בקשת בית"ר ירושלים למינוי נאמן ומנהל מיוחד

1. בקשה דחופה זו נועדה למנוע התדרדרות ללא תקנה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ולאפשר השתתפותה במשחקי ליגת העל בכדורגל, שנפתחת כבר ביום שישי הקרוב ה-24.8.2001, ולמנוע בכך את קריסתה, ולאפשר את המשך תיפקודן של כל הקבוצות הפעילות במסגרת מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, בכל הליגות ובכל הגילאים.

2. כפי שיפורט בהרחבה להלן, המבקשת 1, שהינה חברה פרטית, היא בעלת זכויות הניהול של קבוצת הכדורגל ידועת-השם ומהמובילות במדינה, בית"ר ירושלים, המשחקת בליגת העל (להלן - "הקבוצה" או "קבוצת הכדורגל"). הקבוצה נהנית מהתעניינות ציבורית עצומה ומרכזת סביבה קהל אוהדים של מאות אלפים. לא תהיה זו גוזמה לומר שמדובר ב"קבוצה של המדינה", הקבוצה האהודה ביותר בישראל שהאהדה לה היא ללא גבולות.

המבקשות סבורות כי נטילת מושכות הניהול בקבוצה על-ידי נאמן - פקיד בית המשפט, בפיקוחו של בית המשפט הנכבד, יאפשר ניתוב הקבוצה לפסים של יעילות ותתאפשר מכירתה למשקיעים. ההגנה המבוקשת מפני נושים ומפני צעדים שעלולה ו/או מתכננת לנקוט ההתאחדות לכדורגל (המשיבה 2) נגד הקבוצה, תביא להצלת הקבוצה ולמעשה להצלת הכדורגל התחרותי בישראל, ולמען קהל האוהדים.

3. במסגרת מועדון בית"ר ירושלים מתקיימת פעילות שוטפת, הן של קבוצת הבוגרים בליגת העל והן בבית הספר לכדורגל ובקבוצות ילדים ונוער בהן משתתפים מאות רבות של ילדים ובני נוער מכל שכבות האוכלוסיה אשר הפעילות במסגרת הקבוצות משמשת להם מסגרת חברתית, לעיתים יחידה.

4. החברה - המבקשת 1, רכשה את זכויות הניהול של הקבוצה לפני כשנה, מתוך כוונה להשקיע בקבוצה ולהעמיד לרשותה שחקנים מהשורה הראשונה וצוות מקצועי מוביל.

5. בעת האחרונה הגיעה החברה למצוקה תזרימית קשה ביותר, הנובעת בעיקרה מחובות עבר של המשיבה 1, אגודת ספורט בית"ר ירושלים (להלן - "העמותה"), עוד מהימים בהם נוהלה קבוצת הכדורגל על ידי עסקני המועדון הוותיקים. חובות אלה, שהיקפם תופח בשיעורים שלא ניתן לצפותם, מיום ליום, מאיימים לשתק כעת את פעילותה של החברה ועלולים לגרום להיעלמותה מהמפה של אחת מקבוצות הדגל של הספורט הישראלי. פגיעה זו תהיה פגיעה אנושה בכדורגל הישראלי ובחובבי הספורט התחרותי כולו.

6. בקשה זו מוגשת כצעד אחרון להצלת הקבוצה, אשר בשלב זה מצוקתה התזרימית אינה מאפשרת לה לעמוד בתקציב לעונת הכדורגל הקרובה, במיוחד נוכח הודעתה האחרונה של ההתאחדות מיום 16.8.2001, כי התקציב שהוגש לעונת המשחקים 2001/2002 אינו מאושר. ויודגש כי משמעות אי האישור היא כי תימנע מהקבוצה האפשרות להשתתף במשחקי ליגת העל בעונת המשחקים הקרובה.

במסגרת הבקשה, יתבקש בית המשפט הנכבד, מעבר להגנה על החברה מפני נושיה, ליתן סעדים שימנעו מהמשיבה 2, ההתאחדות לכדורגל בישראל על כל הגופים הכפופים לה לרבות הרשות לבקרה תקציבית, יו"ר הרשות וכל מי שפועל בשמם ו/או מטעמם (להלן - "ההתאחדות"), לנקוט בהליכים מינהליים ומשמעתיים אשר עלולים לשלול מהקבוצה את הזכות לשחק בליגת העל ואשר יגרמו לפגיעה אנושה בנושים ולא פחות חשוב מכך - במאות אלפי האוהדים של הקבוצה.

7. המבקשת 1 - חברת בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ (להלן - "החברה"), הינה תאגיד המאוגד על-פי דיני ישראל והיא בעלת הזכויות לנהל את קבוצת הכדורגל הידועה בשם "בית"ר ירושלים".

8. המבקשת 2 - ד.ע. דירות עלית בע"מ, הינה נושה של החברה וקשורה לחברה באמצעות שליטתה בחברת האם של חברת האם של החברה ("חברת סבתא של חברת האם" של החברה). המבקשת 2 ערבה בין היתר לחובות החברה כלפי ההתאחדות וכן לחיובי החברה בהסכם שבינה לבין המשיבה 4.

9. המשיבה 1 היא עמותה רשומה (ע.ר. 58-011678-8), אשר ניהלה את קבוצת הכדורגל מאז הקמתה ועד לשנת 1999. כמפורט להלן, החברה רכשה את זכויות הניהול של הקבוצה וכיום, ככל הידוע, אין לעמותה נכסים.

10. המשיבה 2 - ההתאחדות לכדורגל בישראל, היא עמותה רשומה שמטרתה לפתח את ענף הכדורגל בישראל ולנהלו.

11. המשיבה 3 היא חברה הרשומה בישראל בניהול בפועל של רוה"ח קובי בן גור (שאינו רשום כבעל מניותיה) (להלן - "קבוצת בן גור"), אשר רכשה מהעמותה את זכויות הניהול של הקבוצה כחצי שנה לפני רכישתן על-ידי החברה ואשר היתה צד להסכם המכר עם החברה (הידוע כהסכם המשולש, כהגדרתו בהמשך).

12. המשיבה 4, בימות משרד למופעי בידור, שותפות רשומה (להלן - "בימות") ובהתאם להסכם עם החברה הינה הסוכן הבלעדי לשווק כרטיסים ומנויים של הקבוצה לעונת המשחקים 2001/2002.

13. המשיבים 5-6 הם נושים מובטחים של החברה.

14. המשיבה 7 היא חברה רשומה בישראל אשר רכשה מהעמותה את מגרשי האימונים של העמותה בשכונת בית וגן.

(במעמד צד אחד)



בקשה דחופה זו מוגשת כצעד חירום אחרון במסגרת מאמצי המבקשות להצלה מקריסה של קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים", במטרה לאפשר המשך פעילותה בליגת העל בעונת המשחקים הנוכחית שעתידה להתחיל ביום שישי הקרוב ה-24.8.2001 והכל למען הספורט התחרותי בישראל, לטובת עובדי הקבוצה, שחקניה וקהל אוהדיה.

על יסוד הנימוקים שיפורטו בהרחבה להלן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להעניק את הסעדים הבאים, וזאת במעמד צד אחד, עד לדיון במעמד המשיבים, ככל שיקבע דיון כזה, והכל בהתאם להוראות בית המשפט:

(א) להפעיל את סמכותו לפי סעיף 350 (ב) לחוק ולתת צו לפיו במהלך 90 (תשעים) יום, או עד למתן החלטה אחרת של בית משפט נכבד זה, לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי נגד החברה, נגד הערבים לחובותיה וכנגד בטוחות שהועמדו על-ידי מי מהם, לרבות הליכים במוסדות ההתאחדות לכדורגל בישראל וכי הקפאת הליכים זו תחול על נושים בעלי ערבויות או שעבודים, כתבי שיפוי, ערבויות צד ג' וערבויות בעלים לחובות החברה ולא ינקטו הליכים למימוש השעבודים או הערבויות או הליכי גבייה (להלן - "צו הקפאת הליכים" או "הצו").

דבר מתן הצו יפורסם על-ידי המבקשת תוך 48 שעות מיום נתינתו בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית.

(ב) ליתן צו הממנה את מר עמי פולמן, עו"ד, מרחוב קרן היסוד 38, ירושלים, כנאמן לחברה (להלן - "הנאמן"), ויוקנו לו כל סמכויות הניהול של עסקי החברה תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא לנכון, לתקופה שמיום מתן צו הקפאת ההליכים ועד ליום מתן החלטה בקשר עם הסדר הנושים; סמכויות הדירקטוריון יופקעו מיום מתן הצו (להלן - "תקופת הקפאת ההליכים"). הסכמת עו"ד פולמן, מצ"ב כנספח "א" לבקשה.

