |  נפתלי רז  |   מאמרים
חגים עממיים? - לא על האוכל בלבד. עשֵה ולא תעשה בחגים, ועל הסמלים הקולינריים שביניהם כיפורים כְּפורים על החירות והמדיטציה היהודית השילוש הקדוש בחג הביכורים סקירה חגיגית: החגים כמשל על משמעות החגים בעקבות פרשת אמור
06/05/2011  |  ציפי לידר  |   מאמרים
יום העצמאות כבר בפתח ובימים אלו, אני מבחין על גבי לוח המודעות, מסתיימת שירת הבקשות שמתקיימת בערים שונות בארץ מידי שבת בשבתו.
06/05/2011  |  יוסף קנדלקר  |   מאמרים
ב-11 במאי 1949 התקבלה ישראל כחברה ה-59 של ארגון האומות המאוחדות. היה זה שיאו של מאבק דיפלומטי שנמשך כשנה, ואשר שיקף אובססיה ציונית להשגת נורמליזציה היסטורית ופוליטית של העם היהודי. יחס ההנהגה הישראלית לאו"ם היה אמביוולנטי. מצד אחד היה זה האו"ם אשר קבע, בהחלטת כ"ט בנובמבר 1947 את הבסיס הפוליטי-לגלי להקמתה של מדינת ישראל, מצד שני היה זה אותו ארגון שניסה להחזיר את הגלגל אחורנית כבר באפריל 1948, כאשר החלטה 723 של מועצת הביטחון קראה בין יתר סעיפיה להימנעות מכל אקט פוליטי בארץ ישראל שיהווה שינוי במעמד הפוליטי של תושביה היהודים או הערבים- נוסח דיפלומטי שפירושו המעשי ביטול החלטת נובמבר.
06/05/2011  |  ד"ר שלמה פרלה  |   מאמרים

06/05/2011  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בסוף נהייה שורה קטנה, יותר ממילה יחידה, אות בודדה, תג יחיד, פסיק קטן. נהייה שורה קטנה, שורה בעמוד הריק של ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
את תבונתו של קהלת יש להפעיל באלו הימים, כשאנחנו מנהלים את המלחמה הצודקת נגד החמאס הרצחני והאכזרי, שרצח ביום שבת בתשרי תשפ"ד 1,400 יהודים, אנשי עמל ובני נוער שחגגו, ושכל "חטאם" בעינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il