"שערוריה בלתי נסבלת ומגעילה", כך הגדיר חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004, פרופסור דויד גרוס, את הקריאה שיצאה מאוניברסיטת לונדון להחרים מדענים ישראלים.
"לא יעלה על הדעת לבודד מדענים", אמר פרופ' פראנק וילצק, אף הוא חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004. מזכיר האקדמיה השוודית המלכותית למדעים, גונר קויסט אמר בתגובה: "יש לשמור על האקדמיה נקיה לחלוטין מפוליטיקה".
הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים שנערכה היום (יום ג', 7.12.04) בשטוקהולם בה השתתפו חתני פרס נובל ויותר ממאה עיתונאים מרחבי העולם.
בתשובה לשאלה כיצד יש לעודד צעירים לפנות למדע, השיב פרופ' אברהם הרשקו מהפקולטה לרפואה בטכניון וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004: "סקרנות, בראש ובראשונה. אני נרגש היום כפי שהתרגשתי לפני 30 שנה, כאשר מתקבלת תוצאה חיובית לניסוי".
עמיתו למחקר ולפרס, פרופ' ארוין רוז, הוסיף: "למנחה של החוקרים הצעירים תפקיד מאוד חשוב. הוא צריך לרגש את הסטודנט. זהו תפקידו העיקרי".
ואילו חתן הפרס השלישי בכימיה, פרופסור אהרן צ'חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון, הדגיש: "אנו, במדע, צועדים כל העת במקדש הידע. אברהם הרשקו ואנוכי באים מעולם הרפואה. שם ישנו הפציינט ואנו פועלים למענו, מנסים למצוא מזור למחלות המאיימות עליו".
השיטה האמריקנית מאפשרת מוביליות רבה בין האוניברסיטאות
באשר לדומיננטיות האמריקנים בין מקבלי פרס נובל לדורותיו, אמר פרופ' דויד גרוס כי התשובה טמונה בשיטה האמריקנית, המאפשרת מוביליות גדולה בין האוניברסיטאות. פרופ' אדוארד פרסקוט, חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2004, השיב כי לדעתו התשובה היא עידוד המצווינות בארה"ב, ותחרותיות רבה.
פרופ' אברהם הרשקו הדגיש כי גם ידידותה הרבה של אמריקה לזרים מביאה אליה את טובי החוקרים מרחבי העולם. ואילו פרופ' אהרון צ'חנובר שם את הדגש בתשובתו על העידוד הממשלתי והתקציבים הרבים המוזרמים על-ידי הממשל האמריקני לאוניברסיטאות ולמחקר המדעי.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