(ג) להורות כי כל פעולה בשם החברה, לרבות כל חתימה בשמה על שיקים, שטרות, התחייבויות מכל סוג וחוזים וכל הוצאה כספית יחייבו את חתימת הנאמן, וכי הוראות תשלום ושיקים לחיוב חשבונה של החברה, שלא בחתימת הנאמן, יסורבו מטעם זה.

(ד) לאשר לנאמן ניהול חשבון בנק חדש שייפתח על שם המבקשת 1 (להלן - "חשבון הבנק החדש"), שייוחד גם לגביית כספים המגיעים לחברה מחייבים, על מנת שייועדו למימון הפעילות השוטפת של המבקשת, לפירעון חובות ולביצוע תוכנית ההסדר, והכל בתקופת הקפאת ההליכים ובפיקוח בית המשפט.

(ה) ליתן צו הממנה את רו"ח צבי רז, מרחוב קרן היסוד 38, ירושלים, כמנהל מיוחד לחברה לצד הנאמן, ובכפיפות אליו, לצורך מתן שירותי ניהול ופיקוח כספי, לרבות בדיקות נתונים וביצוע הנהלת חשבונות שוטפת הנדרשת במסגרת הפעילות הכספית, בתקופת הקפאת ההליכים. הסכמת רו"ח רז וכן פרטים אודות משרדו מצורפים כנספח "ב" לבקשה.

(ו) להורות כי במסגרת צו הקפאת ההליכים יוסרו כל העיקולים הזמניים שהוטלו - אם הוטלו ו/או יוטלו - ברישום אצל החברה ואצל צדדים שלישיים כך שיתאפשר לנאמן לגבות את הכספים המגיעים למבקשת מחייבים ויתאפשר לה להמשיך בביצוע ההסכמים במהלך עניינים רגיל. הנאמן יפקיד את הכספים שנתקבלו מהסרת העיקולים בחשבון הבנק החדש, כהגדרתו לעיל.

(ז) לאשר לנאמן לקבל אשראי חדש בסכום של עד 5 מיליון ש"ח במעמד של הוצאות פירוק וזאת מהמבקשת מס' 2, כך שאשראי זה יפרע בקדימות לפני כל התחייבות אחרת של הנאמן.

(ח) לאשר לנאמן:

(1) לפתוח ולקיים הליכי הבראה לחברה ולהגיש תוכנית הסדר נושים;

(2) לנהל את החברה ככל הנדרש לתפעולה השוטף, לאשר תשלומים שוטפים, לטפל בגביית תקבולים, לנהל את ספרי החברה ולעשות את כל הדרוש לשמירה על פעילות החברה כ"עסק חי";

(3) לפעול להכנת תקציב הקבוצה לעונת הכדורגל 2001/2002 ולהעבירו להתאחדות לכדורגל;

(4) לאשר ו/או להתקשר ו/או לבטל חוזים עם שחקני כדורגל, המאמן וצוות מקצועי לקבוצת הכדורגל, כל בעל תפקיד אחר, ספקים ונותני שרותים, ככל שידרש, וזאת למשך כל עונת הכדורגל 2001/2002 ולהעבירם להתאחדות.

(5) לנהל מו"מ עם רוכשים בכוח לחברה או לנכסיה.

(6) לבדוק את אופן יישומן הלכה למעשה של קבלת תמורות המגיעות בגין עסקת "בית וגן" (שתתואר בהמשך), אשר ייעודן על פי תנאי העסקה היה לפרעון חובות העבר של העמותה והקבוצה, ובמידת הצורך בהתאם למימצאי הבדיקה לפנות לרשם העמותות בבקשה לחקירה.

(7) לבחון את נסיבות ההסכם המשולש (שיתואר בהמשך) ובהתאם למסקנות לשקול נקיטה בהליכים משפטיים נגד קבוצת בן גור, כהגדרתה בהמשך ונגד מעורבים אחרים בכריתת ההסכם.

(8) ליתן לנאמן כל סמכות לנקוט כל פעולה נדרשת, לרבות תפיסת נכסי החברה והקבוצה והפעלתם, ככל שיעלה הדבר בידיו, על מנת להפעיל את החברה והקבוצה עד למתן החלטה בקשר להסדר נושים.

(ט) להורות למשיבה 2 - ההתאחדות לכדורגל, על כל אגפיה והגופים הכפופים לה, לרבות הרשות לבקרה תקציבית ויו"ר הרשות לבקרה, שלא לנקוט נגד החברה ונגד הקבוצה בכל הליך שהוא מתוקף סמכותה, לפי תקנוני ההתאחדות לכדורגל, וזאת למשך תקופת הקפאת ההליכים האמורה לעיל, לרבות בדרך של גריעת נקודות ליגה, שינוי מקומה של הקבוצה בליגה, הורדת הקבוצה לליגה נחותה, וכל מעשה אחר אשר עלול לפגוע במעמדה של הקבוצה בליגת העל שלא על דרך התחרות הספורטיבית.

(י) להורות למשיבה 2 - ההתאחדות לכדורגל, על כל אגפיה והגופים הכפופים לה, לרבות הרשות לבקרה תקציבית ויו"ר הרשות לבקרה שלא לנקוט נגד החברה ונגד הקבוצה בכל הליך שהוא מתוקף סמכותה, לפי תקנוני ההתאחדות לכדורגל, וזאת למשך תקופת הקפאת ההליכים האמורה לעיל, לרבות בדרך של מימוש בטוחות ובכללן שיקים וערבויות של צדדים שלישיים.

(יא) להורות למשיבה 2 על כל אגפיה והגופים הכפופים לה, לרבות הרשות לבקרה תקציבית ויו"ר הרשות לבקרה לאפשר לקבוצה להשתתף במשחקי ליגת העל ובכל המשחקים בחסות ההתאחדות, והכל בעונת הכדורגל 2001/2002.

(יב) להורות למשיבה 2 על כל אגפיה והגופים הכפופים לה, לרבות הרשות לבקרה תקציבית ויו"ר הרשות לבקרה, להעביר את כל כרטיסי הכניסה של הקבוצה לשנת 2001/2002 רק לידי הנאמן, תוך ביטול ההוראה הבלתי חוזרת שניתנה על-ידי החברה ביום 30.10.2000 - להעברתם של הכרטיסים לידי המשיבה 4, בימות - שותפות רשומה.

(יג) לאשר לנאמן לפרסם בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית הודעה לנושי החברה או לטוענים לנשיה בחברה מכוח היותם נושי העמותה, בה יתבקשו להגיש תביעות חוב לנאמן תוך 45 יום ולהורות כי מי שלא יגיש תביעת חוב עד המועד הנ"ל יראו אותו כמי שזנח תביעתו כנגד החברה.

(יד) ליתן כל סעד אחר כפי שימצא לצודק ולנכון על מנת לאפשר המשך פעילות הקבוצה בליגת העל בעונת המשחקים 2001/2002.

15. החברה נוסדה ביום 15.5.2000, במסגרת יוזמתו של איש העסקים מר גד זאבי לרכישת קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים. נחלת הכלל היא שעסק של קבוצת כדורגל בישראל אינו עסק רווחי, ולמעשה דורש מבעלי הקבוצות להשקיע בו ממיטב כספם ללא תמורה כספית. חרף זאת, נאות מר גד זאבי, בעקבות מסע שתדלנות של פרנסי הציבור בירושלים, לסייע לקבוצה שנמצאה אותה עת על סף קריסה, וזאת לאחר ששוכנע באינטרס הציבורי שהקבוצה תמשיך להתקיים. בנסיבות אלה, הסכים גד זאבי כי החברה תרכוש את הקבוצה, וזאת מתוך כוונה לטפחה ולהזרים לה כספים לצורך תפקודה ותפעולה.

16. כאמור, רכישת הקבוצה נעשתה על רקע קשיים כלכליים בהם היתה הקבוצה מצויה לפני כשנה, ועל רקע החשש כי אם לא ימצא גוף שישקיע בקבוצה, באותו מועד, היתה הקבוצה עלולה לקרוס.

17. עד מהרה נתברר לחברה ולבעליה, כי הקבוצה שרכשו משולה לבור ללא תחתית, ספוגה בבליל של חובות עתק מהעבר. כך התבררו קיומן של עסקאות חריגות החורגות מנוהל עסקים רגיל ושל תביעות בגינם, הניתכות על החברה מכל עבר תדיר לפרקים. ויודגש, חובות העבר לא הוצגו במלוא היקפם בפני החברה עובר לעסקת הרכישה. החברה ובעליה היו נכונים לשאת בחובות השוטפים של הקבוצה ואף היו נכונים להתמודד עם חובות עבר בהיקפים מוגבלים, כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם הרכישה עם הגורמים המעורבים ברכישה, קרי העמותה וקבוצת בן גור. אך מיותר לציין, כי בעלי החברה לא היו מוכנים מעולם ליטול על עצמם התחייבות בלתי מוגבלת לחובות עבר של העמותה או קבוצת בן גור.

18. הסכם רכישת זכויות הניהול בקבוצת הכדורגל נחתם ביום ביום 8.5.2000 בין העמותה, החברה (שהיתה אז ביסוד) והמשיבה 3 (להלן - "ההסכם המשולש"). ביום 30.5.2000 נחתם כתב תיקון בין החברה לבין המשיבה 3. במסגרת ההסכם המשולש, התחייבה החברה לשאת בחובות עבר של הקבוצה, עד לגובה של כ-4 מיליון ש"ח (בנוסף לכ-6 מיליון ש"ח בגין חובות בן גור). במסגרת המצגים שהוצגו בפני החברה, נטען כי אלה הם כל חובות הקבוצה. יצויין, כי ערב המועד המתוכנן לחתימה על ההסכם המשולש הוצגו בפני החברה מצגים לפיהם חובות העמותה הינם בגובה של כ-11 מיליון ש"ח, אולם בהסכם המשולש נקבע מפורשות כי החברה נושאת אך ורק בחובות אשר הוצגו לה מלכתחילה והמפורטים בו. עותק ההסכם המשולש רצ"ב כנספח "ג".

19. צד להסכם המשולש הינה המשיבה 3, קבוצת בן גור, אשר כחצי שנה קודם להסכם המשולש רכשה מהעמותה את זכויות הניהול של הקבוצה, אך לא קיבלה את אישור ההתאחדות להעברת הזכויות בקבוצה.

20. עד מהרה נתברר לחברה, כי החוליים הידועים לשמצה שפשו בענף הכדורגל הישראלי, אשר ידוע היה מזה שנים בניהול חובבני וכושל, פוגעים אנושות ביכולתה של החברה להעלות את הקבוצה על פסים חדשים של יעילות ורווחיות. לחברה התברר, כי הולכה שולל במצגים בלתי מדוייקים ולא נכונים, הגובלים במרמה של ממש ותיבת פנדורה של חובות מן העבר נפתחה והחלה מכרסמת ביכולתה לנהל את קבוצת הכדורגל.

21. עתה, לאחר כשנה של פעילות, מתברר כי המצגים שהוצגו בפני החברה כאשר רכשה את הזכויות, היו מושתתים על אדני שווא ורחוקים מן האמת. ויודגש כי רק על סמך מצגים אלה, שמתברר כעת כי לא תאמו את האמת, נטלה על עצמה החברה בתום לב התחייבות כלפי ההתאחדות לכדורגל, לשאת בחובות עבר כלפי ההתאחדות.

22. דא עקא, שלאחר כשנה של פעילות, ובעקבות חשיפת מסמכים שהוסתרו מהחברה וחלקם נתגלו רק בימים אלה, מתברר כי החובות בהם עלולה החברה להידרש לשאת, עולים עשרות מונים על החובות שהוצגו בפניה עובר לחתימת ההסכם המשולש. בעוד שהחברה התקשרה בהסכם זה על בסיס מצג שחשף אותה לחובות עבר בהיקף של כ-4 מיליון ש"ח, הובא לידיעתה, לתדהמתה, רק לאחרונה ביום 10.8.2001, כי בבדיקת נאותות שנערכה על-ידי קבוצת משקיעים פוטנציאליים, שניסו בשעתו לרכוש את הקבוצה, עלו מימצאים לפיהם החובות וההתחייבויות למועד עריכתה של אותה בדיקה הגיעו לסך 47 מיליון שקלים ויותר (לפני התשלומים שנעשו מחלק מתמורת המכירה של מגרש בית וגן). מימצאים אלה, שהיו בידיעתה הברורה של העמותה וקבוצת בן גור, לא הוצגו מעולם בפני קבוצת זאבי.

23. נכון להיום, ערב פתיחת עונת הכדורגל 2001/2002, מצויה החברה במצוקה תזרימית בלתי נסבלת, הנובעת בחלקה משורה ארוכה של תביעות ועיקולים שהוגשו נגדה בשנה האחרונה בעיקר עקב חובות העבר של העמותה וחובות שמקורם בתקופה בה נוהלה הקבוצה על-ידי קבוצת בן גור ומתוך טענה שחובות אלה הם גם של החברה. מצוקה זו מאיימת לחסל את החברה כעסק חי ולחייב את פירוקה ועקב כך, חלילה, את חיסול הקבוצה. תחת להשקיע כישוריהם וזמנם בניהול עסקי הקבוצה, מוצאים עצמם מנהלי החברה במצב בלתי נסבל בו מוקדש עיקר זמנם לניהול התדיינויות משפטיות שקיצם אינו בטווח הנראה לעין. ברור כי התדיינויות משפטיות אלה כרוכות בממון רב שלמרבה הצער לא הושקע בתפעול הקבוצה.

24. דומה כי מן הבחינה העסקית הטהורה, אין כיום לחברה כל תוחלת. אולם בית"ר ירושלים אינה עסק ככל העסקים. עסקינן במועדון כדורגל ותיק ופופולרי, המהווה מקור גאווה והזדהות למאות אלפים מתושבי הבירה והמדינה. לנוכח חשיבותו הציבורית של המועדון וההזדהות עם אוהדיו הרבים, מבקשים עתה בעליה של החברה להזרים לה כספים נוספים במסגרת תוכנית הבראה, אשר ביצועה יתאפשר רק אם חובותיה של החברה יוקפאו לפרק זמן וסדרי ניהולה ישונו בפיקוח נאמן. הצלחת מהלך מעין זה תאפשר לחברה להציע לנושיה הסדר ובכך לצמצם למינימום את הפגיעה בנושים, ולא פחות חשוב מכך - לשמור על מקור הגאווה וההזדהות של רבבות אוהדים.

25. החברה, מנהליה ובעליה סבורים כי על בסיס תוכנית הבראה שתיושם בחברה, הזרמת כספים חיצונית וצעדי התייעלות וארגון מחדש, ניתן יהיה להמשיך את פעילות החברה ולהביאה, בתוך תקופת הקפאה של עד 9 חודשים, למצב של תזרים מזומנים חיובי לאחר פירעון חלק מחובותיה, בין היתר, על ידי הזרמת כספים על ידי בעליה, הכנסת משקיעים נוספים, נקיטת צעדי התייעלות וארגון מחדש של עסקיה, כמפורט בבקשה זו. החברה, מנהליה ובעליה מקווים כי על בסיס תוכנית ההבראה שהגישה החברה היה ותואשר על-ידי הנאמן, ניתן יהיה למכור את החברה או את נכסיה.

26. בתוך ימים ספורים תידרש החברה להעמיד קבוצת כדורגל למשחק ראשון בליגת העל. נכון להיום, לחברה אין מקורות עצמיים כדי לעמוד בדרישות ההתאחדות לתקציב הפעלתה של קבוצת הכדורגל בעונת 2001/2002. הצווים המבוקשים נדרשים באופן מיידי, בכדי לאפשר לחברה לקבל הזרמת כספים חיצונית, החיונית לעמידה בתנאי התקציב. בהעדר צווים כמבוקש, לא תוכל החברה לקבל את אישור ההתאחדות לתקציב ובכך תימנע ממנה האפשרות להציג קבוצה למשחקי הליגה, כבר ביום שישי הקרוב ה-24.8.2001, דבר שיביא, מטבע הדברים, להתמוטטות הקבוצה.

27. יובהר כי על-פי תקנון ההתאחדות, קבוצה שתקציבה לא אושר לפני תחילת העונה, צפויה לעונש של הורדה לליגה תחתונה, אשר יביא לאובדן הנכס העיקרי של החברה - המותג בית"ר ירושלים, כקבוצה המשחקת בליגת העל.

במצב דברים כזה, לא יהיה ניתן למצוא רוכש לחברה או לנכסיה, ולא יהיה מנוס מלמנות לחברה מפרק, דבר שיציב את נושיה בפני שוקת שבורה ועלול לגרום לנזק ציבורי ניכר הנובע מהתפרקות הקבוצה.

28. ויודגש, לא על נקלה בחרה החברה בנקיטת הליכי חירום אלה, אולם התראות חוזרות ונשנות כלפי העמותה וההתאחדות לכדורגל, התעלמות גופים אלה מטענות החברה והעדר נכונותם לנסות וליישב את בעיות חובות העבר, לא מותירה בידי החברה כל מוצא אחר.

29. חברת בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ הוקמה ונרשמה בישראל בשנת 2000. הונה הרשום של החברה הוא 4,039,000 ש"ח. הונה המונפק של החברה הוא 4,000,090 ש"ח, המחולק ל-4,000,090 מניות בנות 1 ש"ח ע"נ, והמוחזקות כולן בידי חברת ד.ש.א. ספורט אחזקות בע"מ.

עותק תמצית נתונים של רשם החברות על החברה, רצ"ב כנספח "ד" לבקשה.

30. נכסיה של החברה הם הנכסים אותם רכשה בהסכם המשולש, שהינם הזכות לנהל את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, המותג בית"ר ירושלים, כל נכסיה, זכויותיה והכנסותיה של העמותה, וכן נכסים שנרכשו בשנה האחרונה.

31. קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים נוהלה, מאז הקמתה ועד חודש נובמבר 1999, על ידי העמותה, גוף ותיק שעקרונות ניהול תקין אינם נר לרגליו ואשר נוהל ביד רמה בידי עסקנים בדרך יחודית שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ניהול מקובלים. שיטות ניהול אלה הפכו לפולקלור במדורי הספורט בעיתונים. בחודש נובמבר 1999, מכרה העמותה למשיבה 3 את זכויותיה לנהל את קבוצת הכדורגל. ההסכם עם המשיבה 3 לא קיבל את אישור ההתאחדות.

32. לאחר זמן קצר נתגלעו חילוקי דעות בין העמותה למשיבה 3, דבר שעמד לשתק את פעילותה של קבוצת הכדורגל. בשלב זה, מתוך דאגה לרבבות אוהדיה של הקבוצה העירונית, נעשתה פנייה לאיש העסקים גד זאבי, לרכוש את השליטה והניהול בקבוצת הכדורגל.

33. החברה רכשה את זכויות הניהול במסגרת ההסכם המשולש, ובמסגרתו התחייבה לשאת בחובות העמותה וקבוצת בן גור המפורטים בהסכם, ובחובות אלה בלבד. ערב כריתת ההסכם, קיבלה החברה מצגים מהעמותה ומהמשיבה 3, לפיהם חובות העמותה וקבוצת בן גור אינם עולים על 11 מיליון ש"ח. יודגש כי על אף מצגים אלה, התחייבה החברה לכסות חובות עבר של העמותה בסך של כ4- מיליון ש"ח.

34. בעקבות חתימת ההסכם וכתנאי להעברת הזכויות בקבוצה לפי תקנון ההתאחדות, נדרשה החברה למסור להתאחדות מכתב, בו מגדירה החברה את מחויבותה לשאת בחובות העבר. על יסוד המצגים שהוצגו לה, חתמה החברה על התחייבות בזו הלשון:

"לבקשתך, ובהמשך למכתבך מיום 30.5.2000 בו אישרת את רכישת קבוצת בית"ר ירושלים ("הקבוצה") על ידינו, הרינו להבהיר בזאת כי אנו מקבלים על עצמנו את כל הוראות תקנוני ההתאחדות לכדורגל לרבות התקנון בענין "העברת זכויות בקבוצת כדורגל" כך שאנו אחראים לכל חוב ו/או התחייבות, בין שצויינו במפורש בהסכם הרכישה ובין שלא צויינו בו הן כלפי ההתאחדות לכדורגל והן כלפי צדדים שלישיים בכל מקרה בו הקבוצה תחוייב בפסק בוררות סופי וחלוט של המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל ו/או כל ערכאה שיפוטית אחרת".

מכתב ההתחייבות רצ"ב כנספח "ה".

35. בעקבות חתימת ההסכם המשולש, החלה החברה לנהל את קבוצת הכדורגל, מתוך תקווה וכוונה להצעידה להישגים בכדורגל הישראלי ובמפעלים האירופים. במסגרת זו, הזרימו בעלי החברה לחברה מענקים והלוואות בעלים בסך העולה על 25 מיליון ש"ח והעמידו לרשותה ערבויות בהיקף של כ-20 מיליון ש"ח, שהושקעו ברכישת שחקנים ובגיוס צוות מקצועי מהמעלה הראשונה.

36. אלא שבמהרה החלו ניתכות על החברה דרישות, תביעות ועיקולים בגין חובות עבר, בסכומים גבוהים לעין ערוך מהסכומים בהם התחייבה החברה לשאת ואף מהחובות הנוספים שהוצגו בפניה עובר לחתימת ההסכם המשולש. חובות העבר התגלו כבור ללא תחתית, אשר מצבה הכספי של החברה אינו יכול למלאו. נושי העמותה ונושי קבוצת בן גור פונים ישירות אל החברה, בטענה כי ההתחייבות שניתנה להתאחדות מחייבת את החברה לפרוע גם את חוב העבר. עד כה הוצגו בפני החברה והעמותה תביעות ודרישות לתשלום חובות עבר בסך כולל של למעלה מ-20 מיליון ש"ח.

במסגרת התביעות שהוגשו נגד החברה, וכפי שיפורט בהרחבה להלן, הוטלו על נכסי החברה עיקולים, והיא נקלעה למצוקה תזרימית שאין ממנה מוצא ושאינה מאפשרת הצגת תקציב לעונת הכדורגל הבאה.

ללא כימות נכון של חובות העבר, שהיקפם בלתי נצפה בשלב זה, לא ניתן יהיה לערוך תוכנית הסדר לנושים. לפיכך, הנאמן שימונה ייזקק לבדיקת החובות, הכרעה בהם וסיווגם לפי סדרי קדימויות.

37. ביום 10.8.2001 הגיע לידי החברה העתק מסמך ממנו עולה כי העמותה והמשיבה 3 ידעו היטב, עת כרתו את ההסכם המשולש, כי המצגים שהציגו אינם משקפים ולו את קצה קצותיהן של חובות העמותה. המדובר בבדיקת נאותות שערכה קבוצה, אשר התעניינה ברכישת הקבוצה לפני שנמכרה לחברה. מבדיקה זו, שלפי מידע שהגיע לחברה הוצגה גם בפני העמותה וגם בפני המשיבה 3, עולה כי במועד עריכת בדיקת הנאותות, היו לעמותה התחייבויות בסכום העולה על 47 מיליון ש"ח (לפני תשלומים שנעשו מחלק מתמורת המכירה של מגרשי בית וגן).

38. נתון נוסף, שנתגלה לחברה ואשר לא היה ידוע לה במועד כריתת ההסכם, הוא סוגיית מכירת מגרשי האימונים של העמותה בשכונת בית וגן בירושלים, אשר היו הנכס העיקרי של העמותה (להלן - "מגרשי בית וגן"). עובר לכריתת ההסכם, מסרו נציגי העמותה לנציגי החברה כי מגרשי בית וגן נמכרו תמורת 6.5 מיליון דולר. לטענת נציגי העמותה, כל תמורת המכירה נועדה לפרעון חובות עבר של העמותה כדי לאפשר את המשך תיפקודה של הקבוצה. הסתבר כי הסכומים המובטחים לא הגיעו כולם לעמותה ושימשו רק בחלקם לפרעון חובות העמותה. כמו כן, הסתבר כי 5.2 מיליון ש"ח מכספי התמורה שולשלו לכיסו של מר משה דדש בגין "הוצאות".

39. נכסיה העיקריים של החברה הם אלה:
39.1. זכות לשחק בליגת העל של הכדורגל הישראלי.
39.2. זכויות שידור, זכויות שילוט, זכויות חסות, זכויות פרסום וזכויות מסחור.
39.3. המוניטין הגלום בשם בית"ר ירושלים אשר שוויו רב.
39.4. זכויות שימוש בשם בית"ר ירושלים ובסמלה המסחרי.
39.5. החזרים מביטוח.
39.6. 10 (עשר) מכוניות (משועבדות לבנק המזרחי המאוחד בע"מ).
39.7. זכויות בכרטיסי שחקן.
39.8. ציוד משרדי.

40. חובות בדין קדימה:
40.1. חוב החברה למס הכנסה בגין ניכויים לעונת המשחקים 2000/2001 בסך 3,000,000 ש"ח נפרס לבקשתה, בערבות המבקשת 2.
40.2. חוב החברה למוסד לביטוח לאומי בגין ניכויים לעונת המשחקים 2000/2001 מצוי בהסדר, ויתרתו בסך של כ-600,000 ש"ח.
41. חובות לנושים מובטחים בשעבודים ספציפיים
41.1. ג'י.סי.אס. ספורט בע"מ: נושה מובטח בשעבוד על כל הכספים שיגיעו לחברה מההתאחדות, עד לסך 1.13 מ' דולר ארה"ב.
41.2. בנק המזרחי המאוחד: שעבוד ללא הגבלת סכום על כלי רכב. הבנק הציג דרישה לפרעון חוב בחשבון עו"ש בסך 73,000 ש"ח וחוב בחשבון הלוואות בסך 824,000.

42. חובות בדין רגיל
42.1. לאן משרד כרטיסים בע"מ: חוב בגין גמר חשבון מכירת כרטיסים לעונת הכדורגל 2000/2001, בסך של כ-900,000 ש"ח.
42.2. יתרת חוב בבנק דיסקונט בסך 1,465,000. ש"ח.
42.3. פיגור בתשלומי פרמיית ביטוח מנהלים בסך 37,000 ש"ח.
42.4. חובות לספקים שונים בסך של כ-1,000,000 ש"ח.
42.5. חוב למבקשת 2, דירות עלית, בסך של 9.5 מליון ש"ח, יתרת הלוואות בעלים.

(רשימת חובות אלה אינה כוללת חובות נטענים שהוגשו בגינם תביעות או מכתבי דרישה ואשר יפורטו להלן).
43. מקדמות ששולמו לחברה על חשבון עונת הכדורגל 2001/2002
43.1. בימות (המשיבה 4): כ-1,400,000 ש"ח בגין מקדמות לכרטיסים (לא כולל שיקים מעותדים שנמסרו למבקשות וטרם הגיע מועד פרעונם).
43.2. עדי קנת השקעות בע"מ: סך של כ-800,000 ש"ח בגין מקדמות לזכויות השילוט באצטדיון טדי.

44. כפי שפורט לעיל, החברה נכנסה לניהול הקבוצה רק בעונת המשחקים 2000/2001. יחד עם זאת, מפירוט התביעות בהמשך עולה, כי מיד עם כניסתה לניהול הקבוצה, הוצפה החברה בגל סוחף של דרישות ותביעות, רובן בגין תקופת העבר. יודגש, כי כל עוד לא היתה החברה בתמונה, לא טרחו אותם תובעים להגיש את תביעותיהם.

לשם המחשה, יובאו להלן תביעות שחקני העבר הרחוק ואת תביעותיה של עיריית ירושלים, שהקבוצה היא מקור גאווה לה וראש העירייה משמש בתפקיד יו"ר הכבוד של הקבוצה.

44.1. העיריה הגישה לחברה דרישה בסך של 368,698 ש"ח לתשלום חוב מים בשנים עברו בגין שימוש במגרש, שזה מכבר נמכר על-ידי העמותה (מגרשי בית וגן). העיריה מצאה לנכון להטיל עיקול מינהלי בגובה הסך הנ"ל על הכנסות החברה, והכל רק בשלב שלאחר מכירת מגרשי בית וגן על-ידי העמותה ועם כניסת החברה לניהול הקבוצה (פירוט בסעיף 45.2).

44.2. העיריה מצאה לנכון להגיש דרישה לתשלום דמי שימוש באיצטדיון טדי על סך כ-170,000 ש"ח ביום המחרת לכניסת החברה לניהול הקבוצה בגין התקופה משנת 1995 ועד מאי 2000, תקופה בה הקבוצה נוהלה על-ידי העמותה ועל-ידי קבוצת בן גור (פירוט בסעיף 45.6.5).

44.3. יצויין כי בתקופת ההפעלה של הקבוצה על-ידי החברה לא קיבלה הקבוצה כל תמיכה מהעיריה. למיטב ידיעת החברה, ירושלים היא העיר היחידה אשר בה מתקיימת קבוצה בליגת העל שאינה מקבלת כל תמיכה או סיוע של העיריה.

44.4. שחקן העבר, סמי מלכה, הגיש תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות בסך 260,000 ש"ח בגין התחייבות שניתנה לו, לטענתו, על ידי העמותה לשאת בתשלומי מס בגין דירה שנרכשה עבורו בתקופה בה שיחק בקבוצה. יצויין כי סמי מלכה חדל מלשחק בקבוצה בשנת 1991, קרי כ-10 שנים עובר למועד הגשת התביעה (פירוט בסעיף 45.5.2).

44.5. שחקן העבר, רונן חרזי, הגיש תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות בסך של 4,123,409 ש"ח נטו, בנוסף לתשלומי מס הכנסה בגין, לטענתו, התחייבויות של העמותה כלפיו שנוצרו לפני למעלה מחמש שנים (פירוט בסעיף 45.5.1).

44.6. בנק לאומי לישראל בע"מ הטיל עיקול על הכנסות החברה מההתאחדות לכדורגל בישראל בגין חוב של שחקן העבר (העבר הרחוק) שלמה שירזי, העומד היום על כ-1,490,000 ש"ח.

44.7. המוסד לביטוח לאומי הטיל עיקול על הכנסת החברה מהמועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו) בגין חוב של העמותה בסך כ-278,000 ש"ח.

45. להלן פירוט ההליכים המשפטיים המהותיים בהן מעורבות החברה והעמותה:

45.1. תביעת יעקב הרץ: תביעה בסך 940,000 ש"ח נגד החברה, העמותה ומר משה דדש, בעניין כרטיס השחקן של אלון מזרחי, בבית משפט השלום בתל אביב יפו.

45.2. עיקול מנהלי שהטילה עיריית ירושלים בגין חוב מים. העיקול הוטל על סכומים המגיעים לחברה ולעמותה עד לסכום של 368,698 ש"ח. מתוך סכום זה, סך כ-315,000 ש"ח הופקדו בחשבון נאמנות. חוב המים לא הופיע בהסכם המשולש. ההליך נדון בבית משפט השלום בירושלים.

45.3. תביעת העמותה ומר משה דדש: תביעה נגד החברה על סך כ-2 מיליון ש"ח בגין חובות עבר שחלקם מופיעים בהסכם המשולש וביניהם: תשלום חוב העמותה לבנק הפועלים, תשלום קנסות מינהליים שהוטלו על העמותה למס הכנסה. התובענה הוגשה למוסד לבוררות של ההתאחדות.

45.4. תביעת שורש - שירותי רפואה מובחרים בע"מ: תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בירושלים על סך 172,000 ש"ח, בגין אי תשלום חוב בעבור מתן שירותים רפואיים.

45.5. להלן פירוט ההליכים המשפטיים המשמעותיים שהוגשו נגד הקבוצה. כאמור לעיל, קיים חשש שהחברה תחוייב לשאת בכל סכום שייפסק כנגד העמותה בקשר לתביעות שכר של שחקנים:

45.5.1. תביעת רונן חרזי: הכדורגלן תבע את החברה, העמותה, משה דדש ואברהם לוי במוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל. סכום התביעה 4,123,404 ש"ח, ובנוסף תשלומי מס הכנסה. חוב זה אינו נזכר בהסכם המשולש.

45.5.2. תביעת סמי מלכה: כדורגלן העבר תבע סך 260,000 ש"ח במוסד לבוררות של ההתאחדות בגין התחייבות שניתנה לו לטענתו על ידי העמותה לשאת בתשלומי מס בגין דירה שנרכשה עבורו. חוב זה אינו נזכר בהסכם המשולש.

45.5.3. תביעת אלי פרץ: כדורגלן העבר תבע תשלום בסך 130,000 ש"ח במוסד לבוררות של ההתאחדות בגין מענקים. חוב זה אינו מופיע בהסכם המשולש.

45.6. להלן פירוט דרישות תשלום שהופנו אל החברה ו/או אל העמותה בגין חובותיה ושטרם הוגשו תביעות בגינן:

45.6.1. דרישת דוד אמסלם: הכדורגלן טוען כי על החברה לשלם סכום של כ-90,000 דולר כדמי השאלה לחברה זרה שבבעלותה כרטיס השחקן שלו. טרם הוגשה תביעה.
45.6.2. דרישת אמ. ג'י. אס ספורט טריידינג בע"מ: דורשת סך 307,943 ש"ח בגין אספקת תלבושות.
45.6.3. דרישת עיריית ירושלים: העירייה דורשת סך 170,423 ש"ח בגין שימוש באצטדיון טדי.
45.6.4. דרישת בנק הפועלים: הבנק דורש מהעמותה ומה"ה משה דדש ואהוד פדרמן לכסות יתרת חובה בסך של כ-1.1 מיליון ש"ח בחשבונות אישיים של ה"ה דדש ופדרמן.
45.6.5. דרישת עיריית ירושלים: העיריה דורשת תשלום בגין שימוש באצטדיון בשנים 1995 עד מאי 2000 (מועד עריכת ההסכם המשולש) בסך 2,042,416 ש"ח. מכתב הדרישה הופנה גם לחברה. חוב זה אינו מופיעה בהסכם המשולש.
45.6.6. דרישת פרטיזן בלגרד על-סך 70 אלף דולר בגין כרטיסי שחקנים.
45.6.7. דרישת ניר סביליה: הכדורגלן דורש 140,000 דולר ארה"ב, שלטענתו הובטחו לו על-ידי העמותה.
45.6.8. דרישת איציק קורנפיין: הכדורגלן דורש סך 400,000 ש"ח.

46. יש לציין, כי לחברה מגיעים מכתבי דרישה רבים נוספים, כל אחד מהם כשלעצמו בסכומים פחות מהותיים, וכן תלויים ועומדים הליכים משפטיים נגד החברה, גם הם, כל אחד כשלעצמו, בסכומים פחות מהותיים.

47. לבקשה זו מצורפים כנספח "ו" מסמכי התקציב של הקבוצה ותחזית תזרים מזומנים, שניהם לעונת הכדורגל 2001/2002 (להלן - "התוכנית" ו"התקציב"). יוער כי תקציב זה שונה מתקציב הקבוצה שהוגש להתאחדות ושלא אושר על ידה.

47.1. בתחילת עונת הכדורגל 2001/2002 יתבססו עקרונות התקציב של הקבוצה מתקבולים צפויים ממשחקים ומנויים, הן בליגת-העל והן ממשחקים בגביע הטוטו מתשלום חלקי עבור זכות שידור של המשחקים. להערכת החברה, בהמשך העונה תוכל הקבוצה לחזור ולגייס חוזי חסות ואימוץ של גופים עיסקיים.

47.2. ברור לחברה כי בלא הזרמה של מקורות חיצוניים, לא תצלח תוכנית ההבראה. לכן, נתנה המבקשת 2, ד.ע. דירות עלית בע"מ, הסכמתה המותנית להעמדת אשראי חדש לנאמן לתקופה של 3 חודשים, להשלמת התקציב המתוכנן לעונת הכדורגל 2001/2 (אשר הוגש לבית המשפט כחלק מבקשה זו), לצורך מימון התפעול השוטף של החברה ולמימון הוצאות הקבוצה וזאת עד לסכום מירבי של 5 מליון ש"ח, לרבות בדרך של מתן חסויות נוספות או חדשות (להלן - "האשראי החדש") והכל כמפורט במכתבה המצ"ב לבקשה זו ומסומן כנספח "ז".

47.3. להלן עיקרי הסכמתה של המבקשת מס' 2, דירות עלית:

47.3.1. ינתן צו הקפאת הליכים ע"י בית המשפט לתקופה של 90 יום לפחות.

47.3.2. בעונת הכדורגל 2001/2 הקבוצה תמשיך להימנות על קבוצות הכדורגל המשתתפות בליגת העל.

47.3.3. ינתנו ע"י בית המשפט במסגרת צו הקפאת ההליכים, סעדים אשר ימנעו מההתאחדות לכדורגל מלנקוט הליכים כלשהם נגד החברה ו/או נגד הח"מ כערבה ו/או נגד מימוש בטוחות שניתנו להתאחדות ע"י החברה או ע"י הח"מ.

47.3.4. ינתן לאשראי החדש ולריבית "פריים" בגינו מעמד של הוצאות פירוק ע"י בית המשפט, כך שהמימון החדש יפרע לפני כל התחייבות אחרת של הנאמן.

47.4. במהלך תקופת שלושת החודשים, תקופת ההקפאה המבוקשת, יפעל הנאמן במשנה מרץ למצוא משקיעים לחברה ולקבוצה כדי לאפשר את המשך קיומה של הקבוצה.

48. למתן צו הקפאת הליכים חשיבות עליונה נוכח הסיבות הבאות, לא כל שכן נוכח הצטברותן:

48.1. בשלב זה מצויה החברה במצב בו עקב חובותיה המרובים אין החברה יכולה לממן את פעילותה העסקית מתוך מקורותיה שלה תוך תשלום כל חובותיה לנושיה הרבים, ותוך התמודדות עם עשרות תביעות בגין חובות העבר.

48.2. השארת המצב על כנו, ללא צו הקפאת הליכים, לא יאפשר לחברה להציג תקציב לעונת הכדורגל 2001/2002, אשר יתאם את דרישות ההתאחדות, ועל כן לא יתאפשר לה להציג קבוצת כדורגל לפתיחת משחקי הליגה בעוד 4 ימים, דבר שעלול להביא לקריסתה המוחלטת של החברה ובעקבות זאת לקריסתה חלילה של הקבוצה. במקרה כזה, הקבוצה עשויה להיות נתונה לסנקציה של ירידה לליגה נמוכה. לא יהיה חובב ספורט בישראל שלא יאשר כי בכך תונחת מכה קשה על הכדורגל התחרותי בישראל וכל ציבור חובבי הכדורגל בישראל יפגע. בנסיבות אלה, תאבד החברה (ועמה גם העמותה) את הנכס העיקרי שלה, ותימנע כל אפשרות למכור אותה כעסק חי. בנסיבות אלה, לא ניתן יהיה לפרוע את כל חובות החברה, לבטח לא את חובות הנושים הרגילים, ומהלך שכזה יסב לרוב הנושים נזק כבד.

48.3. קריסת עסקי החברה יעמידו את רוב נושיה בפני שוקת שבורה באשר כמתואר לעיל, אין בידי החברה די נכסים בני מימוש לכיסוי חובותיה.

48.4. קריסתה של החברה תוביל לקריסתה של קבוצת כדורגל המרכזת סביבה מאות אלפי אוהדים אדוקים, אשר התמוטטות קבוצתם האהובה תסב להם עגמת נפש בל-תשוער. זר לא יבין זאת, אך עבור אוהד כדורגל, התמוטטות של קבוצתו האהודה שקולה לאסון אישי כבד. מעבר לפגיעה בעובדים, בשחקנים ובאוהדים, תהיה בכך גם פגיעה קשה באושיות הכדורגל הישראלי, אשר עלול לאבד באחת את אחד ממועדוני הכדורגל המפוארים בתולדותיו. הספורט הישראלי ללא בית"ר ירושלים, לא יהיה מה שהוא כיום עם בית"ר ירושלים.

48.5. מאידך, מתן צו הקפאת הליכים, תוך יישום תוכנית הבראה, ייטיב עם נושי החברה, ובשום מקרה לא ירע את מצבם, לרבות נושיה המובטחים.

48.6. יש לשוב ולציין כי לחברה יש פוטנציאל עסקי-כלכלי. המותג "בית"ר ירושלים" מרכז סביבו קהל אוהדים ענק ונאמן, מהגדולים בספורט הישראלי. תוכנית הבראה, שתיושם תחת הצו, צפויה לסלול את הדרך להתעניינות של רוכשים פוטנציאליים ברכישת החברה או נכסיה, באופן שיבטיח פתרון למצוקת הנושים ויאפשר להחזיר את מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים למקום הראוי לו בצמרת הכדורגל הישראלי.

יצויין כי גם בתקופה קשה זו, היו גורמים שהתעניינו ברכישת החברה, אולם עומק החובות, והחשש כי חובות נוספים יתגלו בעתיד, גורם למתעניינים למשוך את ידם מהעסקה. מינויו של נאמן יאפשר כימות החובות ובירורם בזמן קצר יחסית ועשוי על כן לפתוח פתח למצוא משקיעים. בחודשים האחרונים ניהלה החברה שיחות עם מספר משקיעים מעוניינים, ובשבועות שלפני הגשת הבקשה אף ניהלה החברה מו"מ עם קבוצת משקיעים, אולם העסקה לא יצאה אל הפועל משום שאיש אינו מוכן לערוב להיקפם המדוייק של החובות הבלתי ידועים. יש לשער כי במסגרת הסדר בין החברה לבין נושיה, אשר ישים קץ לחובות העבר האינסופיים, יימצא גורם חיצוני שישקיע בחברה.

48.7. מינויו של נאמן יאפשר המשך המו"מ עם משקיעים ללא הפרעות, תוך מכירת הקבוצה נקייה מכל חוב, עיקול או זכות צד ג'. יתירה מזו, מכירה כזו יש להעריך כי תהיה תולדה של הסדר נושים אשר במסגרתו יוסדרו טענות צדדים שלישיים וטענות ההתאחדות בגין חובות העבר.

48.8. מתן צו הקפאת הליכים יאפשר לחברה לפעול ללא הפרעה אשר עשויה היתה לשתק את עסקיה, מן הטעמים העיקריים הבאים: לא ייפתחו הליכים נגד החברה, תתאפשר הזרמת מימון חדש לפעילותה, ניתן יהיה לאתר משקיע חדש, החברה תוכל להגיע להסדרים עם נושיה לפירעון חובותיה, ותיושם תוכנית הבראה לטובת כלל הנושים.

48.9. ניהולה המקצועי של החברה בפיקוח הנאמן, יאפשר לנושים שליטה ובקרה נאותה על המערכת הפיננסית של החברה, ואילו יישום תוכנית ההבראה יאפשר, בטווח נראה לעין, מזעור הנזק הצפוי לנושים.

48.10. מתן צו הקפאת ההליכים ימנע איבוד שליטה והידרדרות, ועשוי לאפשר לחברה לשלם גם לנושים הלא מובטחים דיבידנד כלשהו בעוד שמימוש כפוי של נכסי החברה לא יניב כנראה כל תשואה.

70. מתן הצווים המבוקשים במעמד צד אחד כמבוקש הינו חיוני ודחוף, שאם לא כן, לא תוכל הקבוצה להתחיל השתתפותה ביום שישי הקרוב ה-24.8.2001 בעונת המשחקים החדשה הנפתחת עתה בליגת העל.

71. כאמור, תנאי חיוני להבראת עסקי החברה הוא המשך קיומה של הקבוצה ופעילותה השוטפת, באופן שלא יגרמו לה, בטווח המיידי, נזקים בלתי הפיכים וקשיי תפעול ומימון, אשר יסכלו את סיכויי הבראתה ויפעלו לרעת נושיה.

72. ההתאחדות כבר הודיעה לחברה ולקבוצה במכתבה מיום 16.8.2001 כי התקציב שהוגש לא אושר. ללא הצו, לא מאפשר מצבה התזרימי של החברה עמידה בדרישות ההתאחדות לתקציב ועל כן תוך 12 יום (מיום המכתב) עלולה הקבוצה לרדת אוטומטית לליגה נמוכה. המכתב מצורף כנספח "י" לבקשה.

73. בנסיבות אלה, עיכוב, ולו של ימים אחדים, עלול לסכל לחלוטין את סיכויי החברה לעלות על פסי רווחיות, ואת אפשרות יישומה של תוכנית ההבראה כולה.

74. הימנעות ממתן צווים כאמור בראשית בקשה זו לאלתר ובמעמד המבקשות בלבד, תפתח פתח לנקיטת צעדים על-ידי נושים וצדדים אחרים, אשר יגרמו לפגיעה אנושה בכלל הנושים ויסכלו כל אפשרות לנהל את הקבוצה כ"עסק חי" בליגת העל.

מינוי נאמן ומנהל מיוחד כאמור לעיל, יבטיחו את ניהול ענייני החברה באופן תקין בתקופת הקפאת ההליכים.

75. החברה קיבלה החלטה להגיש בקשה זו. רצ"ב כנספח "יא" החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית בעניין.

76. בקשה זו נתמכת בתצהירו של מר יורם די-נור, דירקטור בחברה.

77. לבית משפט נכבד זה סמכות מקומית ועניינית לדון בבקשה וזאת, בין היתר, מפאת העובדה כי מקום עיסקה של החברה נמצא בירושלים וכן כי נושא הבקשה נתון לסמכותו של בית משפט זה בלבד.

אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להפעיל את סמכותו לפי סעיף 350 (ב) לחוק החברות ולהורות על מתן הסעדים כמבוקש במבוא לבקשה זו.


____________ _______________
אילן שביט, עו"ד אייל רוזובסקי, עו"ד
חיים צדוק ושות', עורכי דין
ב"כ המבקשות
היום, 20 בחודש אוגוסט, שנת 2001.
B-456\BM\009

49. הלכה היא כי מכוחו של סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן - "חוק החברות") מוקנית לבית המשפט גם הסמכות לבטל עיקולים שהוטלו על נכסי החברה. ברע"א 5741/00 מגאסון אלקטרוניקה ובקרה 1978 בע"מ נ' ר.פ. הנדסה וביצוע עבודות חשמל בע"מ, פ"ד נד (4) 332 טענה המבקשת כי אין לפרש את סעיף 350(ח) לחוק החברות כמאפשר ביטולו של עיקול זמני שהוטל לפני כניסתו לתוקף של צו הקפאת הליכים. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו:

"תכליתה של ההוראה (צו הקפאת הליכים - הח"מ) היא לאפשר לחברה הנקלעת לקשיים להשתקם באמצעות הסדר נושים. ברי, כי הותרת העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסיה של חברה במצב זה על-כנם, בדומה להמשך הליכי ההוצאה-לפועל, אינם מתיישבים עם תכלית זו, ועל-כן, הפירוש שהציעה המבקשת להוראה, אינו יכול להתקבל.
אף מבחינה טכנית, העיקול הזמני, שניתן לראותו כהוצאה-לפועל הקודמת לפסק-הדין (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בע' 581), אינו בגדר הליך שהסתיים. שכן, כל עוד לא הסתיים הדיון בתובענה שבגידרה הוטל העיקול הזמני, לא ניתן לאשר עיקול זה, וודאי שלא לגבות כספים על-פיו".

לנוחותו של בית המשפט הנכבד, מצורף פסק דין זה כנספח "ח".

50. לבית המשפט הנכבד מוקנית הסמכות להורות כי הקפאת ההליכים תחול, בין היתר, גם על ערבויות צדדים שלישיים. בהחלטת בית משפט מחוזי בחיפה (פש"ר 224/00 מפעלי פלדה מאוחדים המצורף כנספח "ט"), החיל בית המשפט את צו הקפאת ההליכים גם על ערבויות צדדים שלישיים בקובעו:

"הקפאת ההליכים תחול גם על נושים בעלי ערבויות או שיעבודים, כתבי שיפוי, ערבויות צד ג' וערבויות בעלים לחובות החברה."

51. המשיבה 2, ההתאחדות לכדורגל בישראל, הינה עמותה רשומה והתאחדות כמשמעות מונח זה בחוק הספורט, תשמ"ח-1988. ההתאחדות היא הגוף המארגן את משחקי הכדורגל במפעלים השונים והיא מנוהלת על פי תקנון. תקנון ההתאחדות הינו תקנון כמשמעות מונח זה בחוק הספורט, ותוקפו המחייב קבוע בסעיף 10(ג) לחוק זה.

52. תקנון ההתאחדות מסדיר את מכלול היחסים שבין קבוצות הכדורגל החברות בהתאחדות לבין ההתאחדות, בין הקבוצות לבעלי התפקידים בהם, ובין הקבוצות לבין עצמן. התקנון קובע כללי משמעת, ומחיל על הקבוצות חובות בכל הנוגע לתקציבן וניהולן הפיננסי.

53. אחת ממטרות ההתאחדות, כפי שהן מוגדרות בתקנון, היא זו:

א. פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ריכוזו וניהולו."

54. פעולותיה של ההתאחדות, מבוצעות באמצעות מספר אורגנים, שמקור סמכותם בתקנון. הגופים הרלוונטיים לענייננו הם אלה:

54.1. בית הדין המשמעתי: בית דין לו מוקנות באופן בלעדי סמכויות השיפוט בכל הנוגע לעניינים הקשורים לפעולות במסגרת ההתאחדות. בין העניינים בהם דן בית הדין המשמעתי: עבירות בעניינים כספיים (סעיף 20כב 1 לתקנון המשמעת), אי הגשת דו"ח כספי במועד (סעיף 20כב 2[ד]), אי מילוי חובות בעניינים כספיים (סעיף 20כב 2 [ח]), יצירת גירעון העולה על 30% בהוצאות הקבוצה (סעיף 20לג 2). בית הדין המשמעתי מוסמך להטיל, בין היתר, את העונשים הבאים:

54.1.1. הפחתת נקודות ליגה;
54.1.2. הפסקת פעילות לצמיתות;
54.1.3. הורדה לליגה או ליגות נמוכות;
54.1.4. קנס כספי;
54.1.5. סגירת מגרשים.

54.2. בית הדין העליון: בית הדין העליון הוא הערכאה השיפוטית העליונה של ההתאחדות והוא מוסמך לדון בכל בקשה או ערעור על כל החלטה של מוסד ממוסדות ההתאחדות, למעט מוסד הבוררות ולמעט פסקי דין והחלטות של בוררים שפעלו מכוח תקנון המוסד לבוררות, ופרט להחלטה אשר לגביה אין זכות ערעור, כמפורט בתקנון.

54.3. ועדת המעקב: גוף הממונה על ידי ההתאחדות, שבסמכותו לבדוק את מצבה הכלכלי של קבוצה שניתן לגביה צו כינוס נכסים ו/או מינוי מפרק, ולהפסיק את פעולתה, אך היא מוצאת לנכון לעשות כן.

54.4. הרשות לבקרת תקציבים: רשות המבקרת את תקציביהן של הקבוצות, ובמסגרת זאת מוסמכת הרשות לדרוש ולקבל מהקבוצות את התקציבים והדו"חות הכספיים. קבוצה שתקציבה אינו מאושר על ידי יו"ר הרשות לבקרת תקציבים אינה רשאית להשתתף במשחקי הליגה. קבוצה שתקציבה אינו עומד בדרישות יורדת באופן אוטומטי לליגה נמוכה יותר. הרשות לבקרת תקציבים מחזיקה בטוחות של הקבוצות או של צדדים שלישיים עבור הקבוצות והיא רשאית לממשן או לדרוש מהקבוצות לממש נכסים להבטחת עמידתן בתנאי התקציב.

55. החברה, כמפעילה של קבוצת כדורגל בליגת העל, כפופה לתקנון ההתאחדות.

56. במסגרת תקנון ההתאחדות, מחוייבת החברה בתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. על פי תקנון זה, כל סכסוך בין קבוצה לשחקנים, בין קבוצה לממלאי תפקידים בה ובין קבוצה לתאגיד בעניין העברת זכויות בקבוצה, יידונו בפני המוסד לבוררות (סעיף 2-3 להסכם). התקנון מהווה הסכם בוררות (סעיף 1ה לתקנון).

57. ההליכים המנוהלים נגד החברה במוסד לבוררות של התאחדות הם הליכים כמשמעם בסעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ומשום כך יש להחיל עליהם את צו הקפאת ההליכים.

אסמכתא: המ' 110/92 עמותת מועדון הכדורגל הפועל ירושלים נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, דינים מחוזי לב(1) 977 (להלן - "עניין הפועל ירושלים").

58. בנסיבות העניין, בהן מצויה החברה במצוקה תזרימית שאינה מאפשרת לה להעמיד תקציב לעונה הבאה, קיים חשש ממשי כי הרשות לבקרת תקציבים (או גוף אחר מטעמה של הרשות) תנקוט נגד הקבוצה סנקציה שתמנע ממנה לעלות למגרש או תגרום לירידתה לליגה נמוכה. להליך כזה, אם יבוצע, צפויה השפעה שלילית ביותר על מצב החברה ועל יכולת הפירעון שלה. הליך כזה, יגרום לאיבוד הנכס העיקרי של החברה, קבוצת הכדורגל המשחקת בליגת העל. ללא נכס זה, לא ניתן יהיה להעמיד תוכנית הבראה והחברה תהיה צפויה לתביעות נוספות, שיחמירו את מצבם של כלל הנושים.

59. לבית המשפט הנכבד נתונה סמכות לעכב הליכים משמעתיים, כגון הליכי ענישה על פי תקנון וולונטרי. עמד על כך בית המשפט בעניין הפועל ירושלים לעיל והדברים שנאמרו שם בהקשר של עיכוב הליכים במהלך פירוק, כאילו נאמרו ישירות לענייננו:

"בימ"ש של פירוק אינו נותן דעתו רק על טובת הצדדים הישירים לסכסוך, שאז ניתן לדבר על איפוק בהתערבות בשל הוולונטריות וההסכמה החוזית ביניהם, אלא הוא מופקד בעיקר על טובת הנושים. לצורך זה עדיין יש לביהמ"ש שיקול דעת לעכב הליכים בטרם הסתיימו, אם הליכים אלה עלולים לפגוע בנושים. "הליך", נאמר בסעיף 267, ונראה כי בהחלט כולל המינוח גם הליכים משמעתיים שקיבלו גושפנקא מפורשת בחוק.
ונראה כי סעיף 17 לחוק הספורט הקובע כי "חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו" שומר לביהמ"ש סמכותו זו."

60. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לכלול בצו הקפאת ההליכים הוראה המקפיאה כל הליך שבסמכות ההתאחדות לנקוט בו ואשר יש בו כדי למנוע מקבוצה להמשיך ולהשתתף בעונת הכדורגל 2001/2002 במשחקי ליגת העל ובכל שאר המשחקים הנערכים בחסות או במסגרת ההתאחדות לרבות משחקי גביע, גביע הטוטו וליגת המילואים.

61. סעיף 17 לחוק הספורט, תשמ"ח-1988, אשר ממנו שואבים מוסדות ההתאחדות את סמכותם, קובע כדלקמן:

"חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו."
62. חוק הספורט ותקנון ההתאחדות לכדורגל הם בבחינת דין כללי, אל מול חוק החברות, ובפרט סעיף 350 לו, שהינו דין ספציפי (Lex Specialis) להסדרת ניהול החברה בעת הקפאת הליכים.

63. משום כך, יש להעדיף את עקרונות הקפאת ההליכים שבחוק החברות על סמכויותיה של ההתאחדות לכדורגל, שהן בבחינת דין כללי.

64. ראה לעניין זה ת.א. (ת"א) 112/92 עו"ד שוגול נ' בזק, תק-מח 92 (2) 1350, בו ניתנה עדיפות לכללי הפירוק כדין מיוחד אל מול סמכויות הגבייה הסטטוטוריות של חברת בזק, שהן בבחינת דין כללי. בפסק הדין נאמר כדלקמן:

"יש להתייחס דווקא לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, כדין מיוחד (Lex specialis), הגובר על חוק הבזק, התשמ"ב1982- ועל התקנות שהותקנו מכוחו, בהיותם דין כללי שמסדיר את הנורמות החלות על כלל צרכני הטלפון".

ראה לעניין זה פש"ר 1554/89 (ת"א) ציביאק יוסף נ' עו"ד משה רון, דינים מחוזי, כרך לב (3) 780:

"דיני הפירוק ופשיטת רגל נועדו להסדיר את מכלול העניינים בהם מעורבת חברה בפירוק. בין היתר, חולשים הם בלעדית על סדרי הדין על פיהם מתנהלים ההליכים המשפטיים כנגד חברה בפירוק, כמן גם על מעמדם של בעלי התפקידים השונים הנוטלים חלק בהליך הפירוק ועל סמכויותיהם. דיני הפירוק ופשיטת רגל הם Lex Specialis ביחס לכל עניין הקשור בחברה בפירוק, עובדה המקנה להם עדיפות על פני שורה ארוכה של מערכות דינים אחרים, בהתאם לכלל Lex Specialis Derogat Lex Generalis".

65. הדברים יפים באנלוגיה לענייננו - חוק הספורט ותקנון ההתאחדות הם דין כללי, המסדיר את הנורמות החלות על כל הקבוצות, ואילו הליך זה נעשה במסגרת דין מיוחד לחברה שבהקפאת הליכים.

66. כפי שתואר בהרחבה בבקשה זו, במצב הדברים הנוכחי אין ביכולתה של החברה להמשיך בפעילות כלכלית ומסחרית. בהעדר צו הקפאת הליכים והסעדים המבוקשים, לא ניתן יהיה ליישם את תוכנית ההבראה. מאידך, תוכנית ההבראה המוצעת תאפשר שילובו של משקיע, המשך קיומה של הקבוצה והחזר חובות לנושים בפריסה לאורך זמן.

67. תחת פיקוח בית המשפט בתקופת ההקפאה, יוכל הנאמן להמשיך במשא ומתן עם קבוצות רוכשים בכוח המגלות עניין בקבוצה. מובן כי מסגרת משפטית תקל על ביצוע הליכי מכירה. למבקשות יסוד להניח כי בפרק זמן של 3 חודשים ניתן לאתר רוכש לקבוצה.

68. בנסיבות אלה, מתכונת הפעילות המוצעת תחת הקפאה בפיקוח בית המשפט עדיפה לאין ערוך בהשוואה לכל אלטרנטיבה העומדת בפני הנושים ואשר בהכרח תביא לפגיעה קשה בהם:

68.1. צו הקפאת ההליכים יאפשר את המשך קיומה של הקבוצה ואת עליית שחקני הקבוצה למגרש עם פתיחת עונת הכדורגל 2001/2002 ואת המשך ההכנסות הנובעות מכך: זכויות שידור, הכנסות מכרטיסים, הכנסות מחסויות, הקצבות מרשויות וכיו"ב.

68.2. צו הקפאת הליכים יאפשר להגיע לבירור וכימות של חובות העבר ועל כן יאפשר הכנסתו של משקיע חדש לחברה.

68.3. במהלך תקופת הקפאת ההליכים יתאפשר לנאמן לפעול להשלמת מו"מ למכירת זכויות הניהול בקבוצה וזכויות נילוות למי מקבוצות הרוכשים בכוח המגלים עניין בקבוצה.

68.4. מלשונו של סעיף 350(ב) לחוק החברות וכן מדברי ההסבר להצעת החוק ברי כי כזו גם היתה כוונת המחוקק בקביעת המנגנון שבסעיף, על פיו מוגשת בקשה זו.

69. מטרת סעיף 350 (ב) לחוק החברות, כמו קודמו, סעיף 233 (א) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג1983- (להן "הפקודה"), הינה לאפשר שיקומן של חברות אשר נקלעו לקשיים, תוך מציאת איזון בין שיקולי טובת החברות וסיכויי הבראתן לבין זכויות הנושים, והכל לפרק זמן מוגדר, כאשר במסגרת תקופה זו תהינה לחברות ולנושיהן אפשרות לגבש ולאשר את התוכנית להסדר ופשרה, ללא חשש מהליכים משפטיים.

לענין זה ראה:

א. בר"ע 6418/93 Mat Investments Comp. ואח' נ' ישראל גפני, עו"ד, כונס הנכסים ומנהל של החברות ואח' פ"ד מט (2) 685.
ב. רע"א 5741/00 מגאסון אלקטרוניקה ובקרה 1978 בע"מ נ' ר.פי הנדסה וביצוע עבודות חשמל בע"מ, פ"ד נד (4) 332.
ג. ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י. נאמן, פ"ד מה (3), 862.
ד. ר"ע 74/86 אתא טכסטיל בע"מ (בכינוס נכסים) נ' לוי שטראוס בע"מ, פ"ד מ(2) 301, 304.
ה. ע"א 217/88 בנק הפועלים נ' הנאמן פ"ד מ"ד (2) 698.
ו. ד"ר יחיאל בהט, הסדרי הבראה בבית המשפט ומחוץ לבית המשפט, הוצאת בורסי עמ' 129.
ז. הדרה בר-מור, דיני חברות לישראל, בעמ' 989.